במהלך השנים ראיתי לא מעט טרנדים הולכים ובאים – ובתוכם לא מעט אנשים שלא נאמנים לאינטרס של עצמם. במקום להתחבר לצרכים האמיתיים שלהם, לאופי הרכיבה שלהם.
אבל תנועת המטוטלת מסדרת את הדברים מעצמה. האיזון חוזר, ולאחרונה יש תחושה שגם ההגיון הבריא חוזר: הדאונהיל האגרסיבי הופך לאנדורו והרוכבים ממש רוכבים חזרה לתחילת המסלול במקום לעשות הקפצות ברכב – מהפכני!
חברות שניסו לשכנע אותנו רק לפני זמן קצר ש”רק 29″ מתחילות לתקשר “מה שמתאים לרוכב” (עוד קונספט מהפכני…) ומציעות גם 27.5 במידות קטנות או לדגמים טכניים יותר… אופני הרים לכל טעם וסגנון במקום צבא אחיד של שטופי מוח שממלמלים “רק 29”.
יורדים עלי. מסתלבטים עלי שאני נשאר נאמן ל Yeti ASR הישנים, עם זנב גמיש, משולש קדמי מאלומיניום, בולם בן חמש שנים (עד השדרוג לאחרונה), וצינור ראש קדמי דקיק שכבר נראה מוזר לעין, אבל אני נשבע לכם – זה לא “קטע” שאני עושה לכולם. זו לא אצבע משולשת של דווקא. הייתי שמח לפנק את עצמי בצעצוע חדש, פשוט עוד לא מצאתי את המוצר שעושה לי את זה עד הסוף ושמתאים ממש בדיוק לצרכים שלי: שאפשר לאפיין אותם במשפט: “אופניים לכחול-אדום בבן שמן”. ברור שיש הרבה אופניים שפונים לסגמנט הזה, אולם אופניים זה משהו רגשי – צריך להתחבר ברמה האישית, להתאהב, וזה עוד לא קרה לי מאז הרכישה הקודמת.
אני גם אוהב גיוון ברכיבה וזה מסבך את הדרישות: גם שבילים וגם מרתון? אני מבלא את רוב שעות רכיבת השטח שלי ברכיבות של עד שעתיים עצבניות ומהירות בסינגלים של קק”ל. מרתון חד או רב יומי? נחמד, אבל כמטרה משנית. טיול מדבר? בשביל פעמיים שלוש בחורף זה הרבה פחות חשוב לי… אני רוצה הרבה מרכיבת סינגלים מהירה וטכנית – כלומר XC קלאסי, וכיסוי טוב ומגוון ככל הניתן לכל השאר.
אני גם אוהב תחושת מרכז כובד נמוך יחסית (בעייתי ב 29), צינור ראש של 69 מעלות, זריזות של XC , יעילות למרחקים ודרכי 4*4 של מרתון, ו Fun של שבילים שיהיה כיף איתם בסינגלים טכניים. טריידאוף בין שלושה סגנונות? בעיה… רוב אופני המרתון הם 29, ולמרות שהם השתפרו מאוד בשנים האחרונות כדי שיספקו את האג’יליתי שאני אוהב סטייל XC עם שינויי מהירות ורכיבה טכנית צפופה, צריך להשקיע בהם הון תועפות בלתי נסבל כדי שכל המערכת לא תהיה כבדה ומסורבלת. מהצד השני הרבה מאופני השבילים בקטגורית השבילים \ שיכוך 120 בנויים בגיאומטריה טיפה עצלנית, עם טופ טיוב קצר מדי והטיה לישיבה זקופה ולא תחרותית מספיק.
וכך כאמור, אני עדיין הכי נהנה על אופניים שהתוודעתי אליהם לעומק במבחן שערכתי ב 2009, פורצי דרך בכל מובן: משקל כולל נמוך (כ 11.5 ק”ג), פלטפורמה מעולה על בסיס ציר יחיד, שבשילוב עם הפרו-פדל מספקת לי אפס בובינג בעליות, אקטיביות מתלה ופינוק בקטעים טכניים, זווית ראש של 69 מעלות ו… גלגלי 26 – לפחות עד לאחרונה עת התחלתי בניסוי ה 27.5 ופוקס מלפנים. את התמהיל המדויק שלהם ניתן אולי לזקוף לעובדה שזה מה שקורה כשנותנים לאנשי גראביטי לתכנן אופני XC…
שנת 2009 בקנדה: אהבה חדשה בשם Yeti AS-R ואני עושים היכרות ראשונה. 5 שנים אחרי וזה עדיין זה, עם עידכון לפרונט… אותו דבר ב 27.5 היה מושלם. צילום: נדב רותם
XC ומרתון? לא רק ב 29…
רק ב 2014 החלו להופיע ניצנים ראשונים של זוגות שיכוך כפול ל XC\ מרתון ב 27.5, שיש להם פוטנציאל חדש: בחנתי כבר שניים כאלה – ה Giant אנת’ם 27.5 וה Massi ששניהם מתאימים גם לשבילי 4*4 אבל גם, או בעיקר לסינגלים (המאסי יאהב בולם 120 מלפנים). גם אופני סגל והטכניון שהתנסתי בהם הלכו על האפיון הזה וגם אותם אהבתי מאוד.
סוף סוף מתגלה ההזדמנות הנוספת של ה 27.5 והיא לא נמצאת רק אצל חובבי האנדורו: החזרת המרתון וה XC הנכון אל מידות המדיום והסמול… אלה שחטפו להם את החוויה אל ה 29 ואין בלתו. על הדרך מרוויחים גם הוספת אג’יליטי ו Fun לרכיבת סינגלים מהירה, ונכון – מפסידים מעט מהירות אבסולטית במתארים בודדים. זו הקטגוריה שחיכיתי לה – כמו מחפש זהב עקשן במערב הפרוע, ידעתי שהיא שם, רק שהיא לא קיבלה מענה ראוי כחמש שנים בתעשייה, באדיבות יצרני האופניים. כעת, אולי ניצנים ראשונים מתחילים לצאת.
GT למשל, יצאו לאחרונה עם מוצר שנראה כלוקח את כל מה שטוב באפיון מדויק, נקווה שגם יגשים את זה ברכיבה: 27.5, זווית 69 מלפנים, BB נמוך יותר עם Top Tube ארוך כמו של אופני XC. האפיון של GT בתכלס, אינו שונה כל כך מזה של האנת’ם 27.5 (שבהם ה BB טיפה מעל לגובה שאני אוהב, אם כי יש רוכבים שאוהבים את זה כדי לא להרביץ לסלעים) והסגל שיכוך מלא, וגם ה Yeti AS-R מעידן ה 26, למרות שבסרט שתראו למטה הם נשמעים כאילו המציאו את הגלגל:
בנוסף להם נרשמו השקות בכיוון גם מ Rocky Mountain (הת’אנדרבולט שמבחן שלהם יפורסם בשבוע הבא בבייקפאנל, שיצא כעת גם בקרבון, אם כי אלה מגיעים עם 120 מ”מ של שיכוך ולא 100 והם מעט שבילוניים יותר), וגם מפיבוט שהשיקו את המאך 4 בגלגלי 650B עם עיצוב מכוער ברמה קשה לעיכול אבל עם מתלה ה DW משובח שאני מקווה בשביל כולנו שיגיע לכמה שיותר דגמים. שפע של סנוניות להתחזקות קטגוריה שלטעמי היא מעניינת וחשובה: קרוס-קאנטרי-שבילים. אינשאללה שכל חברות האופניים יבינו שהם חייבות כזה בקו המוצרים שלהם.
על הפרוטוטייפ של סגל והחברה מהטכניון: פגעו בול בפוני של האפיון שאני אוהב. (צילם: איתי גרואג)
4 הערות קטנות לסיום
- 27.5 זה אכן כמעט כמו 26. ההבדל לא דרמטי אבל הוא קיים. יבואנים ותיקים שדיברתי איתם לאחרונה מקללים את היום שהטרנד הזה הפציע, ואפשר להבין אותם: בשביל הבדל זערורי מבחינתם בחווית הרכיבה נכנס להם כאב ראש לוגיסטי ונמחק ערך ממלאי ה 26, אבל הי, אם השוק היה צריך תירוץ כדי להחזיר את ההגיון למקומו והקורבן הוא ה 26, שיהיה. מנקודת מבטי האנוכית – העיקר שיהיה כיף על האופניים…
- אם כבר מדברים על להתקע עם האופניים הישנים שלכם: לפעמים דווקא משתלם לחכות. ה XTR שהושק לאחרונה והשינוי שהוא מבשר בליין השטח של שימנו – מעבר ל 11 הילוכים, יכול לבאס את כל מי שקנה בשנה האחרונה מערכות\אופניים במיטב כספו, ומגלה כעת שמה שהיה קצה קצוות רק לפני דקה הפך לפתע לסטנדרט 10 ההילוכים הישן, של פעם…
- כדי להאריך מעט את חיי ה Yeti ולעדכן אותם עד שאתאפס ואמצע את האופניים הבאים שלי אני עמוק בפרויקט השדרוג – שכבר מוכיח את עצמו בענק. (לכתבה ראשונה, לכתבה השנייה)
- כל האמור לעיל אינו בבחינת התחייבות שהאופניים הבאים שלי לא יהיו עם גלגלי 29… 🙂