אחרי 3351 ק”מ ברחבי צרפת עם הטור דה פראנס במהדורתו ה-105, הגענו לפריז עייפים אך מרוצים. הנה כמה נקודות על המרוץ שהיה.
מאת: אורן ארד
צילום: ASO
גריינט תומס – החזק ביותר
אלו שוב סקיי אשר חוצים את קו הסיום עם המנצח בקרבם, הוא שוב בריטי, הוא הבריטי השלישי בהיסטוריה שמנצח את הטור דה פראנס מאז שנוסדה הקבוצה ב-2010 עם המטרה המוצהרת להביא בן הממלכה המאוחדת לשאנס אליזה בצהוב. בפעם השישית מתוך 9 שנות קיום הקבוצה הם מצליחים ביעד. זה לא חשוב כל כך שזו הפעם הראשונה שמנצח הטור באמת נולד באי הבריטי (וויגינס יליד בלגיה ופרום יליד קניה), ההישג לכשעצמו הוא לא פחות ממדהים.
מצטרפים לערוץ הטלגרם של בייקפאנל! https://t.me/BIKEPANEL
גריינט תומס עשה את זה כמו גדול! בתור המתמודד מס’ 2 לאלוף הטור המכהן כריס פרום, אשר מסיים רצף כמעט חסר תקדים של נצחונות בגראנד טורים, תומס הובא בתור גיבוי – תכנית ב’ – לקבוצה הבריטית. כולם סברו שפרום הוא המוביל הלא מעורער ותומס, אפילו בתפקידו כגיבוי GC, עדיין יעבוד עבורו אבל כבר ביום הראשון לטור, כאשר פרום התרסק בקילומטרים האחרונים לשלב והיה צריך להדביק את הדבוקה, תומס לא ירד לעזור לו אלא המשיך בכל הכח לקו הסיום עם הראשונים והתחיל בכך את מסכת הספקולציות והשמועות על טקטיקת מיסוך והטעיה שהמשיכו לאורך רוב הטור.
תומס בעצמו לא חסר הישגים, למעשה הוא אחד הרוכבים המעוטרים היום, גם במסלול וגם בכביש, אבל בטור דה פראנס הוא תמיד היה מס’ 2. ניצחונו השנה התאפשר בזכות מידת החופש שקיבל מקבוצתו מלדאוג לפרום, חסרונם של כמה מתמודדים בולטים אשר לא שרדו את הטור (נדבר עליהם בהמשך), לא מעט מזל (אפס תקלות או פנצ׳רים) מהסיבה הפשוטה שהוא היה החזק ביותר בטור דה פראנס.
גאריינט תומס
הטור דה פראנס של כריס פרום
כריס פרום זכה בטור דה פראנס 4 פעמים. השנה הוא קיווה לניצחון החמישי הכולל גם דאבל היסטורי אחרי שזכה כבר בג׳ירו דה איטליה השנה וטריפל של נצחונות רצופים בכל הגראנד טורס שכן ניצח גם את הוואלטה דה אספניה. האחרונים שניסו דאבל ג’ירו-טור, אלברטו קונטדור ב-2016 ונַירוֹ קינטנה ב-2017, לא הצליחו. אבל איכשהו כשהיה מדובר בפרום, חשבו כולם שיש לו סיכוי גדול להצליח. לכן בבואו השנה להגן על תוארו לקחו אותו כולם במלוא הרצינות המתבקשת. פרום התחיל את הטור חזק, ואפילו שאיבד קרוב לדקה בשלב הראשון עקב התרסקות, הוא שרד את השבוע הראשון כמי שנראה פייבוריט חזק לניצחון. ביצועיו באלפים היו טובים אבל חוסר הצלחתו לייצר פער מנצח התחילו לחלחל את ההרגשה שהפעם הוא לא בשיאו. למרות הופעה חזקה מאוד בנג”ש ביצועיו בשבוע האחרון בפירנאים כבר הוכיחו שהשנה זה לא יקרה.
למרות שיריבות היא טבעית בספורט, גם בקרב חברים, פרום עשה שינוי בגישה והצהיר שהוא תומך בתומס, ידידו הקרוב גם מחוץ לספורט, ויעזור לו להגיע לפריז בצהוב. הפרגון שהפגין האלוף המודח כלפי סגנו היה משכנע ואולי אפילו יהווה את הצעד הראשון שלו לפיוס עם קהל גדול אשר אינו מרוצה, בלשון המעטה, מהדומיננטיות שלו בספורט.
בוז!!
הטור דה פראנס השנה היה מלווה בתחושות קשות מצד הקהל. תחושות אלו באו לביטוי בקריאות בוז רמות שנשמעו בבירור גם דרך שידור הטלוויזיה בכל פעם שרוכבי סקיי עברו בכביש. פרשת הסלבוטמול של פרום, אשר אמנם הסתיימה באופן רשמי ימים ספורים לפני זינוק הטור, נשארה פתוחה אצל רבים בקהל אשר הביעו את מורת רוחם מהשתתפותו של האלוף המכהן במירוץ. כל חברי סקיי בכלל, ופרום בפרט נאלצו להתמודד מלבד עם קריאות בוז, גם עם יריקות, התזות נוזלים ואפילו מגע פיזי עוין. אמנם ניתן תמיד להניח שהקבוצה הכי חזקה ודומיננטית היא זו שתספוג את רוב קיטונות הזעם, אך המצב של סקיי כלפי הציבור בכי רע עוד לפני פרשת הסלבוטמול של פרום ומלווה בפרשיות הנוגעות כולן למתן תרופות לרוכבים מחוץ לכללי התחרות או האתיקה.
גריינט תומס, אף שגם הוא קיבל את מנת חלקו בזעם הקהל, הוא ההיפך המוחלט מפרום באישיות שלו. הוא מצחיק, צנוע, כנה, חתיך, קשוח וכריזמטי. כזה שכולם היו רוצים כחבר. הוא זוכה לפירגון עמוק וכנה משאר הפלוטון, לא רק מקבוצתו. אם ההתרגשות הניכרת שלו בניצחונו הצליחה להפשיר קצת את הקהל, ה”מייק דרופ” הספונטני בסוף נאום הניצחון הפך אותו לכוכב! בסופו של יום, ניצחונו של תומס זה בדיוק מה שסקיי צריכים כדי לנסות ולהתחיל לשנות את דעת הקהל עליהם.
טום דומולן ושאר מתמודדי הדירוג הכללי
- דמולן ההולנדי הוא ההבטחה הגדולה ביותר בגראנד טורים של העתיד הקרוב. בן 28, ניצח את הג’ירו פעם אחת. השנה הגיע למקום שני גם בג’ירו וגם בטור דה פראנס אחרי הופעה משכנעת ביותר על כבישי צרפת. הוא עילוי נגד השעון (אלוף העולם הנוכחי) ומטפס עם הטובים ביותר אך חסר את המעטפת הקבוצתית. אם יהיו לו אמצעים ודומסטיקים כמו שיש לסקיי דומולן יהיה פייבוריט בולט עוד יותר. כעת מטרתה של קבוצתו סן-ווב להעמיד עבורו את האמצעים והתמיכה על מנת להתחיל להיות מנצח סדרתי, כמו שנהנים פרום ותומס בסקיי.
- הפתעת השנה- פרימוס רוגליץ’ (לוטו יאמבו) הסלובני, אלוף קפיצת סקי לשעבר שהחליף את המגלשיים באופניים, ונשאר גבוה בקרבות ה-CG המצומצמים ביותר השנה. קרוב לפסגות, אחרי סדרות של התקפות שהרחיקו את גדולי מתמודדי הדירוג הכללי מההתמודדות, הוא היה שם עד הסוף ואף זכה בשלב 19 ההררי האחרון בטור.
- נירו קינטנה (מוביסטר)– ביצועיו השנה פושרים. המטפס הטהור מקולומביה, זוכה הג’ירו והוואלטה, הנמסיס בעבר של כריס פרום. קינטנה התכונן במיוחד לטור השנה. בשנה שעברה הוא התחרה בג’ירו (הגיע למקום השני) והתייצב בטור מרוקן. השנה סבל ממזל רע ביום הראשון ואיבד זמן, נשר מקבוצת הפייבוריטים באלפ דואז אחרי התקפה כושלת ואיבד דקות ארוכות באבּיסק בשלב 19. קינטנה אמנם הצליח לנצח את שלב 17 הקצרצר בהתקפת סולו מרשימה אבל בזה מסתכמים הישיגיו בטור.
- רומאן בארדה הצרפתי אמנם לא הפתיע בביצועיו אבל לא הצליח לממש את ההבטחה להיות מנצח גראנד טור. אחרי הפודיומים בשנתיים האחרונות הצליח השנה להגיע רק למקום השישי. בארדה הוא רוכב אגרסיבי ויוזם וזה תענוג לראות, אבל גם הוא חסר את המעטפת הקבוצתית ולפעמים נראה כאילו הוא מאלתר על הדרך. השנה הוא דעך קצת בשבוע האחרון ולא הצליח להחזיק מעמד בפירנאים, ולמרות שהנג”ש שלו בשלב 20 לא היה “קָטַסטרוֹף” כמו כמו בשנה שעברה, זה לא מספיק מול מכונת סקיי.
רומאן בארדה
- דן מרטין קיבל בפריז את תואר ה”סופר קומבטיב” – הרוכב האגרסיבי של הטור כולו. הפאנצ’ר האירי הגיע השנה בכושר מעולה ולמרות קצת חוסר מזל והתרסקות קשה הצליח להוציא התקפות נהדרות בהרים גם ניצח בשלב 6 מעל העליה הקצרה והתלולה של המור דה בָּרטַאן. מרטין אינו נחשב לרוכב GC טהור אבל תמיד נהדר לראות אותו מתערבב בקבוצת הפייבוריטים המצומצמת של קרבות הדירוג הכללי ומחייה קצת הטמפו המונוטוני בהתקפותיו.
- מיקל לאנדה הוא חידה. הרוכב הבאסקי שהצטרף למוביסטר השנה בתוך מתמודד CG מקביל לקינטנה לא הצליח להשיג הרבה מעבר להישגיו בשנה שעברה עת היה הדומסטיק הראשי של כריס פרום בסקיי ומשך אותו כל הדרך לפריז. ב2017 הגיע למקום רביעי בדירוג הכללי, אז התקבל הרושם שהוא מוגבל על ידי הרצועה של סקיי ופרום ויכל, אם היו נותנים לו, לנצח את הטור בקלות. בזמן הקמפיין ההומוריסטי FreeLanda הוא לא טרח להכחיש שרצונו לרכב עבור עצמו וכך אכן הובטח לו כשחתם במוביסטר. אמנם הוא סיים השנה במקום השביעי, אבל מעל 7 וחצי דקות אחרי המוביל, ובהרים נראה מאוד דומה לשנה שעברה, רק שהפעם אנחנו יודעים שאין שום רצועה סביב צווארו.
- אדם ייטס הגיע השנה כשהוא נשען על המומנטום שייצר אחיו התיאום בג’ירו השנה. סיימון היה המוביל הבלתי מעורער באיטליה השנה עד התפרקותו המפוארת בשלב 19. האחים ייטס תמיד הראו ביצועים מקבילים ולכן תקוות רבות נתלו סביב אדם בבואו לטור. קבוצתו האוסטרלית מיצ’לטון סקוט אפילו ויתרה על מקומו של הספרינטר שלה קיילב יואן בטור, ואיתו הסיכוי לניצחונות שלבים שטוחים, על מנת לעטוף את ייטס בקבוצה תומכת למטרות GC. במהרה התברר שאדם לא מצליח להישאר עם הטובים בקרבות הדירוג הכללי. בשבוע האחרון אפילו יצא לבריחות כדי לנסות ולהשיג ניצחון שלב וכמעט הצליח בכך אם לא היה נופל ומתרסק בירידה לקו הסיום של שלב 16 ההררי.
- המובילים שהתרסקו: ריצ’י פורט (BMC) – בפעם השנייה ברציפות סיים פורט את שלב 9 בטור דה פראנס באמבולנס. הוא היה מהפייבוריטים העיקריים לדירוג הכללי וחבל שהוא לא מצליח לממש זאת. גם ריגוברטו אוּרַן (EF Education) פרש מהטור אחרי שהתרסק על האבנים המרוצפות של רובֵּיי. אחרי שהפתיע עם מקום שני בפריז בשנה שעברה, כולם ציפו לגדולות ממיק ג’אגר הקולמביאני. וינצ’נזו ניבאלי היה לדעת רבים הפייבוריט העיקרי לניצחון בטור דה פראנס הזה. הרוכב האולטימטיבי, בעל שליטה וירטואוזית באופניו בכל סוג דרך, מנצח שלושת הגראנד טורים בעבר ובעל אינסטינקטים חדים למהלכים מנצחים, ניבאלי סימן את הטור כמטרה עיקרית לעונה ונראה שהגיע מוכן. לעולם לא נדע כיצד היה יכול לערבב את הדירוג הכללי מפני שבשלב 12, בעליה לאלפ דואז, כידון אופניו נתפס ברצועת מצלמה של אוהד, גרם לנפילתו ולשבר בחוליה בגבו.
סבלם של הספרינטרים
יותר ממחצית הספרינטרים הטובים בעולם לא הצליחו לסיים את הטור דה פראנס ב2018!
בעוד הספרינטרים ניצלו היטב את השבוע הראשון השטוח, בו בלטו במיוחד פרננדו גביריה (קוויק סטפ), פטר סאגן (בורה הנסגרו) ודילן גרונווגן (לוטו יאמבו), ברגע שהטור הגיע להרים הרוכבים עבי השרירים פשוט לא עמדו בקצב. אחד אחד הם נפסלו מהטור עקב אי עמידה במסגרת הזמן. עקב אורכו של שלב 11, השלב השני בהרים- רק 108 ק”מ, הפלוטון רכב במהירות מאוד גבוהה אשר הכתיבה קאט-אוף קצר מדי והספרינטרים פשוט לא עמדו בקצב. חלקם כבר פיגרו ביום זה ונשרו כמו מארק קאוונדיש (דימנשין דאטה) שיאן ניצחונות סטייג’ים בטור בעת המודרנית (שני רק לאדי מרקס האגדי), ומרסל קיטל (קטיושה אלפסין), המכונה הגרמנית שבשנה שעברה לא ניתן היה לעצירה. שאר הספרינטרים אמנם הספיקו להגיע בזמן אבל המאמץ שהשקיעו בכך גבה מהם מחיר כבד אותו שילמו ביום למחרת כאשר מיטב הספרינטרים פשוט לא סיימו את הסטייג’.
קאבנדיש
האם מגבלת הזמן בכלל נחוצה ומסגרתה הגיונית עבור הטור דה פראנס? יש לזכור שהרוכבים כיום שונים מאוד מאלו ששלטו בטור בזמן שהכללים הללו נכתבו: פעם הרוכבים לא התמחו בדיסיפלינה כגון ספרינטר או GC, כולם עשו הכל והתמודדו על כל ניצחון ביחד ולכן יש היגיון במגבלת זמן שמקפידה שהרוכבים שלא עומדים בקצב נפסלים. כיום לרוכבים שמתמחים בספרינט אין שום סיכוי לעמוד בקצב של מתחרי הדירוג הכללי ולשעון המירוץ אין שום משמעות עבורם.
אלוף העולם!
אי אפשר ללא פסקה על אלוף העולם, זוכה החולצה הירוקה פטר סאגן (בורה הנסגרו). סאגן חזר אחרי שנפסל (שלא בצדק) מהטור בשנה שעברה ועשה תיקון. השליטה שלו בקטגוריות הנקודות היא אבסולוטית וכל עוד הוא בטור נראה שאין לו מתחרים על הקטגוריה. סאגן הולך הביתה עם שלושה ניצחונות (שלבים 2, 5, 13), עם גביע קטגורית הנקודות בפעם השישית ובכך משווה את שיא כל הזמנים של אריק זאבל, עם 20 חולצות ירוקות שהוענקו לו לאוסף שהגיע ל-106 חולצות ירוקות אשר בבעלותו סה”כ, ועם חולצה צהובה אחת.
סאגן
הטור דה פראנס של הצרפתים
צרפתי לא עמד על המדרגה העליונה של הפודיום בפריז מאז ברנרד הינו ב-1986. עובדה זו אינה קלה לקהל הצרפתי שנאלץ להעניק את גביע מירוץ הבית שלהם לזר כבר מעל לשלושים שנים (ועוד לבריטים בשנים האחרונות…). אבל השנה לפחות היה להם קצת נחת מג’וליאן אלאפיליפ (קוויק סטפ), שאמנם לא התחרה בדירוג הכללי אבל היה שם מקדימה כמעט בכל יום בשבועיים האחרונים והצליח לזכות בחולצה המנוקדת, מה שהופך אותו לצרפתי השני ברציפות אחרי ווארן בארגיל שזוכה בקטגוריה. אלאפיליפ, בן 26, זוכה פלש-וואלון השנה, הוא טיפוס חייכן ומלבב, שמעבר לביצועיו על האופניים הצליח לזכות באהבת הקהל, במיוחד המקומי.
את החולצה הלבנה של מנצח הדירוג הכללי עד גיל 25 הביא לפריז פייר רוג’ר לה-טור (AG2R) אשר הגיע למירוץ בעיקר כדי לעבוד עבור בן ארצו רומאן בארדה. יהיה מעניין להמשיך לעקוב אחריו ולגלות אם כמו רבים מזוכי הקטגוריה בעבר גם הוא יבשיל לכדי מתמודד רציני לדירוג הכללי.
אלוף צרפת במירוצי כביש, לובש חולצת הטרי-קולור ארנו דמאר קיווה להצלחות גדולות יותר אך שמח בחלקו עם ניצחון בשלב 18. הישרדותו בשלבי ההרים כדי להגיע לפאריז ראויה לציון, אם כי נמצאות תחת עננת ספקות קטנה אחרי שאנדריי גרייפל (לוטו סודאל) שהודח מהטור, רמז בבוטות בטוויטר שאלוף צרפת נעזר ברכב על מנת לעבור את ימי ההרים במסגרת הזמן.
ארנו דמאר
הטור דה פראנס – סיכום 2018
היה טור דה פראנס קשה במיוחד השנה. הימים השטוחים היו טכניים מאוד ורצופי התרסקויות, היו ימי גבעות מסובכים וקורעי רגליים, ימי ההרים הכניעו את רוב הספרינטרים אך גם הרבה מתחרי הדירוג הכללי איבדו שם את סיכוייהם. היו כמה דברים מיוחדים כמו שלב 9 בשדות רובֵּיי וקטעי גראבל פה ושם. עלינו על כמה פסגות חדשות ומרהיבות כמו הקול דה פורטה בשלב 17 ופגשנו שוב מקומות מוכרים ואיקונים כמו אלפ דואז והטורמולה.
היו גם כמה מוזרויות כגון הזינוק המדורג בשלב 17, ומעניין אם נקודות הבונוס שהונהגו בשבוע הראשון יחזרו בשנים הבאות אחרי חוסר העניין בהם ברוב המקרים.
זכינו במלחמה על הדירוג הכללי אשר לא היתה צפויה כמו בשנים קודמות ולמרות שסקיי ניצחו שוב – הפעם קיבלנו אלוף חדש ומרענן. היו גיבורים לא צפויים כמו גרג ואן אברמט אשר לבש את החולצה הצהובה בתחילת הטור ועשה לה כבוד רב בכביש כאשר הגן עליה בחירוף נפש תוך התקפות לא פוסקות. כמו לוסון קראדוק (EF Education) אשר שבר את הכתף ביום הראשון אך הצליח לסיים ולהגיע לפריז על אופניו ועל הדרך הרים גיוס המונים לטובת ולודרום הבית שלו שנזקק לשיפוץ. וכמובן פיליפ ז’ילבר (קוויק סטפ) שרכב 60 קילומטרים לקו הסיום אחרי התרסקות מפוארת אשר השאירה אותו עם פיקת ברך שבורה ואותנו עם כמה פעימות לב שחסרו.
גם השנה בחרנו לראות את הסיקור הטלויזיוני המעולה ביורוספורט מהזינוק ועד הפודיום- עם פנינים וידע אמיתי של הפרשנים הבריטים הוותיקים והמקצוענים. אין כמו הטור דה פראנס! האירוע הספורטיבי הקשה, התובעני, המפואר והיפה בעולם. ויוה לה טור! (מייק דרופ…)
מאת: אורן ארד
צילום: ASO
אוהבים טיולים, אקסטרים ואאוטדור? כנסו ל OUTPANEL
