סינגלים בבישול ביתי ארוך – אבטיח, הללויה ומנגו באזור שדה בוקר

מתחם של סינגלים באיזור שדה בוקר הפך ליעד מועדף לרוכבים רבים בחורף. שי יגל מביא לנו טעימה של פירות קיציים (אבטיח, הללויה, מנגו…) לחורף.

תהליך דומה עבר על המסעדות בישראל, ממקומות קטנים המכינים אוכל ביתי עברנו לבישול מקצועי ומדיוק, אבל כשבאמת בנו לנו להתנחם, אין כמו צ׳ולנט ביתי שבושל במשך כל הלילה, ומוגש חם בשבת קרירה. נכון טעמו לרוב הוא בליל לא ברור של סך חומרי הגלם, וגם ההגשה היא לא בדיוק בשורה בתחום האסתטיקה. הוא לא מושלם הוא לא מדויק ואי אפשר לאכול אותו כל יום, אבל ברגע הנכון הוא הדבר הכי טוב שיש. הסינגלים בגבעות משורה הידועים בכינוים ״הללויה, אבטיח, ומנגו״ הם סינגלים בבישול בית ארוך, נבנו להאט להאט, במשך שנים, עם חומרי הגלם הפשוטים ביותר שיש, פטיש ומגרפה, הם לא מתאימים לכל יום.

מאת: שי יגל, Trailze
צילום: גיאחה

שי יגל, כותב המאמר במגרש הבייתי

משהו טוב עובר על סצינת אופני ההרים בישראל, התחום גדל בצורה מרשימה בעשרים השנים האחרונות, הפך מעסק של כמה עשרות משוגעים לדבר לתחום המקיף עשרות אלפים, יחד עם הגדילה בכמות הרוכבים הגיעה גם ההתקדמות המקצועית, חנויות מותגים וכל מה שמסביב. במקביל בהובלה משמעותית של קק״ל צמח גם תחום בנית השבילים, שבדומה לשאר המרכבים הפך מקצועי יותר ויותר, עם בתחילת הדרך היה מדובר על רוכבים בעלי יוזמה, שתפסו כמה מגרפות והתחילו להכשיר שבילים, היום יש קורס, מכרזים, מיני באגרים, חוזי תחזוקה, מריצות מכניות ושלל אביזרים שמטרתם בנייה של סינגלים בטוחים, מאתגרים במידה, ושעומדים בתקן ובתקציב. התמקצעות בנייה ניכרת בכל פינה, השיפועים מדויקים יותר, הסינגלים זורמים יותר, ואפילו השילוט מצוין, ממש חזון אחרית הימים.

לצד השמחה הכנה על ההתקדמות בתחום אי אפשר שלא להרגיש שיש משהו שחסר: מחיר ההתמקצעות הוא תיקנון, ומחיר התיקנון הוא גנריות, וכך נולד לו המושג ״סינגל קק״לי״ המלווה יותר ויותר פוסטים בניסיון לתאר אופי של סינגל. כולם מבינים על מה מדובר: עבודה מאוד נקייה, שיוצרת סינגל גנרי (מדי) שרק תוואי הנוף שבו מעט משתנה, וגם זה לא תמיד. כניסת הכלים המכנים למשחק הפכה את תוואי השטח לכמעט חסר משמעות וכך גם את אופי הקרקע והמסלע. סינגל יער שווייץ שבנוי על אחד המורדות התלולים שיש לנו, מרגיש דומה בצורה חשודה, לסינגלי הגבעות הרכות של רמות מנשה. הבאגר פותר הכל, אין סלע שאינו שובר ואין שיפוע שאינו מישר. מהכרות עם רבים מבוני השבילים הארץ אני יכול להעיד שהם אנשי יצירה, אוהבי שביל, וצדי ריגושים אולם מאהבה לא מתפרנסים, ועם הכסף בא התקן, ועם התקן אתם כבר יודעים מה בא.

הסכין של האבטיח

נחזור אל גבעות משורה – אבטיח, הללויה ומנגו

זו פיסת מדבר קטנה שבין נחל הבשור לכביש 40, בה יום אחד החליט קן, פנסיונר הולנדי שמעביר את חורפיו בנגב, להכשיר שביל גמלים עתיק לרכיבת אופניים. רוכבי המדבר כבר יודעים שבמקום בו גמל עובר, עוברים גם אופניים. לקח קן מגרפה והעלה אל הגבעות, להאט ובהתמדה הרחיב את השביל, וגרף ממנו אבנים סוררות. שביל הגמלים הראה לקן את התוואי הטבעי המושלם, החוצה את הגבעות התלולות, וכך נולד הסינגל הראשון בגבעות ״הללויה״.

סינגל הללויה הוא יצירת מופת המשלבת טבע, גמל ומגרפה, בין אם בירידה ובין אם בעליה. לקווים מושלמים אין כיוון רכיבה מומלץ – יצירת סינגל ללא שום מכשול טכני, בתוואי מורכב היא לא פחות מאומנות. אל קן הצטרף מיקי, גם הוא כבר בפנסיה, וחבר קיבוץ רביבים, שמלבד העובדה שהוא בונה סינגלים הוא גם מכין את הבשר המיובש הטוב ביותר במזרח התיכון. מייק המשיך במסורת ועזרת פטיש ומגרפה יצר את סינגל אבטיח, שקיבל את שמו מסכין סלעים צר שמעטים הרוכבים שעוברים אותו ברכיבה. זהו סינגל המשייט בין כמה שלוחות, וכולל כמה עליות קצרות אך מאתגרות. אחרון ברשימה וגם בסדר הבניה נמצא סינגל מנגו, או בשמו האמיתי man-go, הקו שלו טבעי הרבה פחות, ולכן העבודה שנדרשת עליו רבה יותר, מרגיש שהוא זקוק לעוד זמן בישול, הוא לא מספיק זורם, וחלק מהקווים שלו מרגשים מאולצים, ולא ממצים את השטח בצורה מספיק טובה.

לא עומד בתקן… ובנוף?

במערכת סינגלים ביתית אין חוקים

אפשר לרכב מאיפה שרוצים ולאיזה כיוון שרוצים – הסדר בשבילים מבוסס על כבוד הדדי והתחשבות. כמי שרכב הרבה בשבילים הלו נראה שגם בימים עמוסים למדי, הסדר הזה עובד טוב לא פחות ממערכת שלטים ותקנות המסדירה את הרכיבה. בסקר קצר ובהחלט מחייב החולט שהמסורת היא לעלות לרכס בעליה הדרומית, לרדת בסינגל אבטיח, לעלות בהלוויה ולרדת חזרה בירידה הצפונית (ראה מפה). הכלל הוא פשוט יחסית: החלקים היותר טכניים בירידה, והחלקים הפחות טכניים בעליה. אסכולה אחרת אומרת שהירידה בהלוויה היא הדבר הכי שווה שיש באזור ולכן לא משנה כמה העליה באבטיח מבאסת, אין מצב שלא יורדים בהללויה, בקיצור דילמה. הסינגלים אינם מושלמים, יש סיבובים שאפשר היה לעשות טוב יותר, יש כמה קווים שהייתי מחליף באחרים, אבל הסה״כ הוא מערכת שבילים בנופים נהדרים ששוברת לחלוטין את שיגרת הסינגלים של רוב הרוכבים בארץ.

מבט אל מערכת השבילים הזו ואל מערכות שבילים קהילתיות אחרות בצפון, כגון יער עופר, משמר העמק, והר חורשן, מזכירות לנו שהסדרה ומקצועיות הן שלב חשוב בהתפתחות של ענף האופניים, אבל הן לא תחליף ליצירתיות, ואינטואיציה, השילוב של שניהם הוא השלב הבא באבולוציה שתהפוך את ישראל באופן סופי לחלק ממשפחת עמי האופניים העולמית.

פעם דרכי גמלים – היום סינגלים

המסלול הקלאסי –

כשאומרים הללויה – אבטיח מתכוונים לזה. חונים בחוות נחל בוקר שבין צומת טללים לצומת חלוקים, ויוצאים לדרך, רכיבה חימום קצרה במישורים של נחל בוקר, וקדימה אל הגבעות. מתחילים בעליה מאתגרת אך לא ארוכה אל הרכס, פונים דרומה ויורדים על בסיס השלוחות עם סינגל אבטיח, עם הסכין המפורסם. למי שמתכוון בכל זאת לנסות ולרכוב על מדרגות הסלע בסכין הצר, נזכיר רק שמסוק מתקשה מאוד לנחות פה, אז קחו בחשבון. ירידה מהירה אל נחל הבשור חזרה לרכס בסינגל הללויה, וירידה חזרה אל נחל בוקר בסינגל הצפוני. קלסיקה מדברית במיטבה. מי שבא מרחוק ועם כושר בינוני ומעלה יוכל להמשיך למשהו עבה קצת יותר.

השלישייה –

האח הצעיר במשפחת רכס משורה נקרא מנגו, למעשה הוא נקרא man-go אבל הגרסה הפרותית והעברית היא שתפסה. כראוי לאח צעיר הוא הפרוע מבין השלושה – ומהווה את הדבר הכי קרוב לרכיבת AM באזור. השילוב שלו עם שני הסינגלים האחרים יוצר רכיבה ארוכה למדי, ובהחלט לא קלה, שכן היא כוללת שלושה טיפוסים אל הרכס (ובתמורה גם שלוש ירידות). ההמלצה שלי היא לרדת במנגו, העליה בו תחייב רבים מאיתנו קטעי הליכה, לעומת זאת בירידה יוכלו רוכבים טכניים להינות מכמה אתגרים יפים. האפשרות הטובה ביותר היא עלייה בסינגל הללויה פעמים, זו כרגע, עד השלמת הבנייה של סינגל מספר 4 באזור, העליה היחידה לרכס שלא דורשת בכלל ירידה מהאופניים, והיא ארוכה ומתונה יחסית, ולכן ידידותית למשתמש. מי שבכל זאת ירצה לגוון יוכל למצוא גם גרסה שחוזרת דרך נחל זלזל, אומנם בדאבל אבל עם כמה קטעים יפים ומאתגרים.

המשולב –

על שביל ישראל באופניים כבר סיפרנו לכם בעבר, שילוב שלו יחד עם טעימה ממרחב הר ערקוב, עם תוספת של סינגלי רכס משורה (הללויה האבטיח, או כל שילוב אחר), יוצר מסלול עבה עם אחוז סינגלים גבוה במיוחד. נקודת היציאה למסלול היא מדרשת בן גוריון ושם גם מסיימים את הרכיבה. מי שיהיה לו את האנרגיות להשלים את הסיבוב, יזכה לטעום מכל המגוון העשיר שיש לאזור להציע: מסינגלים סופר מהונדסים על בסיס שביל ישראל, ועד לרכיבת AM בחלופה שכוללת את סינגל מנגו. וכל זה בנופי מדבר נהדרים, מרחבים פתוחים ומזג אויר מושלם ברוב המוחלט של הימים.

מאת: שי יגל, Trailze
צילום: גיאחה