ג’ירו בישראל ו BIKEPANEL סף ההתרגשות עולה. עיון ברשימת ההרכבים לג׳ירו שמתחיל בירושלים עושה צמרמורת. אם היה חשש שעקב ההתחלה המזרח תיכונית יהיו כאלו שיבחרו לא להגיע, ענף האופניים מראה בגרות פוליטית ומחויבות למפרסמים ומגיע לישראל בהרכב מלא (גם אם זה לא ההרכב החזק ביותר). ביום חמישי אתם הולכים לראות על הבמה בכיכר ספרא את כל המי ומי. לא לפספס.
כתב: יניב שור
תמונות מהג׳ירו: RCS SPORT
תמונות מהטור: ASO
ג’ירו בישראל- איכות השדה ודירוג המירוץ
צריך להיכנס לפרופורציות – הג׳ירו הוא לא הטור דה פרנס. אם מחפשים השוואות אז נכון יותר להשוות אותו לוואלטה אספנה, או למירוצי שלבים קצרים יותר. בדירוג של procyclingstat ״איכות השדה״ בגי׳רו 2018 היא ברמה של 862 נקודות, בעוד שהטור בשנה שעברה היה 1775 נקודות, והוואלטה 835 נקודות.
היו שנים שבהם הג׳ירו היה כל כך דל עד שכבר הספידו אותו. ב-2013 וינצ׳נזו ניבאלי ניצח בעיקר את השלג, וב-2015 אלברטו קונטאדור נאבק באסטנה עם כתף פרוקה, והאוירה הכללית הייתה של קדימון לטור.
בשנתיים האחרונות הגי׳רו בפריחה יחסית. זה התחיל במהדורה משוגעת ב-2016, נצחון של ניבאלי אחרי מאבק עד הרגע האחרון וההתהפכות המפורסמת של קרויז׳וויק אל תוך השלג. ב-2017 מהדורת המאה הייתה פשוט תענוג צרוף. קוואטרו ניבאלי-דמולן-קינטנה-פינו סיפקו קטעי רכיבה נהדרים ומאבק שנע בין הפיזי למנטלי עד הסיום הדרמטי בנג״ש.
ב-2018 הגי׳רו הפציץ עם הפתיחה בישראל. כן, תעזבו רגע את הזווית שלנו, המהלך הוא קודם כל מהלך שיווקי, ושיווק עושים באמצעות בידול. עם הפתיחות והחדשנות של RCS, עד שהטור יעזוב את אירופה, הג׳ירו כבר יתחיל באמריקה. למהדורה של השנה יש בהחלט סיכוי להיות המשך חיובי של השנתיים האחרונות והכל יתחיל עם רמפת זינוק ממוקמת בדייקנות, שמכניסה לפריים את חומות העיר העתיקה ומגדל דוד.
אז מי מגיע למסיבה?
דמולן
התותחים הכבדים – המועמדים לדרוג הכללי
טום דמולן Sunweb – האלוף היוצא שהיה ההפתעה הנעימה של 2017 נמצא גם ב-2018 בקו השתפרות מתמיד. השנה הוא גם בטוח יותר בעצמו ויש לו יתרון מנטלי. ב-2017 הוא ניצח בגירו במירוץ שכולו טקטיקה נכונה, קור רוח ויכולת מנטלית, תוך הפגנת יכולות טיפוס מדהימות. כמו שכתבנו אז, כל שנה הוא נראה יותר דומה לפרום. דמולן לא התרגש מבעיות מעיים על הסטלביו, לא התרגש מהתקפה משולשת באורטסיי וטחן את קינטנה בנג״ש. עם כל זה, הסיכוי של דמולן לשחזר את ההישג קטן. ארו יקשה עליו יותר מניבאלי בהרים, ופרום הוא מפלצת נג״ש בעצמו. דמולן מגיע עם רשימת עוזרים דיי אפורה, ובתוכה לורנס טן-דם הותיק. התחזית שלי, מרוץ מכובד, אבל ללא פודיום.
פאביו ארו UAE – הוא בעיני הרוכב המבטיח ביותר בדבוקה, וזה למרות שהוא לא נראה טוב במירוצי ההכנה (כך היה גם בעבר) ואין לו קבוצה חזקה. הוא צעיר, כבר ניצח גראנדטור, וגם נכשל כמה פעמים. עמדת זינוק מצויינת. ארו הוא רוכב פאנצ׳י בקיצוניות. כשהוא לוחץ אין אף אחד באיזור. בטור של שנה שעברה הוכיח גם יכולת מנטלית ולא התרגש מהלחץ של סקיי. כשמדובר בטור איטלקי ובתוואי מסלול מתאים, פאביו ארו הוא בעיני המועמד המוביל. החיסרון שלו בנג״ש הוא הבעיה העיקרית, אבל הנג״ש רק 44 קילומטרים, מתוכם 10 בכיכרות של ירושלים. לטובתו של ארו בקבוצה של איחוד האמירויות עוזרים חזקים, אבל פחות מטפסים (בהשוואה לסקיי). דייגו אוליסי, דרווין אטאפומה ויאן פולנק יובילו אותו בביטחון בדיוק עד הנקודה בה הם יתאדו והוא יתפוצץ.
כריס פרום SKY – מה עוד לא נאמר? הרוכב החזק בעולם, עם משאף קטן. האם המשאף משמעותי או לא? עוד נראה. כריס פרום מגיע לגי׳רו גם בגלל שהוא בכלל לא בטוח לטור כי יש מצב שיפסלו אותו לפני. כל המצב הזה הוא שערורייה, ואם פרום יזכה במירוץ זאת תהיה מגה-שערורייה. מה יעזור למקום השני אם הוא יפסל חודש אחרי זה? מעבר לרוכב עצמו, אפשר לבא בטענות לסקיי עם המוסר הכפול ול-UCI על תהליך עצל שמנותק מלוח המירוצים.
לעצם הרוכב, אם כריס פרום בזון שלו, הוא הכי חזק גם בטיפוס וגם בנג״ש. אם הוא עם הגב לקיר, אין לו מתחרים נקודה. בסקיי עוזרים חזקים ובראשם וואט פולס וסרג׳יו הנו.
טיבו פינו FDJ – לפני שנתיים פינו הודה בראיון כי כבר ויתר על הטור דה פראנס. ניסיתי הכל, כך אמר, זה לא הצליח ואני צריך להמשיך הלאה. והוא המשיך, לפודיום בג׳ירו 2017. עם האוכל בא התיאבון, ופינו בכושר מעולה, אגרסיבי מתמיד ושוב בג׳ירו, עם עין אחת על הטור ביולי. האם הוא בא לנצח? אם כן, לפאביו ארו יהיה זנב בהרים, כי פינו הוא מהרוכבים היותר אמיצים בדבוקה. עצם ההחלטה של רוכב צרפתי להתחרות פתאום בטור המתחרה באיטליה מראה את צורת החשיבה שלו, ושל הקבוצה שלו. יכול גם להיות שהוא מגיע לשיא מוקדם מדי, וזה יכול להתנקם בו בהמשך העונה בטור, או אפילו בעומק הג׳ירו.
מעבר לרביעיה הפותחת שווה להזכיר גם את
אסטבן צ׳אבס SCOTT – אל תיתנו לחיוך ולבייבי פייס להטעות אתכם. אסטבן צ׳אבס היה הכי קרוב שאפשר לנצחון בגי׳רו של 2016, ואז קיבל ביס קטן מהכריש. צ׳אבס עוד לא אמר את המילה האחרונה והוא רעב מהאחרים, אך הנג״ש בעוכריו.
דומיניקו פוזביבו – תמיד בטופ 10, תמיד בסלקציה האחרונה, אבל עד עכשיו עוד לא חיבר גרוש ללירה. פוזביבו מזכיר לפעמים את רודריגז הספרדי, נג״ש כל כך חלש שגורם לו לצאת מהתמונה כמעט בהגדרה.
מיגל אנחל לופז ASTANA – אוהבים אנדרדוג? לכו על המטפס הקולומביאני המחונן הזה, מאיים להמשיך את השושלת של קינטנה עם מקום 8 בוואלטה של שנה שעברה, ומקום ראשון בטור של שוויץ (7 שלבים).
לואיס מנצ׳ס Dimention Data – פעמיים 8 בטור, ועוד 3 פעמים טופ 20 בוואלטה, מנצ׳ס מגיע לגי׳רו הראשון שלו וגם הוא ברשימת האנדרדוגים. מנצ׳ס הוא הרוכב הכי שלם ברביעיה השנייה והיכולת שלו בנג״ש טובה. הוא בהחלט יכול להיות כאב הראש של פאביו ארו.
הספרינטרים
איליה ויואני – QUICKSTEP – הוא הספרינטר הכי רעב בדבוקה. הוא מגיע חזק ומלא בטחון, אחרי 4 ניצחונות ורק תזמון לא מושלם שגרם לו להפסיד לסגאן. בשנה שעברה לא כללו אותו בסגל לג׳ירו (הוא היה בסקיי, והפוקוס אז היה הדרוג הכללי ועל גראיינט תומאס), ואחרי שהפסיד לסאגן בארדנים ומירר בבכי, ויויאני חייב לעשות את זה בגי׳רו. הרעב של ויויאני הוא חדשות רעות לאקדמי מכיוון שזה מוריד את הסיכוי לקבוצות בריחה ולגניבה של נצחונות בספרינט. ברכבת שלו רוכבים אדירים כמו פאביו סבטיני וזדנק שטיבר.
ג׳יאקומו ניזולו – TREK – נמצא בכל מהדורה של הג׳ירו בשנים האחרונות אבל ממעט לנצח. לקח פעמיים את חולצת המאיץ ללא ניצחון (2015-2016), ופרש ב-2017. ניזולו קרוב לתדמית הלוזר הניצחי ואין דבר שהוא יותר רוצה לשנות מאת התדמית הזאת. הג׳ירו של 2018 חשוב לו מאוד. ברכבת שלו בטרק רוכבים מעולים כמו ג׳יאנלוקה במבילה ומאדס פדרסן. יעשו חיים קשים לקוויקסטפ.
השענים – חולצה וורודה בירושלים?
כשכל כיכר היא סיכון, יש כאלו שמבחינתם זה סיכוי. שענים מומחים שאין להם עניין בדרוג הכללי. אם אתם אוהבים בלאגן, בואו לראות אותם באזור כיכר ממילא (זינוק וסיום). אם בא לכם לעמוד בכיף עם הילדים, נסו את אזור הכנסת ומוזאון ישראל. אם תראו מישהו עובר ב-55 קמ״ש על אופנים, סיכוי טוב שזה אחד משני אלו:
אלכס דאווסט – KATUSHA – הוא כבר ניצח כל כך הרבה קטעי נג״ש ואפילו החזיק את ״שיא השעה״ עם 52.9 קמ״ש בממוצע עד שבא אחד, ברדלי וויגינס, ולקח לו.
רוהאן דניס – BMC – גם הוא החזיק את שיא השעה, לפני דאווסט, ויש לו כבר פרולוג אחד בכיס מהטור דה פראנס. מומחה נג״ש אמיתי, ויושב בתוך קבוצה שמתמחה בנג״ש באופן קבוע.
רוצים עוד שמות?
רשימה חלקית:
ניקולאס ראש, אלסנדרו דה-מרקי, דוידה פורמולו, סם בנט, ג׳רמי רואה, טנל קאנגרט, לואיס לאון סנצ׳ז (!), טים וולנס, ג׳ל וונדרט, סיימון יטס, קרלוס בטנקור, דאייר קינטנה (אח שלו), פיליפו פוצאטוו הותיק, ג׳ורג׳ בנט, פטריק קונרד, אלכסיי לוצנקו – מי שעוקב אחרי מירוצים בשנים האחרונות יכול לחבר את הרשימה הזאת לניצחונות בקטעים, בקלאסיקות ובמירוצי שלבים. כולם רוכבים מהשורה הראשונה בעולם.
מי מהגדולים לא הגיע ולמה?
כמובן שיש המון רוכבים שלא מגיעים, ויש מרוצים באותה רמה שמתקיימים במקביל. בין הרוכבים המעניינים ביותר שלא מגיעים אפשר לציין את:
- אלוף העולם פטר סאגן – אף פעם לא מגיע לג׳ירו, ובאופן ספציפי מגן על תוארו בטור של קליפורניה שם הוא גם מחויב לספונסר המקומי… (משתתף קבוע שם).
- מנצח 2013 ו-2016 וינצ׳נזו ניבאלי – מתרכז השנה בטור ובאליפות העולם ההררית מאוד בספטמבר. ניבאלי כבר עשה הכול, חוץ מלהיות אלוף עולם.
- מנצח 2014 ניירו קינטנה – אחרי שתרגיל הג׳ירו טור שלו ב-2017 נכשל כשלון חרוץ, יגיע ישר לטור.
- הספרינטר מרק קוואנדיש – לא השתתף בשנים האחרונות, התחיל את העונה בנאחס מטורף של פציעות.
- הספרינטר מרסל קיטל – הולך להפריע לסאגן בקליפורניה.
