כמו שכבר כתבנו באחת הסקירות הקודמות: הטור זו הצגה. ואת ההצגה הזו מביימים בצורה שאמורה להיראות נקיה, ספורטיבית ורצינית מאוד – מופע ספורט של אסטרטגיה וטקטיקה סוגה. ובכן, יש עוד צורה להתייחס להצגה הזו: כאל מופע סאטירי משעשע. את כל האמור מטה יש לקרוא תוך חיוך בלבד ולא לקחת לריאות:
למי שבאמת אין זמן לראות תחרויות גראנד טורס
יש כאלה שיטענו שאתם באמת יכולים לוותר על זה. הנה הסיכום: יוני, המון התרגשות לפני, המון עיתונות, ראיונות וספקולציות. ארמסטרונג בשערוריה חדשה. יולי – הטור מתחיל, כפרים יפים, טירות, שדות, הליקופטרים, צופים מוחאים כפיים בצד.מישורים משעממים. קנצ’לרה שומר על הצהובה כבכול שנה. התקפה! בריחה! שניים פורצים קדימה. וואו – אחד מהם הוא צרפתי והוא מצליח להשאר מקדימה בכל זאת! עליות והרים – הכל משתנה. הדירוג נטרף, הצרפתי מפסיד את הצהובה תוך שהוא מפגין מגוון ג’סטות אקספרסיביות ועושה פופפפ עם השפתיים בראיונות. יום הבסטיליה היום – הצרפתים ינסו לנצח, ויכשלו – שוב, כבכול שנה. באסו מאכזב – כבכל שנה מאז שאין לו את המיץ המיוחד מד”ר פרארי. שעוריית סמים חדשה: המשטרה פושטת על מלון של אחת הקבוצות ומוצאת תרביות חיידקים בצלחת פטרי. אה – זה הפיצה של שלשום. טעות. אבל הרוכב של קבוצה אחרת נתפס בכל זאת עם חומר אסור לשימוש שמיועד לחולי פטרת הירכיים ומסייע להם בשלשול מוגבר. יאיר בן עמי צדק ואמר את זה ראשון. מישורים, שיעמום, קאוונדיש מנצח שוב בפער מהירות שנראה כאילו רק האחרים צולמו בסלומושן. הטיים טריאל האחרון מגיע, הרוכב המשעמם בטור ינצח שוב. פאריז, שמפניה, הקפות בשאנז אליזה, קאוונדיש מנצח שוב בפער מהירות שנראה כאילו רק האחרים צולמו בסלומושן.
ככה זה בדיוק בכל שנה שוב ושוב. תגזרו את הקטע מעלה ותדעו מה יהיה בשנה הבאה.
טיילר פראר מגרמין רוצה ללכת מכות
בנסיון בחדירה אמיצה אל עומק מחנה היריב: Argos Shinano כדי ללמד את אחד הרכבים שם שככה לא מתנהגים! טיילר, טיילר נו באמת. ככה עושים את זה? מה אתה ילד? מה קרה – עדשות הטרנזישן שפירסמת התכהו לפני הזמן ולא ראית לאן אתה נכנס? תקח כמה נעצים ושחרר על איזה קטע בכביש ואז, במהומה שנוצרת תוכל להעביר לבחור פתק אהבה.
הטור זו מלחמה יומיומית וצריך מזל
הכל יכול לקרות. אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, והשרידה של הקטע היא לא פשוטה בכלל. לא – אנחנו לא מדברים על הקטע של הרכיבה בטור – זה קל… אלא על המעבר של הרוכבים מהמלון לקו ההתחלה ומקו הסיום אל האוטובוס. לא פשוט! אומרים על לאנס ארמסטרונג הרבה דברים, אבל אי אפשר להתכחש למזל הענק שהיה לו ב-7 השנים הרצופות שניצח את הטור. האיש לא נפל, לא נתקע, לא נזקק לחומרים משתנים ולא לתרופות הרזיה – במשך שבע שנים שלמות. גם לא נכנסה לו אף פעם מצלמת טלויזיה ענקית לפרצוף. פה אפשר לראות איך עניינים פרוזאיים יכולים לחסל את הסיפור ולייצר מציאות אלטרנטיבית לחלוטין לזו שהתרחשה באמת. ניתן לראות גם ביטויי שפה בריטית יפה – קלאסה איכותית של ברכות שכמוה נתקלים רק בפרוטוקול הטקס של ארמון בקינגהם:
מלחמת החתולות בסקיי
מאחורי כל רוכב מצליח עומדת חתולה עם ציפורניים: אשתו של וויגינס שיבחה בטוויטר את פורטר ורוג’רס אולם השמיטה את שמו של פרום, שכידוע מתוסכל מכך שהוא מקריב את הטור של עצמו למנהיג הקבוצה שלו, שמט אותו איזה פעם בבריחה בעלייה, וסימן סימונים משפילים של “יאללה תזוז” בקטע אחר. פרום כבר מסמן למנג’רים של כל הקבוצות המובילות שהוא שהוא ישמח להוביל קבוצה, והוא רוצה להיות בצהוב. אשתו של פרום לא אחרה לעשות Re Tweet עם תגובה נזעמת. סקירת הטוויטים המלאה בכתבה ב Cycling Tips. בכל מקרה לא כולם חושבים שוויגינס הוא המוביל הטוב ופרום הוא הפועל החתרן הבלתי נלאה: יש קולות שמבקרים את ההחלטה של סקיי לתקוע את פרום בקטע 17 כאשר מרחק קטן שפרום יכול היה לסגור בקלות כנראה עמד בינו לבין ניצחון הקטע. לטענתם לא היה קורה כלום אם וויגינס היה רוכב בלי שפרום מחזיק לו את היד בקילומטרים האחרונים אמר “פט מקווייד המזויף”- דמות סאטירית פיקטיבית וביקורתית המצייצת בענייני רכיבה בטוויטר.
פוטג’ מקורי של פראנק שלק שתפס צלם פפראצי זריז
בדשא של המלון מאחורי איזור הזינוק. האם לפרנקי נשפך חומר משתן למרק האטריות שלו – באשמת הטבח הצרפתי המתנגד לקיומם של בתי מלוכה באירופה, ועל כן נלחם בכל לוקסמבורגי באשר הוא? כנראה שלא… בכל מקרה החומר המשתן הזה יכול לסייע לספורטאים מסוממים להוציא מהגוף שרידים של חומרים אסורים המשפרים ביצועי ספורטאים. ואנחנו שואלים – פרנקי, עם כל השתן הזה – אלה כל הוואטים שהצלחת להוציא בטור השנה? בוא איתנו ל“כוכב הצפון” ותתחזק מעט… כדאי לך: אין פה כמעט בדיקות סמים בישראל!
לסיכום
הסיקור הממלכתי של הטור קיים לא רק אצלנו ב BIKEPANEL אלא גם ברשתות טלויזיה מוכרות. איפה, איפה הם המסקרים האלה ביורוספורט? פאק – כאלה אנחנו רוצים!
זהו, נותרנו בלי הטור – היה כיף גדול. חבל שנגמר וטוב שנגמר באותה מידה. ככה, מותשים מעט, אנחנו מרגישים אחרי שלושת השבועות האלה ודומה שעקב כך ישנה בד”כ דממת שיחה מוחלטת על הטור יום אחרי סיומו. הפעם האולימפיאדה תפסה במהירות את הפנאי ומחקה כל הזדמנות להתרפקות לאחור. ההצגה הספורטיבית ממשיכה ואנחנו על הטריבונות כבר מחכים לבידור הבא שלנו . בכל שנה אנחנו נהנים מחדש. ביקורות ה”משעמם” השנתיות” ישובו בשנה הבאה, וכך גם תקרית הכלב השנתית, פשיטת הסמים על המלון השנתית, צילומי הכאפות של רוכבים לצופים המעיקים מהצד השנתיים, וחקירת הסמים השנתית החדשה של ארמסטרונג. להתראות בטור 2013.
