בשלוש השנים האחרונות נוסף נוף חדש לעיר תל אביב והוא רוכבי האופניים החשמליים, והקורקינטים החשמליים ש”רוכביהם” הנם לא פעם ילדים בגילאי 12-14 ואף פחות. בהתחשב במהירותם של כלים אלו, הופכים הן ההליכה ברגל והן הנסיעה במסלולים אופניים (שלעתים קרובות אין הולכי הרגל מכבדים את קיומם), למעין תוהו ובוהו שלעתים נראה כמשחק מחשב ותמרוני הישרדות, ולעתים “דו קרב לחיים”. כל עוד “המשחק” נגמר בהצלחה הרי ששרדנו ואולם, יש והתוצאה אינה כה מוצלחת ובכל תאונה שכזו קיים סיכון משמעותי לפגיעה פיזית ולעתים אף קשה.
מכיון שהתופעה הנה יומיומית והסכנה אמיתית, עו”ד עמיקם חרל”פ מביא אלינו סקירה קצרה למשמעות המשפטית של הדברים.
פתרון הניידות העירוני המנצח – אבל יש לו השלכות שצריך לתת עליהן את הדעת
המסגרת החוקית
המסגרת החוקית בה אנו עוסקים בהקשר של פיצויים בגין נזקי גוף הנגרמים בתאונת דרכים הנה חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת”ד).
חוק זה הביא לרפורמה יסודית בכל הקשור לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הוא מבטיח שאדם הנפגע בתאונת דרכים, יוכל תמיד להיפרע בגין נזקי גופו ולעולם לא יעמוד מול נתבע חדל פירעון או חברות ביטוח המעכבות כספים על בסיס חבות, שכן מדובר על אחריות מוחלטת שאינה תלויה כלל באשמה. יחד עם זאת, וכדי להיכנס תחת כנפיו של החוק יש לענות, בין היתר, על רכיב ההגדרה בחוק, שהוא “רכב מנועי”, המשמש למטרות תחבורה יבשתית.
אם אנסה לתת הגדרה חופשית לשאלה “מה מטרת האופניים הממונעים?”, אזי מדובר ברכב דו גלגלי בעל מנוע חשמלי המופעל ע”י דיווש ואשר מהירותו המוצהרת הנה כ- 25 קמ”ש, אך אנו יודעים כי בפועל עשוי להגיע גם למהירות גבוהה יותר.
כזכור, אין חובת חבישת קסדה, אין צורך ברישיון, אין צורך בבדיקות תקינות של בלמים ואורות, אין מגבלת גיל, הדבר לא כפוף לחוקי התנועה, ברב המקומות בארץ אין מסלול לרוכבי אופנים וכמובן אין חובת ביטוח! למותר לציין שבחלק גדול מהזמן ובניגוד לחוק הם נעים על המדרכה ולא על הכביש.
צילום אילוסטרציה. מדרכות העיר מלאו באופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים
מבחינת החוק אין הבדל בין אופניים לבין אופניים ממונעים לבין קורקינט חשמלי, כולם אינם עונים על הגדרת המושג “רכב מנועי” לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לפחות לפי המצב המשפטי כיום.
נתונים אלו שבפניהם אנו עומדים הנם אבסורדיים ובלתי מתקבלים על הדעת. המשתמשים בכלים אלו וגם צד ג’, אשר נפגע כתוצאה מכך, נותרים ללא כל פיצוי ורק עם תקווה שאולי הוריי הילד הפוגע יוכלו לממן פיצויים, טיפולים רפואיים והוצאות הנדרשות עקב הפגיעה. זה כמובן מהווה סיכון כלכלי גדול גם עבור ההורים והמשפחה של הרוכב הפוגע שכן בד”כ הם אינם מכוסים ביטוחית.
כלים אלו זה מכבר אינם בגדר צעצוע. מדובר בכלי רכב המשמשים ככלי תחבורה לכל דבר, עם מהירות גבוהה, ובעלי כושר עבירות למרחקים משמעותיים. כמובן, החשופים לסיכון וכן מסכנים את הסביבה, כאשר הדבר אינו מוסדר ואינו מפוקח. המשתמשים וצדדי ג’ חשופים לפגיעות גוף קשות, ככל תאונת דרכים, אך נותרים ללא כל פתרון.
כדוגמא אביא מקרה שבטפולנו:
בשנת 1997 ארעה תאונת דרכים בה נער צעיר בן 14 רכב על קורקינט ממונע והתנגש בכלי רכב. הבחור הצעיר נפגע קשה ואני תבעתי את חברת הביטוח של הרכב הפוגע.
כבוד השופט גרשון בבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי הקורקינט החשמלי עומד בהגדרת החוק לעניין רכב מנועי ולכן היה חייב בביטוח, רישוי וכו’. בערעור שהגשתי לבית המשפט העליון, קיבלו את טענותיי בדבר מעמדו של הקורקינט כצעצוע ולכן דינו של נהג הקורקינט כדין הולך רגל. משכך, הטילו אחריות על חברת הביטוח של הרכב הפוגע.
בהערת אגב ציינה כב’ השופטת פרוקצ’ה בפסק דינה, בבחינת צופה פני עתיד: “..מציאות זו, על הסיכונים הרבים הטמונים בה, מחייבת הסדרה כוללת בחקיקה, במנגנוני הרישוי, ובאכיפה נאותה. ראוי להסדיר נושא זה באופן כולל-בין על דרך איסור אפקטיבי על הבאתו של הקורקינט המכני והשימוש בו, ובין על ידי התרתו, תוך קביעת תנאי רישוי ויצירת מנגנון בטחון ראויים שיבטיחו את המשתמשים וצדדים שלישיים מפני פגיעה שעלולה להיות הרת אסון. הסדרה כאמור עשויה בבוא העת גם להקרין על מעמדו של כלי זה לעניין חוק הפיצויים, ככל שמאפייניו, דרכי השימוש בו, והתנאים לשימוש כזה יכתיבו.”
היום, לאור הכמות העצומה של האופניים הממונעים, אשר בוודאי אינם עונים על הגדרת “צעצוע” והנם לכל הדעות בעלי כשרות לתחבורה יבשתית, אנו ניצבים בפני אותה בעיה אך בממדים גדולים בהרבה. אין ספק כי יש ליתן פתרון מיידי לנושא במטרה להגן על ילדינו ועל אזרחים אשר לא בדיוק מבינים את משמעות החוק והחשיפה המסוכנת.
מצב זה לא יכול להישאר כך. יש למצוא דרך לרגולציה הולמת שתבטיח את הרוכבים עצמם ואת הולכי ההרגל. לפיכך, יש לקבוע מסגרת ברורה של הגנה ע”י ביטוח הולם, רישוי ופיקוח, הן על האופנים הממונעים או הקורקינט החשמלי והן על המשתמש בהם.
מאת: עו”ד עמיקם חרל”פ
עו”ד עמיקם חרל”פ הוא מומחה בתביעות נזיקין, נזקי גוף ורשלנות רפואית: www.harlap.co.il