אני בצרות. הבנתי את זה תוך שניות מתחילת הרכיבה הראשונה עם הניינר החדשים. אני נהנה יותר מידי, ועוד לא סיימתי לכוון אותם בכלל. למרות זאת אני מרגיש בבית מהמטר הראשון.
מאת: גל בן יעקב
צילום: עופר עברי
אהבה ממבט ראשון
ההיגוי מאוד זריז וגם צפוי וההתנהגות יציבה. מרכז הכובד נמוך – האופניים נשכבים לסיבובים בקלות. המשקל הכללי קל – הם עולים מהר ביציאה מהסיבוב ומאיצים מהר עם כל נגיעה בפדל. הקשיחות של השלדה והגלגלים עוזרת לעבור פניות בקצב מפחיד. אני מגיע לקיקר ראשון והאופניים ממריאים גבוה גבוה ועפים רחוק רחוק באוויר ואני.. מאוהב. אתם צריכים להבין שלא לעיתים קרובות אני צורח בהנאה ברכיבה.
נוחתים מהתעופה הזאת במהירות גבוהה, והאופניים משככים את המהמורות והבלגן בשטח הנחיתה עם שליטה ויציבות ולא מאבדים מהירות כלל. הבנתי מה חריג פה – יש לניינר האלו נטיה להאיץ, פעולת השיכוך שלהם יחד עם שלדה וגלגלים קשיחים פשוט מזניקה אותם קדימה בתנאים שמאטים אופניים אחרים.
אני מסיים את הסינגל הראשון עם חיוך מאוזן לאוזן. זה היה סינגל סלעי, טכני, לפעמים תלול, לפעמים מהיר, רטוב אחרי גשם, חלק ומאתגר, רק הרגע התחלתי לרכב על האופניים האלו, לפני דקות הורדתי מהם את הניילונים ואני מרגיש מחובר אליהם ובוטח בהם במאה אחוז. מעולם לא התחברתי כל כך מהר לאופניים. אמרתי לכם, מאוהב.
למבחני האנדורו הטובים בישראל- תעשו מנוי:
ניינר RIP 9 RDO – כרטיס ביקור
- דגם: Niner RIP 9 RDO 29 3-Star
- משקל: 13.9 ק״ג ללא פדלים
- קטגוריה: אנדורו
- שלדה: קרבון
- גודל גלגל: 29
- מחיר: 24,499 ש״ח
- לעמוד המוצר באתר ריסייקלס
עיצוב וצביעה
בקיצור – ניינר מייצרים את ה- RIP, כמו שאר המוצרים שלהם, ברמת גימור גבוהה ביותר והקפדה רבה על הפרטים הקטנים והגדולים כאחד. זהו מוצר מרשים, שזכה לתואר ״הכי יפים שהיו עד עכשיו״ בפי הלא-רוכבים שביקרו בביתי.
ובפירוט – השלדה צבועה בשני גוונים מרשימים, עם סמל ניינר בולט ובוהק בחזית. צירי המתלה ענקיים, ועל ציר נדנדת הבולם מצוירת אינדיקציה העוזרת לכוון את הבולם האחורי למידת השקיעה הנכונה. הצינורות והכבלים עוברים בשלדה דרך תעלות ולא באופן חופשי, מאפיין שישמח מכונאים ביתיים ומקצועיים כאחד, ואמור לספק רכיבה שקטה. צינור השלדה התחתון מוגן ביריעת גומי גדולה והנדנדה התחתונה מוגנת מפגיעת סלעים באמצעות שכבת פלסטיק הניתנת להחלפה. תומכת השרשרת מוגנת ביריעת גומי משני צדדיה וביריעת מתכת נוצצת ומרשימה מעוטרת בכיתוב Niner במקום שבו השרשרת צפויה להחליק בעת נפילה.
ישנם ברגים להתקנת מוליך שרשרת ומקום לבקבוק בינוני (מומלץ להשתמש במתקן עם כניסה צידית) והאופניים מגיעים עם מגן בוץ קדמי במיתוג וצבעים תואמים. חלקים נוספים ממותגים על ידי ניינר כמו הקולר המהדק את מוט האוכף ומכסה מוט ההיגוי. אפילו המתאם לניפוח הבולם האחורי, יושב על בורג יעודי מעל יריעה שקופה שנועדה להגן על השלדה במקרה של מגע. בנוסף השלדה מוכנה עם פתחים ונקודות עיגון למערכת Live Valve של Fox, למי שידו משגת את פסגת הטכנולוגיה של ענף האופניים המודרני..
משמעות הגיאומטריה
הניינר RIP מיוצרים ב-4 מידות, בגיאומטרית אנדורו מודרנית. לשלדה שני מצבים – גבוה ונמוך, ואני מוצא את מידה מדיום מתאימה בדיוק בשבילי ומאוד נוחה לרכיבה, ואת המצב הגבוה כמתאים יותר לרכיבה במסלולים שאני רוכב בהם.
אתם מוזמנים לצלול אל טבלת הנתונים והזויות אם זה מעניין אתכם, אך אני אנסה לתאר עבורכם את הגיאומטריה במילותי: שלדת הניינר נמוכה וקומפקטית. זה מאפשר להרכיב מוט אוכף ארוך ומספק מרווח עמידה גדול מעל האופניים ומרחב תמרון מעליהם ברכיבה. צינור הראש הקצר מאפשר לי לכוון את האופניים עם כידון נמוך מהרגיל, כך שנקודת שיווי המשקל של הגוף שלי נמצאת בקדמת האופניים, מפעילה כוח הצמדה על הגלגל הקדמי ומספקת אחיזה גבוהה והיגוי זריז גם בתנאי ירידה מתונים וגם בתנאים תלולים. ההיגוי מרגיש זריז כמו היגוי של אופני שבילים בתנאים מתונים, ויציב כמו היגוי של אופני אנדורו בתנאים תלולים. יחד עם זאת בסיס הגלגלים ארוך מספיק בשביל לספק יציבות במהירות גבוהה והאופניים לא נוטים לאבד את קו הרכיבה בקלות.
ולמספרים
מידת ה- Reach באורך 440 מ״מ והסטם באורך 40 מ״מ. תומכות השרשרת באורך 435 מ״מ, ובסיס הגלגלים באורך 1181 מ״מ. זווית הראש משתנה בין 66 ל- 65 מעלות, זווית מוט האוכף משתנה בין 75.8 ל- 75.2 מעלות, ואני רוצה להפנות את תשומת לבכם למאפיין גיאומטריה מיוחד: אורך צינור הראש משתנה בין המידות, מ-90 מ״מ עד 115 מ״מ, ובמידה מדיום הוא מגיע באורך 95 מילימטר.
מתלה
על מתלה ה- CVA של ניינר כבר כתב כאן ידידי המלומד חן גרומן בהרחבה. אני לא מבין במתלים כמו חן, ואני ממש לא מבין איזה מין קסם מתחולל במתלה הזה שמאפשר לו להיות גם יעיל בפידול, גם מאוד רך ואקטיבי בספיגת מהמורות וייצור אחיזה, גם להיות playfull ולקפץ לאוויר בקלות, גם להמשיך לעבוד תחת כוחות בלימה ועוד יותר חריג – לתפקד מצויין תחת כוחות צד חזקים באמצע פניה.
מכלולים
מזלג: Fox 36 Float Factory FIT4 EVOL במהלך 150 מ״מ. גם בשנת 2019 זה אחד המזלגות הטובים בשוק. השיכוך שלו מאוד יעיל וחלק ואני מוצא שהוא מאוד מתאים לניינר. יש לפוקס מזלג מתוחכם יותר ממנו אבל אני לא הרגשתי שחסר לי דבר. כיוונתי אותו בלחץ של 70psi, עם 6 קליקים מהמצב הפתוח בקומפרשן ו- 4 קליקים מהמצב הפתוח בריבאונד. אם הוא היה שלי הייתי מכניס אליו טוקן אחד לצמצום גודל תא האוויר ושיפור ההתנגדות לטריקה.
בולם: Fox Float DPX2 FACTORY EVOL המספק מהלך של 140 מ״מ בשלדה. תהיתי ביני לבין עצמי אם אין צורך ומקום לבולם אגרסיבי יותר דוגמת ה- X2 של פוקס, והגעתי למסקנה שהבולם הזה מתאים כאן בדיוק. קל לכוון אותו והוא מספק שיכוך רך וחלק, הוא מכוון היטב לשלדה ומתאים מאוד לאופי האופניים. טרקתי אותו הרבה, לפני שהגעתי לכיוון הסופי בלחץ של 148psi עם 5 קליקים מהמצב הפתוח בקומפרשן וקליק אחד מהמצב הפתוח בריבאונד. אם הוא היה שלי הייתי מכניס אליו 2 טבעות לצמצום גודל תא האוויר משום שהייתי גבולי מאוד מבחינת ההתנגדות לטריקה.
גלגלים: Sans Notubes Flow S1. אלו גלגלים קשיחים, חזקים אך לא קלים במיוחד (כ- 2100 גרם לסט). הצירים מספקים 36 נקודות חיבור, והרעש שלהם נעים ולא מוגזם.
צמיגים: Maxxis Minion DHF 3C 2.5 WT הוא צמיג קדמי נפלא. Maxxis Aggressor 2C 2.5 WT הוא צמיג אחורי טוב לתנאים יבשים ואחיזה במדבר, אך בתנאים רטובים הוא מאוד מאכזב באחיזתו.
הילוכים: Sram GX Eagle מלא. 12 הילוכים בטווח רחב, ללא נפילות שרשרת. על מה אפשר להתלונן? אולי על כך שזו מערכת שנוטה לצאת מכיוון לפעמים וכשהיא לא מכוונת היא מרגישה כאילו בכל רגע היא עומדת להישבר.
מעצורים: Sram Guide R. איזו אכזבה, אלו פשוט מעצורים גרועים. כל חלק אחר באופניים האלה צועק לי – שחרר אבאל׳ה, אנחנו נאט קצת שם למטה בכניסה לברם, אל תדאג. והמעצורים עונים ״מה? איפה? אה, סליחה. הנה עוצרים!״ אבל אני כבר ביציאה מהברם. זה לא מתאים. נקודת הבלימה משתנה כל הזמן, טווח התנועה בידית גדול מאוד, העוצמה והמודולציה בסדר אבל האופניים האלה חייבים מעצורים יותר טובים.
מוט אוכף: SDG Tellis במהלך 150 מ״מ עבור מידה מדיום (170 מ״מ במידה לארג׳). SDG משתמשים באותה ליבה כמו רוב המוטות המתכווננים בימינו ולכן הוא צפוי להיות אמין, והתחושה בידית שלו קלה ונוחה.
חלקי שליטה: כידון וסטם מבית RaceFace, גריפים ואוכף ממותגים של ניינר. כולם נוחים מאוד, במיוחד הגריפים.
הדייט שלא הצליח
רכיבה שניה, יום סגרירי. אני מתחיל לרכב ומיד נקרע מגן הבוץ של הגלגל הקדמי. מגיע לירידה הראשונה והכידון מסתובב לי בידיים כלפי מטה. זה לא מצחיק אותי, היה לי מזל לסיים את זה על שני גלגלים. מה קורה פה היום?
אני רוכב כשהשלדה במצב גבוה ועדיין פוגע בכל הסלעים של פארק קנדה עם הפדלים, לא הוספתי מספיק אוויר לבולם האחורי. נקודת הבלימה של ידיות המעצורים משתנה כל הזמן. אני מטפס על סלע גדול והגלגל האחורי מחליק, הצמיג הזה לא אוחז טוב ברטוב, אני מפצה על זה בתנועה חזקה עם הכתף הפצועה שלי. כואב לי ואני מאוכזב. משהו קרה, הקסם התפוגג, ואני מסיים את הרכיבה עם פאנצ׳ר.
נוסעים הביתה בשתיקה. הקפה שלי קר, הכתף שלי כואבת. אני מתוסכל – לאן נעלמה ההתלהבות של ההיכרות הראשונה? אולי שוב התאהבתי מהר מדי?
בעליה – קל!
בסך הכל חוויית הטיפוס עם הניינר מרגישה פחות כמו אופני אנדורו מסורבלים ויותר כמו אופני שבילים קלים וזריזים.
הטיפוס בשבילי כורכר מבוצע בקלות. המשקל קל והמתלה יעיל. צופים מהצד מדווחים על מעט נדנוד במתלה במצב פתוח אך הוא מרגיש יעיל מאוד, כמעט כמו המתלה הכי יעיל שהתנסיתי בו על אופני אנדורו. אני מעביר את הבולם למצב אמצע וצובר גובה של 1200 מטר בטיפוס כבר ברכיבה הראשונה. זה נתון חריג בשבילי, וזה קורה בגלל שנוח לי והטיפוס מרגיש קל, וגם בגלל שההנאה בירידות מצדיקה את המאמץ.
בטיפוס סינגלים תלולים ההיגוי מרגיש מעט מעורפל והגלגל הקדמי נוטה לברוח ומאלץ אותי להשקיע מאמץ כדי להחזיק אותו במסלול הרצוי. מצד שני אני מקבל המון אחיזה. בטיפוס במצב בולם פתוח המתלה פעיל וסופג מהמורות ושינוים בקרקע מבלי לאבד יעילות פידול רבה. גם תאוצות ביניים וספרינטים בעמידה בעליה מרגישים יעילים מאוד.
עובדים על הקשר
בגילי אני כבר צריך לדעת שאי אפשר לבנות קשר על בוקר אחד, פראי וסוער ככל שיהיה. צריך להשקיע, לעבוד. אני מוסיף אוויר לשני הבולמים. מעלה עוד ספייסר אחד מעל לסטם. מכוון קצת את המעביר האחורי, מוסיף התנגדות שיכוך כיווץ לבולמים. מגיעה לנו הזדמנות שניה.
חיוך הולך ונמתח על פני, זה עובד. לניינר ההיגוי הכי מדוייק וצפוי שחוויתי באופניים, בתלול ובמתון, במהירות גבוה או איטית. קצת פחות מדויק בטיפוס ולפעמים הגלגל הקדמי בורח לי. מצד שני – אני מקבל המון אחיזה, גם בטיפוס דברים תלולים ומטופשים.
יש משהו שמאפשר לי לשחרר אקסטרה מהירות באופניים האלה, לקפוץ יותר משאני רגיל. אני מבחין שאני כל הזמן קופץ, מנקה חלקי שבילים בבאני-הופ שלא ניסיתי עם אופניים אחרים. משהו באופניים האלו נותן לי
ביטחון מוחלט שהם יעשו בדיוק מה שאני מצפה. אם היו לי פה מעצורים יותר טובים – הייתי שורף את ה PR-ים שלי. והנה שב הקסם. יש לי חיבור מיוחד לאופניים האלה, כל רכיבה הופכת ארוכה מכפי שהתכוונתי, אני יוצא לרכיבות מחקר באזורים שלא רכבתי בהם שנים. מגלה שבילים חדשים, מנסה קווים שלא ניסיתי. זו חדוות רכיבה במיטבה!
ביטחון בירידה
בכל מבחן שאני עורך לאופני אנדורו אני כותב על הביטחון שהאופניים נותנים לי בירידה. אז בסדר, הניינר נותנים לי המון ביטחון, אבל מה זה אומר? ממה זה מורכב?
קודם כל בשבילי, ביטחון מתחיל מהמזלג. ה-36 קשיח, אז הוא תמיד מכוון את הגלגל לאן שאני התכוונתי. הריבאונד שלו מאוד מהיר בעומק המהלך ומהיר בדיוק כפי שכיוונתי אותו בתחילת המהלך, לכן הוא חוזר מהר ומוכן לספוג את המהמורה הבאה, וניתן להוסיף לו התנגדות לשיכוך בכיווץ כך שהוא ירכב גבוה במהלך שלו ויגיב מהר לכל שינוי בקרקע.
השלדה קשיחה, אבל לא מידי. זה אומר שהשלדה לא אוגרת ומשחררת בפתאומיות אנרגיות ו״טיקים״ תחת עומסים ברכיבה. זה אומר שהשלדה לא מקפצת ומאבדת כיוון בשינויי כיוון, סגירות מהלך או פגיעות צד בגלגלים. אך היא מספיק קשיחה כדי שאדע איפה נמצע הגלגל האחורי, כמה עמוק הוא בתוך המהלך שלו, כמה אחיזה עוד נותרה לי, ובאופן כללי – אני מקבל את כל הפידבק שאני רוצה מהשלדה הזאת, ולא שום דבר מעבר לכך. מבחינתי זה מושלם.
מה עוד נותן לי ביטחון? המתלה האחורי צפוי, פרוגרסיבי ויושב גבוה במהלך שלו – מוכן לכל פגיעה וקפל קרקע, לא מושפע מאוד מכוחות בלימה, ובאופן מעט חריג ממשיך לעבוד ביעילות ובאופן חלק גם תחת עומסים כבדים בפניות, בזכות השלדה הקשיחה.
מה לא נותן לי ביטחון? המעצורים האלה, שלא משתווים לרמה של שאר הרכיבים. בלידינג טוב ישפר אותם מעט, אבל באופני הפרטיים הייתי פשוט מרכיב מעצורים אחרים.
ומה זה ביטחון? איך זה מרגיש? ביטחון זה לשחרר את המעצורים מול אוסף מדרגות סלע בירידה תלולה. זה לקפוץ, לגלות באוויר שגשמים חרצו חריצים עמוקים בשטח הנחיתה, ולעבור את זה בשלום בכל זאת. זה לקפוץ גבוה ורחוק מידי ולנחות ברוגע ושליטה. זה להיכנס מהר יותר לסיבוב, ולצאת בתנופה חזקה. זה לקפוץ בבאני-הופ מעל מכשול מתוך ידיעה שהאופניים יתנהגו בדיוק כמו שאני מצפה מהם, ויזנקו איתי וינחיתו אותי בבטחה.
כל כך נהניתי שכמעט שכחתי לבחון את הניינר במצב השלדה הנמוך. כצפוי מצאתי שם עוד ביטחון, עוד יציבות ועוד שליטה בשבילים תלולים וירידות מהירות, וההיגוי נותר צפוי מדויק וזריז.
יחד עם זאת, מורגשת הרעה בהיגוי במהירויות נמוכות ופניות בשיפוע מתון, ההיגוי הופך לדומה למה שהתרגלתי אליו באופני אנדורו גדולים, עם תחושה מעט כבדה בהיגוי. גם יכולת הטיפוס נפגעת, ואפשר לסכם שהמצב הנמוך הזה מתאים לרכיבה בפארקים אירופאים תלולים בהם נעזרים ברכבלים, ופחות לשבילי הארץ. השינוי ניכר מאוד, עד כדי כך שרכיבה בשבילי משמר העמק העלתה בי זכרונות ממורזין.
RIP – מה אפשר לשפר?
מכיוון שפיזרתי על הניינר מחמאות מקצה לקצה, החלטתי לרכז את התלונות במקום אחד:
במסגרת השינוי בדגם ה- RIP לשנת 2019 נוספו 2 תומכות בחלק התחתון של השלדה סביב לבולם האחורי. המטרה של התומכות האלו היא להגביר את הקשיחות של השלדה, אך למרבה הצער, הן חוסמות את הגישה לניפוח הבולם האחורי עם משאבה. כדי להתגבר על הבעיה הזאת סיפקו ניינר מתאם המתחבר לונטיל הבולם ואליו יש לחבר את המשאבה. הבעיה במתאם הזה היא שיש בו שסתום חד כיווני שמונע את האפשרות לשחרר אוויר דרך המשאבה, זה הופך את תהליך הניפוח למסורבל. אם תאבדו את המתאם הזה (שהוא מוצר מדף של חברת Topeak, אגב) תצטרכו לפרק את הבולם מהשלדה כדי לנפח אותו, וזה כבר מאוד מרגיז ומסורבל.
המעצורים מתחת לכל ביקורת. והאופניים מעט רועשים. גם אחרי שהידקתי כל בורג עם מד מומנט האופניים עדיין מקרקשים. חלק מברגי המתלה, אגב, עמוקים מאוד ולא הצלחתי להדק אותם עם רב-כלי סטנדרטי. אני לא יודע מה מייצר את הרעש. אולי מכסי הפלסטיק שסוגרים את הפתחים בשלדה זזים ומקרקשים בשקעים שלהם, אולי הרעש מגיע מהגלגלים, אולי הצינורות רוקדים בתוך השלדה, אני רק יודע שאני רוצה שקט ושומע רעש.
Niner RIP 9 RDO 29 – סיכום
מבחינתי הגדולה של ה- Niner RIP 9 RDO 29 2019 היא ברב גוניות שלהם. בקצה האגרסיבי של הטווח הזה תוכלו לקחת אותם לחופשת רכיבה במסלולים התלולים והפרועים ביותר באירופה. מבחינתי אתם יכולים גם להתחרות איתם בסבב ה- EWS. בקצה המתון של הטווח הזה, תוכלו להנות איתם מאוד ברכיבה בשבילי בן שמן, או לדווש ביעילות ברכיבות מדבר ארוכות. זה לא רק טווח רחב של שימושים, זה טווח רחב של התמחות – הניינר ריפ הם אופני אנדורו אגרסיביים שמרגישים מעולה גם בתנאים מתונים.
אלו לא אופניים זולים, והמפרט שלהם רחוק מהקצה העליון של הרכיבים בענף, אך הם נראים ומרגישים כמו מוצר יוקרתי ראשון במעלה, ועם היגוי מאוד צפוי ומדויק, מתלה משובח, מפרט מוצלח ברובו, שלדה קשיחה ומשקל קל – אלו אופניים מאוד מוצלחים ומאוד מהנים ברכיבה. אולי גם אתם תתאהבו בהם כבר ברכיבה הראשונה.
