“המבריח” – המהנדס במבחן משווה: טרנזישן משני דורות

חבורה קטנה של מהנדסים צעירים, קמים ביום בהיר אחד ומחליטים להנחית עלינו פיתוח חדש. הם אפילו מצליחים לרתום לטובת המהלך את ענקית הבולמים פוקס. אלה הם טרנזישן- קבוצת מהנדסים חצופים ובעלי מעוף אשר בשנת הדגם 2018 לקחו רעיונות שהיו בעבר ומימשו אותם בעולם האנדורו.

כתב: חן גרומן
צילם: מקס אפרטין

חוזר לאופניים שלי

הנה אני שוב על האופניים שלי, חזרתי אליהם הבוקר אחרי תקופת נדודים על מספר זוגות אופני מבחן. זה מרגיש טוב, כמו להתיישב על כורסה ישנה ונוחה. הגוף מחובר לאופניים בצורה מושלמת, וכל פעולה ברכיבה נעשית במצב טייס אוטומטי, mindlessly. אבל, אחרי תקופת הנדודים האבחנה מתחדדת, מה אני אוהב כל כך באופניים שלי? ובמה זוגות אחרים טובים יותר?

כרטיס ביקור

• דגם: Transition smuggler GX eagle
• מאפיינים: שבילים/all-mountain, מהלך מתלה אחורי של 120 מ”מ, קדמי 140 מ”מ, גיאומטרית sbg מתקדמת, אלומיניום, 29.
• משקל: 14.7 ק”ג למידה לארג’ ללא פדלים.
• מחיר: 16,500 ש”ח.
• יבואן: בייקדיל, אתר.

האופניים הפרטיים שלי הם טרנזישן סמאגלר 2016, בבנייה אישית עבורי, לא מתוך מפרט המופיע באתר החברה. בין היתר הם קיבלו שידרוג בדמות מזלג שהוארך ל150 מ”מ ומשנה את אופי הרכיבה. עניין אותי מאוד לגלות איך מרגיש השינוי הדרמטי שטרנזישן ביצעו בשנת הדגם 2018. אם לתמצת את התחושות, כאחד שאוהב את הדגם הזה ובחר בו, אומר שסמאגלר 2018 טובים מהדגם של 2016. בהכל. בהמשך ננסה להבין למה.

גילוי נאות – אני לקוח של בייקדיל לכל דבר ועניין מזה כמה שנים, ואת האופניים הנוכחיים שלי קניתי אצלם.

אספר לכם שכשניגשתי למבחן הפריע לי משהו קטן: הצבע הזה, חסר אופי ולא מלהיב בשום צורה. מקווה מאוד שלא נפגוש אותו שוב ב2019. הצבע השני (“כחול אקדח מעשן”) לעומת זאת, נראה מצוין.

מה נשתנה

בדגם 2018 הוכנסו מספר שינויים חשובים:

• גיאומטריית SBG (הסבר בהמשך)
• מעבר לתקן Boost 148×12.
• תוספת של הגנת גומי איטגרלית בצינור התחתון.
• מובילי כבלים פנימיים למניעת רעשים והצלפות כבל.
• מתלה giddy up דור 2.
• מעבר למיסבי אנדורו משופרים.
• הגדלת מהלך המתלה מ115 ל120 מ”מ.

wtf-SBG?

השינוי הדרמטי הוא כמובן בגאומטריה. בשנים האחרונות יש מגמה ברורה של שינוי הגאומטריות בענפי האנדורו/am/שבילים והוא מחלחל גם לדגמי הxc. בגדול רואים שהרבה דגמים הופכים להיות בסגנון של low and slack, וגם נהיים דומים אחד לשני. הדגמים הופכים נמוכים, בעלי משולש קדמי ארוך (reach ארוך), זווית אוכף זקופה (כהה), ומזלג שלוח הרחק קדימה (זווית ראש חדה). התוצר השלילי של כל אלה הוא אופניים ארוכים שקשה יותר לפנות איתם בסיבובים, לכן רוב החברות מתכנסות לאותם מספרים פחות או יותר.

אפשר לומר שההתקדמות בעולם הגיאומטריות קצת נתקעה, ואנחנו רואים המון דגמי אופניים עם מספרים דומים. למשל בתחום השבילים 29, כבר כמה שנים התנחל השימוש בזוויות ראש של 68 מעלות, יחד עם זווית אוכף של 74 מעלות ומשולש קדמי ארוך (לא ניכנס לזה כי זה משתנה עם המידות), עם הבדלים של חצי מעלה לכאן או לכאן. אם יצרנים היו ממשיכים למתוח את הגבול ולהקצין את הזוויות, היו מתקבלים אופניים מגושמים שאף אחד לא רוצה.

והנה באו להם טרנזישן

טרנזישן עשו שינוי בשיטה ובמקום לא חדש- גארי פישר עשה את זה ראשון, טרק אמצה את זה אחרי שרכשה אותו, קנונדייל ורבים אחרים גם שיחקו עם האופסט: על ידי מניפולציה של הקטנת מידת הoffset במזלג (המרחק בין הסטירר לציר הגלגל) הקטינו את מידת היציבות של הגלגל הקדמי (נקראת גם trail, מידה שנקבעת גם ע”י המזלג ומשפיעה על יציבות האופניים להיגוי) ובכך פיצו על השפעת זווית הראש הקיצונית לקטגוריה (66 מעלות).

אז מה קיבלנו? קיבלנו אופני שבילים, עם זווית ראש אגרסיבית שלקוחה מעולם האנדורו, עם יכולת היגוי מטורפת. בדקתי, והקסם אכן קורה על האופניים האלה.

לפני הרכיבה – משהו לשתות?

בעצם כבר לפני הרכיבה אני נתקל בבעיה, הבקבוק שלי, של 750 מ”ל, לא נכנס למתקן הבקבוק שעל הסמאגלר. מסתבר שהמשולש הקדמי צפוף יותר מבעבר, ומהיבואן נמסר לנו, שטרנזישן מיקמו את התבריגים היעודיים למתקן הבקבוק, במיקום יחסית קדמי, כדי לאפשר הרכבת בולם אחורי עם piggy back. הצלחתי להכניס במתקן אך ורק בקבוק של 600 מ”ל, מבאס… ולדעתי זאת בחירה שגויה של טרנזישן כי רוב הרוכבים משתמשים בבקבוק בשילדה, לעומת זאת מעטים הנודניקים שיחליפו לבולם אחורי עם piggy back. מבדיקה מול היבואן התברר שכנראה אפשר להכניס בקבוק 750 בקושי, אם משתמשים במתקן הוצאה צדי וממקסמים את מיקומו למטה.

תנוחת הרכיבה

ראשית עניין התנוחה. בזכות זווית האוכף הכהה, תנוחת הישיבה קדמית להפליא. זאת אומרת שהרוכב יושב “מעל” הקראנק ולא “מאחוריו”, והמשמעות המורגשת מיד היא העברת כוח משופרת בפידול. בנוסף, בזכות הישיבה הקדמית, מתקבל מצב שבו מיקום משקל הרוכב הוא יותר קרוב למרכז האופניים ופחות נשען על הגלגל האחורי, ומכאן שהמתלה האחורי יותר יציב לנדנוד בזמן פידול. תחברו את שני היתרונות האלה, העברת כוח יעילה יחד עם נדנוד מופחת של המתלה, וקיבלתם כאן אופני שבילים שמצטיינים בפידול, גם בטיפוס מנהלתי בדרך נוף וגם בטיפוס בסינגל עם מדרגות וסלעים. לקח לי 2 דקות על האופניים כדי להבחין ביתרון הזה, והוא היה בולט עד כדי כך שבחרתי לשים את אמוני בסמאגלר ולצאת איתם ל77 ק”מ של רכיבה במרתון הסינגלים “עדולומינו”, מה שהסתבר כבחירה מוצלחת כי נהניתי מאוד מביצועי האופניים שם.

היגוי ותגובתיות

הדבר השני שמרגישים ברכיבה על הסמאגלר, הוא תגובתיות חדה לתמרונים, פשוט ניתן להטות אותם בקלות בסיבובים. בנוסף, יש להם זווית ראש חדה למדי שמאפשרת התקפת מכשול בביטחון. בד”כ תכונות אלה עובדות בניגוד אחת לשניה, אבל המזלג המותאם שפיתחו טרנזישן יחד עם פוקס, והקטנת ה-trail יחד עם הקטנת זווית הראש שמרחיקה את הגלגל הקדמי, יוצרת מצב מדהים שבו יש לנו זווית ראש התקפית, מבלי לשלם את המחיר המוכר של עצלות בסיבובים (או במילים אחרות – יציבות יתר).

הדבר השלישי שאני מרגיש על הדגם החדש, זה סוג של playfullness מהנה, באיך שהאופניים מגיבים למנואל או לדילוג מעל מכשול, ואני מבין שהמפתחים קיצרו את המשולש האחורי לקבלת אופניים כיפיים וקופצניים יותר. אז בקיצור אני אומר… יותר טובים מהדגם הקודם בהכל.

ברכיבה – תחושות שהיו ונשארו בסמאגלר

הייעוד המוצהר של הסמאגלר הוא trail bike, וזה בדיוק מה שהם יודעים לעשות. אל תטעו בלחשוב עליהם כעל אופני 120 מ”מ (בדיבור הישן)- הם אופניים קשוחים לרכיבת שבילים, ולא אופני xc עם סתם עוד 20 מ”מ ספייר של מהלך. ככאלה, הם מצטיינים במורד, ומאפשרים לרכב כמעט בכל מתאר. בשנת הדגם של 2018 הסמאגלר זכו לתוספת מהלך מ115 מ”מ ל120 מ”מ, ע”י הארכת חוליית הנדנדה. המשולש הקדמי הארוך האופייני להם נשאר כשהיה ומספק יציבות ותנוחה התקפית לרכיבת all-mountain, וכאן נעוצה הסיבה העיקרית למדוע הסמאגלר אינם אופני xc.

תנוחת הישיבה יעילה ונוחה מאוד לקטגוריה, אבל היא אינה תנוחת טיפוס קרבית, זה מורגש בחוסר נוחות בפלג גוף העליון במצב של רכיבה ממושכת על האוכף במישורים ובעליות פתוחות. אם מה שחשוב לכם הוא לטרוף כל עלייה בדופק מקסימלי, אלה לא האופניים בשבילכם. אם בא לכם לעוף בכל ירידה, טכנית, מסולעת, מהירה, וחשוב לכם ליהנות גם מאתלטיות של האופניים בסינגל xc מתגלגל, הם בהחלט כן בשבילכם.

על האבזור

הפריט הכי בולט ומיוחד כאן זה המזלג שעבר התאמה ייחודית לטרנזישן.

קיט GX Eagle של טרנזישן הוא קיט איכותי של תמורה תכלס, בלי חלקים יקרים ומיותרים לרובנו.

• מערכת הנע: Sram GX Eagle עם 12 הילוכים, בעלת תחום יחסי העברה של 500%. נפלא, אין צורך ביותר מזה.
• בולמים: מזלג פוקס 34 ברמת preformance, עם offset מוקטן וצביעה תואמת לשילדה. בולם אחורי פוקס גם הוא ברמת preformance. תפקדו מצוין במהלך המבחן.
• גלגלים: חישוקי e13 trs 30mm על נאבות של נובאטק, מורכבים עם צמיגי מקסיס מיניון.

• ברקסים Sram guide R, על רוטורים 180 מ”מ, הברקסים סבירים מבחינת כוח העצירה שלהם, גם המודולציה סבירה, חסרה להם הנשיכה והתחושה היא שצריך לסחוט אותם. בנוסף יש להם רמת כיוונון אחת בלבד והיא של מרחק הידית, והייתה  לי מאוד חסרה דרגת כיוונון של הfree stroke כמו שיש בברקסים מתקדמים יותר. אם לשדרג משהו, ממליץ קודם כל לשדרג את מערכת הברקסים.
• מוט אוכף: Rockshox reverb בעל מהלך של 150 מ”מ, עם לחצן שליטה עליון אמנם, אבל הוא היה די נוח. המוט עוצמתי בפעולתו והתחושה איתו מאוד טובה.
• קוקפיט: מבוסס על חלקי raceface מעולים, כידון atlas במידת oversize 35 וברוחב של 780, סטם atlas אורך 50 מ”מ, גריפים מאוד נוחים velo עם תפס יחיד, אוכף מדהים של Anvl, חברת הבת של טרנזישן לרכיבים וכו’.

סיכום

הסמאגלר הם אופני pure fun, והם קולעים במדויק לצורך של אחד הקהלים הרחבים ביותר בענף בישראל, אלה האנשים שרוכבים בשביל ליהנות ולתת בראש, רוצים לקבל ביטחון מהאופניים ויחד עם זה חשוב להם לרכב על אופניים יחסית אתלטיים. הם מהווים שילוב של הרבה מאפיינים שאני אישית מאמין בהם: הגיאומטריה המתקדמת שאני טוען כבר שנים שניתן לבצע אותה, וטרנזישן ביצעו בענק, המהלך הבינוני שמאפשר ורסטיליות מעולה, וכמובן גלגלי ה29.

כתב: חן גרומן
צילם: מקס אפרטין

בייקפאנל גם בטלגרם – הציצו בזה פה!