מבחן לטרק רוסקו, אופני זנב קשיח אגרסיביים

לפעמים אנחנו טובעים במתלים, בטבלאות גיאומטריה ובמפרטים עד כדי כך שאנחנו שוכחים כמה כיף זה פשוט לצאת לרכוב על אופניים. לפעמים הכיף האמיתי מגיע מכיוון שאנחנו לא מצפים לו. קיבלנו את הרוסקו 8 של טרק, אופני זנב קשיח אגרסיביים, כדי לחפש צרות, לשבור סלעים ולחזור הביתה מרוצים.

רוסקו

רוסקו היה "החבר המשוגע" בחבורה של גארי פישר בילדותו. זה שהיה מחפש את הקפיצות הכי גדולות ועושה את הטריקים הכי משוגעים. לכל אחד יש רוסקו בחבורה שלו, וגארי בחר להנציח את שלו עם זוג אופניים שנועד לפאן בשטח. מאז ומעולם הדגם הזה מיועד לדבר אחד – לייצר כיף. לא להיות הכי מהיר, או הכי קל, אלא לגרום לך לסיים את הרכיבה עם חיוך מטופש מרוח על הפרצוף. 

הטרק רוסקו הם האופניים שעברו הכי הרבה שינויים בליין של טרק-גארי פישר. הם יצאו לראשונה ב-2009 כאופני שבילים ארוכי מהלך עם גלגלי 26". כמעט עשור לאחר מכן הם חזרו לליין של טרק כאחים קטנים לסטאש, בתצורת זנב קשיח עם צמיגי "27.5+ וכיום הם נוחתים אצלנו למבחן כאופני זנב קשיח אגרסיבי, עם צמיגי "29 שמנמנים וחיבה עזה להשתוללות. 

TREK Roscoe 8

• שלדת זנב קשיח עם חיבה לאגרסיבי
• משקל: 14.33 ק"ג למידה L עם חומר טיובלס ופדלים.
• מקום לשני מתקני בקבוק בשלדה.
• צבעים: כחול מטאלי וירוק כהה מאד שנראה כמו שחור CTC.
• מחיר: 10,950 ש"ח (לפני הנחת מועדון)
• לעמוד האופניים באתר היבואן.

למה לרכוב על זנב קשיח?

בימינו אופני השיכוך המלא כל כך טובים, שעולה השאלה אצל לא מעט רוכבים למה בכלל לרכוב על אופני זנב קשיח? זה פחות מהיר, יותר כואב ובכלל מזוהה עם אופני הכניסה ולא כאופני הרים רציניים. אז התשובה, כמובן מורכבת, ואנסה להסביר. קודם כל יש בזה חיבור נוסטלגי לאופניים הראשונים שלנו, שלרוב היו ז"ק. יש משהו קסום וטהור בפשטות הזו של שלדה ריג'ידית, שלא מסננת את הקרקע ומאלצת אותך לעבוד עם שפת גוף ולבחור קווים נכונים. תכניסו למשוואה הוצאות כלכליות (שלדה זולה יותר, אין כל כך הרבה מיסבים להחלפה כמו במתלה) והשיכוך מלא מקבל נוקאאוט.

מספרים וגיאומטריה

את הרכיבה הראשונה שלי על הרוסקו אני עושה בלי להסתכל בשום טבלת גיאומטרייה. מנסה לחוש ולהבין. בסוף תקופת המבחן התיישבתי מול הטבלה כדי לנסות לתרגם את התחושות שלי למספרים המופיעים בעמודה של מידה 19.5". כמו מרבית הזוגות הקיימים בשוק, גם הרוסקו עברו לגיאומטריית long&slack. ריץ' של 470 מ"מ וסטאק גבוה של 644 מ"מ שהעניקו מנח רכיבה זקוף ונינוח. בסיס גלגלים רחב (1215 מ"מ) נתן לנו תחושת יציבות בכל תוואי שטח. זווית ראש מפנקת של 65° בהחלט עשתה לי חיים קלים בסינגלי האנדורו של משמר העמק.

נייס טו מיט יו 

את הרוסקו 8 קיבלתי בצביעת CTC שחורה וסולידית, עם כיתוב באדום מבזיק. למרות שבאתר של טרק הצבע מכונה Satin black olive, הקשר בינו לבין ירוק, רחוק מאוד. רק בשמש ישירה השלדה חושפת את צבעה האמיתי, שמתגלה כירוק זית כהה מאוד עם נגיעות נצנצים. 98% מהזמן השלדה הזו נראית שחורה לגמרי. לשמחתכם הם גם מגיעים בכחול מטאלי מהמם. 2 מתקני בקבוק בשלדה הם תמיד בונוס משמח בעיניי, שמשאיר את הגב שלי קל יותר בימי הקיץ. עוד לטובה נציין את מגיני הגומי המובנים שבאים על השלדה, בתומכות השרשרת ובתחתית הדאון טיוב. 

הצטרפו לקבוצה השקטה של בייקפאנל בווטסאפ:

עבודות הריתוך של טרק יודעות להיות מהממות, אבל במקרה הזה הלכו על מראה יותר גס. ריתוכים פחות משויפים וחבויים, יותר חיזוקים גסים לשלדה וריתוכים ויזואליים. הצינור התחתון רובאסטי ועבה, הכיתוב של TREK בענק עליו משדרים תחושת עמידות וחוזק. מעבר לרתכות, השלדה והאבזור משדרים שהם באים ומחפשים צרות. ריץ' ארוך, סטם קצר, מזלג רובסטי, רוטורים ענקיים – "תן לי ירידות, אני רעב!" צועק הרוסקו. שניה חמוד, שניה.

חלקים ועניינים

בכל הנוגע לרוסקו, נעשתה בחירת חלקים מחושבת ונכונה לאופניים אגרסיביים ע"י אמא טרק ואבא בונטי. המשכך מבית רוק שוקס מגיע עם תא אויר ו-140 מ"מ מהלך. על גלגלי בונטרגר ליין ברוחב 30 מ"מ, מולבשים צמיגי בונטרגר XR4 שמנמנים ביותר ברוחב 2.6 אינץ'. הצירים הם בסטנדרט בוסט (15 מקדימה ו-12 מאחורה) והציר המרכזי נכנס לשלדה בהברגה! 

בגזרת הידיות שעל הכידון תמצאו שיפטר 12 הילוכים של מערכת סראם בשילוב רמות NX/GX אל מול המעביר האחורי, מעצורים חסרי מיתוג (MT4100) של שימנו עם 4 בוכנות וידית דרופר של בונטרגר ודרופר מבית Tranz-X באורך 150 מ"מ מהלך. 

שאר חלקי השליטה שנותרו מגיעים מבית בונטרגר, חברת הבת של טרק. כידון ברוחב 780 מ"מ, סטם קצר של 50 מ"מ ואוכף מדגם Arvada. על הכידון הורכבו גריפים ננעלים ודקים עם טקסטורה משתנה בין כף היד לאזור מנוחת האצבעות. ניחשתם נכון, גם כן מבית בונטרגר. 

הייתי שמח לקבל מוט כיסא עם מהלך ארוך יותר, בעיקר כשמדובר באופניים במידה L. לא ברור לי למה חברות ממשיכות לספק אופניים במידות גדולות עם מהלך כה קצר, זה פשוט לא מספיק. אם תסתכלו לכיוון הציר המרכזי, תוכלו לראות ציר בהברגה, וגם לשמוע לחישות: "תן לי בסלעים, תן לי בברמים". יאללה חמוד, מנפח סאג של 30% במזלג ומוציא אתכם. 

אחריות ואקסטרות

תמיד נציין לטובה את השירות של CTC שהולכת בעקבות חברה האם TREK, שמעניקה אחריות רחבה במיוחד:

• שלדה – כל החיים כל עוד בבעלות הרוכש המקורי
• צבע ומדבקות – שנתיים על פגמי ייצור
• גלגלי אלומיניום – שנתיים על פגמי ייצור

נקודת חוזקה נוספת מבחינתי של טרק היא התאמת אבזור האופניים לפי מידות:

יש כאן הבנה מחברת אופניים שגם רכיבי הממשק עם הרוכב צריכים להתאים למידת הרוכב, ולא רק השלדה. מגודל הגלגל שגדל בהתאם לגודל השלדה ועד לאורך זרוע הקראנק. טוב, נצא לצוד סלעים? "כן!"

צאו לצוד סלעים (עליות)

הדבר הראשון שניכר, עם מכת הפדל הראשונה, היא שהמכונה הזאת לא מיועדת לעלות למעלה ע"י דיווש. השילוב של 14.5 ק"ג וצמיגי טנק שמנמנים הוא לא הראשון שהייתי בוחר בשביל לכבוש דרכי 4X4, אבל אין מה לעשות, בדרך לסינגל עוברים בשבילים חלקים. תוסיפו לתמהיל אבנים, סלעים וקרקע לא יציבה, ופתאום הרוסקו מתחילים לזרוח. ריץ' ארוך מעניק תחושה של אופניים יציבים מאד, ובשילוב צמיגי טרקטור עם אחיזה מקסימלית אין עלייה מדורדרת ובוגדנית שלא תוכלו לכבוש. התחושה מאד מזכירה אופניים חשמליים – כל עוד תמשיכו לדווש הדבר הזה ינוע קדימה, לא משנה במה הוא יפגוש.

כשאחוז השיפוע נהייה גבוה, אני מברך על הבחירה להתקין גלגל שיניים בגודל 30T מקדימה. בשילוב עם קסטת 10-50 של סראם, קל מאוד למצוא את ההילוך הנכון לתיקול מכשולים. למרות שהאופניים מגיעים עם סטם קצר של 50 מ"מ, הריץ' הארוך מחפה על קירוב הכידון לרוחב ונוצר מנח רכיבה זקוף יחסית, המאפשר לטפס עליות חדות ודרופים בלי להרגיש שהאופניים מתהפכים אחורה. 

צמיגי הבונטרייגר XR4 נהדרים, יש להם מבנה קוביות בשרני ורוחב נדיב ביותר. זאת לא מכונה לכיבוש מישורים ומרחקים ולכן אני מבין ומקבל את הבחירה לצוות את האופניים עם צמיג שבכיף יכול להיות מורכב גם על אופני 6".

הייתי שמח אם המזלג היה ננעל במלואו – ל-90% מהרוכבים זוהי תלונה לא רלוונטית מאחר ובאמת שאין שימוש מוצדק לנעילת בולם לאופניים כה אגרסיביים. אבל אני נוהג לטפס בכביש מהבית לאזור הרכיבה וכן הייתי שמח לחסוך כמה שיותר אנרגיה עם המכונה הזו.

נותן לו בברמים (ירידות)

כמו שאמר אנאקין סקייווקר "this is where the fun begins". הרוסקו חולים על ירידות, ומרגישים בבית כשהשיפוע מוטה כלפי מטה. אם הייתי מתאר את התחושה שהם מעבירים לך במילה אחת, הייתי בוחר ב-"Unfazed". בסיס גלגלים ארוך, סטם קצר, זוית ראש מפנקת מעניקים תחושת ביטחון בלתי נדלית בירידות ובסינגלים תלולים בפרט. תוסיפו לכך צמיגים עם אחיזה בלתי נדלית, משכך עם מהלך ארוך וברקסים עוצמתיים וקיבלתם אופניים אגרסיביים פרופר.

הרוסקו הם לא אופניים שאוהבים משחקים, הם בעיקר אוהבים לדרוס. אלה לא האופניים הכי playfull שרכבתי עליהם, והם בעיקר מרגישים כמו רכבת משא שפשוט מתקדמת בקו ישר מאשר איילה חיננית שמקפצת לה בין עצים. אפשר בהחלט לעשות איתם דברים משוגעים, רק תראו את הסרטונים של טל אורן, אבל בסופו של יום מדובר בזנב קשיח ומרגישים את זה ברגליים ובגב עם כל סלע, ברייקינג באמפס או נחיתה של האופניים מקפיצה. 

המזלג מבית רוק שוקס די בסיסי, והייתי מתאר אותו כ-"משכך". הוא בעיקר יודע לתת מענה למכות הגדולות, אבל אין לו מנגנון שיכוך מתוחכם שמתייחס למכות קטנות או שמדביק לכם את הגלגל הקדמי דרך כל המכשולים שיש בסינגל. את השיכוך של הקטנות מקבלים בעיקר מהצמיגים בשלב הזה. 

הברקסים מבית שימנו עשו עבודה נפלאה. הם לא זוכים לשם מסודר אבל עוצמת הבלימה שלהם נהדרת. בניגוד למרבית המעצורים המוכרים של החברה, שמתאפיינים בתחושת on/off, ה-MT4100 מרגישים בעלי מודולציה טובה וסחיטה של הידית לאורך כל המהלך. מדי פעם שכחתי כמה שהברקס הזה עוצמתי ופשוט עפתי קדימה בזמן שהאופניים נעמדו במקום בירידה תלולה בסינגל.  

אז היה כיף? – סיכום

אם אתם חובבי רכיבות אגרסיביות ובא לכם זוג שני כיפי במיוחד, הרוסקו הם פתרון מצוין עם מחיר די נגיש ויחס פאן/כסף הוגן למדי. אם אתם חולי זנב קשיח ואלומיניום אולי שווה לקחת את הרוסקו ולתת להם צמיגים וגלגלים קלים יותר, ותקבלו אופניים עם גיאומטריה מעודכנת ויכולות בשמיים.

הרוסקו מצליחים לעמוד במשימה ולהיות אופני פאן טהור. זה לא באמת משנה שהם קצת כבדים, האבזור הוא לא אבזור קצה או שאין להם משכך אחורי – כל פעם שחזרתי מרכיבה היה מרוח לי חיוך אידיוטי על הפרצוף. ואם בשביל זה אנחנו לא רוכבים, אז בשביל מה כן?

מאת: יואב גריבי

תמונות: אור פריאס, יואב גריבי

רוצה אופניים כאלה? אם את/ה רציניים ומעוניינים, מלאו פרטים ונעביר את פנייתכם לטרק ישראל: