ה Paralane של Focus הם קודם כל אופני כביש. לא סייקלוקרוס, לא גראבל, לא קומיוטינג. כביש. ובתוך קטגורית הכביש, הם נופלים על הז׳אנר של נוחות/אנדיורנס. אבל ה-Focus האלה הם הרבה יותר מעוד אופני אנדיורנס. פוקוס יכלו בקלות לקחת את ה Izalco Max התחרותיים ולשנות קצת את הגאומטריה כדי שתתאים לגראן פונדו ורכיבות ארוכות. אבל הם לא עשו זאת. הם בנו את הפאראליין מלכתחילה תוך מחשבה על פריצת גבולות הז׳אנר והרחבת המעטפת.
מאת: אורי ניצן
צילום: אורי ניצן וגיאחה
הנה הסרט שלנו על ה Paralane:
Paralane – למי הם מיועדים?
יותר קל לציין למי הם לא מיועדים. הם לא נוצרו עבור הרוכב התחרותי שרודף אחרי פודיומים בתחרויות קריטריום וכביש. הם לא תוכננו עבור מטפס העילית שמחפש את האופניים הכי קלים ויעילים לעליות. בקיצור – אם אתם לא מתחרים באופן קבוע אז יש סיכוי טוב שהאופניים האלה יענינו אתכם.
- שם הדגם: Focus Paralane
- מחיר: 15,500 ש״ח
- משקל: 8.4 ק״ג
- יבואן: מ.נ. מערכות
פוקוס הלכו עד הסוף עם האופניים האלה, הם אמנם משווקים אותם כאופני כביש לכל דבר, אבל אופני כביש עם טוויסט. כשהטוויסט הוא היכולת לרדת מהכביש הרחב, הסלול והאיכותי ולגלות כבישים קטנים, צדדיים ומשובשים. הם נתנו זוג כזה לג׳רמי פאוורס, שניצח את אליפות ארה״ב בסייקלוקרוס כמה וכמה פעמים, ושלחו אותו לאיסלנד. אחרי קטע אורבן קצר שכלל דילוג מעל מכשולים וירידת מדרגות הוא יוצא אל המרחבים הפתוחים. עצירה קצרה להוציא קצת אויר מהצמיגים והוא מוכן לכל אתגר – חציית נחלים, סינגלים, סלעים וכמובן שבילי עפר אין סופיים. לחצו על הלינק לצפות בסרטון המלא. שווה ביותר:
רושם ראשוני – מראה וסקס אפיל
במקרה של הפאראליין הרושם הראשוני קצת מטעה. הרבה שאלו אותי אם אלו אופני סייקלוקרוס או גראבל. אולי אלו בלמי הדיסק או אולי הצמיגים הרחבים. לדעתי זה השילוב של השניים יחד עם המידה הקטנה שאני רוכב עליה שמקנה לאופניים פרופורציות קצת מוזרות. לא קיצוני כמו אופני ״29 במידה סמול, אבל הכיוון דומה.
בכל אופן, אמרתי שמטעה מכיוון שהאופניים בהחלט יפים. קימורי קרבון מרשימים, הולכה פנימית של כל הכבלים (כולל הכבל ההידראולי של הבלם הקדמי במזלג), תומכות אוכף דקיקות, מוט אוכף ייחודי. כל אלו הופכים את הפאראליין לאופניים נאים בהחלט.
פוקוס עשו עבודה מרשימה עם השילדה הזאת. צינור הראש נראה כמו יצירת אומנות מפוסלת מקרבון בחתימת העיצוב האופייני לפוקוס לאורך כל קו המוצרים שלה. צינור האוכף מתחיל כצינור עגול וצר, עובר דרך תומכות האוכף, והולך ונהיה שטוח ככל שמתקרב לאזור הציר המרכזי. בכלל, עושה רושם שהמעצבים של פוקוס השקיעו שעות רבות מול תוכנות העיצוב בתלת ממד. 
קחו למשל את כל אזור הציר המרכזי, היכן שתומכות השרשרת מתחברות למוט האוכף ולצינור התחתון. אין שם צינור אחד ישר. כל צינור מקבל קימור, עיבוי או מתיחה, כל זאת על מנת למקסם את הקשיחות בציר העברת הכוח ולשמור על גמישות בציר האנכי.
גאומטריה משרתת ייעוד
לפאראליין גיאומטריה שמשקפת באופן מובהק את הייעוד שלהם. לעומת הדגם התחרותי של פוקוס, ה – Izalco Max, בפאראליין הצינור העליון קצר יותר, צינור הראש ארוך יותר, תומכות השרשרת ארוכות יותר, בסיס הגלגלים ארוך יותר וזווית הראש מתונה יותר. שילוב כל אלו יחד מייצר אופניים יציבים, שהישיבה עליהם זקופה ונוחה.
קיבלתי למבחן אופניים במידה XS שהתאימו בול למידות שלי. בניגוד לאופני הכביש הפרטיים שלי (מדגם תחרותי וקרבי) על הפאראליין הרגשתי הרבה יותר נינוח. הכידון היה קרוב וגבוה יותר מה שאומר שאני צריך פחות להתאמץ ולהימתח קדימה על מנת להניח את הידיים על ה-hoods. הנוחות הזאת באה על חשבון אווירודינמיות. מצאתי את עצמי עובר הרבה יותר לדרופים בכל פעם שהמהירות טיפסה על מנת להקטין את התנגדות האוויר עד כמה שניתן.
דייט ראשון – סיבוב דאווין בראש ציפור
בדייט הראשון לקחתי את הפוקוס פאראליין למגרש הביתי שלי – ההקפה של ראש ציפור בפארק הירקון. זה המקום המושלם מבחינתי להכיר זוג אופניים חדשים. סביבה סטרילית יחסית אך תובענית מבחינת הדרישות מהרוכב והמכונה שלו. מסלול טכני הכולל 2 פניות חדות שדורשות שינוי קצב חד, רכבות מהירות מקיפות במהירות מסחררת, והרבה רוכבים שצריך לעקוף בזהירות. זה יוצר מצב שבו ישנה חשיבות עליונה ליכולת התמרון וההאצה של האופניים. רגע אחד של חוסר תשומת לב או תאוצה איטית מדי ביציאה מסיבוב ותגיד ביי ביי לגלגל שלפניך. מזל טוב, נשרת מהרכבת…
במתאר הזה האופניים שידרו סוג של עצלות, קושי בתאוצות מהירות ותחושה של השהייה קלה כשלוחצים חזק על הדוושות. התחושה הזאת נובעת ככל הנראה מגלגלים כבדים הנעולים בצמיגי 28 מ״מ. האופניים שייטו די בקלות במהירויות של מעל 40 קמ״ש, אבל דרשו ערנות גבוהה על מנת לא לאבד את הגלגל שמלפני. מצד שני, הרגשתי מיד את היתרון בצמיגים הרחבים. מאז שהחלו העבודות על מרכז הצפרות בראש ציפור מצב האספלט בהקפה לא מזהיר. הפאראליין מרככים את כל פגעי האספלט והופכים את הרכיבה לחלקה ונעימה הרבה יותר.
רכיבת קבוצה
רכיבת קבוצה תמיד מתחילה בשיוט נוח בפלוטון ארוך בשולי הכביש. רוכבים בשני טורים ארוכים, זוגות זוגות כשכל זוג צמוד לגלגל של הזוג שמלפניו על מנת להנות מדראפט מקסימלי. מי שרוכב בקבוצה מכיר את התחושה הזו של פלוטון שמשייט במהירות גבוהה במאמץ מזערי וממש שואב אותך קדימה. הסכנה ברכיבה כזאת היא המפגעים בשולי הכביש כגון בורות, אבנים, חריצים וכדומה. בגלל המהירות הגבוהה ושדה הראיה הצר, שמוגבל ע״י הרוכב שלפניך, היכולת להתחמק ממכשולים מוגבלת. גם אם הרוכבים שלפניך מסמנים, לא תמיד יש זמן להתחמק. גיליתי שעם הפאראליין אני הרבה יותר נינוח. לא רק בזכות הגאומטריה אלא גם בגלל שהאופניים פשוט בולעים את המפגע ושומרים על כיוון ויציבות מבלי לשלוח גלים של זעזוע במעלה הזרועות.
כשמגיעים לעליות הפלוטון מתפרק וכל אחד מטפס בקצב האישי שלו. בשיפועים של 5% ומעלה התחלתי להרגיש במשקל הכבד יחסית של הגלגלים (DT Swiss במשקל מוצהר 1655, בלי הדיסקים) והאופניים, ורוכבים בקבוצה התחילו לפתוח עלי פער עד שמצאתי את עצמי מדווש לבד. כשהשיפוע עולה לאזור ה 8% ומעלה אז מתגלה יתרונם הגדול של האופניים האלה. קרנק קומפקט 50/34 וקסטה 11-32 נותנים יחס הילוכים של כמעט 1:1 (34 מקדימה ו- 32 מאחור) מה שמאפשר טיפוס נוח לאורך זמן. יתרונו של יחס הילוכים זה יבוא לידי ביטוי בעיקר בטיפוסים ארוכים ותלולים כגון מעלה עקרבים או הטיפוס לחרמון ויאפשר לשמור על הרגליים טריות להמשך הרכיבה. יתרון גדול ברכיבות ארוכות שמשלבות הרבה טיפוס סטייל גראן פונדו וכדומה.
נוחות
מעבר לגאומטריה, מה עוד הופך את האופניים האלה לאופני נוחות? ובכן, במקרה של הפאראליין זה שילוב של מספר אלמנטים המתחברים יחד על מנת לספק לרוכב חווית נוחות מורגשת. בראש ובראשונה הצמיגים הרחבים. רוכבים לא מעריכים מספיק את ההשפעה הניכרת של רוחב הצמיג ולחץ האוויר על נוחות הרכיבה. האופניים מגיעים עם צמיגי 28 מ״מ (ומקבלים צמיגים עד רוחב מקסימלי של 35 מ״מ, פורמלי, ומאחר ויש קצת מרווח ספייר במספרים האלה יתכן שאפשר להגיע אפילו ל 37 בתנאים יבשים – ממש גראבל, אבל לא בדקנו) וההבדל בנוחות לעומת צמיגי 23 ואפילו 25 מורגש מאוד. הקפיצה לצמיגי 28 מעצימה את תחושת הרכות מבלי לפגוע יותר מדי במהירות הגלגול.
השילדה של הפאראליין מרשימה ביותר. כל צינור בשילדה מעוצב ביד אומן כך שיתרום את חלקו למשימה הכללית של קשיחות מרבית בהעברת הכוח מהפדל לגלגל האחורי, תוך שמירה על גמישות בציר האנכי. תומכות האוכף, תומכות השרשרת והמזלג נושאים ברוב הנטל, וניתן לראות את ההשקעה הרבה של המהנדסים בעיצוב ותכנון כל קו וכל קימור קרבון.
ראוי לציין את מוט האוכף הייחודי של הפאראליין שכמו נחצה לשניים בחלקו העליון על מנת לאפשר גמישות ולהעצים את תחושת הנוחות. בנוסף, מהנדסי פוקוס החליטו ללכת על מוט בקוטר צר ולא כל כך סטנדרטי של 25.4 מ״מ (האם זה הסטנדרט החדש לאופני אנדיוראנס? זה דומה לקנונדייל סינאפס) על מנת להגדיל את הגמישות ולאפשר תנועה רבה יותר מה שמשפר את ספיגת הזעזועים.
חלקים ראויים לציון
אופני המבחן הגיעו עם חלקי אולטגרה מכאנית של שימנו עם בלמי דיסק הידראוליים. מערכת אמינה ויעילה מאוד. ההילוכים עברו באופן חלק והחלטי, והבלימה היתה מצויינת – עוצמתית ועם הרבה רגש. אין לי שום ספק שבלמי דיסק באופני כביש זה העתיד עבור כולנו, זה פשוט עובד טוב. בנוסף, האופניים הגיעו עם גלגלי DT Swiss R23 המיועדים לבלמי דיסק כמובן. הם אינם הגלגלים הכי קלים שיש (1655 גרם לסט), אבל בהחלט קשיחים ורחבים מספיק על מנת לאפשר הרכבה של צמיגים רחבים אף יותר. בעקבות המעבר לבלמי דיסק באופני כביש וסייקלוקרוס, פוקוס פיתחה סטנדרט חדש לצירי גלגל שנקרא RAT. הרעיון הוא לספק ציר קשיח ברוחב 12 מ״מ (כמו באופני הרים) אך לשמור על המשקל הנמוך ומהירות השליפה של QR סטנדרטי של אופני כביש. בהתחלה קצת הסתבכתי עם המנגנון החדש, אבל אחרי תרגול קצר והתרגלות גיליתי שישי אמת בפרסום, והמנגנון פשוט עובד – קל ומהיר לתפעול ושליפה.
סיכום
הפאראליין של פוקוס מייצגים תפיסה שתפסה את מקומה בסגמנטציה הנוכחית באופני כביש: אופניים שתוכננו מהיסוד לרכיבות ארוכות ומגוונות. רוצים לרכב בשבת עם הקבוצה? אין בעיה. רוצים לצאת לטיול גראבל לייט על דרכים משובשות ודרכי עפר לבנות? גם אין בעיה.
אבל פוקוס לוקחים את זה צעד אחד קדימה וקוראים תיגר על כל קטגוריית אופני הגראבל בטענה שאין צורך בזוג אופניים נוסף. כל מה שצריך זה שני זוגות גלגלים, אחד עם צמיגי 28 לרכיבות כביש ואחד עם צמיגי 35 לגראבל. מנסיון אישי של כמה שנים על גבי אופני סייקלוקרוס של פוקוס בתור אופני כביש וגראבל אין לי ספק שזה פתרון אפשרי. הפאראליין פשוט הופכים הכל ליותר נגיש, קל ויעיל.
