“סיבוב מצולם” הוא מדור חדש שבו אנחנו מדי פעם נשנה (מאוד) מהרגלינו ולא נחפור לכם לעומק. לא נביא מידע ולא סטטיסטיקה, ולא סיפורים ורקע עיוני, טכנולוגי והנדסי. רק נביא טעימה פוטוגנית מסיבוב שעשינו בדרך שאנחנו אוהבים. והפעם: חורשים!
מאת: עופר עברי
יער חורשים, שעת בוקר מוקדמת. גם אחרי שבוע ללא גשם, ירד מספיק לאחרונה ונספג הייטב בסינגלים. השבילים דביקים והאחיזה מושלמת.
רונן, חבר ילדות שלי ואני הגענו לבחון אופני שבילים לייט בסינגלים הסופר טכניים שיש לחורשים להציע. (טוב סופר טכניים זה עניין יחסי כמובן אז כל מי שקופץ מארבעה מטרים לא חייב לאמר לנו עכשיו שזה זורם לגמרי שם…)
אני הבאתי את ה Yeti שלי ורונן בחן את הסנטה קרוז. הוא קיבל מתנות בצורת פריחה וורודה. אני אוהב לרכוב עם רונן כי הוא נשאר ילד שטותניק כזה כמוני.
אני אוהב את חורשים משום שהוא נחשב למגרש משחקים אולטימטיבי. טכני-אגרסיבי, פורח ומעניין בתא שטח קטן. זמן נסיעה קצרצר מגוש דן והשרון מוסיף לו לא מעט נקודות נוספות, כשצריך לאסוף אותן בחופזה.
הגשם עושה לנו טוב בחיים ובנפש. השבילים של חורשים ידועים בטחינותם בקיץ והדרדרת לא מרחמת. אבל בעונה הזו המקום עובר מטמורפוזה משמעותית ואפשר להינות ממנו כמו שצריך.
היו לנו כשעתיים של פאן פאן פאן. אי אפשר ולא צריך לכמת את זה. מדידת מסלול לא חשובה. סטראוה? פחחח… ראיתם את הפריחה?
העונה המומלצת היא בשיא הפריחה וכמה ימים אחרי הגשמים, אחרת טובעים או מתדרדרים. אין במקום מסלול אחד אלא אוסף של סינגלים שלאט לאט תכירו כשתסתובבו הלוך חזור בתא השטח הקטנטן הזה ותחפשו כניסות ויציאות.
למי מתאים חורשים? מתאים לרוכבים שאוהבים לקבל דום לב בעליות והתקף אפילפטי בירידות. הוא לא זורם כמו בן שמן ויש בו גובה מצטבר מעט יותר תוקפני.
אם בן שמן הוא הפוך עם קצף, חורשים הוא אמריקנו. לא נגיד שחור או אספרסו כי יש גם יותר טכני מזה בהרבה. כשעזבנו שמחנו לראות ששרדנו ללא שריטה גם הפעם 🙂
גם לכם יש סיבוב מצולם וחדש (ברמת צילום מקצוענית)? דברו איתנו
