הצמיג החדש של ויטוריה: Agarro Trail Graphane 2.35 הוא צמיג היושב בדיוק בין האנדורו לקרוס קאנטרי: כלומר "שבילים" (Trail). ברעיון זה נשמע לי קצת כמו המקסיס ארדנט רייס אולם במבט על הקוביות שלו הוא נראה יותר אגרסיבי עם קוביות יותר עמוקות ויותר אוחזות במיוחד בצדדים להשכבות. רכבתי עליו כמה שבועות והנה הרשמים.
מאת: גיא חלמיש
צילום: עופר עברי וגיא חלמיש
ויטוריה אגרו – כרטיס ביקור
- מותג Vittoria, דגם: Agarro Trail Graphane 2.35
- ייעוד: רכיבת שבילים לגלגלי 29 ברוחב 2.35
- Tubeless Ready
- גובה קוביות: 3 מ"מ במרכז, 6 מ"מ בצדדים.
- משקל מוצהר: 940 גרם
- טכנולוגיה: גרפן 2.0, 4 חומרים (4C), נילון 120 TPI, לטקס, הגנות קוולר (Kevlar)
- מחיר: 219 ש"ח – לקנייה באתר
- יבואן: רוזן ומינץ
ויטוריה? לא מקסיס?
באמת שאין לי שום דבר נגד הצמיגים של מקסיס אבל הם נהיו סוג של בחירה אוטומטית כמעט בישראל ברמה שצריך לבחון רגע בביקורתיות האם יש הצדקה לכך? האם זה הגיוני שאנשים כבר כמעט ולא ישקלו צמיגים אחרים? הרי יש בעולם המון חברות צמיגים וללא שום ספק יש אלטרנטיבות מצוינות שם בחוץ.
למה זה קורה? קודם כל אפשר להניח שיש לחברה כזו מוצרים טובים, אבל הרבה פעמים זה קשור גם להפצה תמחור ועוד. לפעמים אלה מוסכמות שהשתרשו ואנשים נוטים להמשיך עם המוסכמות האלה מבלי לערער עליהן. זה חוסך להם אנרגיה של בחירה, מחקר, ידע, התעסקות בכל העניין. ככה לא צריך לחשוב על זה: הולכים מורידים מהמדף את מה שעשינו עד היום ומה שכולם עושים. אבל לשמרנות הזאת יש מחיר כי אנחנו לא מגלים דברים חדשים. אנחנו לא מרחיבים את המעטפת שלנו: אנחנו לא מתנסים, לא לומדים, לא צומחים.
בשבילי, כל הדבר הזה שקורים לו BIKEPANEL הוקם עבור אלה שאוהבים ללמוד על התחום שלהם בידי אנשים שאוהבים ללמוד בעצמם ולהעביר את הידע לאחרים. לכן מאוד שמחתי כשגיליתי שהצמיגים שהולבשו על אופני מרידה one twenty שבחרתי לאחרונה (כתבת "נכנס למבחן") הם צמיגים מעניינים מאוד שעוד לא התנסתי בהם. צמיגי ויטוריה הותקנו על ידי רוזן ומינץ במיוחד עבור המבחן. האופניים עליהם בדקתי את הצמיגים הם אופני שבילים-לייט כלומר אופני 120 מילימטרים לרכיבות מאוד מגוונות טיולים וכולי. תוכלו לקרוא את המבחן המלא עליהם בקרוב.
מימין: מקסיס ארדנט רייס וויטוריה אגרו אחד ליד השני
מי זו ויטוריה?
חברת צמיגי ויטוריה קיימת משנת 1953. זו חברת צמיגים איטלקית וותיקה ומוערכת המנוהלת מ Brembate אשר ב Lombardia לא רחוק ממילנו. היא מתמקדת ומתמחה בתחום האופניים, עם ייצור של 7 מיליון יחידות בשנה. יש לה כמה מוצרים מיתולוגיים בתחום הכביש שעושים שימוש בכותנה בטובולרים. היצור מתבצע בתאילנד במפעל בבעלות מלאה שלה ומשם הם מספקים את המוצר לכל העולם. ב-2014 ויטוריה נכנסה לתחום הגלגלים (נכון להיום היא מייצרת גם 12 סוגי גלגלים 4 לשטח ו-8 לכביש). יש לה ניסיון עשיר במירוצים ובתמיכה במקצוענים.
לחצו פה לקבל את ערוץ בייקפאנל בטלגרם
גרפן בצמיגים? למה?
ויטוריה מתגאה בחדשנות שלה בתחום הגרפן והיא מתייגת את הגרפן שבשימוש אצלה כגרפן 2.0. היא טוענת שההתקדמות שהשיגה בתחום הזה הופכת אותו ליותר פונקציונאלי ומשפיע על הביצועים טוב יותר. ויטוריה מכנה את החומר הזה disruptive – כלומר משנה את כללי המשחק, מכניס חדשנות שלא הייתה פה קודם. היא החברה שעושה את השימוש הכי מסיבי בגרפן בתעשיית האופניים לדבריה. איך בדיוק זה עוזר לצמיג לא הצלחתי להבין ממנה, אני חייב להודות. אבל גרפן זה מגניב, כנראה… 🙂
טכנולוגיית 4C
לויטוריה יש שיטת שכבות שמציגה שילוב של 4 חומרים בצמיגים, ומפרידה בין כל חלק לפי הצורך שלו. הבסיס שונה מהחומרים של הקוביות מעליו, וגם בקוביות- יש חומרים שונים באמצע הצמיגים ובצדדים. זה מאפשר לה לדייק את התנהגות הצמיג בהתאם לצרכי הרכיבה- היא לא חייבת להשתמש בחומרים עמידים יותר בכל חתך הצמיג:
- אפשר לבחור נקודות של חומר יותר גריפי רך ודביק בקוביות הצד למשל, שנחשפות לשחיקה פחות מהשדרה המרכזית.
- אפשר לקבל עמידות כנגד הקיפולים בפניות ושמירה על המבנה (ולכן על אחיזה טובה יותר) באמצעות חומר אחר בבסיס
- אפשר לקבל חוזק ועמידות לאורך זמן בשדרה המרכזית כדי לשפר עצירה וטיפוס.
- חומר בסיס רביעי ישפר עמידות לפאנצ'רים מתחת לשדרה המרכזית.
שילוב טוב כזה של מרכיבים יאפשר לקבל עמידות לאורך זמן ועמידות לפאנצ'רים, תוך הפסד קטן יותר של יכולת דינמית וגמישות: מהירות גלגול, שיכוך, אחיזה ובלימה.
אלמנטים בקוביות
אם יש דבר שגורם לי להתאהב בצמיגים זה כשהם נותנים לי תחושת ביטחון בהשכבות. אם יש דבר שמוציא לי את הכף מהם הוא התחושה שאני מאבד ביטחון שהם לא אוחזים, בדיוק באותה נקודת לחיצה של השכבה שמתגלה בה הכיף של הסינגלים. הצמיג הזה פשוט היה פנטסטי בקטע הזה הם באמת הצליחו לשים חומר רך יותר מדויק יותר בצדדים. הקוביות עמוקות והן מגדילות את הביטחון. הם עשו את זה בלי להתפשר על אותו חלק מרכזי שמייצר מבנה וגם בצד הצמיג בפנים מונע את הקיפול – אותו קיפול שיכול להופיע אצל מי שאוהב לחץ אוויר נמוך (אני) ומייצר אובדן אחיזה מהיר ופתאומי.
צורת ה V המוכרת מהרבה צמיגים קיימת גם פה במרכז (ויש חץ לכיווניות ההרכבה). זה לא דבר מקורי מאחר וזה מה שמייצר את הגריפה של הקרקע והתפיסה שלה, במיוחד בעפר ודרדרת. בבלטים המרכזיים יש להם פעם בלטים ארוכים עם V משמעותי ופעם קצרים יותר עם מעין מדרגה קטנה שלדבריהם משפרת את מהירות הגלגול של הצמיג. הוא מגיב בזכותה בקלות יותר ועם פחות התנגדות לגלגול מצד אחד, ומד שני בזמן טיפוס, יש שתי נקודות אחיזה.
חסרונות?
אני מצטער לאמר שאין לי כמעט דברים שליליים לאמר על הצמיג הזה, הוא פשוט מעולה. מומלץ, מגביר בטחון, מייצר אחיזה, מרגיש שהוא שומר על המבנה שלו ועל הביצועים גם בתוך סלעים ולחץ. יחד עם זאת במבחן קצר טווח אין לי אומדן לעמידות אחרי קילומטרז', ואני לא יודע לאמר בוודאות כיצד הוא יתנהג בבוץ. עומק הקוביות די משמעותי ויתכן שזה צמיג טוב יותר על יבש. בנוסף – המשקל שלו, 940, אינו נמוך וזה ביחד עם העדפת אחיזה על פני מהירות גלגול השפיע על המהירות שלי בקטע של XCO ובעליות, אך במקביל האחיזה והביטחון הוסיפו מהירות בקטעים הטכניים ובסלעים. המתחרים שלו שהוזכרו מעלה קלים ב 100-200 גרם (תלוי דגם).
מתקינים טיובלס ברוזן ומינץ
ויטוריה אגרו לסיכום
רכבתי עם האגרו בבן שמן, במשמר, ועוד, בתנאים יבשים, עם לחץ אוויר של סביב ה25 בד"כ והוא שמר על צורה מעולה ולא נמרח אף פעם. יתכן שאפשר אפילו למשוך אותו עוד קצת למטה (לא ממליץ לכולם- אני שוקל 67 ולא רוכב מאוד אגרסיבי. אם אתם יותר כבדים ורוכבים חזק על סלעים ונחיתות קחו פקטור דווקא למעלה).
אם עד היום לשימוש הזה – שבילים, טיולי מדבר, ומקומות שמאתגרים צמיגים ואחיזה, שקלתי רק את הארדנט או הארדנט רייס (הוא כנראה איפשהו בינהם מבחינת האחיזה ומהירות הגלגול), הרי שפה, אני שמח לגלות אלטרנטיבה חדשה במחיר טוב של 219 ש"ח. ב 2.35 הוא קלאסי לחלוטין לאופני 120 מ"מ וגם לאחיהם היותר אגרסיביים בגרסת ה2.6.
