מהפך! ניבאלי עושה הסטוריה בג’ירו דה איטליה 2016

שמישהו יצבוט אותי! וינצ’נזו ניבאלי יצא מהקבר כדי לנצח את הג’ירו של איטליה! מי היה מאמין לפני יומיים שניבאלי ירכב אל תוך טורינו בחולצה ורודה? אף אחד, אולי חוץ מניבאלי עצמו. הדרמה של היומיים האחרונים בגי’רו היתה לא פחות ממדהימה וניבאלי רכב את עצמו אל תוך אחד מסיפורי הקאמבק הכי גדולים של המרוץ הנפלא הזה.

מאת: יניב שור
Pictures: RCS SPORT @ ANSA

הג’ירו תמיד מעניין

השנה מסלול מאוזן בתוספת לרצף אירועים לא יאומן הפכו את המירוץ למרתק, דרמטי, קסום!

מהדורת 2016 תזכר עוד זמן רב, ומוכיחה שוב שגראנדטור נגמר רק שהוא נגמר ולא קילומטר אחד לפני. היו כל כך הרבה שלבים מעניינים בג’ירו ועוד נחזור אליהם ולפודיום של BIKEPANEL, אבל קודם לכן – הנה סיכום של יומיים מטורפים באלפים ודרמת רכיבה אדירה שלא תשכח במהרה.

דגל מועדון האוהדים של ניבאלי מונף בכל מקום בג’ירו

מי אתה “הכריש” – וינצ’נזו ניבאלי?

וינצ’נזו ניבאלי הוא הכל חוץ מרוכב רגיל. הוא מכונה “הכריש” אבל על המסלול הוא לפעמים נראה כמו כבשה שחורה. הוא נושך במרוצים אבל מואשם על ידי וינוקורוב בהעדר כריזמה. הוא יעשה הכל כדי לנצח אבל גם יעניק את הנצחון לרוכב אחר שעבד קשה ממנו. הוא מהבודדים שניצחו בשלושת הגראנדטורס אבל עדיין לא מדבר מילה באנגלית ומשדר תחושה שעוד יש לו מה להוכיח. הוא מסוגל לפרק את הרוכבים החזקים בעולם אבל הרבה פעמים מפרק דווקא את עצמו. הוא לקח את ג’ירו 2013 בהליכה, הגיע לג’ירו 2016 על כנפי אהדה ציבורית עצומה באטליה ואז אכזב את עצמו ואת כולם רק כדי להתרומם לגבהים חדשים.

אז מי הוא וינצ’נזו ניבאלי? את ההגדרה הטובה ביותר הוא נתן בעצמו במהלך הג’ירו (תרגום חופשי): “אני בסך הכל בן-אדם, אי אפשר להאשים אותי שאני כזה”.

רוכב ענק שסובל מחוסר גיבוי מאסטנה

לא כולם קיבלו את הביצועים המאכזבים שלו כל כך בקלות. אסטנה התנערו ממנו בעדינות, אך למרות שהוא מסיים חוזה השנה שלחו לג’ירו קבוצה סבירה לעזור לו. מעבר לזה לא יצאו להגנתו בתקשורת, ובחלק מהמקרים אפילו השאירו אותו לבד מול העיתונאים כאשר את הרוכבים האחרים מלווים יחצנים ומנהלי קבוצות. לשיא השפל הגיע ניבאלי אחרי הנג”ש בעליה (שלב 15), אז יצא נגדו לא אחר מפאולו בטיני הגדול – רוכב איטלקי ענק שפרש ב-2009, מחזיק מדליה אולימפית, אלוף עולם ומנצח קלאסיקות ושלבים בגראנדטור. לבטיני יש טור בגאזטה, העיתון שמארגן ומלווה את הג’ירו והוא הקדיש את הטור לניבאלי ולאכזבה שלו מ”העדר מוטיבציה”, “כושר ירוד” וכו’. הדברים הגיעו לכך שאסטנה הודיעה כי תבצע לניבאלי “בדיקות” וכי אם הוא חולה יפרוש מהגי’רו. כל זה עבור רוכב במקום רביעי שניצח כבר בכל שלושת הגראנדטורס!

וניבאלי? הוא מצידו טען שהוא מרגיש טוב, וביקש שיתייחסו אליו בהגינות, לא יותר. הוא מיעט להשתמש בתירוצים וסירב אפילו להאשים את התקלה המסתורית שעצרה אותו במהלך הנג”ש בעליה ובזבזה לו לפחות חצי דקה. למרות הפיגור המפתיע אמר שהוא לא רוצה לפרוש מתוך כבוד ליריביו, ושמבחינתו סוף המרוץ הוא בטורינו.

ניבאלי ברגע השפל של הנג”ש בעליה – מקבל אופנים חלופיים

אנקדוטה קטנה שעשויה לשפוך קצת אור על  ניבאלי קשורה לצורה בה בחר לסיים את שלב 19 עם האצבעות כלפי מעלה – מחווה השמורה בדרך כלל להקדשת הנצחון למישהו שכבר לא אתנו. הסיפור מאחורי המחווה הזו הוא נער בן 14 בשם רוזריו שנפגע בתאונת רכיבה במקביל לתחלת הג’ירו ונפטר לאחר מכן. הנער רכב בקבוצה אותה מספנסר ניבאלי בסיציליה, ואף פגש אותו לאחרונה. ניבאלי הקדיש לסיפור הזה לא מעט תשומת לב בעודו מתחרה בשלבים הראשונים של הג’ירו, וסחב אתו את המחווה עד שלב 19 וסוף סוף נצחון שאפשר לו את ההקדשה המיוחדת הזו. מיד לאחר סיום השלב התמקדו המצלמות בניבאלי ממרר בבכי עם הראש בתוך המגבת, פורק את כל המתח והעלבונות שספג לאחרונה. אם מישהו רוצה להבין את הרוכב הזה, התמונה הזאת מסבירה יותר מאלפי קילומטרים של מרוץ.  

עכשיו כשהכל כבר מאחורי ניבאלי וברשותו נצחון אפי בג’ירו יהיה מעניין לראות את בטיני אוכל את הכובע, את וינוקורוב מנסה להשאיר אותו באסטנה ואותנו מזכירים לעצמנו שוב: הביסים הכי כואבים של הכריש ממסינה מגיעים כשהוא ממש כועס. איזה רוכב, איזה תענוג. בעברית היינו אומרים “וינצ’נזו נשמה”.

איך כל זה קרה?

אחרי שלב 18 עם מעל 3 דקות יתרון לקרויז’ביק כולם חשבו שהעניין גמור. עוד פינטזנו על משהו שישקשק את הדרוג הכללי אבל למעשה גם אנחנו ציפינו לשיעמומון ידוע מראש בהרים הגבוהים. הדעה הרווחת היתה ש”זה גמור”.  

שלב 19 התחיל בדיוק כמצופה. קבוצת בריחה גדולה יצאה אחרי כשעה של מרוץ במטרה להשיג את ה”צ’ימה קופי” הפסגה הגבוהה ביותר במסלול הקרויה של שמו של פאוסטו קופי האגדי. בעוד הבריחה בדרך לפסגה התחיל האקשן מאחור כאשר צ’אבס מתקיף ומצטרפים אליו ניבאלי ומחזיק החולצה הורודה קרויז’ביק – קבוצת חוד איכותית של מקומות 1-2-4 ללא ולוורדה המדורג שלישי בדרוג הכללי. הפער מולוורדה לא גדול וקרויז’ביק (ה”קולב”) נראה מצוין ועומד בקצב של צ’אבס וניבאלי.

מלפנים יוצאות כמה התקפות אבל במהרה מתברר כי ה”צ’ימה קופי” השנה הוא של פועל העל של ניבאלי – סקארפוני – שדוהר לבדו אל הפסגה בעליונות ובבטחון כאילו שמדובר באימון בכלל. סקארפוני מגיע למעלה קוטף את התואר הנכסף ונכנס לרשימה המוכובדת של רוכבים שלקחו את הפסגה הגבוהה במסלול.

סקארפוני הנפלא הוביל את ניבאלי לנצחון בג’ירו

בשלב זה הכל נראה על פי התוכנית של קרויז’ביק ולוטו-יומבו, הפרש של 3+ דקות בדרוג הכללי נראה בלתי שביר והדבר היחיד שעשוי להטריד קצת את קרויז’ביק הוא העזרה השתולה של ניבאלי בתוך הבריחה בדמות 2 רוכבים של אסטנה.

הקבוצה המובילה עוברת את ה”צ’ימה קופי” בהפרש של כדקה על ולוורדה ואז זה מגיע.

2-3 דקות מהפסגה השלישיה מקדימה נכנסת לסיבוב תחום בקירות של שלג. ניבאלי עובר את הסיבוב כמו שרק הוא יודע, צ’אבס כבר קרוב לקיר – וקרויז’ביק קרוב מדי לקיר! לרוע מזלו של ההולנדי הוא לוקח את הסיבוב גדול מדי, וכשהוא מבחין בכך הוא חסר אונים, לחיצה על הברקס כשהכל שלג מסביב תיצור החלקה. הוא מנסה להסתדר אבל זה לא מצליח וה”מגילה-רוזה” עושה סלטה של 360 מעלות עם האופנים מעליו – מפחיד. בסוף שלב 19 יספר קרויז’ביק שטעה וניסה לאכול משהו לפני הסיבוב ובסופו של דבר נכנס אליו מהר מדי ולא מוכן. קרויז’ביק עוד קם וממשיך אבל ברור שמכה בעוצמה כזאת ואיבוד גלגל בירידה מול טילים כמו ניבאלי וצ’אבס הוא אתגר אדיר עבורו.

האם ניבאלי היה צריך לחכות?

שאלה לגיטימית כי לפעמים מחכים למחזיק החולצה הורודה, אבל במקרה הזה התשובה היא חד משמעית – לא!

ניבאלי עבד קשה בעליה כדי להרחיק את ולוורדה ולחזור לפודיום. המתנה לקרויז’ביק היתה מבטלת את ההישג הזה ואין לכך הצדקה. מעבר לזה, החסרון היחיד של קרויז’ביק לעומת ניבאלי בשבועיים הראשונים של המירוץ היה בירידות, וניבאלי בסך הכל הצליח לממש את היתרון שלו. ברור כי קרויז’ביק נכנס לירידה בתחושה שהוא עומד לעבור מבחן לא פשוט מול רוכבים מהירים ממנו בירידה. עצם ההרגשה הזאת מייצרת היסוס קל שיכול להיות סיבה לתאונה כמו שראינו – זה חלק ממירוצי האופנים.

ההמשך היה כולו של הכריש ממסינה. התשובות הטובות מהבדיקות שעבר ניקו חשד למחלה והעלבונות שהוטחו בו בשבועיים האחרונים תורגמו לרכיבה אפית עד לסיום. סקארפוני חיכה לו וסייע לו בכניסה לעליה האחרונה. צ’אבס עמד בקצב כמעט עד הסוף ונשמט בחמשת הקילומטרים האחרונים. ולוורדה מאחור ניהל מלחמה משלו אבל הפסיד לניבאלי כ-2 דקות. קרויז’ביק נתן באמת הכל אבל היה נראה אומלל וסובל. מכה כמו שקיבל כל כך רחוק מקו הסיום הענישה אותו בשעתיים של רכיבה בעומס בלתי נתפס ללא יכולת אפילו לבדוק מה בדיוק קרה לו ואיפה נפצע. למרות שהפסיד יותר מ-4 דקות קרויז’ביק הראה הרבה מאוד אופי ביום הזה, ועשה הרבה כבוד למרוץ ולחולצה הורודה.

בסיום קטע 19 הדרוג הכללי נראה כך, ניבאלי צריך 44 שניות כדי לנצח:

הכל מתכנס לקטע אחד מכריע – קטע 20

המון מתח הצטבר לקראת הקטע האחרון שיכול לקרות בו משהו לפני הגלישה המנהלתית לסיום המירוץ בן שלושת השבועות. זה מדהים כמה הכל התכנס לקטע אחד מכריע שישנה את הכל. האם קרויז’ביק מסוגל להתאושש ולנצח ממקום שלישי? היום הסתבר כי שבר צלע בנפילה. האם ניבאלי ימשיך את המגמה של אתמול וינצח? האם צ’אבס מסוגל לשמור על החולצה הורודה? בגיל שלו לא כל רוכב עומד בלחץ. האם ולוורדה מסוגל לחזור לפודיום?

יום אחד אחרון ומכריע בהרים – ובאמת הכל יכול לקרות במסלולים של מעל 2700 מטר וקטעי טיפוס של עשרות קילומטרים. הכל פתוח.

OMBRELLINE TROFEO
ANSA / MATTEO BAZZI

החומר ממנו עשויות אגדות ספורט 

שלב 20 היה קצר יחסית – כ-140 קילומטרים, אבל כלל הרבה טיפוס. הרוכבים עברו מצרפת חזרה לאטליה דרך כמה עליות משמעותיות וגבוהות וגם ירידות טכניות. בתחילת היום יצאה קבוצת בריחה גדולה במטרה לנצח את השלב והפלטון הניח להם להגיע לפער של 10 דקות שנשמר עד הסיום. למרות שהמאבק בבריחה היה מעניין והסתיים בנצחון של ריאן טראמיא (קטושה), זו היתה הצגה משנית.

כולם חיכו להתקפה של ניבאלי שהיה ברור שתגיע. בינתיים רפא מייקה ניסה לעשות משהו ובעצם עזר לאסטנה לקבוע קצב גבוה בחלק הראשון של המרוץ. ניבאלי חיכה בסבלנות ומתח את העצבים של כולם עד כ-20 קילומטרים לסיום, כאשר לפניו עוד חצי עליה, ירידה טכנית ועוד עליה מתונה יחסית ברמה 3. תכנון מושלם של אסטנה השאיר את סקארפוני עם ניבאלי כאשר קאנגרט היה חלק מהבריחה ומחכה לניבלי בהמשך. שניהם עשו עבודה מצוינת במשיכה של ניבאלי ואסטנה שוב הוכיחה כי היא קבוצה של מרוצים גדולים. ולוורדה לשם השוואה לא קיבל עזרה דומה, למרות שויסקונטי היה בבריחה.  

התקפה!

ברגע שיצא להתקפה ניבאלי רכב בנחישות של כריש ולא הסתכל לאחור. בקדנס שמזכיר רק את כריס פרום הוא הרחיק את צ’אבס וולוורדה שנותרו ללא מענה. מעניין לציין שניבאלי האריך את הקראנק שלו השנה מ-172.5 ל-175, וגם על זה היה לפרשנים מה להגיד… למה רוכב בן 30 צריך לשנות משהו? מי שראה את המנוע של ניבאלי עובד בדרך לחולצה הורודה קיבל אולי תשובה חלקית.

צ’אבס עוד ניסה לחזור, ולוורדה התקיף באומץ, קרויז’ביק ראוי לכל שבח על רכיבה הרואית למרות שהוא פצוע, אורן התעורר פתאום, מייקה ניסה נגד כל הסיכויים ובוב יונגלס הוא העתיד – אבל כולם מחווירים מול הכריש בחולצת אלוף איטליה. אחרי שבועיים מאוד פושרים ניבאלי נראה היה פתאום בלתי ניתן לעצירה.

הדרוג בסוף שלב 20, שהוא בעצם סיכום הדרוג הכללי, ניבאלי עם החולצה הורודה, בוב יונגלס בהפרש גדול וברכיבה מאוד מרשימה ומבטיחה לוקח את החולצה הלבנה:

מה היום (יום ראשון, שלב 21)?

היום שלב אחרון לתוך טורינו ובו ספרינט שלא ישפיע על הדרוג הכללי. לא נשארו במרוץ הרבה ספרינטרים, וקבוצות הספרינטרים שנשארו די חלשות. בהחלט יתכן נצחון מתוך קבוצת בריחה כמו שקרה בשנה שעברה. אם נגיע לספרינט המוני, זו תהיה הזדמנות לספרינטרים האטלקיים שעד עכשיו נאלצו לראות את קיטל וגרייפל מאחור… שניהם כזכור כבר לא במרוץ.

אחרי ששלב 21 יסתיים לפרוטוקול, תתחיל בטורינו החגיגה האמיתית של האטלקים שכל כך רצו את ניבאלי בראש הפודיום וקבלו את זה בדרך הכי מתוקה שיש. אנחנו נחכה ל-Giro הבא, כי את מה שראינו בשלושת השבועות האחרונים אפשר לקבל רק במאי ורק באטליה.

מאת: יניב שור
Pictures: RCS SPORT @ ANSA