מסע בית השנטי מתקיים כבר 8 שנים לגיוס תרומות עבור הבית לנוער לסיכון שהחל לפעול בת”א והיום יש לו גם מרכז גדול ליד שדה בוקר. ברכיבה השנה תרמו 1300 הרוכבים שהשתתפו 650,000 ש”ח נטו!
מאת: גיא חלמיש
אי אפשר להפסיד!
אל רכיבת בית השנטי (“בשביל השנטי”), המנוהל על ידי מריומה ומיכאל בן יוסף, מגיעים רוכבים שוב ושוב: 80% היו לפחות פעמיים במסע וכ 200 איש היו בכל המסעות עד היום. רוב הרוכבים הם בין גילאי 40-50, והכי מבוגר הוא שמואל בן דרור בן 89 שעשה חלק מהמסלול.
שקלתם להצטרף והחלטתם שלא? שזה לא יקרה עוד פעם… כדאי להגיע גם משום שזו תרומה אדירה למקום חשוב שמציל ילדים מהרחוב וגם כי זה אירוע אופניים מושקע במיוחד שאתם פשוט תהנו ממנו.
רוכבי האופניים מקבלים הזדמנות לרכוב כ-175 ק”מ, בתנאים מושלמים של תמיכה, מזון, וסגירת כבישים. העלות לרוכב רגילה לגמרי למסעות ואירועים מהסוג הזה: כ 365 ש”ח תלוי במסלול.
כשאתם באירוע עצמו ברור לכם מייד שאתם מקבלים רמת שירות גבוהה פי כמה משווי 360 השקלים האלה- כל התהליכים לפני המרוץ, הפקת שקיות משתתף שיש בהן מעיל רכיבה לכל תורם, משאיות והובלות של הרוכבים למרכז, אוכל ותחנות הזנה, חסימות כבישים. רק מה שאכלתם בדרך ורמת הקייטרינג בארוחת הסיום המרשימה בסוף האירוע מתקרבת לעלות הזו. כל זה מתאפשר בזכות יכולת הגיוס המרשימה של הצוות המוביל את המקום הזה: מריומה ומיכאל בן יוסף וכל האנשים והחברות העסקיות שהם הצליחו לרתום למסע.
אנחנו כרוכבים מקבלים שירות מדהים. כל אחד שהיה שם מקבל דבר יקר נוסף: את הידיעה שהוא תורם למטרה חשובה. באמת, אי אפשר להפסיד. בשנה הבאה האירוע מתקיים ב 31/10/2020.
פנטזיה על רכיבה ארוכה באמת
כמו כל רוכב אני מפנטז מדי פעם על רכיבה ארוכה באמת. על הקדשת יום שלם לרכיבה דבר שקורה מעט מאוד בשגרה העמוסה. אנחנו בד”כ קצובים בזמן, ממהרים לצהרים, חייבים לסיים מהר את הרכיבות ולהתפנות לדברים האחרים. אבל אחת לכמה זמן אתה רוצה לכסות דרך משמעותית, ולבדוק איך תעמוד ברכיבה של 175 ק”מ?
ברמה הפרקטית יש יתרון גדול למסעות כאלה, שכן אין הרבה הזדמנויות ואפשרויות לרכוב מרחקים כאלה בישראל ללא כניסה לכבישים מסוכנים. אירוע כזה הוא הזדמנות גדולה לכל רוכב עם חסימת הכבישים, תחנות ההזנה ומערכת התמיכה מסביב שמאפשרים את זה. מי שרוצה יכול לבחור גם בחצי המרחק מתל אביב עד בארי או מבארי עד בית השנטי במדבר (ליד שדה בוקר).
אל בית השנטי בבוקר מוקדם ויום ארוך
זה יום ארוך… קמנו באמצע הלילה, כדי להגיע מוקדם אל הטיילת. הופתענו משפע החניה חינם והתארגנו במהירות למסע. כ1300 תורמים לבית השנטי העלו את התיק שיחכה להם במדבר בסוף היום, והתקבצו לרכיבה הארוכה ליד בית האצ”ל. החששות ממזג אוויר חם במיוחד נענו בקרירות נעימה בחצי הראשון של המסע- עננות בשמים הצילה אותנו, והשאירה את החום רק לאמצע היום בלבד.
רכיבת בית השנטי – תיאום ציפיות
הרכיבה בקצב איטי של 20-30 קמ”ש, זו לא תחרות. המארגנים והמשטרה צריכים לדאוג שטור הרוכבים לא יגדל מדי מהראשון ועד לאחרון בגלל סגירת הכבישים. מאחורי הרכב המוביל טור ענק ויפה של רוכבים ורוכבות נהנים מנופי הדרום, במסלול שטוח כמעט לגמרי. יש רק כמה גבעות קטנות בואכה בית השנטי במדבר. מי שרוצה לתת פה ושם בטמפו יכול לרדת לסוף הטור ולהגיע לראשו.
אגב, היה נדמה לי שאני רואה יותר רוכבות ממה שאני רואה בד”כ ברכיבות במרכזי הרכיבה הרגילים אבל מתברר שלא: כ 20% מהרוכבים במסע הן רוכבות ו 80% גברים (התפלגות רגילה כנראה לענף).
פחות קבוצות?
בשנים הראשונות הם הגיעו יותר. המאמנים של הקבוצות הגדולות נרתמו. אבל בשנים האחרונות בולטת עובדת חסרונם של מועדוני הרכיבה הגדולים. הם כנראה לא מוכנות לוותר על שגרת האימונים שלהם. דיברתי עם מיכאל מבית השנטי כדי לבדוק את ההתרשמות שלי. הנה הפודיום של הקבוצות שתרמו הכי הרבה:
- במקום הראשון: 30 רוכבים מקבוצת המדבשים שהגיע מחיפה ונתנה את הטון – שיחקתם אותה!
- במקום שני משותף- קבוצת STC – הקבוצה הדרומית שזו החצר האחורית שלה: 25 רוכבים תורמים!
- מקום שני משותף גם ל- No Drop מהשרון, סחתיין על 25 תורמים לחבר’ה מרעננה והשרון.
- מקום שלישי משותף- המדים הירוקים של X Team מתל אביב שתרמו 24 רוכבים.
- מקום שלישי משותף: Ofan Run – הטריאתלטים מאזור ירושלים ולטרון!
- גם אודי לוי וקבוצת E-quip שבאבן יהודה הביאו כמות יפה מאוד של 21 רוכבים ותרומות.
פגשתי עוד הרבה חברים, שמגיע להם כל הכבוד על התרומה: קבוצת XtriM של ליאור כהן, ראיתי נציגות של YOLO ואת ניר יואלס, את קב’ חולצות קורי העכביש מכוכב יאיר, את B-together מחיפה, כמה נציגים מעמק האושר ואת החולצות הכתומות של Pipman Team. ללא ספק בתחרות הקיט היפה ביותר, זוכים הילדים של מיזם Bartali של רן מרגליות.
יש לנו ניוזלטר עדין ולא מציק, פעם בשבוע בלבד. הצטרפו!
הקבוצות התחרותיות צריכות מהירות גבוהה יותר כדי להפוך את זה לאימון נפח איכותי עבורן. אולי אם תמצא הדרך להוביל את הטור מעט מהר יותר (במיוחד בירידות- שם היינו על הברקסים) זה יפתח את ההזדמנות לקבוצות גדולות לראות בזה אירוע של עם ערך מוסף של אימון וגם תרומה חברתית.
(*קבוצות שהיו שם- גם אם אתן קבוצות ללא מאמן אך מאורגנות וקבועות- אשמח להוסיף אתכם ללוח הקבוצות של BIKEPANEL וגם לאזכר בכתבה זו, אנא פנו אלי בפייסבוק).
גם לרוכבי גראבל ואופני הרים!
בד”כ הרבה מרוכבי ההרים נמנעים מהרכיבה בכביש מאחר והוא מסוכן (זה נכון, אבל יש דרכים לרכוב כביש בטוח). במסע בית השנטי יש הזדמנות לכולם להתייצב ולטעום מהחוויה. ראינו כמה חברים מתחום הגרבל וגם מתחום אופני ההרים במרתון באים לתרום ולרכוב מרחק משמעותי, עם הכלים שיש להם. הזכרנו את הקבוצות הפורמליות, אך היתה גם נציגות יפה של רוכבי שטח מקומונת 4Epic, ואם אתם רוכבי שטח בקבוצה קטנה או גדולה- בשנה הבאה אתם מוזמנים גם כן לתרום ברכיבה בטוחה. אפשר גם להתחיל עם רכיבה רק עד בארי של 90 ק”מ.
תחנות ההזנה
המסע בנוי כך שבכל כ 40 ק”מ יש תחנת עצירה שמאפשרת לכם למלא בקבוקים, לאכול ולנוח מעט. סה”כ 4 עצירות עיקריות היו לנו בין ת”א לבית השנטי במדבר, ועוד אחת אחרונה באזור מכללת שדה בוקר, שם הצטרפו אלינו ילדי בית השנטי לרכיבה משותפת של 7 הקילומטרים האחרונים.
בתחנה הראשונה אחרי כשעתיים של רכיבה, היו מים ומעט אוכל, אבל מבחינתי היו שם בעיקר שירותי שדה חשובים למי שלא הצליח לשחרר מוקדם כל כך בהתחלה… כעת אפשר להנות גם מהרכיבה.
מפגש משמעותי: נער מבית השאנטי מגיש לי בקבוק מים עם המון אדיבות והכרת תודה על התרומה של הרוכבים עבורם. “תודה שאתם עוזרים לנו” הוא אומר בהגישו את הבקבוק. הוא מספר לי בקצרה: “אני בן 17, זו פעם שנייה שהגעתי לבית השאנטי, אבל בפעם הקודמת הייתי בלגניסט. עכשיו חזרתי בוגר יותר, הפקתי לקחים…”
בתחנה השנייה בבארי- יש הרבה אוכל, קפה, ומה שמאוד חשוב לרכיבה ארוכה כל כך ביום ארוך: מיכלי משקה איזוטוני שדאגו למלא אותם עם קרח, וזה היה פשוט אדיר! חמאת הבוטנים המלוחה-מתוקה פשוט יושבת מעולה לרוכב הרעב. והכי שמחה אותי היא אספקת קרם השיזוף שכעסתי על עצמי שלא הבאתי עצמאית. יום שלם בשמש של המדבר מצריך מריחות חוזרות וכל הכבוד שהביאו אספקה וחשבו על זה.
המלצה למארגנים: מיכלי האיזוטוני האלה חשובים לנו כרוכבים מהתחלה ובכל תחנות הרענון, כדי למלא מלחים ומעט סוכר ולא רק אחרי 90 ק”מ. מומלץ לספק אותם בכל התחנות ולא רק בשתיים מהארבע. והמלצה לרוכבים- אם אתם מקפידים על העניין תביאו טבליות איתכם כדי לוודא שבתחנות שאין בהם איזוטוני אתם עם האספקה הדרושה לכם לרכיבה כזו.
מתקרבים לסיום
יום שלם של רכיבה מגיע לסיומו ברכיבה משותפת עם הילדים עד לבית השנטי במדבר. יום נדיר ומיוחד שבו 1500 רוכבים תורמים למוסד חשוב שמציל ילדים מהרחוב. אני מקשקש קצת בהפסקה הזו עם אחת מהצוות של המקום, ורק אחרי כן בטקס הסיום מבין שזו היתה… שנטי! הבת של מייסדת המוסד מריומה, שעל שמה נקרא המקום ובעקבות לידתה הוא הוקם.
המיומנות בסוף האירוע גם היא מרשימה: כ 15 משאיות וקרטונים להגנה על האופניים (כנראה תרומה של אוריאן) מחכות ואנחנו מעלים את האופניים לתוכן. הם ישלחו לתל אביב חזרה, ואנחנו נחזור באוטובוסים. אבל קודם, מתרחצים במקלחות שהוקדמו במיוחד במקום (שימו בתיק שאתם שולחים מגבת וסבון, לא לשכוח את הסבון!). נחים ואוכלים ארוחת ערב מקייטרינג שלא יבייש אירועים מושקעים וברמתו עוד לא ראיתי באירוע רכיבה (רק ברכיבה בדרום צרפת).
בשביל השנטי- ב 31 באוקטובר 2020
בטקס הסיום מודים לכל השותפים של האירוע והתורמים לו, כולל משפחת שניאור חשין שתרמה את האודיטוריום לזכרו. הנואמים מקפידים לתקתק כמה מילים קצרות ולא לייבש את הקהל, מיכאל שניצח על ההפקה מודה לרוכבי האופניים: בשנה שעברה המסע בוטל שלא באשמת המארגנים, עקב המצב הבטחוני בדרום והצבע האדום, אולם 90% מהרוכבים ויתרו על החזר הכסף והשאירו את התרומה לבית השנטי!
אני חושב על זה, שכל מי שדיברתי איתו לא זכר שהיתה ברישום אופציה לרכוש את אותו הכרטיס באיזה סכום (גבוה יותר) שירצה, ומדבר על זה עם מיכאל – היתה אופציה כזו, אבל היא כנראה צריכה להיות ברורה יותר בתהליך הרישום, כי לדעתי יש סיכוי שיהיו רוכבים שיכנסו אליהם לתרום לבית השנטי ממש הרבה יותר מ 365 ש”ח! (יש כעת מאמץ לגייס כספים להקמת בית שנטי בירושלים).
אני מכיר כמה שיכולים לתרום הרבה יותר, אולם אני לא מכיר אף אחד שיצטער על תרומה כזו.