בואו נתחיל בהתוודות – אני לא אוהב מתקני אופניים. בעצם, יותר נכון לומר שאני לא אוהב את המחשבה שהאופניים שלי נמצאות בחוץ ולא בתוך הסביבה הבטוחה של האוטו. הרעיון שאיזה נהג יכנס בי בטעות מאחורה והלכה לי השלדה מאד מלחיץ אותי. ולכן, בכל הזדמנות אפשרית אני מכניס את האופניים לאוטו. הגעתי כבר לכאלה רמות מומחיות בעניין שאני יכול להסיע שלושה אנשים איתי ברכב ועדיין שכל שלושת הזוגות יהיו בתוכו.
מאת: דרור הדדי
הבעיה היא שהאוטו שלי לא משמש רק בשביל להוביל אותי לאימונים, אלא גם כדי ללוות אותי ואת שאר קבוצת WCR במהלכם. ובסיטואציה הזו פחות נוח להכניס זוגות אופניים לתוך הרכב. בעיקר כשיש עוד אינסוף בקבוקים, תיקים, גלגלים ואולי אפילו רוכב או שניים בתוך האוטו. אז שם אנחנו משתמשים במתקן אופניים, וספציפית במתקן Saris בן עשר של אלון לרר (מתקן שכנראה לא יתקלקל לעולם).
והוא סבבה של מתקן, או לפחות ככה טוענים שאר הרוכבים בקבוצה. אני אישית מרגיש שלוקח לי חצי שעה להבין איך להניח את המוטות שלו בזווית הנכונה, עוד רבע שעה להצליח למתוח את הרצועות שלו בצורה נכונה, ואז, בד״כ אלון מסתכל ואומר לי שעשיתי את זה בצורה שגויה לחלוטין, מפרק את כל מה שעשיתי, ומרכיב אותו מחדש.
אוקיי, אז אני לא מת על מתקני אופניים. אבל אולי זו הסיבה שבחרתי לבדוק את ה-Saris הזה. אמרתי לעצמי שזה אחד ממתקני האופניים הכי טובים שיש, ואולי אצליח להתחבר אליו איכשהו. והאמת? לפחות חלק מהקשיים שלי עם מתקני אופניים הוא פתר.
אין הרבה אנשים שלא שמעו על מתקני האופניים של Saris. החברה האמריקאית מייצרת מתקנים אלה על אדמת ארה״ב כבר מעל 20 שנה ועושה זאת בהצלחה רבה. לצד מתקני האופניים שלה Saris מחזיקה בעוד שני מותגים מוכרים מאד: הטריינרים של CycleOps ומדי הוואטים הידועים Power Tap. שלושת המותגים ידועים באיכותם הבלתי מתפשרת ובזמן הארוך שמוצריה מחזיקים מעמד.
כמו מתקני Saris אחרים, גם הזרועות של המתקן הזה ניתנות להזזה בכל זווית שהיא. היתרון של יכולת ההזזה הוא שאפשר לחבר את המתקן למגוון רחב של סוגי רכבים בלי שום בעיה. החיסרון הוא שאם לא משאירים את המתקן במצב האחרון שהוא היה בו, אז צריך בכל פעם למצוא מחדש את הזווית המתאימה של הזרועות כדי שיתחבר לרכב (בשעה 5:20 בבוקר, כשכל מה שאתה רוצה לעשות זה לצאת לרכיבה, זו עוד מטלה קטנה…).
את הזווית של הזרועות ניתנות לשנות בצורה יחסית פשוטה. בניגוד למתקנים אחרים שבהם צריך להזיז את הזרועות לאמצע המתקן, לשים אותן בחריץ המתאים ולהחזיר חזרה למקום, במתקן הזה פשוט מרימים ידית נעילה, משנים את הזווית של הזרוע ונועלים מחדש. העניין הזה התברר כנוח במיוחד כששמנו את אחת הזרועות בזווית קצת שונה מהזרוע השנייה ובקלות יכולנו להתאים אותה חזרה למקום הנכון.
יתרון נוסף במתקן הוא מנגנון נעילה לרכב שמאפשר לכם פשוט לחבר, לנעול ולשכוח. אתם מחברים אותו כרגיל לתא המטען, נועלים אותו לרכב (עם מפתח), וזהו. מרגע זה ואילך אין באמת צורך להוריד ולהעלות אותו בכל פעם מהאוטו. אני לא השתמשתי באפשרות הזאת (בכל זאת מתקן ניסוי) אבל אם אתם כמוני והמטרד הגדול במתקן אופניים עבורכם, הוא לחבר אותו בכל פעם מחדש לרכב, אז זו אפשרות מצוינת. אם אתם דואגים שמישהו פשוט יחתוך את הרצועות ויקח את המתקן איתו, אז דעו שיש כבלי מתכת בתוך הרצועות שיקשו על גנבים המנסים לעשות זאת.
יש עוד תוספת נגד גנבים למתקן: הוא מגיע עם מנעול אופניים אינטגרלי – כבל פלדה שגם הוא נכנס באלגנטיות לתוך הזרוע, שניתן לכרוך סביב האופניים, להכניס לשקע שתופס אותו ולנעול:
כריות רחבות ויציבות
אחת התופעות של מתקנים זולים היא שהמגע שלהן עם הרכב עצמו אינו יציב. כשאתם שמים משקל של שלושה זוגות, שיכול להגיע ל 48 ק”ג (המשקל המקסימלי המותר לשימוש עם המתקן) אתם רוצים שהרצועות שלכם יהיו עמידות (על כך מייד), ושהבסיס שנשען על הרכב יהיה רחב, מרופד בחומר איכותי שלא ישרוט לכם את הרכב, ויפזר את לחץ המשקל על שטח גדול יחסית. את כל הדרישות האלה מקבלים ב Superbones באמצעות הכריות הגדולות המחוברות למתקן בציר, ומאפשרות הצבה שתתאים לזווית המשטח ברכב שלכם. (היינו מעדיפים מעט פחות תנועה על הציר הזה, או חיכוך גבוה יותר שלו כדי שיהיה קל יותר לקבע אותן על הזווית הדרושה).
רצועות עם מנגנון מתיחה
היתרון הגדול במתקן עבורי היו הרצועות שלו. בניגוד למתקן בן ה-10 של אלון, שבו צריך למתוח את הרצועות בצורה ידנית ואז הן חובטות ברכב לכל אורך הנסיעה, במתקן הזה הסיפור היה הרבה יותר פשוט: מדובר בסה״כ ב-4 רצועות (שזה אומר שתי רצועות פחות ממתקנים אחרים), שבאות עם Ratchet שמאפשר למתוח אותן מאד בקלות. פשוט שולפים את הרצועות מתוך המתקן עצמו, מותחים בעזרת ה-Ratchet ונגמר התהליך. אין יתרות כבל מתנפנפים – הכל מתחבא בצורה אלגנטית ושקטה בתוך המתקן עצמו!
עבורי זה היה ההבדל הגדול ביותר בין המתקן הזה לבין המתקן המיושן יותר. הרצועות האלה נוחות גם כשרוצים להעביר את המתקן מרכב אחד לאחר. כל ההתעסקות עם להאריך אותן ולמתוח אותן הפך לנורא פשוט. עוד יתרון של זה הוא השקט שזה מייצר בנסיעה – ללא רעשי הרוח שנוצרים במגע עם הרצועות.
הנחת האופניים על המתקן
כמו בכל מתקן אופניים אחר, ככל ששמים יותר זוגות אופניים, ככה זה הופך להיות יותר מסובך. הזוג הראשון מתיישב בקלות, השני קצת פחות ובשלישי צריך להיאבק כדי שיתיישב כמו שצריך. מצד שני, הנקודה עליה מניחים את האופניים עשויה מגומי ואינה שורטת את השלדה – דבר חשוב כשרק עכשיו קנית אופניים חדשים.
עוד דבר שאהבתי במתקן הוא רצועות החיבור שלו: לא עוד גומיות ששוברות את האצבעות כשמנסים למתוח אותן, אלא רצועות פשוטות, דומות לאלה שיש בנעלי הרכיבה, שניתן לחזקן סביב השלדה בעזרת הרמת הכפתור. גם היה יותר קל לשים אותן, אבל בעיקר הרגשתי שאני סומך עליהן יותר מאשר על גומיות שלעיתים מתעופפות באמצע הנסיעה.
אלמנט נוסף, שלא יצא לי להשתמש בו, אבל יצר התלהבות רצינית אצל רוכב האנדורו שיושב שני כסאות ממני במשרד, הוא האפשרות להוריד 2 בליטות עיגון שמתחת לזרועות הנשיאה של האופניים. ביקשתי ממנו שיסביר מה הסיפור שם וזה מה שהוא כתב: ״הבליטות מאפשרות לקשור נקודת עיגון שלישית לשלדה במבנה קלאסי של אופני כביש או זנב קשיח, אבל מפריעות להשחיל את הזרועות דרך שלדת שיכוך מלא צפופה. במתקן של Saris הן מתקפלות ופחות מפריעות. ואם ניתן להסיר אותן זה בכלל מעולה בעיניי.״
אפשר לשפר
למרות שבסך הכל אני מרוצה מהמתקן, והוא באמת הפך את שני הקשיים הגדולים שלי (למצוא את הזווית הנכונה לזרועות ולחבר את הרצועות) לפשוטים ביותר, עדיין הרגשתי שהוא לא תמיד מתפקד בקליקיות מושלמת ומתוזמרת בהתקנה… כלומר, יש מנוף שמאפשר מאד בקלות להזיז את הזרועות אבל המון פעמים הוא נתקע וקשה היה להזיז אותו – זו לא תקלה, זה חלק מהתכנון של המוצר: על מנת שהזרוע תתקבע למקום הנכון שתופס אותה בצורה בטיחותית וחזקה (כדי שלא תזוז במהלך נסיעה), המנוף לא זז אלא עד שאתם בנקודה הנכונה. הקליעה של הזרועה לנקודה הזו והתזמון של סגירת הידית היא הנקודה שדורשת מעט תרגול.
יש Ratchetים שמחזקים את הרצועות אבל אני אף פעם לא בטוח אם הם מתוחים עד הסוף או שעוד לא. הרבה מהבעיות האלה יפתרו להערכתי עם התרגלות למערכת, אבל בתקופת ניסיון יחסית קצרה, עדיין הרגשתי שהגימור לא מושלם.
סיכום: מתקן תלייה במחיר לא שגרתי
בעולם מושלם לא היו מתקני אופניים, פשוט בגלל שלא היו בו מכוניות. לכל אחד מאיתנו היה כל תוואי שטח שהוא היה רוצה במרחק 20 דקות חימום מהבית ופשוט היינו רוכבים לשם. אבל… זה לא עולם מושלם. ולפעמים אנחנו נאלצים להסיע את האופניים שלנו ממקום אחד לשני.
בעולם כזה, יש צורך במתקני אופניים, והמתקן של Saris הוא בהחלט פתרון טוב בתוכו: בזכות העובדה שאפשר לנעול אותו לרכב ולהימנע מחיבור והורדה שלו בכל פעם מחדש, בזכות היתרון שמחסל את הקשיים שנובעים מהצורך להתאים זרועות לרכב בגובה הנכון, ובזכות הראצ’ט שמקל עליכם מאוד במתיחת הרצועות – סה״כ אני ממליץ.
יש את עניין המחיר – בכל זאת, 2,000 ש”ח למתקן תלייה זה לא מחיר סטנדרטי – הוא מבטא את הטכנולוגיות והרכיבים האיכותיים שנמצאים פה (ראצ’טים, רצועות עם סיבי פלדה, איכות כללית, אחריות ושירות חזקים…), אבל זה כבר מחיר של מתקני תפוח או מתקני גג איכותיים. מי שישקיע במוצר האיכותי הזה, יעשה את זה משום שהוא צריך מתקן מתקפל שאפשר להוריד מהרכב ולאחסן בלי לתפוס חדר, ושנמאס לו ממתקני התלייה הרעועים, בעלי האיכות הנמוכה, שמתקלקלים, מתנדנדים, ומלחיצים אותנו כשאנחנו עם שלושה זוגות מאחור, לפעמים בשווי של עשרות אלפי שקלים ביחד.
מאת: דרור הדדי
דרור הוא מאמן אופניים בינלאומי מוסמך מטעם ה-UCI. הוא חוקר את עולם הפיזיולוגיה, התזונה והאימונים במטרה להביא את האתלטים שלו ליכולת המקסימלית. במקביל הוא מאמן בקבוצת WCR ורוכב תחרותי בעצמו. דרור הביא מספר רב של ספורטאים לעמוד על הפודיום ולסיים תחרויות איש ברזל. פנו אליו לקבלת תוכנית אימונים אישית 054-7965125 או trainbyscience@gmail.com
