אז אחרי שהיינו וסיקרנו את מתיש לכיש שארגן הפלג הדרומי, הגיע תורה של גראבל שמאבל – תחרות הגראבל הבלתי מכופתרת של הפלג הצפוני: החנות הזכרונאית תלת אופן והמכונאי/מאמן/ראש קבוצה/מארגן יואב מאור.
רכב וכתב: נימי
תמונות: אורי גרוס; נימי; צחי אוחובסקי, מאור סיניור (אבא של יואב)
יואב מאור מוביל אותנו לאירועים מגניבים בכרמל באביב. אה סליחה, בינואר בחורף…
סגנון רכיבת ה-Gravel (רכיבת דרכי כורכר, דרכים לבנות ודרכי ג’יפים) עושה לו נפשות רבות בעולם עם עשרות אירועי סבולת מדהימים בצפון אמריקה שתופסים יותר ויותר נפח ומביאים יותר ויותר משתתפים. בארץ הסגנון ואירועיו חווים התעוררות שהולכת ומתגברת משנה לשנה. העבודה שדרכי הכורכר שלנו די אלימות פותחת את השורות לרווחה, כי הרכיבה עליהן מתאימה גם (ויש אומרים בעיקר) לאופני הרים “רגילים” ולא צריך לרכוש אופני קרוס או גראבל על מנת לחוות וליהנות. לאירוע נלווה כל הסגנון של שבט הקרוס והגראבל: חבורתיות, ביגוד צבעוני, כובעים, פעמונים, ציר לניווט עצמי כמו ברוב אירועי האתגר הארוכים בארץ וכמובן – ים בבירות באירוע – לחלק במהלך ולחלק בסופו…
לאירוע הגראבל הזה קרא יואב “גראבל-שמאבל”, שם שהוא אמירה. שאלתי את יואב על השם: “האירוע הנוכחי הוא דווקא שלי וביוזמתי, לא החנות או הקבוצה, אבל מי שם לב… הסיבה שקראתי לו “גראבל שמאבל”, היא בעצם סוג של אמירה שמסכמת את כל הדיונים על האופנות החדשות בענף האופניים. ובסוף היום, לא משנה על מה רוכבים, סייקלוקרוס, גראבל, שמאבל, וואטאבר – העיקר לרכוב. אני חוזר ומציין שהרכיבה לא הייתה תחרות בכלל, אלא רכיבת חבר’ה יפה ומאתגרת. רק מקטע הסטראבה בעלייה הוגדר כתחרותי למי שרצה. יחד עם זאת, תמיד יהיו כאלו שילחצו, וגם אותם אנחנו מקבלים באהבה, במיוחד אם הם נשארים לבירות ולא רק למשקאות חלבון…”
מעוצבים, יפים, טרנדיים, אבל מקפידים לשמאבל את האירוע כי זה בא לנו טבעי, בלי מאמץ
יואב מאור, תלת אופן והכרמליטים
שאלתי את יואבי מאור למה הוא וצוות החנות מארגנים לנו אירועים כאלו מגניבים – למה בכלל, למה דווקא אירועים כאלו, האם זה עושה טוב לחנות ולקבוצה ועוד:
“בשבת הבאה נערוך תחרות שורט אנד קרוס הזויה בפעם השלישית, ובאפריל את הספרינג אפיק הרביעי. המוטיבציה לקיים אירועים כאלה ואחרים נובעת מכמה דברים. זה מתחיל ברצון לספק חוויה לאנשים – כיף, צחוקים, חבר’ה, משפחה. האירועים הם פרסום לא קונבנציונלי לעסק – על הדרך, וגם יותר זול ויותר אפקטיבי ממודעה במקומון, ולבסוף, הארגון נותן לנו עוד סיבה לצאת ולרכוב – כדי לתפור מסלולים, עושים הרבה אקספלורינג…
יש מצלמה, רגע, איפה הבירות, תביאו בירות מהר! רכיבת חברים אמיתית
את ה”שורט אנד קרוס”, סוג של ירשנו מהחנות “סלאלום חיפה” שהפיקה במשך כמה שנים את אירועי ‘פיטי הפיראט’ הנודעים עם קונספט דומה מאוד, והחלטנו שחייבים להמשיך, פשוט כי זה כיף גדול. זה אירוע במיתוג ותמיכת החנות “תלת אופן”.
ה”ספרינג אפיק” הוא אירוע רכיבת אפיק האביב המסורתית של ה’כרמליטים‘, והוא נולד בכלל מפיקניק שהקבוצה הייתה מקיימת בכל אביב. היינו נפגשים, רוכבים בקטנה, ואז המשפחות היו מגיעות לפיקניק ביער. החלטתי בעצם לפתוח את זה לקהל הרחב, ולארגן במאמץ הפקה מינימליסטי, אירוע רכיבה אפי.
בהתייחס לז’אנר האופניים עצמו יואב מספר: “אישית, אני רוכב על אופני סייקלוקרוס כבר כמה שנים, כשהכל התחיל בחבורת “סלאלום חיפה” המיתולוגית, שחיפשה איך לגוון את הרכיבות ואיך לגרום לעצמנו לחשוב שאנחנו ביורופה. כן, יורופה עם י’. אני חושב שלא רק בחורף, אלא כל השנה, נפתחת אלטרנטיבה מצוינת לרכיבות כביש על אופניים כאלה. הם פותחים לך בראש ובפועל עוד מסלולים ועוד קישורים, ומרחיבים לך את יריעת הרכיבה.”
משמאל – אוריאל, אחד המכונאים של תלת אופן (ויבואן לינסקי) עם עודד דנון – רוכב עלית שמסרב להאט עם השנים
המסלול והרכיבה
המסלול המדהים יצא מהחניון העליון של יער עופר (חניון השלוחה), ושם גם הסתיים עם בירות, חבר’ה, פרסים בחסות BikeTec ומיני בשרים. יואב מאור על המסלול והיום: “רכבתי את המסלול פעמיים, בהקלטה שלו ובאירוע עצמו, ולטעמי נפלנו על יום מושלם מבחינת מזג אוויר, קרקע מדהימה מבחינת אחיזה, וכמובן שהטבע עכשיו בשיאו, עם פריחות והירוק-ירוק הזה, פשוט אי אפשר לפספס. וכך גם היו התגובות של האנשים. קיבלנו יום שהיה מספיק רק לצאת מהבית, כדי להתחיל לחייך בלי סיבה, אז אם הנפת רגל מעל אופניים – אתה בכלל בעננים.”
בדיעבד הוא לא ממש היה “גראבל קלאסי” כפי שנהוג לומר, ולטעמי נתן יתרון לאופני הרים – אבל על משקל גראבל שמאבל, אומר רק “יתרון שמיתרון”, את מי זה מעניין בכלל? לנו (הרוכבים שהגיעו עם אופני קרוס וגראבל) היה מאתגר ולכן מעניין ומספק. דרכי הכורכר שנבחרו במסלול הן כרמליסטיות באופיין: יש הרבה אבנים, הרבה חריצים ולעיתים ממש בורות וסלעים. אופני הרים נורמליים (קרי עם גלגלי 29 אינץ’ לדעת כותב שורות אלו) לא מרגישים את כל הפרעות השביל האלו: יש בולם או שניים, צמיגים רחבים בלחץ אוויר נמוך, והרוכב מסוגל לשעוט קדימה בלי לדפוק חשבון לשביל. על אופני סייקלוקרוס הריכוז גבוה יותר והמהירויות נמוכות יותר – או שאתה מתפנצ’ר או/ומתרסק.
מימין: רוכב מבואס כי אין לו ורוד בחולצה. משמאל: רוכבים שמחים כי יש להם.
רצה הגורל, וה-Niner RLT שלי, אופני גראבל אמיתיים ומדויקים, עליהם הרכבתי לאחרונה סט צמיגי CLEMENT שמנמנים ברוחב או-כה-נכון של 40 מ”מ, נמכרו השבוע. שמח וטוב לב הרכבתי מחדש את האייביס סייקלוקרוס המהממים שלי שהיו תלויים על הקיר בכל התקופה הזו (שלדת קרבון צפופה, קלילה ותחרותית) בהם צמיג 40 מ”מ לא נכנס, ובדיעבד – הייתי צריך לחכות שבוע בגלל אופי המסלול.
הרכיבה עצמה הייתה לפנים, מהממת ביופיה, מבורכת במזג אוויר נהדר, עם תחנת האכלה אחת בה שילבו איזוטוני, בננות ובירות בדיוק במחצית המרחק ומקטע סטרבה אחד בעלייה בדרך חזרה בק”מ ה-40, כדי שלתחרותיים תהיה תקומה ותשועה באירוע.
כ-70 רוכבים יצאו יחד ב-07:00 בבוקר לכיוון הסינגל “מזרון אדום” וסוויצ’בקיו, ממנו עברו לטיפוס כורכר תלול בחלקו אל עבר שבילי רון, גלשו מסביב ליישוב כרם מהר”ל וחוות מקורה האורגנית, טיפסו ליישוב עופר, גלשו אל עבר סינגל בת שלמה (שהיה אתגרי לנטולי השיכוך בשל עדרי פרות שטבעו בו את פרסותיהן כשעוד היה רטוב) ומשם לתחנת הרענון האלטרנטיבית באופיה בכיכר של בת שלמה.
לאחר הפסקת רענון קצרה, המשיכו הרוכבים לעבר הר חורשן, שם טיפסו פעמיים, דגמו סינגלים שלקחו את רוכבי הקרוס והגראבל לקצה (שוב, אין שיכוך, צמיגים צרים בלחץ אוויר גבוה, כידון מעוקל ונמוך, מעצורים שבעיקר מאטים… יש אתגר…) וחזרו בחזרה דרך מקטע הסטרבה (שהיה קצר מדי, בפעם הבאה להגדיר מראש את אורכו בבקשה) ודרך היישוב עופר. ראשוני הרוכבים סיימו את חמישים הק”מ בערך בשעתיים ועשרים, קצב גבוה שמעיד על גראבליות המסלול, וחיש קל פתחו בירות שכל אחד הביא מהבית, בשרים מיושנים ומעושנים ועוד כל מיני עניינים של “אחרי הרכיבה”.
ב CCC אנחנו חיות. טורפים. מחסלים עליות ובשר נא בלי למצמץ.
רגעים ראויים לציון
היו די הרבה רגעים ראויים לציון ברכיבה ב”גראבל שמאבל” היום:
- ראשית ה-Look & Feel. יואבי מאור הוא מאמן ומנהל קבוצת הכרמליטים, כנראה הקבוצה עם הסטייל הכי גבוה בענף השטח והמדים הכי יפים. פרט לריבוי חליפות רכיבה בעיצוב מעולה (שחור/וורוד/תכלת), החבר’ה מהקבוצה שלו מאמינים בעיקר בשלדות זנב קשיח, מטיטניום או פלדה אם אפשר, והרבה מהם אוחזים בשלדות קרוס/גראבל יפהפיות.
- ריבוי הנשים – נועה לוריה מאמנת קבוצות הנשים “עז ואחות” ודלית אנג׳ל, אודליה והדס מ-CCC, עוד זוג מעורב מ-CCC, טלי הברפלד, רייצ’י וולפיש, אלינור וסנר שהניחה לרגע בצד את מגני הברכיים ובאה לתת בנפח ועוד שלא מוכרות לי.
- “לרכוב עם”. לרכוב עם כל כך הרבה חברים שלא יצא לי הרבה זמן, שלא ראיתי הרבה זמן – אחחחח… איזה כיף… קצת עם וורן ושיו, קצת עם זק, די הרבה מאחורי יואבי החזק, עם עומרי ומקס, אורן ורמי, עם ומאחורי בחור חזק ולא מוכר על אופני טרק וביגוד ארוך, שאחר כך התברר לי ששמו ינון, עם עוזי שרכבתי איתו השבוע את מסלול מתיש לכיש באחד על אחד, עם ג’ורג’י קקטוס, עם מלא מלא חברים מתקופתי בכרמל שנראית היום כמו עבר רחוק.
אני גרתי בברוקלין ואתם לא.
- נופים מטמטמים, סינגלים מאתגרים, סוסים פראיים, חריצים מאיימים, IPA אחרי 25 ק”מ, חגורת צוואר וכתפיים תפוסה ומכווצת.
- חולצת אירוע שניתן היה להזמין בתשלום מראש בעיצוב של יואבי (ההוא שעיצב את החליפות המוצלחות של הכרמליטים ושל תלת אופן) – גם חולצות אמריקאיות משובחות של Fruit of the Loom וגם אחלה אחלה עיצוב, הדפס וצבעים (כן, הוורוד עדיין לא נמאס עלי. חסך מהילדות כנראה).
- ואולי הכי חשוב – Apres Ride ספורטיבי ומשובח. אט אט החלו להתקבץ עוד ועוד מסיימות ומסיימים. הצידניות נפרקו, הבירות הקפואות יצאו, גם גושי בשר החלו לקפוץ החוצה, מישהו שם מוזיקה, מישהו העביר וויסקי, ומישהו צלצל בפעמון סייקלוקרוס כחול בכל פעם שהגיע עוד איזה מאושר או איזו מאושרת. שמש, פלברה, בירות משובחות, מיני בשרים, בירות ביתיות שהביאו שי הר זהב ושמעיה וולפיש, חבר’ה שרכבו והזיעו יחד, ומלא אווירה וכיף – מי צריך יותר ואיזה כיף שבשבוע הבא תלת אופן ויואבי מארגנים לנו עוד אירוע מלא נשמה ו-vibe…
גלעד מיכאל מוסיף עוד כמה רגעים:
- “היה סינגל זורם מדהים אבל משובש מעקבות של פרות (נראה לי סינגל חגית). כל מי שרכב שם עם גראבל/סייקלו יצא כמו מתוך מכונת כביסה, רועד כולו.
- סוסה וסייח דהרו לידי וליד צחי אוחובסקי לא רוצים לפנות את המסלול. צחי אפילו צילם את הסייח דוהר לידי תוך כדי הרכיבה.
- היו הרבה פחות פנצ’רים ותקלות מרכיבות סייקלו קודמות.. כנראה שאנשים למדו. בדיוק כשחשבתי על זה בזמן הרכיבה היה לי פנצ’ר קטן בגלגל הקדמי… כמובן.. אבל CO2 והמשכתי לדרך.”
הצילום של אוחובסקי – סוסה רודפת אחרי גלעד מיכאל
אז תודה לצוות תלת אופן (עופר, עמית, אוריאל ויואב) על המלאכה, תודה לאבא של יואב על תפעול ותמיכה ותחנת רענון, תודה לאייל ארצי מ-BikeTec על הפרסים, לאוזי על פינת הבשרים וכל מי שבא והביא משקאות התאוששות.
ניפגש ב-TlatOfun Short & Cross בחניון שבילי רון בשבת הבאה.
