אנחנו שמחים לחדש את “המאסטרים” – סדרת התוכן שהחלה כשהקמנו את BIKEPANEL ובה אנחנו עולים לרגל לסדנאות של המכונאים המוערכים בענף!
הסדרה באה לעשות כבוד לאלה שאנחנו הכי אוהבים לבקר אצלם בחנות. היא באה להוקיר תודה ולהראות את ההערכה שלנו לאנשים שפותרים לנו בעיות ודואגים לנו. לפרגן למומחים האמיתיים של הענף מהם אנחנו לומדים הכי הרבה. את הסדרה הזו העירה מחדש Pilo – סדנת ה CNC הגלילית שמייצרת אזני אלומיניום משובחות למעבירים האחוריים ועוד הרבה מוצרים חדשים לאופניים. Pilo לקחה חסות על העניין ומסייעת לנו להפיק וליצור את התוכן הזה, ומדי פעם נספר על מוצר אחר שלהם שהמכונאים האלה ישמחו לשים לכם על האופניים.
כתב וצילם: גיא חלמיש
הפעם אנחנו מבקרים אצל אלעד שריג – המכונאי המוביל של מצמן ביל”ו!
אלעד שריג, בן 28, מקיבוץ גבעת ברנר, סטודנט להנדסת מכונות, עובד במצמן ביל”ו 6 שנים.
מאסטר במכונאות אופניים: אלעד שריג, במצמן ביל”ו
אם רוצים להבין למה אלעד קיבל את הזרקור הפעם, צריך קודם לדבר עם אלה שעובדים איתו:
גיל לין המנהל והבעלים של החנות: “כשאלעד פה אני יכול להיות בכל מקום בעולם. אני כל כך סומך עליו שאני סומך עליו יותר מעל עצמי בהיבטים מסוימים. רמת האחריות בסדנא, היושר, והאופן שהוא מתפעל את כולם – רמת גימור התיקונים והאחריות האישית שלו, כל כך גבוהים שזה לא מובן מאליו. זה מפליא אותי מחדש כל הזמן שהוא שומר על הרמה הגבוהה ורק משתפר עם השנים. אכפת לו מהמקום ברמה מדהימה. זו אכפתיות ברמות שאין לאף אחד. הוא משרה את האווירה הזו והוא מודל לחיקוי גם לאחרים.”
איל קטלן הוא מכונאי ותיק ועובד לצד אלעד כבר שנים: “אלעד נבחר כי הוא מקצועי. הוא יודע את העבודה. מדבר דוגרי בפנים. צריך (תיקון\חלק) או לא צריך – ואם לא צריך הוא לא ידחוף. מקצועי לגמרי. יש לו הרבה ידע בתחום. הוא קורא, הוא מתעניין, וזה גם עניין של ותק – כי אין כמו נסיון. הוא גם לומד הנדסת מכונות… כלומר הוא לא סתם לומד את זה – זה מעניין אותו. הוא מבין איך דברים עובדים – אם אתה לא יודע איך זה עובד לא תצליח לתקן את זה. יש לקוחות שמגיעים לפה במיוחד בשבילו. מוכנים שרק הוא יטפל להם באופניים. הם מכירים אותו, יודעים שאיתו אין בעיות ואין פשלות.”
אלעד מוביל את אחת מהסדנאות הגדולות בארץ עם כמה מכונאים ועמדות
בשביל להיות מכונאי טוב, צריך להיות גם רוכב
צריך, אבל בגלל שהוא סטודנט להנדסת מכונות הוא כבר לא מוצא את הזמן: “אין לי זמן לרכוב. האופניים היו חצי שנה במחסן עד שהבנתי שזה לא קורה ומכרתי אותם…”. אלעד מספר לנו שיש לא מעט מכונאים שבאים לתחום כדי להתפרנס, ולא מהיותם בעניין הרכיבה ממש. “אני בעד שמי שמכונאי יהיה גם רוכב – שיבין את העניין מהצד של הרוכב.”
איך התחיל באופניים? “לקראת השחרור מהצבא, משך אותי חבר לרכיבה. קניתי את האופניים הראשונים מהכסף של מענק השחרור כבר בחופשת שחרור: Mongoose Otero – משהו מתפרק כזה…. התחלנו לרכוב בסינגלים באיזור – כרמי יוסף בשנים הטובות שלה. מאז גם רכבתי כביש, עשיתי טריאתלונים עד חצי איש ברזל באילת, אבל שטח זה הצד החזק.
כמי שגדל בקיבוץ גבעת ברנר כנראה שלא היתה לו ברירה ומילדותו הוא שיחק בספורט המיתולוגי של הקיבוץ הזה – כדור מים, היה חבר נבחרת ישראל, וגם עסק בטיפוס על קירות ומצוקים.
המנטור – אסף אנגלמייר
אסף אנגלמייר, “האגדי” – מוסיף אלעד, היה המאסטר שהכניס אותו למכונאות (אסף הוא הבעלים של מעבדת הבולמים שיפ הצמודה למצמן ביל”ו). אלעד מספר שהסדנא נוהלה בידי אסף בשיטה הגרמנית: “אסור לגעת בשום דבר בלי אישור, משמעת ברזל, צרחות על טעויות – בקטע סבבה, אבל בפאניקה… היסטריה של פרקציונזם… הכל חייב לעבוד כמו שאסף אוהב!”
“הגעתי משריון ונחתתי לאווירת שריון בסדנא…לי היום קשה ללמד ככה, אבל זה לא טוב כי ככה מלמדים. זה נובע מאכפתיות וככה קיבלתי בית ספר מעולה. לא יכולתי לבקש יותר מזה. למדתי כבר אז להיות הכי שקוף מול הלקוח. להסביר לו בדיוק למה הוא נכנס”. לדוגמא מביא את המקרה הקלאסי של החלפת שרשרת שיכולה לגרור החלפת קסטה, פלטה וכו’ – “חשוב שהלקוח יבין מה יכול לקרות ומה העלויות וכדי שלא יהיו הפתעות בהוצאות.”
…”למדתי ש”באים לעבוד”: פה אוהבים לעבוד. אם תראה אותנו דקה לא עובדים זה רק כי מתגלגלים מצחוק ממשהו… משמונה בבוקר ועד שמונה בערב אנחנו עם ידיים מלוכלכות – אני אוהב את זה, מתגעגע לזה גם בלימודים. זה האופי של הסדנא פה!”
“אני לא פה בגלל המשכורת”
“…מקצוע מכונאי אופניים הוא לא מתגמל. אתה עובד המון שעות על הרגליים, עובד פיזית. לא הכל ורוד ויש אנשים שהם יותר קשים ודורשים סבלנות וקור רוח. זה שוחק וגם אני לפעמים נשחק אבל אז אני נזכר למה אני פה ולא עושה משכורת כפולה באבטחה.”
“הייתי שמח אם אנשים היו יכולים להתפרנס מהדבר הזה – כי יש המון רוכבים ויש חסרון באנשי מקצוע, ומכונאות זה מקצוע, וחבל שהוא לא מתוגמל בהתאם. מצד שני אנשים (לקוחות) לא אוהבים לשלם כסף…
זה לא מקצוע זוהר. כשהשתחחרתי מהצבא – חבר שלי אבטח מטוסים באל-על, והיה מתגאה להגיד את זה. גם אני לא התביישתי אף פעם בזה שאני מכונאי אופניים, אהבתי את מה שאני עושה, אבל אני יכול להבין שיש אנשים שדברים אחרים מושכים אותם. אני מקווה שאנשים יבינו ששווה לעבוד במקום שטוב להם בו והמשכורת זה לא הכל.”
עוד דבר שמאפיין את אלעד הוא שהוא אוהב את הקשר עם הלקוח: “אתה מגלה אנשים מעניינים ומדהימים: בא פתאום ליצן והביא לנו בלונים. היה לקוח שכל פעם שהוא בא היה זורק לנו משפט, אז ביקשנו ממנו שיעשה לנו דף עם משפטים. זה גם מקום שכיף לפגוש בו אנשים, כי אנשים באים פה להובי, באים מרצון. יש פה אווירה טובה.
“כשאתה עובד – אתה עובד עם האופניים. מוצא פתרונות…”
אם יש דבר אחד שעושה מכונאי למכונאי טוב, אלעד זוקף אותו לחשיבות הניסיון: “באופניים כל בעיה הכי קטנה יכולה לנבוע או ללכת להמון כיוונים: חוליה שיכולה להיפתח, או עקומה, או שרשרת שחוקה… אם אתה לא חווה את הדברים האלה הפתרון לא יבוא מהר ובעיניים עצומות מספיק. אני כל הזמן לומד דברים חדשים, ובסופו של דבר זה עניין של נסיון. חוש טכני הוא חשוב, אבל לא מהמעלה הראשונה. אני לא אומר את זה כי אני לא טוב בזה אלא כי אני חושב שהשנים זה הדבר הכי חשוב.”
כל דבר שהוא לא שגרתי – אלה הדברים שהוא אוהב: “לא החלפת כבלים או רפידות… למשל איתור רעשים. תאתגר אותי… זה מה שמפריע לכולם וקורה לכולם. יש בזה הרבה תהילה – לקוח שפתרת לו בעיה מציקה שלא נפתרה ועזרת לו – אתה מקבל הרבה חיבה…”
– זרקור על מוצר של Pilo (נותני החסות לכתבה) –Pilo שהעירה עבור כולנו את סדרת ה”מאסטרים”, רוצה להזכיר לכם הפעם שיש אצלה לא רק אזניים למעבירים – אלא גם באש גארדים: יש לה שני גדלים – 36T ו 34T שנראים אותו דבר, וכרגיל ב Pilo – בצבעי אנודייז מגניבים. סטנדרט 104 BCD (שזה המרחק ההיקפי בין הברגים של הקראנק). הם מיועדים לקראנקים טריפל: שמים באש גארד במקום הפלטה השלישית ומגנים על גלגל השיניים השני מסלעים. רלוונטי מאוד לרוכבי סינגלים ולכל מי שלא רוצה להעיף מאות שקלים עלות של פלטות עקב שיניים שנשברו בשנייה אחת של חוסר תשומת לב… בפיתוח ב Pilo נמצא סטנדרט 96 BCD שנכנס לשוק לאחרונה. לעמוד המוצר באש גארד 32-34 באתר פילו.
|
מאסטר אמיתי מדבר קצר!
- סראם או שימנו? “שימנו! למה? ככה! גם בגלל שאני מכונאי וגם בגלל שאני רוכב…”
- רוקשוקס או פוקס? “פוקס! בתקופה שרכבתי זה היה טוב יותר. היום דווקא XFusion – הם מתחרים עם הגדולים במשקל והם נותנים את אותן הפונקציות.”
- לייקרה או loose? “גם וגם! אני באמת חצי חצי. היתה תקופה של רכיבות כביש…”
- 1×11 או 2×11? “אחד על אחת עשרה… בגלל הפשטות – בכלל כמה שפחות יותר טוב.”
- מוט כסא רגיל או הידראולי? “רגיל רגיל רגיל – כמה שפחות שלטים, כפתורים, פחות להתעסק לשנות לכוון ברכיבה. להתמקד בטכניקה ולא במכניקה במהלך רכיבה.”
- FSR \ DW \ Single Pivot? “הכי אוהב את DW. זה פשוט עובד טוב, ואם לא – הבולמים לא היו מכוונים לך טוב. אין אפס.”
- מרייר על אופניים? “האנדורו 27.5 החדשים – עשיתי סיבוב על של חבר, ובחיים לא הרגשתי ככה על אופניים.”
- קליטים או פלאטים? “קליטים.”
- סייקלו? “זה מגניב. יש לזה פונקציונאליות מטורפת. מי שרוכב כביש ורוצה להתאמן מחוץ לכביש זה אולטימטיבי. בארץ טיפה קשה יותר אבל זה מעולה.”
- אנדורו? כמעט הכי פופולרי פה. אולי השני הכי פופולרי אחרי שבילים.
אחרית דבר
פגשתי בנאדם מרשים שיצר לעצמו מוניטין בשש שנים של עבודה קשה, רצינות ומיקוד. יצאתי מעט שמח על כך שיש חברה כאלה בענף שלנו – רמה אישית וערכית גבוהה, כישרון ואהבה לתחום הזה – שאפשר להפקיד בידיהם את האופניים שלנו ולדעת שהם בידיים טובות. במקביל יצאתי גם מעט עצוב על כך שבסופו של דבר, הדוגמא של אלעד רק מוכיחה את הבעייתיות במקצוע הזה, וכמה נדיר למצוא בו את ה”מאסטרים” – כיוון שאלעד כנראה לא ישאר בענף הזה לאורך זמן. בטווח ארוך – הוא יהיה מהנדס. “היום יותר ברור שלא אשאר, אבל יכול להיות שהייתי מוצא את עצמי במקום כמו אסף שאני מקים סדנא משלי ועובד במה שאני אוהב – אני לא שולל את זה עדיין. הלימודים זה רק תעודת ביטוח שיש לי לחיים.”
כתב וצילם: גיא חלמיש
כתבות נוספות בנושא ב BIKEPANEL:
המאסטרים – עליה לרגל אל המכונאים המובילים בישראל. פרק 1: ניל אובריאן
המאסטרים: עלייה לרגל למכונאים המובילים בישראל. פרק 2: יובל שוסטר
צריכים מכונאי? ציוד? אופניים? או סתם, קצת להרגיש את הוייב? בואו לבקר: JoyRide של אלעד קדוש
מכונאות האופניים במרכז: ביקור וראיון בסינגל טרק – ברח’ המסגר 17, תל-אביב
