עזרא שהרבניילד בן שמונה חוזר ממשחק כדורגל סוער, מיוזע ניגש אל המקפיא שם הניח את מיץ הפטל שלו מדמיין שהוא הופך לברד, לוקח שלוק ומבין שמדובר ב…מיץ סלק שהשאירו ההורים, טראומת ילדות שהביאה בניגוד להמלצות התזונאים להתנזרות ארוכת שנים מהירק הסגול. 40 שנה אחרי הילד כבר לא ילד, מגיע מפורק אחרי הסטייג’ הארוך של סמרתון 2016, מפקיד את גורלו בידי צוות סמר בייק* שמכין לו שייק סלק, ג’ינג’ר, בננה עם אופצייה לתוספת חלבון ומתגבר על טראומת הילדות שלו.
אני לא אומר שהסמרתון הוא הפתרון לכל טראומות הילדות שלכם, אבל בוודאות סוף שבוע סמרתון שכזה יכול לדחות את תחילת השימוש בכדורי ציפרלקס כדי להשיג את האפקט של החיוך, האופוריה ושמחת החיים!
- כן, זה סטייג’ רייס, אבל עם אופי אחר…
לכן כל רוכב באשר הוא חייב לפרגן לעצמו סופ”ש בסמר, אני יודע, לכולכם יש מכשירי ניווט, כולכם יכולים לבד והייתם פה קודם אבל מדובר במפעל ציוני שקם בערבה וצריך לפרגן לו, סוף שבוע כזה עושה reset לגוף ומטהר את הנפש.
ההזמנה הייתה ליומולדת ארבע לבייקפאנל: מגוון כתבים מכל מיני תחומים, ספצים איש איש בתחומו, כבישונים, תזונאים ואפילו מיס אמריקה הגיעה לבחון את המאורע ולהתכנס כדי לרכוב ולכתוב רשמים לקראת סמרתון 2016. (גילוי נאות: הכתבה הוכנה במסגרת אירוח של סמר את צוות BIKEPANEL כחלק מקידום התחרות).
היה ברור לי שלא ארכב את הסמרתון במלואו. ידעתי שאשתמש בהקפצות כדי לעשות את הסמרתון הבינוני ולא את המלא, אבל החיסרון של סמר הוא שההקפצות ברכב ארוכות כמעט כמו הרכיבה לשם. ההקפצה למעלה שחרות בסטייג’ הארוך אורכת 45 דקות ברכב, ברכיבה תוסיפו לעניין רבע שעה וסגרתם עניין. בסטייג’ למחרת היום רכיבה של שעה עד לכניסה לסינגל קטורה מבטלת חצי שעה הקפצה ברכב. בקיצור המקטעים המקוצצים והמבדילים בין הארוך לבינוני, הם מקטעי חימום, מקטעי נג”ש שיתנו יתרון לכבישונים ולמורגלים ברכיבת דבוקות. למי שרואה במישורי 4×4 גארבג’ מיילס, או נמצא בכושר גבולי ורוצה להפחית מרחקי דיווש, מומלץ לבחור בבינוני.
בגדול בניתי על סופשבוע בטן גב עם רכיבות אול מאונטיין קצרות מטובלות במיטב הגבים שהתמלאו באזור, אלא שמשום מקום הידרדרתי לרכיבת הסמרתון הארוך… איך? כמו שאומרים…גררו אותי אז נגררתי. מארבע וחצי שעות רכיבה שבועיות, עם קרע חלקי ברצועה, סחוס שחוק וכרס מבטיחה, התייצבתי לסוף שבוע של 15 שעות רכיבה עם מיטב הנוער, שמות נוצצים, אור דיין שהתאושש פלאים מהמפגש עם האספלט באפיק, חן שרייבר התזונאי הכבישון רוכב העלית מIGP, ירנין פלד עם שילדת הקרבון הנושאת את שמו ומעל הכל נימי המעורב הבלתי נלאה.
- השנה עוצרים בדרך לעצירה מוצדקת במיוחד בפרולוג במצפה רמון
סמרתון – הפרולוג במצפה רמון
הפרולוג מתרחש במצפה רמון, שני שליש דרך במסע לסמר, קונספט נחמד שמאפשר לצפוניים (כולם ביחס לסמרניקים) לשבור את הנסיעה לשניים. יצא לי לעשות זאת גם שבוע קודם, בדרך לכנס בהר כנען יצרתי יש מאין רכיבה ביער משגב – אחד המקומות הבודדים בארץ שניתן היה לרכוב באותם ימי הגשם מטורפים שפקדו אותנו. הבעייתיות היחידה עם העניין הזה היא כמובן להיכנס לרכב מיוזעים לעוד שעה ורבע נסיעה, אבל היי, שום דבר שמקלחת מגבונים לא יכולה לפתור.
אחרי הפרולוג של היום הראשון שמורכב מירידה בסינגל חווה וטיפוס חזרה בשביל 4*4 ההמלצה שלי אליכם היא לא להילחם על מיקום בסינגל, הוא זורם ותטוסו בו, את העקיפות תשאירו להמשך, אתם מוזמנים לתקוף ולמות בעליית ה 4*4 אחרי הסינגל כשתסתובבו חזרה לכיוון מצפה רמון.
- שרון שחר לקראת סיום המקטע הראשון בסמרתון. 25 ק”מ שחציים השני יפזר הייטב את הזמנים בתחרות
סמרתון היום השני – הלופ הדרומי
אל היום השני, סטייג’ של כמאה קילומטרים המכונה הלופ הדרומי החלטתי לצאת לפני כולם מכמה סיבות: הרצון להימנע מחצי השעה הראשונה של קרבות הגישוש, הרצון לטעום מהמדבר קצת לבד והפוביה מלהיות מצולם הולך את מעלה שחרות ברגל. מה שלא לקחתי בחשבון זה את שי הר זהב שהשתמש בהקפצה, חיכה לי למעלה עם מסרטת וידאו ועשה לי אאוטינג בפייס… הכבוד העצמי שלי נרמס שם במעלה שחרות.
דיי מהר ובעידודו של הגרוס פיזרנו את ההפגנה, התייחסנו על הרכיבה כאל סטייג’ פרטי, מבסיס עובדה ויתרנו על התמיכה של ג’יפ הליווי, ויצאנו לכשבעים קילומטרים חסרי אחריות עם ליטר וחצי, כמה כדורי מלח וג’ל של gu פג תוקף אוגוסט 2012. רכבנו רך ועדין כדי לא להתעכב בגלל תקלות טכניות ושאפנו בכל רגע נתון להיות הכי מהר בנקודה הבאה. הזוג שהיה לצידנו היו נימי ואור דיין עם המראה הספגטי האנדי שלקי הטיפוסי – קנה מידה אחר של רוכבים שהדרך היחידה לגשר אליהם הייתה ניצול זמן ההתעסקות שלהם בתיקון תקלות טכניות. פה תולעת ושם רפידות ברקס שעפו כלא היו, אין מה לעשות במאה קילומטרים של רכיבה קורים דברים ויש דרמות.
שלא במתכוון וכיאה לזוגיות בריאה גם אירוע מכונן של חילופי זוגות היה בסיפור כשבסיום המקטע הגרוס והספגטי ללא ברקס אחורי המשיכו לכביש ואני טיפסתי בשביל ישראל לתמנע, רודף אחרי הנימי ומדמיין את הבירה שהוא הבטיח שיקנה לי בפונדק.
גרוס בזוגיות קיבל את כל החבילה שבחר בה, כולל ביקור בבאר מילחן והתברברות ארוכה שהוציאה אותנו מנחל מתק אל קו המצוק שמעל תמנע, אין כמו טריילז כדי לתקן את הטעות, אלא שכשאין מתקן לפלאפון, האחיזה ביד גובה קורבנות, במקרה הזה אצבע שנחתכת מהכידון, מה שהביא לעשרות קילומטרים של רכיבה תוך מציצת הדם ויריקות אדומות, יריקות שדמו מאוד להפרשות במתחם לאחר שתיית שייק הסלק.
- נמרוד כהן חווה את היום הראשון – קשה, ארוך ומתגמל.
ארבע אטרקציות בהישג יד
בכלל לכל מי שמגיע להינות באירוע ולא לתת בראש אז הנה לכם כמה אטרקציות במרחק של עד חמישים מטר מהמסלול! אין כמו לקחת שניה ולהביט לאחור אחרי הטיפוס של מעלה שחרות, הרגע של סיבוב הצוואר נחרט בזיכרון, אשת לוט עשתה זאת והתאבנה. גם אנחנו, אל תוותרו על סבוב הראש הזה: הוא נותן פרספקטיבה נכונה על המדבר….
תצפיות כמו שציינתי לא חסר: אחרי הסשן הראשון של שביל ישראל ממעלה שחרות הוא מקיף את הישוב ונוחת אל נחל זוגן. קחו שלושים מטר שמאלה לקו המצוק, תביטו אל מעלה זוגן והערבה שלמטה ותדמיינו את עצמכם מסוקסים יורדים זאת על אופני אול מאונטיין אגרסיביות.
הנקודה הבאה היא באר מילחן – מגיעים אליה אחרי חפירה של שעה קלה בשביל של בסיס עובדה, הבאר נבנתה על ידי האנגלים בעבור הבדואים. זה היה עוד אחד מרצף הניסיונות שנכשלו לביית את שוכני האוהלים. אי אפשר להימנע מתמונת ההשתקפות המסורתית אלא שהפעם הפחד משתק, בעבר המצלמה הייתה מאובטחת ליד ואילו היום עם האנדרואיד….סיטואציה מאוד מלחיצה לאיבוד הפלאפון בצניחה.
עוד מקום שמומלץ לעצור בו היא התצפית אל גבי נחל עתק – מרתק שדווקא שביל רחב יכול לספק את הפלטפורמה לאחד המקומות המהממים במסלול..
קבלו בהבנה
המלצה נוספת לי אליכם, קבלו בהבנה את כל מה שיש למדבר להציע, אפילו אם אתם כבישונים. צריך ללכת ברגל? בכייף. יש hike a bike? סבבה. יש דשדש? תודה רבינו שבשמיים. תביטו סביב, יהיו הרבה מקומות עם שלוש מאות ושישים מעלות שלא תראו סימני ציוויליזציה, חיות תראו גם תראו, יש צבאים בכל מקום ותחילת הסטייג’ים היא ברכיבה צפונה צמוד לגדר החי בר: יענים, דישונים ואפילו יחמורים יגלו בכם עניין, תמימי דעים לגבי מי החמורים האמיתיים בסיפור הזה.
נחל עתק הוא בירידה מתונה, לעיתים טכני ומסוכן, אפשרי להתגבר על הדשדש ברכיבה בקווים אלכסונים ארוכים side to side מגדה לגדה. בקיצור תרכבו ככה \/\/\/\/\/\/\/ ולא ככה ~~~~~~!
הכניסה לתמנע מדרום היא גאונית – שביל ישראל בצבעים מגוונים. אתרום את מה שנימי לחש לי בטיפוס לשם: “לא רכבתי במואב אבל רכבתי הרבה פעמים בתמנע”. הייתי ממליץ למי שלא ממהר לחכות עם קו הסיום ולרדת על בירה לצד האגם! נשארו לכם עשרים קילומטרים של סינגל תמנע ועוד דבל חזרה בעמק ססגון, אפשר להעביר אותם במודעות מדיטטיבית.
- מעלה שחרות – 4 קטעי הייק-א-בייק ביום השני בעלייה, והרבה זהירות ותשומת לב ביום השלישי בירידה.
סמרתון היום השלישי – לופ הצפוני וסטייג’ לתפארת
את היום האחרון שנקרא הלופ הצפוני, אפשר לתכנן כרוכב בצורה שתקל על הטיפול המנטלי במאמץ. מדובר בסטייג’ של 85 קילומטרים שאפשר לפרק אותו לארבעה חלקים: הראשון המישורי- אפשר לדמיין את הפלוטונים שירוצו שם, לצד הכביש בדרכי קיבוץ לאורך הגדר של החי בר, יטבתה, גרופית ולוטן. ברכיבה שלנו העליונות של שרייבר הכבישון באה שם לידי ביטוי.
המקטע השני נפתח בסינגל קטורה אל תחתית המעלה, הטיפוס במעלה יוריד אותכם לפחות פעמיים מהאופניים, בכל גרם מדרגות, וזה אם אתם רוכבים מעולים. אם אתם רק טובים יתכן שעוד איזה פעם או שתיים. קחו בחשבון שפלטה קטנה עם דופק גבוה מדי יכולים לתת את אותותיהם בהמשך. כדי לא לארגן מפגש מוקדם עם הסוף מומלץ לעשות ארגומטריה קודם, לרכוב לאט וככל האפשר לנסות לשלוט בדופק. בסיומו של המעלה אפשר לעצור ולהביט לאחור – מראה שמרסק גם את המאצ’ואיסטים שביננו, ונחשב לאחת הנקודות הרומנטיות בארץ. מעכשיו ועד סוף הסטייג’ תוכלו לחשוב איך לעזאזל אפשר לחזור לשם גם עם האישה?…
אם לא אצה לכם הדרך ניתן לבקר בראש המפל ובגבים שלפניו. אם יתמזל מזלכם ויהיה יום חם, אפשר לשלב טבילה, ואם תהיו מהירים מספיק תוכלו לראות את נחיל הרוכבים בנחל שם למטה.
המקטע הזה נגמר בפונדק של נאות סמדר, מיקום מושלם לפידינג זון. כאן גם מתחיל ה highlight של היום: שביל ישראל לאופניים למעלה שחרות. שם אחרי טיפוס גאוני בחולות כסוי תמצאו את קטע הסינגל המרוצף הכי הארוך בארץ. קו המצוק ממעלה יתרו עד למעלה שחרות מוסיף הרבה אנרגיות לקראת המקטע הרביעי של היום כשתחושת הדז’וו תשתלט עליכם פה כשתתחילו לרדת את המעלה שטיפסתם יום קודם.
כאן יהיה יתרון למי שמסוגל לרדת ברכיבה ולא ברגל. לראשונה הצלחתי לנקות את המעלה במלואו, בתרגום לזמנים מדובר ביותר מחמש דקות שהבדילו ביני לבין הגרוס שירד ברגל. (קראו שוב: “גרוס ירד ברגל, גרוס ירד ברגל, גרוס ירד, גרוס”)
מכאן כמו בהרבה קטעים של הסמרתון חפירה אל תוך השרירים, עמוק אל הכאב כשכל מה שרק רוצים זה להגיע לאורווה. נימי אומר שהמקטע מתחתית המעלה לסמר תוחלף בסינגלים, עסקה מוצלחת בשביל כולם.
קצת מספרים: אחרי שמונה השעות של הסטייג’ מהיום הראשון, לקח לגרוס ולי פחות משש שעות לסגור את הסיפור של היום השני. רכבנו עם בקבוק אחד, הגרוס שתה יותר ועצר יותר להשתין, השתמשנו בפידינג זון בנאות סמדר וגם עליו לא התמזמזנו יותר מדי (feeding zone is overrated) . נורא ממכר לבזבז שם זמן באווירה המפנקת, התדלוק משחית. כאמור ויתרנו על שתי אופציות מילוי המים האחרות. אישית העברתי כרבע שעה בגבים, כך שאני חושב שאפשר לקצץ כחצי שעה מהזמן הכולל. מסקנה: אני מניח שרייסרים יעשו זאת בכארבע שעות.
- ירון דרעי במעלה קטורה – איש החזון, מפריח השממה, חוצב הסינגלים במדבר, החיבור בין הרוח למעשה בסמר!
אוי כה כדאי להרשם לסמרתון!
רגע אחרי, כל מה שיש לי זה לקנא בכל מי שהולך להשתתף בסמרתון השנה. מדובר במקבילה הדרומית היותר שפוייה לטעמי לאפיק ישראל. צוות סמר בייק מנגישים עבורנו את המדבר ומאפשרים לנו לרכוב בלי תיק ללא כל חשש, עם כל הפינוקים האפשריים שמאפשרים התאוששות ליום הבא, זהירות אווירת apre ride בכפר הרוכבים עלולה להיות ממכרת…
בקיצור לכו להירשם ושננו את מה שחרט נחשון בצומת הלידו “דבר המדבר, כבד את אמא אדמה”, ובתרגום לעברית תבואו טיובלס וחדשו את הג’יפה. אני אישית כבר מחכה למסלולים של השנה הבאה, ממקורות ממקורות יודעי דבר מדובר בשוס אמיתי!
צילום: עזרא שהרבני, צורחה, גיאחה, עופר עברי, ירנין פלד
כתב: עזרא שהרבני
