אליפות ישראל בנג”ש השנה, שבוע לפני אליפות ישראל באופני כביש, הביא אל הפודיום שני אלופים חדשים שמשמחים אותנו במיוחד: בגברים ובניצחון הכללי עומר גולדשטיין מהסייקלינג אקדמי, ומנצח מאחד הקטגוריות שהוא פאנליסט ב BIKEPANEL: דרור הדדי בקבוצת הגיל 30-39 שהגיע גם למקום שביעי כללי. דיברנו איתם לאחר התחרות.
מאת: גיאחה
צילום: עמוס גיל, איגוד האופניים
דרור הדדי מספר:
איך הייתה האווירה?
“כשהגענו בבוקר, המקום נראה יחסית מלא, היו הרבה אוהלים פתוחים, באו חבר’ה. בניגוד למרוץ כביש, בנג”ש יש כל הזמן אנשים שבאים והולכים ואתה פוגש אנשים שסיימו או אנשים שמתחילים להגיע לקראת השעות שלהם. הזינוקים החלו ב 6:30 וכשהגענו כבר היו רוכבים על המסלול. האוהלים של הקבוצות הם סוג של אינדיקציה- הייתה אווירה של תחרות והיה אפשר לראות קצת אנשים שלא קשורים לאירוע.
בתחרות כזו, יש משהו מייבש מצד אחד ומצד שני כל הזמן קורה משהו. או שמישהו יוצא- ואז רואים את הצפויים להוביל, ומתחילים להגיע אחרים ותמונת המצב מזרימה נתונים. כשאתה מכיר את האנשים זה מעניין אותך. יש התרגשות. זה קשור מאוד לרמת החיבור שלך לספורט ולאנשים הסציפיים.
לגבי סדר הזינוקים – בסופו של יום נג”ש זה מי שרוכב הרי מהר. זה משפיע כשיש אנשים שאתה יכול לרדוף אחריהם לפניך לעומת מקרים שלא. לשמחתי כל הזמן היה לי מישהו לעבוד מולו.
סדר הזינוקים הביא את הילדים מוקדם יחסית ואז עלו בגילאים. אפשר להניח שהרוב מעדיפים לזנק במזג האוויר הקר ביותר שאפשר, אבל ברמה התחרותית מה שחשוב זה שבני אותה קטגוריה יזנקו באותו מזג אוויר פחות או יותר, כדי שלא תהייה פגיעה בתחרותיות. רשמית הזינוק הראשון היה ב 6:30, והאחרון היה סביב 10 בערך.”
הציוד- מרשים?
“יש ציוד. זה כמעט מפתיע כמה אנשים שהם לא טריאתלטים הגיעו עם אופניים שהם הכי קצה- גלגלים, קסדות, ערדליים… היו אפילו גלגלים קדמיים ייעודיים לנג”ש (גלגלי קרבון קדמי עם שלושה חיבורים לחישוק, שאינם חוקיים במרוצי כביש רגילים). אני חושב שרבים קנו ציוד ייעודי אלא השאילו מחברים שהם באיירונמן כנראה לטובת התחרות.
בקטגוריה שלי היו כמה טריאתלטים שגם התחרו. אצלי היו כ 5 שלא הכרנו, ולא היה לנו מושג לגביהם, ובסוף ראינו שהם לא ניצחו. הייתה לי צפייה שהם יצליחו משום שהם רגילים לתנוחה ומבלים בה הרבה זמן. היכולת שלך לגייס את הוואטים אמורה להיות טובה יותר אצלם בנג”ש.
לא היה אקספו או משהו- עיקר העניין הוא סביב הזינוקים עצמם. הבאנו אוהל כדי שיהיה צל ליד הזינוקים.”
ספר על הביצוע שלך
בקבוצת הגיל של 30-39 אני במקום הכללי השביעי כולל כולם- האקדמי וכל הרוכבים הטובים. אני ממש בעננים מזה ומאוד מרוצה. בין השאר, כי לא ידעתי למה לצפות. עשיתי הרבה מאוד עבודה על התנוחה, לשבת על הטריינר ולנסות להתרגל. אבל לא ידעתי מה יהיה. את אימוני החוץ שלי עשיתי בפארק אריאל שרון, אבל שם המהירויות מאוד ספציפיות בגלל ההקפה והאופי שלה, הרוחות בה. בשישי עשיתי אימון פתיחת רגליים אחרון והרגשתי מאוד טוב. מאימון לאימון הרגשתי שנפתחות לי הרגליים וביום שישי זה הגיע לשיא, ולא היתה לי בעיה להחזיק מעל 300 וואט פרקי זמן משמעותיים (המשקל שלי: 70 ק”ג), ועדיין – המהירויות באריאל שרון היו נמוכות בקמ”ש וחצי בערך, גם בגלל הרוחות וגם בגלל הסיבובים.
בתחרות עצמה גם הוספתי ערדליים, הורדתי כפפות, והייתי עם צמיג יותר מהיר. זה כיף – אני מת על המשחק הזה, המחקר, ההתעסקות בפרטים. תעדתי בכל אימון מה עשיתי, עם איזה ציוד, כמה וואט ומה קרה. ואפשר היה ממש לראות איך שינויים בתנוחה מורידים לי שניות מההקפה וגם שינויים בציוד מורידים ומשפיעים.
בתחרות עצמה- דיברתי עם ליאור ביטון, והוא המליץ לי לקחת מספר ולא לעבור אותו בהתחלה. כשאתה מזנק אתה מרגיש כמו מטוס סילון- הייתי על 450 והבנתי שזה יותר מדי. אתה מקיים שיחה עם עצמך: “”תוריד תוריד…” ובסוף יצא לי 290 וואט בעשר דקות הראשונות שזה מעל למה שציפיתי. משם הצלחתי להתאמץ ולשלוט בכך שלא אלחץ חזק מדי כדי שאוכל ללחוץ חזק יותר בהמשך ולבצע Negative Split. ירדתי עד 275 שזה כבר יותר נכון עבורי ואז בדרך חזרה כבר פתחתי מבערים. בסוף כל הסיפור יצא 280 ממוצע, נורמלייזד 281, וה VF – 1.00 בול. כנסו לכתבה שמסבירה…
במהלך האירוע הרגשתי שהולך לי טוב, שאני לא גמור ושיש לי כח. ב6 ק”מ האחרונים אתה כבר מתחיל לספור את זה ב”הקפות ראש ציפור”: עוד 4 הקפות, עוד 3… החזרה היתה יותר מהירה ושם זה כיף על 46-47 קמ”ש. כשסיימתי לחצתי עד הסוף ורק שם הפסקתי ללחוץ חזק כדי לא לגלות שבשנייה הורידו אותי מהפודיום.
עומר גולדשטיין- איך זה מרגיש להיות אלוף ישראל?
“מרגיש טוב, מרגיש טוב, לא יכול להגיד שלא… בפעם קודמת הגעתי שני- אז שיפרתי ואני מבסוט. הרגשתי שזה תיקון לעומת הפעם הקודמת – אז הפסדתי אז 6 שניות והפעם ניצחתי ב 8 בערך. תמיד זה יוצא מאוד קרוב באליפויות האלה. היה מתח. כשהיה פאנצ’ר זו הייתה החלטה של שניות – שאלתי את אילן מה עושים והוא אמר להמשיך. הפאנצ’ר היה בקילומטר הרביעי ואילו בשלושה האחרונים היה ממש צמיג ריק מאוויר ורכבתי על הג’אנט.
כמה התכוננת ספציפית על הנג”ש?
“עשיתי מדידות בתחילת שנה במנהרת רוח על נג”ש. התאמנתי עליהם קצת והתחריתי עליהם פעמיים השנה בטור באיטליה ובסלובניה ממש לאחרונה -לפני שבוע. הקטע האחרון בסלובניה היה נג”ש ובאמת הרגשתי שם טוב. במהלך השבוע גם עשיתי 2 אימונים טמפו ולחיצות וחוץ מזה עוד שני אימוני אופני כביש.
השנה באליפות יצאה לי רכיבה מהירה וגם שיפרתי את השיא שלי משנה שעברה ב 20 שניות, למרות הפאנצ’ר.
יש לי כבר נסיון ואני מכיר את הגוף והגבולות שלו – אני יודע את המספרים שנאי צריך להחזיק. אני בעיקר משתדל לא לעבור את הקווים האדומים ורוכב הכי חזק שלי, מקפיד על התנוחה האווירודינמית, להיות רגוע ולרכוב נכון.
כעיקרון המספרים יצאו לי מעט יותר נמוכים ממה שציפיתי – המסלול פה הוא באורך של 27 ק”מ, שזה מסלול מעט ארוך. אני מעדיף נג”שים עם גבעות ויותר טכניים. הפעם גם היה חם מאוד, והמסלול ישר ובכיוון הלוך וחזור מה שמייצר פחות עניין.
במספרים:
יצא לי 327 ממוצע ונורמליזד 329, שקלתי 61 בבוקר. (שאלתי אותו גם מה קרה לרועי אחיו- אלוף ישראל בכביש, לפחות עד שבוע הבא… “רועי סבל מבעיה של הרדמות הרגל בתנוחה הזו ולכן לא ביצע אופטימלי.”)
כעת כשאתה באקדמי, יש לזה משמעות גדולה יותר…
כן, עבורי זה מאוד משמעותי – יש לזה משמעות במירוצים בחו”ל, מקבלים אופניים מיוחדים לפעמים עם צביעת הדגל, זה מייצר תשומת לב. אם תמיד זה היה שווה, הפעם זה אפילו יותר. אני מאוד שמח מהתוצאה, ובעיקר מהעובדה שאני ממשיך להשתפר משנה לשנה. השנה שיפרתי 5-7%, והשאלה הגדולה פה היא איפה הגבול העליון שלי…
מאת: גיאחה
צילום: עמוס גיל, איגוד האופניים
? נרשמים לניוזלטר שבועי פה: http://bit.ly/BiKEsubscribe
? מצטרפים לערוץ הטלגרם של בייקפאנל! https://t.me/i/RPAndroidAPP
? מתקינים באייפון מהאפסטור פה: http://bit.ly/RPappiPhone.