טיול כביש בכביש אלון – בקעת הירדן

אז אחרי שהיינו שם הגענו למסקנה: יגאל אלון היה גאון! אמנם המטרה הרשמית הייתה ליצור כביש שיהווה בסיס להתיישבות יהודית וגבול חוצץ בין השומרון הערבי לבקעה היהודית, אבל אנחנו הרי יודעים מה הסיבה האמיתית לסלילת הכביש הזה: מדובר ביישום מהפכני של תוכנית אלון הסודית לסלילה של “כבישי אופניים”. התוכנית הייתה להקמה של נתיבי אופניים מושלמים בהם יוכלו רוכבי הכביש לבלות קילומטרז’ איכותי ארוך עם עליות מתונות ונופים מרשימים מבלי להתקל כמעט במכוניות… (יגאל אלון הרי ידע שאם הוא יעלה את התוכנית הזו לאישור בפורום אופניים מייד יעלו כל מני התנגדויות, ירדו עליו, יאשימו אותו בהגדרת מטרות שגויה, פוליטיקה וחוסר שקיפות, והתוכנית תגנז. הוא העריך ובצדק שבישראל הרבה יותר מעשי וקל להגדיר למדינה גבולות חדשים, לשנע אוכלוסיות באיזורים נרחבים, ולגייס תקציבים לסלילת כבישים בטחוניים באיזורים שאין בהם כמעט תנועת מכוניות… רגע, לא?)

חוצים את המחסום על כביש 90 בדרך דרומה

הפנטזיה המקורית שלנו הייתה לעשות את כביש אלון לכל אורכו: משדה תרומות ועד מעלה אדומים. בשיחת הכנה עם חני נשר ממחלקת התיירות של מועצה אזורית בקעת הירדןהומלץ לנו, עקב סיבות בטחוניות, להסתפק בחלקו הצפוני ולסמן את נקודת האמצע במעלה אפריים. ככה נחסכה מאיתנו הלוגיסטיקה של רכיבת “מנקודה לנקודה” והוחלט על רכיבת “הלוך-חזור” פשוטה ונוחה לביצוע. עדיין מדובר באיזור שמחייב עירנות בטחונית: פה ושם חולפים תושבי השטחים במכוניות עם לוחיות זרות, ובכלל תחושת החו”ל חזקה. מסיבה זו גם תיאמנו את הרכיבה עם רכז הבטחון של המועצה האיזורית שהפעיל אותנו לקבלת אישור משטרה, וסייע בעידכון הצבא. לדברי רכז הבטחון ליווי עם נשק מומלץ אך לא חובה והאיזור בטוח יחסית. התחלנו את הרכיבה עם חששות מסוימים. לצידי השביל שדות חרושים ובהם חקלאים מקומיים, מהכפרים באזור, עושים את מלאכתם. הם מסתכלים עלינו כעל עופות מוזרים ולא מוכרים במחוזות אלו. אנו מחייכים מיד ומקפידים לנפנף לשלום, כמו התיירים הנחמדים שאנחנו. בהתחלה הימרנו אם הם יחזירו לנו שלום או דווקא אבן או רגב אדמה טרי ולח, אך ככל שהמשכנו ברכיבה, חששתוינו הלכו והתפוגגו. האיזור נטוש למדי, ולאורכו הכביש מספר כפרים ערביים וכמה יישובים ישראליים, עם תנועת מכוניות דלילה ואקראית.

טוב, מדי פעם עוברת איזו מכונית עם לוחית זיהוי שאינה צהובה

המסלול פנייה אחר פנייה:
1. נקודת ההתחלה והסיום: פונדק מעין בשדה תרומות.
2. רוכבים על כביש 90 דרומה. חוצים את מחסום צה”ל עד לצומת מחולה (כ- 7.5 ק”מ)
3. פונים ימינה בצומת מחולה לכביש 578 ורוכבים עד צומת בקעות. זה החלק הצפוני של כביש אלון (כ- 22 ק”מ).
4. פונים בצומת בקעות שמאלה לכביש 57 לכ- 1.5 ק”מ רכיבה בלבד עד צומת חמרה.
5. פונים בצומת חמרה ימינה חזרה לכביש אלון 508 עד צומת מעלה אפריים (כ- 19 ק”מ)
6. פונים שמאלה לכיוון מעלה אפריים (כ- 2.5 ק”מ) או לאוהבי הטיפוס ועוד קצת קילומטרז’ – מטה עד הבקעה (12 ק”מ)

אופי המסלול הוא הררי אולם הגובה מצטבר על פני מרחקים גדולים יחסית ועל כן התחושה היא של רולינג הילס. בלי לשים לב (כמעט) צוברים בסופו של דבר כ- 1700 מטרים ברגליים, אולם אין קירות או עליות קשות בצורה קיצונית. תוואי המסלול פשוט מושלם: כאשר עושים אותו מצפון לדרום הוא במגמת עלייה בהלוך ובמגמת ירידה בחזור.

מתחילים בכביש 90 בירידה מתונה מאוד ומתאים לגלגול רגליים, התעוררות וחימום. לאחר הפנייה ימינה בצומת מחולה מתחילה העלייה בצורה סופר הדרגתית, מתונה מאוד של כ- 100 מטר על פני כ- 15 ק”מ. יורדים מטה לנחל תרצה ואז שוב עלייה מעט יותר רצינית של כ-380 מטר על פני 7 ק”מ, ולאחריה עלייה דומה, מעט קלה יותר עד לשיא הגובה לפני שמתחילים לגלוש לנקודת האמצע. החזור דומה – רק שכל עלייה קצרה יותר מהירידה שאחריה…
בחלק הצפוני עוד רואים עקבות גשם נדיר וחקלאות:

רולינג הילס שמצטברים בסוף לגובה מצטבר מכובד

הנופים בצדדי הדרך מדבריים, צחיחים ויפים עד מאוד. אנחנו רכבנו ביום גשם מקומי קל במרכז, וניתן היה לראות עננים מתפתחים מעל הרי שכם במזרח, אולם בכביש אלון היה יבש. ישנה יותר חקלאות, ועקבות של מעט גשמים בחלקו הצפוני, אך הנוף הלך והפך מדברי יותר ככל שהדרמנו. הראל נחמני, שמוביל משלחות רוכבים לטראנס אלפ ולמרוקו, מספר שהמסלול הזה מזכיר לו מאוד את הנופים שראה במרוקו (אגב, אם בא לכם על רכיבת כביש של כמה ימים בהרי האטלס או באלפים פנו אליו: 050-6599008).

אלטרנטיבה מדברית – ממש קרוב לבית!

OK, לשטח A בואכה שכם כנראה לא נרכב…

בסיום “ההלוך” חיפשנו איזה מקום לקפה ומאפה ולמילוי נוזלים בבקבוקים. שלחו אותנו למכינה הקדם צבאית “ארז הלבנון” שבמעלה אפריים, בחיפושים אחר קפיטריה. קפיטריה לא מצאנו שם, אבל החבר’ה שהיו בתורנות חדר אוכל צ’יפרו אותנו בקבלת פנים חמה, עוגות כשרות, קנקן נס קפה מהביל וחתמו את אירוח חמשת הכוכבים עם זמירון “יחד שבטי ישראל”!
אם אתם מכירים קפיטריהתחנת דלקמסעדה באיזור, שכדאי לאמץ בתור נקודת אמצע ברכיבה, אנא הכניסו המלצתכם בתגובות לכתבה זו.

מימין: הראל נחמני, עינב וגיא, גיאחה, ויאיר באמצע הביס

עינב וגיא מחדדים סוגיות מתוך “זמירון יחד שבטי ישראל”

 הראל “ראש המשלחת”, נמרוד “חם לי בצמר המרינו הקולי שלי”, ויאיר “הקולנאגו זה רק לחורף” מבסוטים מהטיול

במגמת חזרה…