השבוע אנחנו עוברים ללינזרהיידה, עיירת נופש שווייצרית ציורית (כולן כאלה) בגובה 1500 מ’ מעל פני הים, עם נופי הרים, אגמים והרבה ירוק. גשם לילי משנה את כללי המשחק והמסלול המהיר נעשה טכני וחלק לרוכבים. מי הכין את עצמו לתנאים הקשים שהשתנו בין לילה? יואב גריבי סוקר את התחרות הרביעית בסבב העולמי של ה-UCI.
מאת: יואב גריבי
צילום: רד בול
עילית נשים
שלא כמו קודמו שבאנדורה (1500 מ’), המסלול בלינזרהיידה בעל פחות טיפוסים ארוכים אך יותר קטעים טכניים עתירי שורשים ודרופים.
מעניין יהיה לראות כיצד מנצחת 2 התחרויות הקודמות, יאנה בלומוינה, תסתדר עם התנאים האלו. ג’ני ריזווידז, האלופה האולימפית, שניצחה כאן בשנה שעברה, עוד לא חזרה לכושר מלא לאחר ההפסקה מתחרויות שלקחה בתחילת העונה עקב אירועים משפחתיים. אניקה לנגווד תפרוש מהמירוץ עקב מחלה אחרי פחות מהקפה.
Jolanda Neff מובילה את הנשים
גאן-ריטה לוקחת את ההובלה, איתה הולכות אינדרגנד ונף השויצריות, שרוצות להתברג בתחילת המירוץ ולספק לקהל סיבה לעודד הרבה יותר חזק.
Linda Indergand השוויצרית
אחריהן רודפות קלר, וולשוובזסקה, בלומוינה ובאטי. בלומוינה מצליחה לגשר למובילות ומחליפה את אינדרגנד, שלא עומדת בקצב. ובקטע טכני קטן נף מחליקה וגאן-ריטה מצליחה לברוח לה ולא מסתכלת אחורה.
Gunn-Rita Dahle Flesjå – לא מסתכלת אחורה
בלומוינה סוגרת את הפער לגאן-ריטה והשתיים מובילות יחד. נף הסובלת שלא כהרגלה במקום השלישי נעקפת ע”י וולשוובזסקה. אליהן מצטרפת אני לאסט (Annie Last), האלופה הבריטית, המתאוששת ממספר עונות לא מוצלחות בהן סבלה מבעיות בריאותיות. בעליות גאן-ריטה מצליחה לברוח אך בירידות הפערים נסגרים ע”י הרוכבות הצעירות יותר. כך נמשך לו משחק של חתול ועכבר בין השתיים במשך מס’ הקפות.
יולנדה, מיה ואנני
בחמישייה הראשונה של הרוכבות ניתן למנות 4 זוגות זנב קשיח ו-1 שיכוך מלא . כשהמסלול חלק הוא לא מספיק טכני כדי להצדיק שימוש באופני השיכוך המלא הכבדים יותר. אבל כאשר יורד גשם (כפי שקרה אתמול בלילה), השורשים המפוזרים לאורך מס’ קטעים על המסלול נעשים חלקים ואנחנו רואים את חבורת החוד מחליקה על ימין ועל שמאל.
Yana Belomoina על זנב קשיח
המסלול לא מספיק להתייבש לפי התחזית והרוכבות מתחילות לבחור בקווים חדשים שלא תרגלו באימונים על המסלול. כאן נמדדת איכות הרוכבת – היכולת לתמרן ולאלתר בהתאם לתנאים המשתנים על המסלול היא זו שמבדילה רוכבת world cup לרוכבת אלופה.
גאן ריטה
לדוגמה: אני לאסט בחרה להתחרות על אופני השיכוך המלא, שהם אמנם כבדים יותר אבל מערכת השיכוך עוזרת להצמיד את הגלגל האחורי לקרקע, יורדת מהאופניים לפני כל מקטע שורשים ורצה אותו, בלי לנסות לרכב אותו ולהיתקע באמצע כמו שאר הרוכבות. בכניסה להקפה החמישית (מתוך שש, לאחר שהמסלול קוצר עקב התנאים) לאסט כבר במקום השלישי וברדיפה לזוג הרוכבות שמקדימה.
אמילי באטי עם שיכוך כפול
בו בעת בלומוינה תוקפת בעליה הראשונה של ההקפה – היכן שרוכבת במידות ובגזרה הדקה שלה מצטיינת. היא מצליחה לפתוח פער קטן על גאן-ריטה, שמחליקה ונתקעת לרגע בקטע שורשים רטוב במסלול. העצירה הקצרה הזאת מספיקה ללאסט לנצל את המצב ולעקוף את גאן-ריטה ולתפוס את המקום השני, ולהתחיל את המרדף לראש הפודיום. בלומוינה מחליקה בבוץ ונעקפת ע”י לאסט וגאן-ריטה רגע לפני הכניסה להקפה האחרונה.
Annie Last רוצה לשבור את הנאחס הבריטי
לאסט כעת רוכבת עם מטרה ברורה – להיות הבריטית הראשונה מזה 20 שנה לזכות בתחרות גביע העולם. בעליה הראשונה, המועדפת על בלומוינה, היא נעמדת ונלחמת, בירידות מלאות השורשים החלקים היא משחררת, בעליות הטכניות היא יורדת מהאופניים ורצה כאילו אין מחר, גאן-ריטה צמודה מאחוריה במרחק של שניות בודדות אבל הבריטית הצעירה לא נלחצת מהצל הענק שרודף אחריה, יש לה רצח בעיניים. ברכיבה חכמה, חסכונית ושקטה, אנני לאסט מנצחת את התחרות הרביעית בסבב אחרי שנים של מאבקים ופציעות.
Jolanda Neff
תוצאות:
- Annie Last – 01:29:10
- Gunn-Rita Dahle Flesjå – +00:00:13
- Yana Belomoina – +00:00:27
- Jolanda Neff – +00:01:03
- Helen Grobert – +00:01:08
עילית גברים
זינוק חזק ומי מוביל כמובן? נינ- לא! ואן דר פול חוזר לעניינים, נצמד לנינו וחולק איתו את ההובלה. אליהם נצמד ג’ורדן סארו הצרפתי ומאחוריהם מתפתחת קבוצת רדיפה חזקה ואיכותית שנמצאת מס’ שניות מאחורי שלושת המובילים.
הקצב המסחרר עושה את שלו וסארו יורד לקבוצת הרדיפה, ואנחנו נשארים עם הdynamic dou של נינו ו-ואן דר פול. ואן דר פול מדגים כישורים טכניים מרשימים, אך לא מפתיעים בהתחשב ברקע שלו בתחרויות סייקלו קרוס, שבהן אוכלים בוץ לארוחת בוקר, שלג לצהריים וגשם לקינוח על צמיגים ברוחב 32+35 מ”מ ובלי שיכוך.
2 הרוכבים המשלימים את חבורת החוד של התחרות הם מתיאס פלוקיגר השווייצרי ומקסים מארוט הצרפתי.
נינו ו-ואן דר פול מחליפים מהמורות אחד עם השני בהתקפות בעליות ובירידות, אבל אף אחד מהם לא נופל. הקצב שהשניים מכתיבים מסחרר, ובקטעים הטכניים והחלקים ואן דר פול מאבד אחיזה מדי פעם ונינו מצליח לפתוח עליו פערים. אם המצב הזה ימשך יהיה לאלוף הסייקלו קרוס מאד קשה לסגור את הפער בשלבים המאוחרים של המירוץ.
בהקפה הרביעית נינו, חיית טרף חדת חושים, כנראה מזהה שואן דר פול דועך, מתקיף בעליה הראשונה ומפוצץ את ואן דר פול, ורק מארוט מצליח להישאר על הזנב שלו. ההולנדי המשיך לדעוך ויסיים 10. זה מרתק כי מרוצי סייקלו זה שעה ו XC זה שעה וחצי וזה פרק הזמן שבו קרה השינוי. זה רק המרוץ השלישי של ההולנדי והוא עוד לומד את החומר.
מכאן- כנראה שזה רק עניין של זמן עד שלנינו ימאס מהחברה של מארוט, ייתן גז וינצח. כבר אין לו עוד שותף אמיתי להכתבת קצב.
מאחור אנטון סינטסוב הרוסי מתחיל לנצל את העובדה שמקום על הפודיום התפנה ותופס את המובילים רק כדי לאבד אותם רגע אחר כך בהחלקה בבוץ.
בתמונה Anton Sintsov – חבר של בנימין שמידט והתחרה גם בישראל:
סוף הקפה רביעית, והפערים נסגרים – שניות בודדות מפרידות בין 10 הרוכבים הראשונים. לנינו זה כנראה לא מתאים כי הוא מחליט לפוצץ את העסק בעליה הראשונה ולפתוח את הפערים מחדש. היחידים שמצליחים לשמור על הגלגל שלו הם מארוט וסינטסוב. סינטסוב ממש מתלהב מהסיטואציה ותוקף את נינו! פעולה שנראית כמו ניסיון התאבדות, מצד שני, לאני לאסט ממקצה הנשים זה עבד… אבל החלקה נוספת מחזירה לנינו את ההובלה והשלישייה מתקבצת שוב לקראת הכניסה להקפה השישית.
2 הקפות לסיום- נינו מנחית את מכת הנינו שלו ושובר את התחרות, וכעת הרוכבים האחרים נותרים לאסוף את השברים.
מבט אחורה מגלה לנו את ירוסלב קולהאבי ,הענק הצ’כי, שעוקף רוכבים כאילו היו צופים סטטיים בצד המסלול, ונמצא לא רחוק במקום הרביעי! האם המקום השלישי של סינטסוב בסכנה? המכונה הצ’כית עוקפת את סינטסוב, חלופת על פני מארוט ומשייט ביציבות שלא ראינו כבר שנים למקום השני על הפודיום, רק 3 שניות מנינו!! מטורף.
קולהבי בביצוע מדהים וסגירת פערים
שלישי מסיים סינטסוב, שעקף את מארוט בהתקפה אמיצה. חמישי מסיים וואלרו, עם תוצאה סולידית וטובה ומוכיח שבעונה הזאת הוא בין הרוכבים הטובים בעולם. ואן דר פול, אחרי פתיחה מרשימה שהחזיקה כ-4 הקפות, מסיים במקום העשירי, כ-01:52+ מנינו.
Nino Schurter – שוב חוזר הניגון
כמה מילים על Anton Sintsov – מקום שלישי ונקודה ישראלית
על אנטון דיברנו עם בנימין שמידט, רוכב עלית ומאמן נוער ברוכבי השרון, שמכיר אותו מבואו למחנה בארץ עם נבחרת רוסיה. בנימין נתן לו אז צמיג מתנה ולא רצה כסף, מה שהפתיע את אנטון ומאז נהיו חברים מאוד טובים. “עשינו את אפיק ישראל פעמיים ביחד: 2014 ו 2015 וסיימנו 6 כללי למרות הפסד של שעה עקב משבר שלי בסטייג’ השני”. בנימין מספר שלמרות הפסד השעה אנטון שמר על הרוח וגרם לבנימין לשמור על מוטיבציה גבוהה בסטייג’ השלישי. לאחר מכן בנימין ביקר את סינטסוב בליביניו, בה הוא גר ורכב איתו חודשיים. “זה בנאדם שעשה הכל בשביל להצליח” הוא מספר על אנטון סינטסוב: “עבר לליביניו לגור שם ולהתאמן בגובה, למד אנגלית מהאינטרנט… כשהייתי אצלו הוא היה ללא קבוצת UCI, ללא משכורת וללא שום דבר. הוא סיכן הכל, מימש חסכונות של ההורים שלו… הוא עשה את זה והאמין. הוא בקבוצה פולנית היום, על משכורת מאוד זעומה, אבל הוא מסתכל לעתיד, בלי תנאים הוא מייצר תנאים. בזמנו הוא נאבק ממש בשיניים בשביל להתקבל לקבוצה הזו.”
איך אתה מסביר את הקפיצה שלו השנה?
“כדי להבין את זה צריך להבין את הרקע: אנטון היה מוכשר במיוחד תמיד, אבל סבל מהרבה חוסר מזל בשנים האחרונות – הוא היה פייבוריט להביא פודיום בבאקו במשחקים האירופאיים, ואז שבר את היד בכמה מקומות ועבר ניתוחים. הוא לא זינק לאליפות רוסיה, ושנה לאחר מכן שוב שבר את אותה יד וסיים שני.
אישיותית – הוא מושך את עצמו לקצה. שום תוצאה לא מספיקה לו. הוא לא מסתפק בבינוניות ותמיד רואה את אלה שהשיגו אותו ומכוון אליהם. בליביניו הוא היה יוצא לאימונים מאוד ארוכים של 7 שעות ומעלה, מסיים אימון – והולך לישון. הבנאדם ישן 14 שעות כל יום! אם הוא לא ישן 14 שעות הוא לא ייצא לתחרות. זו הקרבה של כל החיים בשביל זה. יש לו מוטיבציה אדירה להצלחה.” מספר שמידט.
“דיברתי אתו אתמול, אחרי התחרות ובאותו רגע הבנתי, גם כמאמן, מה הטעות שלנו הישראלים ולמה אנחנו לא מצליחים – אמרתי לו אנטון איזה תוצאה מדהימה, והוא עונה לי “אני לא מאמין שלא ניצחתי”. הבנאדם לא מוכן להסתפק בפחות ממקום ראשון!
הבעיה שלנו היא שאנחנו מכוונים לבינוניות. כשאנחנו אומרים לרוכב “לא נורא לא נורא”, אנחנו בעצם אומרים לו להסתפק במה שהשיג. בישראל במקום להבין שהביקורת בונה, אנחנו גורמים לספורטאי לחפש את התירוצים. כשאתה חותר להגיע למקום ראשון אתה לוקח סיכון שגם לא תצליח. אנטון אמר לי שהיה לוקח מקום שני אם לא היה מתקיף את שורטר – “לא אכפת לי – אני באתי לכוון למקום ראשון” הוא אמר”…
“הוא במגמת התחזקות מטורפת. עקב פרישות של מובילי הנבחרת הרוסית (ניתן לאסוף נקודות משלושה רוכבים כדי להשיג קריטריון לאולימפיאדה), הוא נאלץ להשיגן לבד. הוא עבד קשה ברמות שאי אפשר להבין – וניצח בשנה האולימפית כמות אדירה של מירוצים. ה UCI החליט לתת לו כרטיס מיוחד מה UCI לאולימפיאדה על “הרוכב האגרסיבי” \ כרטיס לבן. באולימפיאדה עצמה הוא היגיע למקום 12 עם 3 החלפות גלגלים (2 פאנצ’רים ושבירת שפיץ). זו היתה התחרות הראשונה שיכולנו לראות את ההתקדמות המשמעותית שלו ובאנדורה סיים תשיעי, וכעת פודיום, כשעד לפני שנה היה מסים עם שלומי במיקומים.
בייקפאנל: אתה יודע מה יגידו על זה…
“שהוא לוקח סמים? ברור. זה חלק מהחינוך לבינוניות – התפיסה שאי אפשר להתקדם בלי לרמות. הוא עבר מלא בדיקות סמים, ואני הייתי גם נוכח באחת בטורקיה”. אגב, אנטון לא חווה אהבה מצד הקהל. כשהוא היה בישראל, אנשים קיללו אותי שאני בוגד ומביא אותו לארץ ו”גונב” לשלומי את הנקודות.
תוצאות:
- Nino Schurter – 01:29:48
- Jaroslav Kulhavy – +00:00:03
- Anton Sintsov – +00:00:15
- Maxime Marotte – +00:00:33
- David Valero Serrano – +00:00:46
שלומי חיימי
אחרי תקופת אימונים בגובה ותחרות שלבים בסיינט מוריץ שבשוויץ בשבוע שעבר, שלומי משדר בכמויות שלא נתקלנו בהן בעבר בסרטוני וידאו (מה שהחל מייד לאחר הכתבה הביקורתית עליו ב BIKEPANEL – וזה נאמר לחיזוק ותמיכה בשינוי הזה) ומספר שהוא מגיע מוכן פיזית ומכוון לתחרות. אחרי זינוק ורכיבה זהירה הוא מתמקם בטופ 40 של המירוץ, אך פני המשחק משתנים כאשר ידית הברקס הקדמי נשברת לו בהתרסקות והוא מסיים במקום ה-66, כ-09:12+ דקות מהמנצח.
האם נינו הורג את העניין ב XCO?
כיום אין שום ספק מיהו הרוכב הטוב בעולם. כל כוכבי העבר (אבסלון, קולהאבי) כבר מתקשים להגיע לקרסוליים שלו, הצעירים מנסים לתקוף אבל כל מכה שנשלחת נהדפת בקלות ונענית במכת מחץ ע”י האלוף האולימפי. התחרות כיום היא על המדרגות הנמוכות יותר בפודיום, וכשאין תחרות אמיתית על המקום הראשון – אין עניין בתחרות עצמה.
המצב החמיר עד כדי כך שהשנה ה-UCI שינה את הסדר בין התחרויות באירועים משולבים: עד היום תחרויות הXCO היו בימי שבת, ובימי ראשון שבהם יש יותר קהל על המסלול היו תחרויות ה-DH. יסלחו לי רוכבי ה-DH, אבל התחרויות עצמן לא מאד מרגשות- מדובר על כ-80 זינוקים אישיים, כשהתותחים הכבדים מזנקים בסוף.
קצת כמו נג”ש רק יותר קצר ועם שיפוע יותר חד (בקטנה). אישית אני אוהב לראות את 8-7 הרוכבים האחרונים, כי בד”כ מהם יצא המנצח של האירוע. בקיצור, למרות שהיכולות והמהירות מדהימות לחלוטין – חווית צפיה מגוונת זאת לא. עדיין – איכשהו היא עקפה את תחרויות הXCO ברמת משיכת הקהל, והחליפה את מועד התחרות עם ה-XCO לימי שבת, וה-XCO עבר לימי ראשון, שמושכים יותר קהל.
למה זה אומר שה-XCO גוסס, אם הוא עבר למועד מרכזי יותר? קחו לדוגמה את קרטוני החלב שאתם קונים בסופר: מקררי החלב תמיד ימוקמו בקצוות הנידחים של הסופר, ולא במרכז / בכניסה, מול הפרצוף של הקונים. למה זה? כי תמיד יש ביקוש לחלב, אין צורך לדחוף אותו בכוח. בכניסה תמיד תמצאו את המוצרים שנמצאים ב’מבצע’, פשוט כי יש עודף במחסן וצריך להיפטר מהם לפני שתם התוקף.
בעבר, תחרויות ה-XCO משכו קהל בלי שום בעיה, ולא היה צורך ‘לדחוף’ אותן לצופים בכח, בימי השבתון שלהם. היום, התחרויות נגישות יותר, קצרות יותר וטכניות יותר, עם מועד מרכזי והפנינג שלם מסביבם, רק כדי שהענף הזה ימשיך להתקיים.
דעה אחת אומרת שנינו, גדול ככל שיהיה, הורג את הספורט. הסבר אחר אומר שזה נובע מהעדר חיבור רוכבים אישי לז’אנר. דווקא קיומם של כוכבים מאוד מסייע לענף – באים לראות תחרות כדי לראות אותו ולא כמה אנונימיים שיהיו קרובים זה לזה. הבעיה היא – שהרוכבים עצמם מתחברים בסגנון הרכיבה שלהם יותר לפאן של האנדורו ופחות לסבל של XCO.
בחודש הבא, XCO#5 – Mont Saint Ann
ב5-7 לאוגוסט – הסבב עובר ליבשת אמריקה, לתחרות המסורתית שבמונט-סיינט-אן שבוורמונט. לחות גבוהה, שורשים וגשמים מחכים לרוכבים במסלול ההיסטורי, עליו יתחרו בפעם ה-25 בהיסטוריה של הסבב. צפו לסקירה המלאה שלנו ב-BIKEPANEL על תחרויות הנשים והגברים.
מאת: יואב גריבי
צילום: רד בול
אתם כבר יודעים מיהו מגזין האופניים הטוב בישראל… מנוי חינם פה https://goo.gl/4tGh4F
מנוי חינם לRUNPANEL – מגזין הריצה הטוב בישראל: https://goo.gl/Auzkl9