טור דה פראנס 2016, בשלהי יום המנוחה השני, כל העיניים על ניירו קינטנה שעד עכשיו לא עשה כלום בטור דה פראנס 2016. אם ההופעה החלשה שלו תמשיך אל תוך סוף השבוע, הרי שמדובר באחד הפלופים הגדולים של השנים האחרונות, וכגודל הציפיות כך גודל האכזבות. אם הוא יתעורר פתאום, זה יהיה אחד התרגילים הכי סבלניים בשנים האחרונות וכריס פרום יכול למצוא עצמו בקושי מסוים. למרות שהיינו רוצים לראות קרב אמיתי, נראה שהכושר המעולה של פרום והשליטה של סקיי ימשכו.
נכון ליום המנוחה השני, הקרב על המקום הראשון בדרוג הכללי בטור דה פראנס 2016 משעמם ברמות. לא רק שכריס פרום (שכבר הסרנו בפניו את הקסדה בתחלת השבוע) נראה פשוט מצוין ומתקיף בכל הזדמנות, סקיי כל כך חזקים שהם יכולים לאפשר מנוחה לחלק מהפועלים ועדיין לנטרל את קינטנה, פורט ופאביו ארו. אנחנו מצטרפים לאוהדים הקולומביאניים שמנסים להעיר את קינטנה…
בנסיבות האלו מזל שיש לנו בטור קרב ספרינטרים יפה שמחפה על חוסר הדרמה בדרוג הכללי. השבוע הוכרע ספרינט על חודו של צמיג בפעם השלישית ולמרות האגרסיביות הרבה, הספרינטים הוגנים ומעניינים ללא תאונות מיותרות.
הספרינטרים מצילים את רמת העניין בטור
בקרב הספרינטרים פטר סאגן הוא סיפור אדיר על רוכב שלא מוותר אף פעם, שלא מפחד להיכשל, שמגיע כל יום כדי לעשות את כל מה שהוא יכול, שמסוגל לטפס עליה ברמה 1 כי יש אחריה נקודת ספרינט עם ניקוד. כשמחברים לזה את הכוח הבלתי נגמר שלו ואת הוייב החיובי מקבלים כוכב רכיבה שכולם אוהבים ושאי אפשר להוריד לו את החולצה הירוקה מהכתפיים.
מארק קוואנדיש זולל נצחונות כבר הרבה שנים אבל איכשהו רק השבועיים האחרונים מוכיחים שהוא באמת הכי גדול בדור הספרינטרים הנוכחי. עם רכבת, בלי רכבת, במסלול ישר או עם סיבוב – החתול האנגלי יודע ליפול על הרגלים וכבר עשה את זה ארבע פעמים בטור 2016. שאנז אליזה מחכה, ואלו שפחות אוהבים אותו כבר מפיצים סיפורים על עזרה שקיבל כביכול מהרכב המלווה – בינתיים ללא הוכחות או סנקציות.
רוצים עוד כתבות מעניינות על אופניים? אלפים כבר מקבלים למייל:
בסוף השבוע הקרוב שלושה שלבים הרריים, שניים מהם עם סיום בעליה ועוד נג”ש אימתני שכולל 15 קילומטרים בעליה רמה 1 – יש כאן את כל מה שצריך כדי שמי שיכול לאתגר את פרום יעשה זאת. ביום ראשון כשהדבוקה תסתובב בשאנז אליזה כבר נדע אם כריס פרום חתם את השלישי. אם הדומיננטיות שלו על קינטנה ואחרים תמשיך בעוצמה הנוכחית, אני לא רואה מה יעצור אותו מלקחת את הרביעי והחמישי – אין בסביבה רוכב שגדל לרמה הזאת. הנה סקירה קצרה על מה שראינו בדרך ליום המנוחה האחרון.
שלב 14 – קווקסטפ מובילים את הרוכב הלא נכון…
שלב 14 השטוח יחסית ובו גבעות מתונות לכל אורך המסלול, שלא הצליחו לייצר קבוצת בריחה שסחבה עד הסוף, הגיע שוב לספרינט המוני. לאורך רוב היום נרשם שוב קצב נמוך של מתחת ל-35 קמ”ש ורק בסוף היום קבוצות הספרינטרים ובראשם קוויקסטפ סגרו את הפער.
בקילומטרים האחרונים קוויקסטפ מובילה לא רע את קיטל אבל משחררת אותו מוקדם מדי. קיטל המתוסכל מנסה אבל נעקף בקלות על ידי קוואנדיש שממשיך לנצחון רביעי. קיטל מנופף בכעס לעבר קוואנדיש שכאילו חסם אותו, אבל מדובר בסטיה מאוחרת וחסרת משמעות מבחינת קיטל. לקיטל יש עוד סיכוי אחרון לתקן את ההובלה הלקויה של קוויקסטפ שפעם אחרי פעם שמה על הקו מישהו אחר. בשאנז אליזה זה צריך להיות הוא.
שלב 15 – ילדים, עזרו לנו למצוא את קינטנה מאחורי וולורדה
שלב 15 ההררי, עם פעם וחצי גראן קולומבייר, אמור היה להיות כר מצוין להתקפות על פרום, אבל הצגה כל כך מרשימה של סקיי לא השאירה שום סיכוי למהלכים משמעותיים. ההתקפות המעטות היו נראות כמו הצגה לספונסר וללא המחץ הדרוש. אפילו כריס פרום עצמו הודה שהיה מופתע שאף אחד לא התקיף יותר ברצינות. באמצע העליה האחרונה מהלך לא מובן של אסטנה שלח קדימה את דייגו רוסה המצוין שעזר לסקיי להוביל, העלה את הקצב ובסוף קיבל “התקפה” בכוחות אחרונים של פאביו ארו שלא עשתה כלום. רומן ברדה בילה כמה דקות במרחק 50 מטר מהפלטון המידלדל – גם הוא ללא תכלית. לא רק שלא אתגרו את פרום, לא הצליחו אפילו לאתגר את וואט פולס הנפלא של סקיי שבפנים חתומות סגר כל בריחה בטמפו קבוע ואכזרי. קינטנה פשוט ישב מאחור ולא הראה שום סימן של אגרסיביות לאורך כל היום.
מלפנים קטף רפא מייקה את נקודות ההרים ופתח פער שכנראה כבר לא ייסגר במאבק על החולצה המנוקדת. מייקה שהרשים מאוד היה כבר בדרך גם לנצחון בקטע אבל החלקה קטנה בירידה האחרונה הצמידה אליו את פנטנו של IAM ושלחה את הנצחון מפולין לקולומביה אחרי ספרינט סיום קצר.
שלב 16 – הכל מוכן לקאנצ’לרה אבל הולך לסאגן
שלב 16 נבנה עבור פביאן קאנצ’לרה – גם סיום בעיר מגוריו בעבר, וגם פרופיל קלאסי שמתאים לכישוריו. קאנצ’לרה באמת היה שם עם ההתרגשות האותנטית, התקשורת לפני ואחרי אבל לא כל כך בתמונת הנצחון. היו אלו שני רוכבים אחרים שגנבו את ההצגה:
הראשון – טוני מרטין – מנוע הדיזל הגרמני שכולם כבר יודעים שהוא יכול לעשות את זה אבל בכל זאת זה מדהים כל פעם מחדש. יותר ממאה קילומטרים של רכיבת כמעט נג”ש (מעט עזרה של אלאפיליפ) כאשר הפלטון רודף באגרסיביות ובמהירות ממוצעת של 47 קמ”ש, טוני מרטין שם את הידיים על הכידון ומכניס את המנוע לקרוז-קונטרול. יש כרגע רק רוכב אחד בעולם שמסוגל לביצועים כאלו וזה מרשים כמעט כמו ההוא שניצח בסוף. טוני מרטין ידע שהולכים לסגור עליו, כ-40 קילומטרים לסיום הפער כבר היה קטן מדי, אבל זה לא הפריע לו לתת את ההצגה עד הסוף, אפילו כשאלאפיליפ כבר צעק הצילו ולא הצליח להחזיק על הגלגל שלו בעליה מרטין המשיך והמשיך והוא רוכב מדהים שתענוג לראות.
הרוכב השני הוא כמובן המנצח פטר סאגן שהשכיל לזרוק את האופנים קדימה ולזכות בנצחון בפוטו פיניש על אלכסנדר קריסטוף של קטושה. קאנצ’לרה היה קרוב, באמת, אבל ללא מוביל חזק בטרק הוא נאלץ לשבת על האחרים ונחסם מעט במאה מטרים האחרונים על ידי קריסטוף. בסופו של דבר זה שוב סגאן שפעם היה משאיר נצחונות כאלו לאחרים ולאחרונה למד לקחת אותם כמו גדול.
זהו עכשיו הכל מוכן להצגה האחרונה, עוד 5 קטעים מתוכם 4 בהרים, עוד חמישה מאושרים עם נצחונות בקטעים ואחד שיעשה את זה כל הדרך לפריז. לא לפספס!
