אנחנו לא מוותרים בקלות על החגיגה השנתית הגדולה שלנו, והנה עוד כמה תמונות מדהימות מטים והתובנות של רן:
חווית הטור ב BIKEPANEL עם רן מרגליות – בחסות אפקטיב – Cycling for Peace – מערך ניהול פיננסי עסקי מתקדם לחברות
מצטייני המירוץ
- ניבאלי: גם לו היינו נדרשים לתכנן תסריט אידאלי במציאות חסרת מגבלות, לא היינו יכולים לעשות זאת טוב יותר. השליטה של ניבאלי בהתנהלות המרוץ – בכל תוואי שהוא ובכל יום נתון, הייתה דבר שקוראים עליו רק בספרים. על אף היותו “אנטי-גיבור” מוחלט, הוא הגיע לטור הזה בוגר ומוכן. הראה עליונות פיזית וטכנית והוכיח כי הגיע לטור הזה מוכן כראוי. השלב הבא: ללמוד אנגלית…
הפגנת רכיבה יוצאת דופן. אז נכון שלא היו שני המתחרים הגדולים, ועדיין – מופע כזה לא רואים כל יום
- אסטנה: הם כל כך אפרוריים (על אף צבעי הטורקיז) שכמעט לא שמנו אליהם לב, אך המחוייבות שלהם עבור ניבאלי והאופן בו הצליחו לשלוט במירוץ, לכלכל את מאמציהם ולבחור “לשחרר” את הבריחות מידי יום (ומאוחר יותר גם “להחזיר” אותן) הייתה יוצאת דופן. מבין כל רוכבי הקבוצה, בלטו בעיניי בעיקר יעקב פוגלסנג ו-מיקלה סקארפוני שהתרסקו חזק (כל אחד בנפרד) בקטע ה-10 ל-Las Planches des Belles Filles ולמרות זאת נלחמו כדי לחזור חזרה קדימה ולמשוך את וינצ’נזו, שמצידו ניצח בקלילות – גם בקטע הזה…
אסטנה: חבורה אפרורית אך אפקטיבית
- טוני מרטין: יחיד בדורו. לחלוטין. לא משנה כמה פטריק לפברה (מנהל Omega Pharma-Quick Step) משלם לו, הוא שווה יותר. כל אחד מהשלבים שניצח (שניים סה”כ למי שלא עקב) מרשים בצורה יוצאת דופן. העבודה שלו עבור קיאטובסקי בשלב ה-10, הוכיחה שהכוח שיש לו ברגליים לא פחות גדול מזה שבראש ובלב. ותהיו בטוחים יש לו הרבה כוח ברגליים!
- מרסל קיטל: יותר מהנצחונות (והיתרון הכל כך מוחלט על פני כל היתר) הרשים אותי דווקא בשיפור המשמעותי שלו בהרים! עבור ספרינטר כבד כמוהו, עצם ההגעה לספרינט הסיום בשאנז אליזה – לאחר שסיים את כל שלבי ההרים בתוך מגבלת הזמן – היא אינה דבר של מה בכך. סחטיין עליו.
- טוני גאלופין: צעיר, מבטיח ומקיים. הנצחון שלו בשלב ה-11 יזכר בעיקר בשל הנחישות האדירה. וגם אולי קצת בגלל הנשיקה של Marion Rousse…
- אדם האנסן: גראן טור 9 ברצף (!!!) שהוא מוביל את הדבוקה בגאון, עושה Lead-Out, מביא בקבוקי מים, נכנס לבריחות. לא סגור על חוקי הפורמט, אבל נדמה לי שבגראן טור הבא כבר צריכים לקרוא קטע על שמו. לא?!
גלופין – האיש שכולם רצו להתחלף אתו כשקיבל את הנשיקה מהחברה הבלונדינית שלו (רוכבת גם היא) מוכיח שיש לו תמונות גם עם אנשים רגילים
מאכזבים
- Team Sky: הבטיחו הרבה. לא הצליחו להתאושש מהפרישה של פרום ובשורה התחתונה, אכזבו. חובת ההוכחה עכשיו – היא עליהם.
- Orica-GreenEdge: לא הזכירה בכלום את הקבוצה שנצחה בשנה שעברה את הנג”ש הקבוצתי ולבשה חולצה צהובה עם שני רוכבים. עברו הרבה דרמות בשבוע שלפני הזינוק עם פרשיית הסמים של Daryl Impey וההתרסקות של מייקל מת’יוס. חייבים לעשות בדק בית ולראות איך משנים את המצב.
- אלחנדרו וולוורדה: על אף הנסיון, הנחישות והעקביות לאורך רוב המרוץ, נראה היה כי הוא פשוט לא הגיע בכושר הראוי לגיבוי שהוא קיבל מהקבוצה. לא סביר שיקבל עוד הזדמנות כזאת.
ההפתעות
- רפה מאייקה: נכון. כבר אמרתי את זה. אז מה. עם 2 נצחונות בקטעים וחולצה מנוקדת – לחלוטין מגיע לו! אה, והוא גם זכה באוסטין מרטין מדוגמת בהתערבות עם אולג טינקוף… גאון! 🙂
- לאופולד קוניג: כשרון אדיר. ועוד לא ראינו ממנו כלום. מעניין מאוד למה הוא מסוגל עם תמיכה וטיפוח ברמת World Tour.
- טיבו פינו: באופן אישי, לא חשבתי שהוא מסוגל והתבדיתי. אחרי שבשנה שעברה פרש מהמירוץ בעקבות פחד מירידות, הוא עשה את שיעורי הבית וחזר כדי לנקום. ובגדול.
Iam, בלקין, אוריקה – הם היו במירוץ הזה?
התמונות שייחקקו בראשי מהמרוץ:
- הפנים הכואבות של קאבנדיש שוכב על הרצפה 200 מקו הסיום בשלב הראשון ב-Leeds עם שבר בכתף.
- תנועות הידיים של אלברטו קונטדור שמנסה לזרז את רופא המרוץ לחבוש לו את הפציעה בברך יותר בזריזות – כמה דקות לפני שעיכל את חומרת הפציעה שאילצה אותו לפרוש מהמירוץ.
- הבכי קורע הלב של אנדרו טאלנסקי בקו הסיום של השלב ה-11, אחרי מאבק הירואי בנסיון לסיים את השלב בתוך מגבלת הזמן, על אף הפציעות החמורות מהם סבל. מודה שאני לא מאוהדיו הגדולים של טלנסקי, אבל ביום הזה גיליתי בו צדדים שלא הכרתי!
- וכמובן – הקריצה של רפאל מאייקה למצלמות הטלוויזיה – 300 מטרים לפני הניצחון ב- Saint-Lary Plat d’Adet. הפולני הצעיר קורץ מחומר של אלופים. ועכשיו גם הוא יודע את זה.
רגע של לחץ עובר בראשו של יורש העצר כאשר קייט מזילה ריר על שריריו המשתרגים של הספרינטר הטוב בעולם
אנקודוטות:
- יינס וויט: מה? נגמר? באמת? אפשר עוד קצת? בגיל 42, עם 17 הופעות בטור דה פראנס (ברצף!!!), בהם הספיק לנצח 2 קטעים בודדים, לעשות שישה (6!) ילדים ועוד לא הספקנו להפרד…
- אמריקאים חדשים בשכונה: בן קינג, מת’יו בוש, אלכס הואס, פטר סטטינה… הענף האמריקאי אכן ספג מכה קשה עם פרשיית ארמטרונג, אך נראה שדור חדש צומח לו ומתכוון לשקם את התדמית של הענף בצפון אמריקה. עבור כל הנ”ל – הייתה זו טבילת האש הראשונה בטור דה פראנס.
ינסי – הוא עוד יחזור בתור דובר, פרשן טלוויזיה, או רוכב ייצוגי של אחד המותגים…
מכה על חטא:
אחרי שלושה שבועות בהם ביליתי בניתוחים מעמיקים של הבעות פניו המוזרות (על גבול המפחידות…) של תומה ווקלר, אני רוצה לתקן את העוול שעשיתי לו ולפתוח בקמפיין חדש וראוי: ווקלר לנשיאות ארצות הברית! Allez Thomas!!
Allez Thomas
ואי אפשר בלי קצת ביקורת כלפי מארגני הטור:
- הקונספט של תחרות החולצה הירוקה חייב להשתנות. לא בגלל שלסאגן לא מגיע לזכות בה, אלא בגלל שבעצם היותו הספרינטר היחיד שמסוגל לטפס, הוא עושה זאת בקלות מידי…
- שלבים קצרים יותר: זה כבר הוכח בבירור. ככל שהמירוץ קצר יותר, כך מספר ההתקפות גדול יותר. זה שינוי מתבקש – בייחוד במציאות בה הענף מתנקה ומעטים הרוכבים שמסוגלים לצאת להתקיף בהרים יום אחר יום אחר יום….
- בקיצור – יקוצר המירוץ לאלתר.
- יוחזרו הפרולוג והנג”ש הקבוצתי לאלתר. כי אנחנו אוהבים את זה. וכי זה מאזן מעט את כמות הנפילות ההמוניות בשבוע הראשון (יותר סדר בדבוקה כאשר הדירוג הכללי מבוסס יותר).
- חלוקה של זכויות שידור עם הקבוצות: הגיע הזמן שזה יקרה. העוגה מספיק גדולה כדי לחלק אותה ומגיע לקבוצות להנות מיציבות כלכלית שאינה תלויה אך ורק בנותן חסות כזה או אחר.
“בעקבות לקחי המירוץ, הודיעו מהנדסי קנונדייל שהם שיפרו במנהרת הרוח את ראשי סיכות מספרי המירוץ בגב החולצות של רוכבי קבוצתם כך שהן יוסיפו 0.00003 וואטים בגישה אל הקו…”
כדי להמתיק קצת את הדיכאון של אחרי הטור, קצת שמועות מעונת המלפפונים הקרבה ובאה:
- בעוד שמספר רוכבים (ביניהם אנדרו טלאנסקי, טוני מרטין, ג’ריינט תומאס ורפה מאייקה) האריכו את חוזיהם בקבוצות בה הם רוכבים, ישנם מספר רוכבים שעתידם אינו ברור. האחים שלק הם שניים מהם. השמועה מספרת שאנדי בדרכו ליורופקאר. לא ברור האם העסקה כוללת גם את פראנק.
- טינקוף-סקסו מצידם, יצאו במסע החתמות נרחב ואם השמועות נכונות, סביר שנראה בשנה הבאה את פטר סאגן, איבאן באסו, רוברט קירזלובסקי ואדוואלד בואסון-האגן רוכבים לצד קונטדור ורוג’רס…. מי אמר Super Team??
- עוד העברות חמות: אלסנדרו דה מארקי – שזכה בתואר הרוכב האגריסיבי של הטור חתם באסטנה של ניבאלי ואילו חברו דמיאנו קארוזו – יעבור ל-BMC.
- עדיין לא ברור מה יהיה עתידם של שאר הרוכבים בקבוצות קנונדייל ו-גארמין שעל פי השמועות – יתאחדו בשנה הבאה לקבוצה אחת…
ותודה לגיבורים שנתנו לנו שעות של בריחה אל ההופעה המדהימה הזו שנקראת טור דה פראנס
מה שבטוח – הוא שעל אף פרשיות הסמים, הסקנדלים והקונספירציות השונות, טור דה פראנס 2014 הראה שהענף שלנו חי ובועט. והוא כאן כדי להשאר!
הכתבות הקודמות בסיקור טור 2014 ב BIKEPANEL:
- לקראת טור דה פראנס 2014 – סקס סמים וקונספירציות
- בעתות מלחמה – טור דה פראנס – המירוץ האכזרי בעולם
- על עליות וטיפוסים אחרים – טור דה פראנס 2014
- זהו. C’est fini…רן מרגליות מתמודד עם היום שאחרי הטור דה פראנס
נתראה בוואלטה
רן מרגליות
_______________________
“Cycling for Peace with Love and Good Energies” הוא פרוייקט שיזמה חברת אפקטיב מנהלי כספים והשקעות ב2011, כאשר הביאה את קבוצת Saxo-Bank לישראל. החברה, תומכת ביוזמות איכותיות בספורט הישראלי, ומאמינה בכוח של הספורט לחבר בין אנשים מכל קצוות החברה. ההחלטה לתמוך ב”חווית הטור ב BIKEPANEL” נבעה מהרצון לתת לאנשים השראה אמיתית לצאת לכבישים ולשבילים ולעסוק בענף הספורט הנפלא הזה. עוד טרם חתימתו ב Saxo-Bank, נתנה “אפקטיב” חסות לרן מרגליות, כי נתינה ללא תנאי ועבודה קשה הם המפתח להצלחה. רן יביא במהלך שלושת השבועות הקרובים הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הטור דה פראנס ויחשוף בפני הקוראים מספר סודות “מחדר ההלבשה”… יש למה לחכות!
מאחלים לקוראי האתר “חג טור” שמח והרבה אהבה ואנרגיות טובות!
