אופניים מתקפלים רלבנטיים מתמיד. הפקקים האלה הפכו בלתי נסבלים. באמת, זה לא הגיוני. אנחנו תקועים בפחנועים שעות, ובזמן האחרון טווח השעות של הפקקים התרחב משמעותית – אם פעם זה היה רק בבוקר, כעת זה כבר ממשיך עד הצהריים, וכמעט מתחבר עם הפקקים המטורפים של אחה”צ, כלומר כל היום.
סדרת מבחני האופניים המתקפלים שלנו נוצרה מתוך התעניינות באלטרנטיבה התחבורתית הקרובה לליבנו – אופניים, בדקנו במקביל שלושה זוגות של אופניים מתקפלים: ברומפטון, Tern, ו Rainbow בשלוש רמות מחיר די נפרדות זו מזו, אבל במטרה משותפת אחת – לשמש אתכם בקומיוטינג ולתת לכם יתרון בהתניידות משולבת תחבורה נוספת ובאחסון.
לכתבות הנוספות בסדרה:
- “הגאוניים” – מבחן אופניים מתקפלים – ברומפטון S6L BLACK EDITION
- “הספורטיביים” – מבחן אופניים מתקפלים – Tern Verge P9
- “המשתלמים” – מבחן אופניים מתקפלים – RAINBOW SWIFT 1
מבחן ל Tern מדגם Tern Verge P9 – “הספורטיביים”
Tern המיובאת על ידי CTC ונמכרת ברשת חנויות טרק ישראל. היא מציעה פתרון ספורטיבי ויפה לבעיה. יצאנו לבדוק ולהביא לכם את התובנות.
- דגם המבחן: Tern Verge P9
- מחיר: 4900 ש”ח
- משקל: 11.30 ק”ג
- משווק: CTC ברשת Trek ישראל
הצינור המרכזי המאסיבי מתפצל לשניים במשולש האחורי
הסיפור המרתק של Tern
החברה הזו אינה ותיקה במיוחד- היא קמה רק ב 2011 בטאיוואן. השם Tern מקורו בציפור ים קטנה שנודדת מרחקים אדירים: עד כ 90,000 ק”מ במחזור נדידה- המרחק הגדול ביותר לחיות נודדות בעולם. הם מייצרים אופניים מתקפלים עם גלגלי 20 עד 26, ולאחרונה השיקו גם דגם חשמלי, ויש להם מותג אבזור משלים לאופניים שלהם בשם BioLogic. האופניים שלהם נחשבים קשיחים ותחרותיים ביחס לאופניים מתקפלים, וחלקם אף מאובזרים בציוד קצה מעולם הכביש.
אבל זה החלק המשעמם. מה שמעניין בסיפור הקיצוני של Tern הוא המקימים שלה: ג’ושוע ופלורנס הון, שהם בנו ואשתו של ד”ר דייויד הון מייסד דהון – מובילת שוק האופניים המתקפלים מטאיוואן. כל המשפחה העליזה הזו מתקשרת בעיקר דרך עורכי דין בסכסוך משפטי עקוב מהאשמות.
הסיפור קצת סבוך – כנראה שיש לבן ולאם שליטה בחלק מחברות דהון בעוד שלאב באחרת (יש שלוש חברות). Tern הוקמה כמותג נוסף שלהם שלאב אין בו חלק, ושרבים מהדגמים שלו והפטנטים נראים בדיוק כמו אלה של המקור… לטענתם הפטנטים והעיצובים שהם משתמשים בהם הנם שלהם. כמובן שהאב טוען שהם גונבו רכוש אינטלקטואלי ממנו. בקיצור, סיוט של עסק משפחתי בדרך אל העושר.
בגאז’ של משפחתית סטנדרטית יקלוט אותם מעולה עד למגרש החניה
סקסאפיל, שלדה ועיצוב
תראו, בגדול להגיד “סקסאפיל” על אופניים מתקפלים זה בד”כ סתירה בגוף המשפט, אבל לטעמי מכל המתקפלים שראיתי, ה Ternהם היפים ביותר. הלוק שלהם הוא כשל פרארי ספורטיבית לעומת הדגמים האחרים שמסתובבים בשוק ונראים הרבה יותר פונקציונאליים… למה? זה משהו באיזון ושיווי המשקל שבין הגלגלים לקורה המרכזית העבה שמקשרת בינהם. איכשהו גלגלי ה 20″ פשוט נראים נכון על השלדה הזו, ותמיד לעין שלי גלגלים קטנים יותר נראים קטנים מדי.
ל Tern יש לוק אגרסיבי ומהיר במבנה הקשת הנמשכת מהגלגל הקדמי, בהידרופורמינג של אלומינים, דרך מבנה הDoubleTruss™ – מבנה צינורות כפול עד הגלגל האחורי. המבנה הכפול הזה של המשולש האחורי, חובק בתוך שני צינורות עבים שיורדים בקשתות מקבילות את מוט הכיסא שעולה בינהם. לדברי החברה זה עוד דבר שתורם לקשיחות והמהירות. הם גם הקלים ביותר במבחן, ושקלו כ 400 גרם פחות מהברומפטון.
הגרפיקה בשחור בורדו גם היא נראית מעולה, וגם דגמים אחרים של Tern בצבעים אחרים שראיתי תמיד היו מעוצבים מצוין.
מחבר ה OCL™: הקיפול המרכזי באמצע הקורה העיקרית- מאסיבי ושומר על קשיחות צדית
חוץ מעיצוב כללי יש פה עוד כמה דברים חכמים: מחבר ה OCL™ – אחד מהדברים הבולטים והמזהים של Tern (ודהון, אם כי שם השם הוא ודאי אחר) הוא המחבר הענק הנמצא במרכז הצינור העיקרי שבאופניים – הוא מתבסס על שתי לוחיות עבות ומאסיביות המחוברות בציר בצדן האחד ופוגשות זו את זו כשפותחים את האופניים. הסגירה היא באמצעות ידית מאסיבית אף היא עם שסתום בטחון שמונע מהעסק להפתח תוך כדי הרכיבה בצורה לא רצונית. כל הפטנט הזה מסייע לקשיחות הכללית של האופניים למרות שהם מתקפלים, הוא קל לפתיחה וסגירה, ו Tern מתגאים בכך שהוא מיוצר בקפדנות מדויקת, קל לתחזוקה, מייצר מגע אופטימלי שמגדיל קשיחות.
Physis™ 3D Handlepost – מוט הכידון ובו המחבר לקיפול הקדמי, גם הוא בקוטר מאסיבי למדי. לא נעיק עליכם יותר מדי עם תיאורים טקסטואליים של כל הפטנטים פה, אבל זה חתיכת מחבר מרשים, עם ציר מאסיבי, חיבורים מעניינים וקליק חזק בסגירה, שגם היא מוגנת בשסטום בטחון.
לרכבת בנוחות ובלי מגבלת שעות לכניסה!
האבזור – איכות של כמה דרגות מעל המתחרים
הדבר הכי חשוב באבזור של Tern הוא שהם משתמשים במערכת הילוכים של אופני הרים, עם ידיות הילוכים מרמת שימנו Alivio סטנדרטיות, שעובדות בדומה למערכות אופני ההרים שלכם על מעביר אחורי Sora שמעביר בקסטה בעלת 9 גלגלי שיניים (11-32T מאחור ו 55T מלפנים). מדובר במערכת הכי טובה שנתקלנו בה במבחן שלושת המתקפלים – הן במספר ההילוכים והן בשימושיות והנוחות שלהם. בקטע הזה הם התגלו כעליונים משמעותית על הברומפטון עם ההילוכים הבעייתיים שלהם, וגם על הריינבאו עם רמת האבזור הנמוכה יותר.
עוד יתרון מורגש ומרכזי היה המעצורים – צמד Avid שעבדו גם הם הכי טוב במבחן. לצד ההילוכים כל החוויה היתה ממש כמו באופניים אמיתיים שיכולים להתמודד עם רכיבה אמיתית על כל דרישות ההילוכים והעצירה שלה.
רק חבל שלגלגל השיניים הקדמי אין כיסוי מגן כדי למנוע מנגיע במכנסיים. הוא חשוף וגלוי בצורה שפחות מתאימה לכלי שאמור לפגוש ביגוד רגיל.
הגריפים ( BioLogic Arx™ Grips with T-Tool) בטרן היו ללא ספק הנוחים והארגונומיים ביותר במבחן מבין שלושת הדגמים שבחנו במקביל. וגם, יש להם טוויסט מגניב עם כלי אלן (4/5/6) שמתחבא בתוכם. באופן מעניין החשיבות של הגריפים באופניים מתקפלים היא גדולה במיוחד כיוון שדווקא פה יהיו לא מעט מצבים שתרכבו בהם ללא כפפות – זה חלק מהתנהלות יומיומית נוחה עם כלי תחבורה. זה ההסבר לכך שחשוב לקבל במתקפלים גריפים מצוינים, ארגונומיים, בעלי רכות ואחיזה אופטימליים גם לידיים חשופות, וכאלה הם הגריפים שבאים עם ה Tern.
הגלגלים בגודל 20″ של Kinebix הולבשו בצמיגי שוואלבה קוג’ק שהוא צמיג מהיר יחסית. האחיזה שלהם מצוינת והשכבתי עם ה Tern השכבות די משמעותיות. לצד הקשיחות הכללית של האופניים הצמיגים שמרו אותי בקו הסיבוב כמו שצריך ויותר מכל זוגות המתקפלים שהיו אצלי במקביל, ה Tern גירו אצלי את יצר ההשכבות והכניסה המהירה לסיבובים. זה הפך להיות אחד הכייפים הגדולים שלי עם האופניים האלה!
חיית השכבות!
פה גם נציין שבניגוד ל Brompton שני הגלגלים מגיעים עם ציר לפירוק מהיר (quick release) ואין בעיה לתקן אותם במקרה פנצ’ר במהלך הנסיעה.
עוד נגיעה חשובה לקומיוטינג ובכלל הוא לוכד השרשרת ששומר עליה במקומה, מחזיר האור האחורי המשולב עם נצנץ (מינימליסטי, לא הייתי בונה עליו כנצנץ יחיד אם הייתי זקוק להם לרכיבת לילה על אמת), והפעמון הבלינגי בזהב שממש מזמין ניגונים.
האוכף של ביולוג’יק אף הוא נוח ואיכותי. כמו כן היה מרענן לפגוש את הרגלית המוכרת והטובה מהילדות. יש דברים שפשוט עובדים מצוין בלי התחכמויות- רגלית היא דוגמא כזו ונוח יותר לפתוח אותה עם הרגל מאשר להתחיל לקפל את האופניים בשביל להשיג את אותה הפונקציונאליות.
תלונות באבזור: פדל אחד (בלבד) מתפרק מזרוע הקראנק, בקושי. כלומר יש שם איזה מחבר עם תפס וכפתורי שחרור אבל הוא לא נכנס ולא משתחרר בקלות, וגם אין שום פטנט על האופניים עצמם שמאפשר לקלוט אותו אליו לאחר שפרקתם. תכניסו לכיס או לתיק…
כמו כן האופניים מגיעים ללא מגיני בוץ לגלגלים כחלק מהחבילה שנבחנה, וללא מגיני שרשרת וגלגל שיניים קדמי – זה מחייב נשיאה מוקפדת רק מהצד השני, ותשומת לב או קיפול בעת רכיבה של המכנס בצד המסוכן (אתם לא רוצים לאסוף טיפות תערובות מים-שמן-בוץ על בגדי העבודה היפים שלכם בדרך מהרכבת).
לוכד השרשרת
הרכיבה – אופניים של ממש!
נתחיל בשורה התחתונה: חווית הרכיבה ב Tern היא האיכותית ביותר מבין כל המתקפלים שבדקתי.
כרוכבים, אלה המתקפלים שהכי קל להתחבר אליהם, והם הכי מהנים ברכיבה. מדובר במתקפלים שממש מרגישים כמו אופניים אמיתיים – התנוחה נוחה מאוד וארוכה מספיק, הקשיחות מורגשת והמאסיביות ניכרת יותר מאשר בשני הדגמים האחרים מה שמשפיע על תגובתיות ברורה ומיידית. הצמיגים מהירים וקשיחים, והכי חשוב: יש פה הילוכים ומעצורים אמיתיים, לא בכאילו. גלגלי ה 20″ מייצרים חווית רכיבה טובה יותר מבזו שב 16″ שבברומפטון, ונעים מאוד לרכוב איתם ומהר.
מערכת של 9 הילוכים עם מעביר אחורי של אופני הרים אמיתיים אומרת שאתם יכולים להתמודד כמו שצריך עם עליות וירידות, ושאתם מסוגלים להגיב מהר ובאלגנטיות לשינויי מהירות בתנועה. גם בעיר צריך הילוכים וה Tern מספקים עליונות דרמטית בגישה ובהיבט הזה. גלגל השיניים הענקי מלפנים (55T) מאפשר לייצר מהירויות משמעותיות.
בעליות – עם ה Verge האלה הרגשתי הכי טוב והכי יעיל. המשקל שלהם (11.4) הוא הנמוך מבין כל המתקפלים שבדקנו, ואין בעיה לעמוד ולפדל והם יציבים ומרחק הכידון נוח גם במצב הזה. אין טיפה של היסוס והמסר השיווקי של החברה על הקשיחות הבולטת של המחברים שלה, של מבנה הקשת הכפולה מאחור, ושל מוט הכידון המאסיבי מתגלה כבעל כיסוי אמיתי.
קשיחות צדית אמיתית – אין בעיה לעמוד, לטפס, ולתת בראש!
הקשיחות של כל המערכת אומרת שהאופניים האלה נכנסים לסיבובים כמו שדים, ויוצאים מהם באותה מהירות, עם שליטה ברורה בקו הסיבוב. ממש תענוג להשכיב איתם- חזק!
רכבתי עם האופניים האלה גם מרחקים די משמעותיים, בוודאי ביחס לקומיוטינג, וזה היה מהיר, יעיל, ובהחלט מגדיל את טווח השימושיות שלהם (או אפשרויות המגורים שלכם ביחס לתחנת הרכבת הקרובה…).
עופר עברי מוותר על התל אופן וממשיך קדימה…
קיפול ה”N-Fold” ונשיאת האופניים במצב מקופל
שיטת הקיפול שלהם מתבססת על שלושה שלבים מהירים ופשוטים: הורדת הכיסא כך שמוט האוכף מגיע לרצפה, קיפול הכידון כלפי הגלגל שתחתיו ותפיסה שלו עם תפס גומי קטן, ואז קיפול אמצע הצינור המרכזי, כך שהגלגל הקדמי עובר למצב מקביל לאחורי. בניגוד לברומפטון שדורש קצת תרגול אחרי הדגמה ראשונה אבל נהייה אינטואיטיבי אח”כ, פה זה אינטואיטיבי מהנסיון הראשון. הדגמה אחת ואתם קולטים את זה.
מצד שני הקיפול אינו קטנטן ומהוקצע כשל הברומפטון, ואחרי שמתרגלים למצוינות ההיא, פה יש פשרה: גם בשל השימוש בגלגלי 20″ לעומת 16″. אנחנו מדברים על נפח, גובה, רוחב ואורך גדולים יותר, וגם על ה”נקיון” של המצב המקופל – הכבלים נשארים בצד החיצוני וכך גם השרשרת והקראנק שחושפים את מכנסיכם ללכלוך שחור אם לא תזכרו להיות בצד הכידון תמיד… הכידון מאובטח עם חתיכת גומי לא אלגנטית, מוט האוכף טיפה קשה להורדה והעלאה (חיכוך גבוה מדי עם צינור האוכף) והכי גרוע הוא השימוש במגנטים בקיפול העיקרי: הם אמורים לפגוש זה את זה, אבל לפעמים הם נפגשים ולפעמים לא.
במרכז התתמונה: שני המגנטים שמחזיקים את שני החצאים בקיפול
באופניים מתקפלים יש מדי פעם ניידות עם האופניים במצב המקופל. פה אין מצב גרירה בחצי קיפול, וגם במצב המקופל האופניים לא נעמדים על הרצפה בצורה יציבה וזקופה במיוחד. מרכז הכובד בנשיאה אינו ממורכז בצורה ברורה וקלה. באופניים אחרים במבחן בעלי מודל קיפול דומה, הוסיפו תוספת של סטנד מתכת שמונע מגלגל השיניים לגעת ברצפה כדי לאפשר לקפל בלי להוריד את האוכף כך שמוט האוכף יגן על הקראנק (לטובת פתיחה מהירה יותר אח”כ בלי לחפש את גובה האוכף המדויק…)
לסיכום החלק הזה: שיטת הקיפול פה מהירה וקלה מזו שבברומפטון, אבל היא מתכנסת ליחידה במידות גדולות יותר, והיא פחות נוחה מהברומפטון לנשיאה, אחסון, הובלה והעמדה במצב המקופל. עדיין – זה קטן מספיק בשביל להכנס לבגאז’ של רכב פרטי לא גדול, ובהחלט בר נשיאה ואחסון ברכבת ובמקומות אחרים. לזכותם יאמר שהמשקל נמוך יותר.
אם לא תורידו אוכף עד למטה תתלכלך השרשרת (וגם אין מגן לקראנק שימנע את זה)
סיכום – המתקפלים הספורטיביים
בבואנו לבחון אופניים מתקפלים אנחנו מתייחסים לשני היבטים מרכזיים: הרכיבה עצמה, ואיכות וחווית הקיפול והנשיאה.
היתרון הענק של ה Verge P9 מעבר ללוק הסקסי והמהיר שלהם, הוא ללא ספק בתחום הדינמי. מרגישים מייד את יעילות הפידול, את הקשיחות והתגובתיות. האבזור פה איכותי ולא ייחודי ליצרן (כלומר בר שידרוגים בקלות): מעצורים שעובדים היטב עם מודולציה וכח עצירה, הילוכים אמיתיים… והכי חשוב האופניים פשוט יותר קלים, יותר מהירים ומרגישים קשיחים, מגיבים וכייפיים לרכיבה.
מבחינת ההיבט השני – איכות הקיפול והנשיאה: הקיפול ופתיחה פה הם מאוד מהירים ומאוד נוחים, בפחות שלבים מבברומפטון, אבל התוצר המקופל גדול יותר, ופחות “הדוק”. גם הנשיאה וההתניידות אינם נוחים במיוחד. זה לא שזה לא עובד, ולא אפשרי, אבל אחרי שחזינו בפתרון הבריטי, אי אפשר שלא לדרג בינהם בקטע הזה.
לטובת ה Tern שעולים 4900 ש”ח עומד גם הפרש מחיר דרמטי למדי: הם זולים יותר בכמעט 2000 ש”ח מה שמייצר להם תמורה עדיפה לשקל.
בשורה תחתונה – מי עדיף? Tern או Brompton?
לו מחר בבוקר הייתי מתחיל לעבוד במרכז ת”א, חייב לעבור לתחבורה ברכבת, והייתי צריך לבחור אופניים לעצמי – הבחירה היתה תלויה באופן השימוש והמרחקים.
אם אופן השימוש מדגיש את חווית הקיפול – כמה פתיחות וקיפולים ביום, סחיבתם במצב מקופל, כניסה למצבים צפופים במבנים, מעליות, תחבורה ציבורית וכו’ אז (ללא שיקולי תקציב…) לברומפטון יהיה יתרון. זה הופך אותם מתאימים יותר ככלי ניידות עירוני יומיומי למי שגר בעיר וממש משתמש בהם כל הזמן.
אם השימוש הוא בעיקר לקומיוטינג של בוקר וערב: כניסה ויציאה מהרכבת ולמשרד בבוקר יום העבודה, ואותו דבר בכיוון ההפוך, בלי הרבה מעברים של נשיאת האופניים ביד, ובמיוחד אם המסלול מחייב עליות, או רכיבה ארוכה יחסית ליעד, יש ל Tern Verge P9 – יתרון והייתי מעדיף אותם.
