יום השיא של אירוע הג׳ירו מאחורינו, ופתאום הפתיחה המרשימה בירושלים נראית כמו קדימון צנוע. הקהל הישראלי התנהג כאילו שהגי׳רו כבר כאן מאה שנה וזכרון הפכה לאלפ דואז דה לה איזראל. ברקע היו ״מהלכי חולצה״ של אקדמי, שעם קצת מזל היו מסתיימים במלך ההר, וגם ויויאני אחד עם קבוצה מצויינת שהיה פשוט גדול על כל האחרים.
כתב: יניב שור
צילום: אורי ניצן, עדן גרזון, גיא חלמיש, אילן סבר, עופר עברי
התוצאות בשורה תחתונה
אליה ויויאני (קוויק סטפ-פלורס) ניצח את הקטע השני בג’ירו ה 101.
ג’אקוב מרזקו (ויליר טריאסטינה-סלה איטליה) לקח את המקום השני, וסם בנט (בורה הנסרוה) שלישי.
את החולצה הורודה לקח רוכב BMC רוהאן דניס בזכות נקודות בונוס שזכה בהן בסרפינט השני על המסלול. תום דמולן יורד למקום שני וויקטור קמפנארטס לשלישי בדירוג הכללי.
מי היה מאמין שככה יראה היום השני של הג׳ירו בישראל?
אולי סילבן אדאמס קיווה למשהו כזה, אבל בטח גם הוא היה מופתע מהטירוף שנוצר מסביב לשלב של היום. אין ספק שהוא נהנה מכל רגע ומרגיש את אהבת הקהל שמודה לו על ההשקעה הכספית שלו בענף האופניים והמתנה שהעניק לנו.
המתנה הזו גם הוענקה ממנו להשקעה נוספת שלו: האקדמי, בתמונה פה עם רון בראון – האדם הראשון שתרם לה, קידם אותה, ובעצם הראשון שגלגל את כדור השלג הזה שהצטבר עם אדמס לכדי כדור ענק וורוד ברחובות ישראל.
זה התחיל בחיפה, בסמי עופר, מיקום לא אדיאלי שכן הוא לא המרכז העיר ורוב הצופים צריכים לנסוע אליו. למרות זאת, הקהל פשוט הצביע ברגלים ובא בהמוניו. היו לנו חששות בהתחלה שבישראל מתחמי הרוכבים יהיו סגורים בגלל ״אבטחה״. בפועל הרוכבים היו נגישים לקהל לחלוטין, עוד יותר מהנהוג באירופה. כשעה לפני הזינוק כבר הייתה במקום אווירה נהדרת והעליה של אקדמי על הבמה נתנה את האות לפתיחת החגיגה. ״אוהבים אתכם״ קרא גיא שגיב מהבמה להמוני הצופים, והאמת, מגיע להם.
בעוד שהרוכבים עושים את הלופ לכיוון צפון, מיהרנו עם רבים אחרים, ברכב, באופנים וברגל לזיכרון. בדרך טעמנו את החום, רוחות הפנים והיובש שהשפיעו גם על הרוכבים.
האווירה בזיכרון יעקב הייתה פשוט מ ט ו ר פ ת. כבר הייתי בג׳ירו ד׳אטליה פעמיים, כבר עמדתי עם מועדון המעריצים של ניבאלי על אחת העליות, הייתי גם בצרפת בשנז אליזה וביער ארנברג של פריז-רובה.
באף אחד מהמקומות האלו אני לא זוכר טירוף כמו שהיה אתמול בזיכרון – אווירה מחשמלת. הקהל שמילה את העליה הקטנה (בינינו- גבעה…) הגיע עם אנרגיות מדהימות, כאילו שמרוצי אופנים תמיד היו כאן. הרעש היה מחריש אוזניים, וגם רכבי הליווי קיבלו תשואות כאילו שהם הרוכבים עצמם. מעבר לעידוד, הסדר נשמר, ולמעט קבוצת ילדים מיותרת שהפריע לרוכבים (לדעתי הייתה חסרה הכוונה משטרתית בסגנון ״לא לרוץ אחרי הרוכבים״) הקהל התנהג בסדר גמור.
בהמשך המסלול, התמונות מהמסוק גילו צופים על הגשרים, לאורך המסלול כולו, פשוט מדהים.
והסיום בתל אביב, אין מה להוסיף, היה נראה שכל העיר הגיעה למסלול. קבלת פנים לג׳ירו כמו שצריך. עם כל הכבוד לירושלמים, העיר ללא הפסקה נתנה את ה Show שלה.
מבחינת ארגון, הכל פעל פשוט לפי הספר. 40 אופנועים משטרתיים ועוד מאות שוטרים וסדרנים אפשרו למירוץ לעבור ללא תקלות והפרעות.
פשוט מרשים לראות איך המנגנון הלוגיסטי של RCS בשיתוף הגורמים המקומיים מתקתק את הכל בתזמון מושלם ולהנאת הקהל.
מהלך המירוץ
כיאה לשלב ראשון בגראנדטור, המירוץ עצמו לא התעלה לרמה גבוהה והתחיל להיות מעניין לקראת הספרינט. ההנחיה החד משמעית לרוכבי האקדמי, אמר לנו גיא שגיב, היתה להכנס לבריחה. על כן ראינו מוטיבציות גבוהות מייד על ההתחלה עם ניסיונות בריחה ראשונים שלא הצליחו ולבסוף היה זה גיום בווין הקנדי של אקדמי מלפנים ביחד עם עוד שני רוכבים.
הפלטון ניהל את הבריחה הזאת וסגר אותה בהדרגה לקראת נקודת מלך ההר בזיכרון, ובהמשך לקראת נקודות ספרינט הביינים. כשכמה נקודות בונוס בספרינט הן אלה שמכתיבות מי ילבש את החולצה הוורודה בסוף היום השני זה מה שקורה.
בווין כמעט הצליח לגנוב את חולצת מלך ההר, אך נעקף בחמישים המטרים האחרונים. ניסיון יפה ומלא מוטיווציה, שלא צלח, אבל נתן לקהל המוטרף בזכרון עוד סיבה להרעיד את ההר.
גם כשבווין ברח שוב, הפלטון ניהל אותו ממרחק של דקה אחת. גיום בווין הוסיף לעצמו עוד כמה נקודות של כוח ונחישות והראה את החולצה של אקדמי, אבל לא היה בכך כל מהלך משמעותי. היה ברור שתגיע ההודעה בקשר, והבריחה תיסגר.
כשקבוצות הספרינטרים התחילו ללחוץ, לא היה ברור עד כמה קוויקסטפ בשליטה. הפלטון שנכנס לתוך תל אביב נאבק בכמה סיבובים קשים ובשינויי רוחב של המסלול. בקילומטרים האחרונים זה התחיל להיות יותר ברור שזה הולך לויויאני, כאשר כמה ניסיונות בריחה חסרי סיכוי נסגרו על ידי המנוע של קוויקסטפ: זדנק שטיבר. בסיום וויויאני פשוט גדול על האחרים ומנצח את השלב הראשון של הגי׳רו. יהיה מעניין לראות אם טרק ינסו משהו מעט שונה מחר באילת עבור ניזולו, אבל בהחלט יתכן שזה ילך שוב לוויויאני. הוא פשוט בכושר מצוין.
מהלך חכם של רוהאן דניס, בשילוב עם אי-התלהבות של דמולן להחזיק את החולצה הוורודה בשלב כל כך מוקדם, העבירו את חולצת המוביל לרוכב של BMC.
דניס הרוויח כמה שניות בונוס בספרינט וזה עביר אותו להובלה במירוץ. דניס קצר את פירות הנג״ש המצוין שעשה – למרות שלא ניצח בירושלים, הצליח למנף את הביצוע שלו לחולצה הוורודה בשלב הראשון.
נקודה למחשבה- היה מתחם סיום?
נכון, היו מלא אנשים, מלא קהל, התל אביבים והרוכבים שיחקו אותה. אבל מתחם הסיום למרות שהיה מרשים מאוד ומאורגן מאוד לא אורגן כך שיקח את כל אותם האנשים שהגיעו, ויתן להם סיבה להשתהות ולדבר אופניים מעבר לצפיה בפיניש.
היו יכולים להיות שם תכנים נוספים – למשל אקספו ראוי ומלא שיאפשר ליבואני הענף להציג את האופניים והציוד שלהם. היה אפשר למשל להקים מתחם ובו “שדרת קבוצות ישראליות” עם האיגוד והקבוצות בארץ- כדי להזמין את הקהל להכיר אותן. היה אפשר למנף את הבמה לאיזה פאנל קצר על אופניים בישראל שהיה מייצר עוד חומר וחשיפה לכתבות נוספות במדיה הבינ”ל. אפשר גם לאמר שאת RCS זה לא מעניין וזה לא חלק מהטמפלייט של האירוע. גם זה נכון. 
בשולי האירוע- החברה של אריתאריאה באו לעודד את הרוכב שלהם בדבוקה
והיו גם בני משפחת מנגיסטה:
היום בבאר שבע-אילת
מחר מגיע תורה של בירת הנגב להיכנס לחגיגה. שאר המסלול צפוי להיות די שומם, למעט אולי אזור מצפה רמון. זהו יום של צילומים מהמסוק, קבוצת בריחה שתבלה שעות רבות בעבודה משותפת אבל תיסגר בארבעים הקילומטרים הקשים שבין קטורה ואילת. צפוי ספרינט המוני שיכול להראות אחרת אחרי 230 קילומטרים.
