לא כולם מכירים את הסיפור אודות הגעת הטריאל לארץ ואיך הוא התפתח באמצעות רוכב אחד. שלא הפסיק לנסות והצליח ולהדליק קהילה שלמה של רוכבים בישראל: שרון תרשיש.
עם ההתפתחות של הרשתות החברתיות, עולם הטריאל נכנס יותר ויותר לתודעה של רוכבים באשר הם. זה אמנם קורה בקצב איטי מאוד אבל כשזה קורה זה בהחלט מעורר עניין. זה בא לידי ביטוי בסרטונים שמעלים רוכבי-על כמו דני מקאסקיל או אלי קלרקסון ובקבוצות פייסבוק מכל העולם שחבריה משתפים את הצלחותיהם וכישלונותיהם בסרטונים שלהם מנסים שלל טכניקות. אני חושב שכבר אפשר להסכים שהמילה טריאל כבר לא נשמעת כמו מילה בשפה זרה אם תזכיר אותה בשיחת חולין עם רוכבי מיינסטרים.
עוד רחוקה הדרך למרכז המפה בעולם בכלל ובארץ בפרט, אבל כיום בישראל הערכות של יודעי דבר מדברות על מעל 50 זוגות אופני טריאל שיובאו לארץ באופן פרטי. כמחצית מבעלי האופניים האלה הם רוכבים פעילים וכאמור, מספר המתעניינים הולך ומתרחב. בזכות הזמינות של המידע באינטרנט, יותר קל ללמוד טריאל. לא רק שקיימים אתרים ייעודיים להדרכות רכיבה וטכניקה, ניתן למצוא שלל חנויות מקוונות בעולם שמוכרות בעיקר ציוד ייעודי לטריאל ואופני טריאל.
איך הומצא הטריאל?
הטריאל החל כאדפטציה של עולם אופנועי הטריאל לאופניים עם בחור ספרדי צעיר ששמו אוט פי. אביו בנה לו אופני trial sin – טריאל לא ממונע. האבא חשב על זה לא במקרה – הוא היה 9 פעמים אלוף ספרד בטריאל מוטורי ומוטוקרוס. אוט פי התחיל לפתח ולשכלל טכניקות שלמד מאביו וחבריו מתחום הטריאל המוטורי, ובמורד הדרך התחום הגיע למה שהוא היום – ענף תחרותי תחת ה-UCI, עם שלל מותגי אופניים וציוד קצה לכל הרמות והגילאים. אוט פי עדיין חי ורוכב, ומחלק את חייו בין איטליה ויפן. ביפן אף בנו למענו מוזיאון שנקרא מוזיאון אוט פי ומונטי טריאל בייקס – מותג האופניים המצליח של אוט פי, וגם בנו למענו את פארק אוט פי לרכיבת אופניים. כל זה התחיל בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים, כלומר לפני כמעט 35 שנה.
קראו עוד על התחלת הטריאל
עולם בלי אינטרנט מהיר וסמארטפון
אתם מכירים איך זה שלפעמים דברים שמתחילים כטרנד, נשארים לטווח הארוך? איזה חבר גורר אתכם לרכיבה ופתאום אתם מבינים שזה מגניב ותופס אתכם ואתם רוצים להמשיך בזה? ובכן, לא רבים יודעים, אבל רכיבת טריאל קיימת בארץ כבר מעל 20 שנים. ישנם לא מעט רוכבים שהתחילו ואחרי זמן מה פרשו. יש כאלה שהתבגרו והורידו הילוך. אבל יש רוכב אחד שהיה הראשון בארץ לרכוב טריאל והוא עדיין רוכב. תפסנו אותו לשיחה מרתקת ונוסטלגית.
תעצמו עיניים ותדמיינו עולם בלי אינטרנט מהיר ובלי סמארטפון. כך חיינו בתחילת שנות ה 90. בתקופה הזאת לא היה יוטיוב, ואינטרנט הצריך התחברות עם קו טלפון. ענף האופניים טרם התפוצץ במותגים ושילדות בגיאומטריות מפרגנות. היתה חלוקה די ברורה מה רוכבים: אופני שטח – שלדת ברזל כבדה, אופני BMX ואופני כביש.
באותה תקופה היה רוכב אחד, שנהג לרכוב על אופניי שטח עם שלדת הברזל וחשב בצורה לגמרי אינטואיטיבית שאפשר גם “לרכב אחרת”. לרוכב הזה קוראים שרון תרשיש: “רכבתי עם חברים, וכבר אז בנינו סוג של מסלול ליד הבית שבו התחרנו בינינו איך עוברים ברכיבה בעליות, בירידות ובסלעים בלי להוריד רגליים” הוא מספר.
הרוכב הצ’כי ואפקט הפרפר
לא כולם מכירים את ההיסטוריה של שרון, אבל מי שכן מכיר אותו, יודע שמדובר ברוכב טריאל ושטח, שהתנסה במנעד רחב של רכיבה החל מפרירייד דרך דאונהיל ואפילו התחרה ב XC. הוא אפילו חזר לרכוב, אחרי שחזור מלא של רצועות כף היד, כתוצאה מנחיתה לא טובה מדרופ בן 2 מטרים. מעבר לרכיבה – מדובר מכונאי אופניים מחונן שמנהל את הסדנה באחת מחנויות האופניים המובילות ברחוב החשמונאים בתל אביב.
אחרי שירותו הצבאי, הוא התחיל לעבוד ברשת מצמן, כבר בתקופה ההיא הוא להתאמן בטכניקות טריאל, כל זה, כאמור, באופן אינטואיטיבי לגמרי ומבלי לדעת באמת איך קוראים לזה. במקביל הוא עבד על שיפור האופניים והקטנת השילדות. יום אחד נחתה לידיו של שרון קלטת וידאו של רוכב טריאל צ’כי. בסרטון בן ה-30 דקות רואים את הרוכב קופץ ומבצע מספר טכניקות על אלמנטים שונים. “עצרתי את הסרטון כל פעם שרציתי להבין את התנועה, וצפיתי בה בהילוך איטי כדי ללמוד את המהלכים” הוא מספר.
העולה החדש – ספורט הטריאל
לימים, לאחר שהצליח להלהיב את הבעלים של רשת האופניים בה עבד על תחום הטריאל, בנה אופני טריאל על בסיס שלדה קטנה של אופני ראלי מאלומיניום ורכב עליהם במסלול ובאלמנטים שהוא בנה ועיצב לבד לכבוד אירוע פתיחה גדול של הרשת. המופע נחל הצלחה רבה וזה הוביל לייבוא של אופני טריאל לארץ. כך מצאו את עצמם 4 זוגות ממותג מונטי הספרדי בדרכם לישראל. שרון קיבל זוג אחד לאימונים והופעות. עם אופני הטריאל הראשונים בארץ, הוא עשה קפיצת מדרגה ראשונה ומשמעותית ביכולות ובטכניקה. יש לציין שמונטי היו אז פסגת השלדות, בהתחשב שלא היה מגוון ענק של יצרנים בתחום.
“היבוא ממונטי לא נמשך” הוא מספר, “בעקבות בעיות תקשורת עם הספרדים”, אבל לשמחתנו התחום לא גווע. מצאנו פתרון תחת מותג פלנט X, ושרון שהיה אחראי על תחום ה BMX והאקסטרים – בנה ומכר אופני טריאל מהמותג לכל דורש. התקופה הזאת הוא הצליח כבר לשכלל את ארסנל הטכניקות שלו בתחום, ועוד ועוד רוכבים הצטרפו אליו. הרמה שלו היתה כה גבוהה עד שהחל לקיים במקביל מופעי טריאל בתשלום. בשלב הזה כבר בהחלט אפשר לומר שהספורט החדש עשה עלייה.
מופעי הטריאל תופסים תאוצה
כאמור, בתקופה בלי אינטרנט סלולרי, השמועה על מופעי הטריאל התפשטה בארץ. גם בעולם ישנם לא מעט הרכבים המבצעים הופעות ממומנות. יש משהו מאוד מהנה לקהל בספורט הזה כך שגם קהל שאינו מכיר את הטכניקה הפשוטה יחסית העומדת מאחורי הספורט הזה, לא יכול להסיר עיניים מהמופע.
“הופענו בהרבה מקומות” הוא מספר ומוסיף “התגובות של הקהל היו מדהימות”. המופע שלו ושל חבריו נמשך מעל שנה, כאשר במקביל למופע שלו ושל חבריו, הוקמה אפילו עוד חברת הופעות של רוכבים שחברו להופיע. לימים הם התאחדו למופע אחד. תחת השם בייק קונטרול. בשלב הזה, כבר לא היה ניתן למצוא אופניי טריאל בייבוא מסודר לארץ.
קוראים ותיקים בוודאי זוכרים את ההופעה הבלתי נשכחת שנתן ריאן ליץ’, באחת מהתערוכות שנערכו בגני התערוכה סביב שנת 2010. ליץ’ – רוכב קנדי שנחשב לאחד מרוכבי הטריאל הידועים והטובים בעולם, וכיום רוכב שטח וגורו רכיבה בבריטיש קולומביה, קנדה. הביקור שלו אורגן ולווה ע”י צוות בייק קונטרול – שרון, תום בר ועוד, שגם ביצעו מספר הופעות בתערוכה. (בלי שרון, שסבל אז מפציעה).
סיכום דבר
בעולם, תחום הטריאל מנוהל ע”י ה UCI. יש לו ליגה עולמית, חוקים ותקנות לתחרויות, ואפילו ספר המפרט איך להקים זירה תחרותית – הקרויה ארנה. לצד זאת כמו בכל ענף האופניים, חברות האופניים המתמחות בתחום, השקיעו במחקר ופיתוח כדי לשפר את מבנה וזוויות הרכיבה. השלדות הפכו להיות קלות יותר, הקומפוננטים הפכו עמידים וחזקים יותר וכל אלה משפיעים ישירות על אופי התחרויות, שבתורן מאתגרות את המתחרים לקפוץ רחוק יותר וגבוה יותר.
בארץ נכון להיום – ניתן לראות מידי פעם קבוצות של רוכבים מתאמנים בלוקיישנים מזדמנים. ישנם רוכבים פעילים בחיפה, בתל אביב ובירושלים. כאמור, ההערכות של הפעילים בתחום מדברות על סביב ה 50 זוגות בארץ, ונקווה שהמספר הזה ימשיך ויעלה, וזאת מתוקף היתרונות הברורים של הספורט הזה: העובדה שניתן להתאמן בקלות בכל מקום, בעיר מתחת לבית וגם בשטח, כי לא חסר סלעים בארצנו.
בייקפאנל בטלגרם, לחצו פה לראות את זה!
מאת: עודד מלר
צילום: שרון תרשיש, גיא מלחי