אחרי הבוקר הסוער על חוף ים המלח, וכמה ימים של חוסר ודאות של המשתתפים לגבי מה קורה עכשיו, דיברנו עם הראל נחמני על גראן פונדו ים המלח, על מה שהיה שם, קבלת ההחלטות סביב ביטול האירוע, ועל ההשלכות של הביטול, כולל השאלה המתבקשת – יהיה פיצוי?
מאת: גיא חלמיש
צילום: ראנרסקאנר, גיאחה
איך אני מרגיש? כמו אחרי סערה…
התמונות בעיניים הם של כל המתחם שהתפרק לו ברוח, אבל יש גם הקלה על זה שכולם חזרו בריאים ושלמים ושלא היינו צריכים להתמודד עם אנשים שנפגעו גם במתחם וגם ברכיבה.
ההערכות למול התחזית
ידענו שיהיו רוחות, אבל הצפי היה לפגוש אותן בעיקר בחלק העליון יותר של רמת המדבר ופחות בים המלח. באזור הזינוק הרוח החלה רק חצי שעה לפני האירוע ועד אז לא היה כלום. באירועים בעבר היו לנו כל מני תחזיות שחלקן התבררו כנכונות וחלקן לא והתבדו. מאוד קשה להעריך עצמה של רוחות או של גשם ואפילו של טמפרטורה. הפחד הגדול היה דווקא יותר מהחום ביום הראשון ובסוף זה היה סביר. נושא הרוח נכנס רק ביומיים האחרונים ועד אז במשך כל השבוע התחזית הראתה מזג אוויר מאוד נוח ביום שבת. בשלב מסוים נאמר שיהיו רוחות ורק באותו יום ראינו שהרוחות הן בעצמה אדירה. הבנו שאפילו אתר מצדה נסגר באופן נדיר למבקרים.
מי מחליט ומעורב בביטול
יש גורמים מקצועניים בשטח – מפקד המשטרה בשטח הוא בעל הסמכות הראשי, ויש גורמים נוספים שהם אנשי איגוד האופניים שנותנים את הצד המקצועי – מד”א, אנשי ההפקה, ובסופו של דבר עושים הערכת מצב של כולם לפי התחזית ולפי הסיכון בשטח. בשלב הראשון התקבלה החלטה לדחות הזינוק ב 45 דקות ובשלב השני, מאחר והדיווחים על הרוחות למעלה בהרים היו מאוד ברורים, מפקד המשטרה קיבל החלטה להפסיק את האירוע. האירוע כבר למעשה החל- כשהרוכבים היו על קו הזינוק. הדבר החשוב הוא להפחית את הסיכון לרוכבים. בשלבים האלה כשהמאהל שלנו שם התעופף באוויר, הפחד שלי היה שמישהו יפגע וחס וחלילה יקרה משהו כתוצאה מברזל או משהו שיעוף. השיקול היה איך כמה שפחות מסכנים את האנשים.
התגובות של הרוכבים בשטח
תראה אני חושב שכל מי שהיה שם בתנאים האלה הבין שלקיים את הגראן פונדו זה פשוט מסוכן, אבל היו שם רוכבים מקצועיים ורוכבי הטור שכבר היו אחרי שני קטעים שהרגישו שהם רוצים להשלים. לא דיברתי עם כל האנשים בשטח אבל מי שאני דיברתי אתו הבין שקיום תחרות בתנאים האלה הוא מסוכן. זה היה הלך הרוח של מרבית האנשים ושל כל מי שדיבר איתי. בהתחלה דחינו, ובמהלך הזה לפני שהודענו על הפסקת האירוע בידי מפקד המשטרה, כבר היו קבוצות שהחליטו בעצמן שהן לא משתתפות – מאמנים שהחליטו שהם לא רוצים לסכן את הרוכבים שלהם.
היו גם דיווחים מהשטח – היו לנו לאורכו תחנות מים והזנה וקיבלנו דיווחים שהרוחות מאוד חזקות ומעיפות אוהלים וציודים שהיו בשטח.
מצד אחד זו החלטה לא פשוטה, והיה ברור שזה לא משהו שאפשר לשחזר אותו: ההשקעה היא מטורפת. גם כספית וגם בכוח אדם: כ 150 איש שעובדים באירוע בכל התחנות, שוטרים, סדרנים, אנשים בתחנות הזנה ושתייה, אנשי איגוד האופניים – שופטים ואחרים, בני נוער בחלוקות מים, רכבי הליווי של השיירה ועוד כל מני תפקידים מיוחדים. זו כמות גדולה של אנשים שנמצאת על המסלול ומחכה לרוכבים על מנת לתת חוויה טובה. כל הדברים והציוד – דורשים שינוע, והיה גם את מקצה מעלה העקרבים שסייקלינג אקדמי הכינו עם כח אדם נוסף… זו חתיכת התארגנות. כשאנשים מגיעים לאירוע הם לא תמיד רואים את מה שמסביב להם שמאפשר את החוויה של הרכיבה החלקה והנעימה בגראן פונדו.
גראן פונדו ים המלח מול מרתון טבריה
אין שום אפשרות לקיים את האירוע הזה ביום ראשון, משום שאין אפשרות לסגור את הנתיבים, המלונות והמפעלים בימי חול. צריך להבין שאנחנו צריכים לעבור עשרות אישורים וגורמים שונים על מנת לקיים את הגראן פונדו. לכל הגורמים האלה, היישובים השונים שאנחנו סוגרים לאורכו, יחידות הצבא, הגופים הרבים… פשוט אין אפשרות אמתית לדחות ליום ראשון. אני לא חושב שזו דוגמה דומה.
מעבר לכך יש לא מעט אורחים מחו”ל שהגיעו לגראן פונדו במיוחד, וגם אני לא חושב שהתחזית הייתה כזו שגורמי המקצוע העריכו שיהיה כזה סיכון. אולי זה היה יותר ברור בטבריה. אל תשכח שאתה גם מחובר לטור ערד- אירוע של יומיים ומאתיים איש שכבר מתחרים נמצאים בתוך האירוע. אלה אנשים שהזמינו כבר בתי מלון והם כבר בתוך האירוע, כלומר בעוד התחזית מתבררת האירוע היה במהלכו. אם הייתה הערכה שיש מזג אוויר שיסכן את הרוכבים יכול להיות שהיינו יכולים לעשות משהו אחר, אבל אני לא קיבלתי בשום שלב הערכה כזו מגורמי המקצוע.
האם יוחזרו כספים ואם לא – מדוע?
החזרת כספים לא תוכל להתבצע מאחר והוצאות הגראן פונדו שולמו במלואן, להפך – יש לנו הוצאות נוספות שנגרמו כתוצאה מהמקרה שלא היו מתוכננות (אין ביטוח ביטולים). אז אין לנו פשוט שום אפשרות כלכלית להחזיר כספים. הנושא שאנחנו צריכים לשקול אותו הוא האפשרות שלנו לתת פיצוי כלשהו, וזה באמת תלוי בהרבה גורמים, וגם בגורמים שיהיו חלק מההפקה בשנה הבאה. חשוב לדעת שהפיצוי יהיה תלוי מאוד בצורת ההתארגנות שלנו לשנה הבאה, שנדע אותה בתקופה הקרובה. אנחנו נודיע ונעדכן את המשתתפים בעניין הזה, ואיך זה מתחבר לאירוע שאנחנו מתכננים ל-2019.
למה לך כל הכאב ראש הזה? הפסדת כספים באירועים…
אני בא לזה מתוך חזון של לעשות אירוע בינ”ל גדול של אנשים מישראל ומחו”ל ולייצר פה משהו שנבנה לאורך השנים ותופס את המקום שלו על מפת האירועים בעולם. אני יכול להגיד לך שמ 2016 אנחנו לא גדלים – נשארים בכמויות יפות (800 רוכבים) אבל לא מצליחים להרחיב ולכן נעשית חשיבה איך ומה ניתן לעשות על מנת שהאירוע יגדל, ושיהיה גם אטרקטיבי לרוכבים חדשים וגם לוותיקים שרוצים לחזור אליו. נדרשת חשיבה ומעורבות של גורמים נוספים. אני חושב שהרוח והאירוע הזה והאלמנטים הכלכליים שנגזרים ממנו רק ממחישים עד כמה חשוב שיהיו מעורבים פה גורמים כלכליים גדולים חזקים. זו המסקנה שלי והכיוון שאני אוביל אליו.
הייתי שמח לו אנשי עסקים מהתחום היו מסייעים ותומכים בנו על מנת לפתח את הדבר -כמו שאדמס החליט שהוא לוקח את הג’ירו ומביא אותו מתוך חזון. הייתי רוצה לראות אנשי עסקים שמעורבים באופניים מסייעים להביא את גראן פונדו ים המלח למעמד בינ”ל גדול. הג’ירו הוא אירוע מדהים אבל הוא חד פעמי, ואנחנו צריכים לייצר פה מסורת קבועה שמתחזקת לאורך השנים.
התחלנו לבנות תשתית בינ”ל על מנת להפוך את האירוע לרלבנטי ללא ישראלים ולהגיע לפחות ל 50% של רוכבים מחו”ל, אבל זה דורש השקעה מאסיבית. השקעה כזו היא בלתי אפשרית לי כמארגן מבחינת היכולות הכלכליות שלי. אחת המטרות החשובות שלי, והתקווה שלי, היא שבעקבות הכתבה הזו יפנו אלי כוחות חזקים שיכולים להצטרף.
אני מאמין בזה. אני מאמין שזה יכול להוביל את הענף הזה קדימה ולייצר פה תרבות. אבל צריך כוחות נוספים לשם כך. אין שום סיבה שלא נהייה שם. השנה כבר הבאנו מספר קבוצות של תיירים ואיתם גם המשפחות. כמובן שהם התאכזבו מהביטול, אבל עצם העובדה שהיו בישראל, ורכבו פה בכמה מקומות סיפקה להם חוויה מאוד מוצלחת. מכמה עשרות אפשר לגדול לכמה מאות.
