לפני שבכלל נדבר על האופניים, יש שלוש החלטות קריטיות למבחן הזה: תקציב נמוך מ10K, שיכוך מלא, חדשים ולא יד שניה. כעת אפשר להתחיל לדבר על אופני האקונומי של טרק: הפיול EX5 שלחברי מועדון הפלטינה מתומחרים בהנחה במחיר מעולה של 8,500 ש”ח.
מתי מעדיפים את Trek
טרק אף פעם לא הייתה שחקן מרכזי בסגמנט האופניים הזולים. היא מאוד מדברת אל אלה שמוכנים להשקיע עבור איכות ויוקרה (דוגמה: טופ פיול 9.8) אבל לא כולם צריכים או יכולים להוציא סכומים אדירים והפער בין אופניים בכ 35,000 ש”ח לבין 8,500 הוא דרמטי. עבור כל מי שרוצה את הפיול במחיר נמוך יותר יש פתרון בדמות ה Fuel Ex 5.5.
אבל זה לא רק עניין של מחיר: אם תקחו את טרק פיול EX5 ותעשו השוואה של מערכת אל מול מערכת כנראה שתוכלו למצוא בפחות כסף אופניים עם מערכות טובות יותר. מי שבוחר לגשת ל CTC ולקנות ממנה את Trek עושה בחירה שבה הוא מעדיף שילדה ברמה גבוהה, ספק שנותן שירות ברמה גבוה, ובמיוחד: ביטחון מוחלט באחריות הפנומנלית של Trek.
אופניים עם שלדה איכותית מטרק במחיר כניסה
בין טופ פיול לפיול EX5
השמות האלה מבלבלים גם אותנו ואפילו במבט קשה להבחין בהבדל בין “טופ פיול” ל”פיול”. אז מה הרעיון בטרק בשני הדגמים האלה שנפרדים זה מזה? בפשטות – ההבדל הוא במהלך המתלה והייעוד: הטופ פיול הנו בעל מתלה של 130 מלפנים ו 120 מאחור (ב 2023) ומיועד לדאון קאנטרי, ואילו הפיול EX שבמבחן מחזיקים 140 קדמי ו-130 אחורי, כלומר אופני שבילים מגוונים. בהתאמה הם קצת יותר מסיביים בבניה שלהם עם גיאומטריה טיפה יותר שבילונית טכנית.
- במבחן: Trek Fuel EX5 שנת 2023
- מאפיינים: מתלה 130 אחורי עם בולם X-Fusion, ומזלג 140 מלפנים RockShox Recon Silver
- מערכות שימנו דיאור במעביר אחורי, שרשרת וקסטה. קראנק Shimano MT511
- עם דרופר (TranzX JD-YSP18, 130mm travel)
- גלגלים עם נאבות בונטרגר וחישוקי אלכס. צמיגי בונטרגר XR4 ברוחב 2.6.
- משקל מוצהר: 15.7 ק’ במידה M (ללא פדלים וחומר)
- טכנולוגיות: צ’יפ לשינוי גיאומטריה ליותר טכני, ABP – איחוד ציר אחורי וציר גלגל לשיפור בלימה בירידות, מנגנון הגנה על השלדה מפגיעת כידון (Knock block)
- מחיר: 8,500 ש”ח לחברי מועדון CTC פלטינה
- למפרט מלא באתר: CTC / טרק ישראל
המשיכו לקבל מאיתנו מבחני אופניים, הכניסו אימייל פה:
טרק פיול – הפתעה לטובה בעליות
הדבר הראשון שמרגישים שעולים על האופניים הוא הפער שבין הביטחון, הגיאומטריה המודרנית, והגימור של השלדה הכוללת כבלים בתוך השלדה, לבין התפקוד של מערכת ההילוכים, הברקסים והבולמים.
תחילת הדרך שלי עם האופניים הייתה באזור הנוחות שלי, עלית אל הסינגלים של אזור שדה בוקר, מה שבמפות נקרא גבעות משורה וידוע יותר בשמות הסינגלים הללויה – אבטיח. מהבית שלי במדרשת בן גוריון אל הסינגלים יוצאים ברכיבת של 7-8 ק”מ בדאבלים מישוריים שם היתה מחלוקת ביני לבין חבר על התפקוד שמראה עד כמה מבחן הוא סובייקטיבי- אבל על כך קראו בהמשך.
הסינגלים מתחילים בעליה תלולה ארוכה ועם כמה מעברים טכניים, כאלו שאם אתה לא מגיע אליהם בדופק 180 הם קלילים אבל באמצע עליה ארוכה הם הופכים לאתגר, להפתעתי האופניים טיפסו הרבה יותר בקלות משחשבתי שיטפסו. העברת הכוח טובה והמנעד הנדיב בהילוכים מפצים על המשקל, בהחלט הפתעה נעימה.
העברת כח מצוינת בעליה
אחרי העליות מגיעות הירידות
פה האופניים הרגישו לגמרי בביתם במדבר, ועשו בדיוק מה שמצפים מאופניים כאלו לעשות: לתת ביטחון. למרות התוואי המאתגר והטכני כל מי שיבוא לפה חמוש בEX5 ירגיש שיש לו את המכונה הנכונה למשימה.
בסופו של דבר לא הייתה ברירה והצפנתי אל היערות, המקום שבו כנראה גם אתם תבלו את מירב זמן הרכיבה שלכם- יערות קק”ל זה הלחם והחמאה של הרכיבה בישראל. התחלתי בסינגל להב שתמיד כיף לי לחזור אליו. כבר ידעתי שהאופניים מטפסים לא רע בכלל, ושהם מרגישים טוב בסינגלי המדבר. עכשיו הגיע הזמן לבדוק איך הם יהיו בזרימה מהירה יחסית, על סינגל כמעט נטול מכשולים טכניים.
הסינגל מתחיל כמעט מיד בירידה מהירה עם כמה סיבובים צפופים. הבולמים הארוכים והצמיגים הרחבים נתנו לי הרגשה יציבה ובטוחה גם במהירות גבוה, אבל אין דבר שאין לו מחיר, ואת המחיר משלמים בסיבובים. שם פתאום מרגישים את הכבדות ולמרות העברת הכוח הטובה הרגשתי שאני מאבד קצת מומנטום בכל פניה. באופן כללי זריזות זה לא הצד החזק של הex5 ויש בזה סוג של יתרון ברור לקונה של אופני כניסה לקטגוריה הזו: העדפת בטחון ויציבות. רוכבים מיומנים יותר, בד”כ קונים דגמים יקרים יותר ושם כבר יקבלו את הזריזות בזכות אבזור וגלגלים קשיחים וקלילים.
מלהב המשכתי צפונה אל אחד מוותיקי הסינגלים של קק”ל ביער חרובית, סינגל של פעם. חרובית הוא הרבה פחות מתחנף והרבה יותר מחוספס מהסטייל של הסינגלים החדשים. שם האופניים עשו את העבודה כמו שצריך- פה לא צריך זריזות פה צריך שיכוך וביטחון ואת זה מקבלים.
המשכנו אני וה Trek Fuel EX5 לקינוח בקלאסיקה של יער בן שמן, פשוט כי שום מבחן אינו שלם בלי שעוברים שם. האדום בבן שמן נמצא איפה שהוא באמצע בין חרובית ללהב מבחינת המבנה והרמה הטכנית שלו. אחרי הרבה רכיבות בשביל הזה נזכרתי שהוא בעצם אחלה שביל ואם אתם לא ממהרים יותר מדי הEX5 יאפשרו גם לרוכב מתחיל וגם לרוכב מנוסה להנות פה עד הגג. את המעברים היחסית מהירים בין ירידות לעליות האופניים עושים מצוין עם כמעט ללא אבדן מומנטום. התחושה היציבה על האופניים נתנה לי שקט, גם כשפה ושם בחרתי להכנס לאיזה מקטע פיראטי עם יותר אתגרים טכניים. אי אפשר להתעלם לחלוטין מהפרעות לדיווש מכיוון ניעות המתלה ומהתגובות הלא תמיד מדויקות של הבולמים אבל כאמור לא מיהרתי לשום מקום.
ביטחון ביער
הEX5 הם קודם כל אופני שבילים (trail), ובתרגום לפרקטיקה ישראלית- שבילי סינגלים של יערות קק”ל. בכל פעם שרכבתי איתם על אחד השבילים הקלאסים בבן שמן, בקנדה, בעין רפא וכו’ הרגשתי שהאופניים בבית הטבעי שלהם, ושתכלס אני לא באמת צריך יותר מזה. האופניים נתונים המון המון ביטחון ככה שגם רוכבים מתחילים יוכלו לבוא רגועים לכל סינגל רישמי בארץ.
כמובן שאופני ברמת המחיר הזו יש פשרות, ובמקרה הזה הבינו בטרק שקהל היעד של האופניים הוא לא רייסרים שמחפשים דירוג טוב בסטראבה. קונים אותם לוחמי סוף שבוע שקודם כל רוצים להנות ולחזור הביתה בשלום. לכן האופניים תוכננו קודם כל כדי לתת לרוכב ביטחון גם במקומות מעט יותר טכניים על חשבון הרגשת הכבדות שאולי ירגישו אלה שמנסים לתת קצת בראש.
טרק איחדו את ציר הגלגל עם ציר המתלה לשיפור ההתנהגות בבלימה
במישורים- תלוי בנקודת מבט
כאמור הEX5 מרגישים בבית על הסינגלים הקלאסים, אבל מה קורה שיוצאים מרכיבה במקומות כאלה? החלטתי לעשות קצת כושר ולרדת אל דרכי עפר ולראות איך כל הדבר הגדול הזה עובד בקרוס קאנטרי. אם בסינגלים הרגשתי ביטחון, הרי שבדרכי עפר הרגשתי כמעט ממוגן. הצמיגים הגדולים (2.6 בשרני שמעדיף אחיזה על מהירות גלגול), הבולמים הארוכים יחסית, ותנוחת הרכיבה גורמים לזה שהאופניים יציבים ומחפים על כל מכשול בדרכי עפר. לי זה הרגיש לגמרי over kill ולא ממש שווה את המשקל והמסיביות שבמישור האטו אותי.
אבל כשנתתי לחבר שאינו רוכב מנוסה לנסות את האופניים, הרושם שלו היה שונה לחלוטין- מבחינתו ההרגשה שאופניים עוברים הכל גם אתה לא עושה שום דבר, וזו הייתה חוויה ששווה הכל, ובכל מקרה הוא לא ממהר לשום מקום. הביטחון שזה נותן לרוכבים מתחילים פותח אותם לעולם הרכיבה באופן שמאפשר להם להיחשף בקצב שלהם אל השטח, ולבנות את היכולת בהדרגה ולא מתוך פחד תמידי.
הרגשתי גם מגבלות בצד השני של הסקאלה בגלל האבזור: כאשר נכנסתי למקומות יותר טכניים ויותר תלולים הברקסים הפחות נושכים, וההילוכים שלא לגמרי מדויקים, העלימו גם את מעט הביטחון שגם ככה יש לי בשבילי אנדורו. שבילים כאלו דורשים כמה שדרוגים במיוחד בברקסים. אבל שוב מזכירים- אלה אופני טרק, ב 8500 ש”ח בלבד, וזה מרשים.
בסיס איתן לצמוח ממנו
מבחינתי אין כמעט שאלה, אני מעדיף בסיס מצוין כמו השילדה הזו של טרק, עם מערכות פחות מוצלחת מאשר שילדה סתמית עם מערכות טובות יותר. הסיבה היא פשוטה: את האופניים האלו לא צריך להחליף אם רוצים להתקדם. אפשר פשוט כל פעם לשדרג משהו ואפשר לא לשדרג כלום רק קצת לשפר טכניקה וכושר, והם ישרתו לוחמי סוף שבוע לשנים ארוכות. לעומת זאת בשילדה פחות מוצלחת לא יהיה מנוס מהחלפת האופניים כדי להגיע לחוויה מוצלחת יותר, פה כושר טכניקה או שדרוגים לא יעשו את העבודה.
בנוסף – אם אתם מתחילים ברמת רכיבה מסוימת ועם הזמן מגלים שתרצו יותר טכני, קיבלתם יותר אומץ- יש פה גיאומטריה משתנה שמאפשרת באמצעות החלפת דסקית (צ’יפ) להשפיע על הגיאומטריה ולהפוך אותם לעוד יותר מתאימים לרכיבה טכנית.
שורה תחתונה
במחיר של 8500 ש”ח (לחברי מועדון) מקבלים מוצר שיסגור את הפינה ל80% מהרוכבים בארץ ו99% מהרוכבים שזה זוג האופניים הראשון שלהם!
מי שמוצא את עצמו בעיקר על הסינגלים ביערות ואין לו סטראבה יקבל מהאופניים את מה שהוא צריך: ביטחון ואפשרות לרכוב בכל מקום. לעומת זאת מי שמחפש שבילים יותר טכניים ותלולים כנראה יעדיף מערכות טובות יותר גם במחיר שילדה מוצלחת פחות.
יתרונות
- שלדה מעולה
- אחריות פנומנלית
- התאמה מעולה לסינגלים
- התאמה לרוכבים מתחילים
- מחיר לכניסה שעומד בדרישה: שיכוך כפול, חדש, מתחת 10K.
חסרונות
- חיסכון במחיר מגיע עם אבזור בסיסי
- משקל
- התאמה לרוכבים מתקדמים
מאת: שי יגל
צילום: עופר עברי
שתפו את הכתבה – עם הכפתורים פה: