רותי פולוילר מביאה לכם את כל הנימוקים החשובים למה הג’ירו יותר מעניין אותה מהטור, וגם טיפים לגבי התאריכים החשובים שבהם אסור להמצא רחוק מהיורוספורט:
* סקירת הג’ירו דה איטליה בחסות Rudy Project ישראל – נותנת החסות הראשית של BIKEPANEL!
רציתי לכתוב הקדמה על הסיבוב האיטלקי, משהו מעבר לנתונים היבשים, המספרים, העליות והספרינטים. הג’ירו שלי מלא רגשות: מתח ועצבים, שמחה ועצב, התרגשות, התעלות ועייפות. בשבילי, הגי’רו הוא המרוץ החשוב ביותר בשנה. אבל, כמו שאומרים, תמונה שווה אלף מילים:
הנופים הכי יפים
Ortisei, Alpe di Suisi
Passo di Tonale
Passo Giau
בדרך ל-Zoncolan
The Zoncolan
הנגישות הכי טובה
בוחן פתע לחדי העין: את מי אורית מצלמת? רמז – השנה היא 2009
איפשהו בדרך ל-Passo Giau
האוכל הכי טוב
Pizza, Ravioli and Späzle
מאפייה ב-Belluno
ספרינט ב-Bergamo
הסיום ב-Zoncolan, קור מקפיא, גשם שוטף וברד. הסאונד אולי נשמע רע אבל בחיים הוא היה מחריש אוזניים: משחק גמר של מכבי תל אביב כדורסל, בהיכל נוקיהו, נגד פאנאתינייקוס ברבע האחרון כשמכבי מובילה בנקודה ואחד היוונים עומד על קו העונשין – כזה מחריש אוזניים.
וכמובן, הרוכבים הכי יפים
מנואל קווינזיאטו, פיליפו פוזאטו, לארס באק, ארוס קאפצ’י, איבן באסו, דיוויד מילר, תומאס לווקוויסט. יש עוד כמה רוכבים יפים, כמו שאתם יודעים, אבל גם אני וגם המצלמה שלי לא היינו בפוקוס…
יחסי הציבור המודרניים – פרומו, טוויטר, פייסבוק ואתר – כולם בראש הפלוטון המקצועי.
לראייה – הפרומו הכי שווה אי פעם (בעיקר כי רואים את אורית ואותי בשניות 12-13, מצד שמאל למטה, כ-150 מטר מהסיום על פסגת הזונקולן)!
בפעם הראשונה שממש התרכזתי בג’ירו למדתי שמות חדשים שמתגלגלים על הלשון: סטלללללביווו (Stelvio), מוררררטירררולללו (Mortirolo), מאאררררמולאאאדה (Marmolada), צ’ינקו טררררררה (Cinque Terre), מילאאאאנו (Milano) (אבל עליה שמעתי כבר קודם). מאז החלום שלי הפך להיות “אני חייבת להגיע למרמולדה”. במאי 2011 הייתי מאוד (מאוד) קרובה, הגעתי לפאסו ג’או, אבל לא הגשמתי. צריך להשאיר משהו לפעם הבאה…
(Not) on my way to the Marmolada
בסך הכל התמזל מזלי והצלחתי לסוע פעמיים לחוות את הג’ירו מיד ראשונה, ביחד עם
חברתי הטובה, אורית. אני משערת שבכל מקום באירופה בו עובר מירוץ אופניים מקצועני חשים בהתרגשות של התושבים, בערים הגדולות ובכפרים הקטנים. אבל כאשר המרוץ הורוד – La Corsa Rosa – כובש את כל המדינה, מצפון עד דרום, לאורך כמעט כל המסלול, כולם נתקפים בקדחת ורדרדה – אפילו העצים ורודים!
San Martino di Castrozza
השלבים החשובים או “מתי להודיע בעבודה על “חולי day”:
הג’ירו אורך שלושה שבועות. 21 ימים של שכרון חושים, והכל משודר ביורוספורט מדי אחר צהריים, בשידור ישיר עם דיוויד הארמון ושון “המלך” קלי. שמחה וצהלה.
אבל, אתם שואלים, הרי אי אפשר לעצור לגמרי את החיים ולשבת ולבהות בטלויזיה, הלא כן?! זהו, שלא חייבים. שלושה שבועות זה זמן ארוך מאוד והסיכון להשתמש במאגרי האנרגיה והסבלנות ולגמור אותם, כבר בשבוע הראשון, מחייב הערכות מוקדמת. כמו גם העובדה שרובנו אנשים עובדים וצריכים להמשיך לעבוד גם אחרי מאי 2012.
במקרה יצא לי לעבור על המסלול ולבדוק אותו בשבילכם. מנסיון של שנים ובעיקר מתסכול של שנים אני יודעת שבדיוק ביום הכי חשוב, מישהו או משהו יגרום לכם ל”התקע” בעבודה. יגיע איזה טלפון “ממש חשוב” או שאיזה לקוח יחליט שהנוכחות שלכם בשיחת ועידה (שולית לחלוטין) “הכרחית”, ולכן ידע מוקדם ותכנון מראש עלול להציל אותכם ולהעניק לכם חוויה שתישאר איתכם עוד הרבה שנים.
באופן כללי – שבת וראשון הם ימי החופש העולמיים לכן הם תמיד חשובים ושווים, גם לספונסרים, גם לרייטינג וגם לנו, הצופים. השבוע הראשון הוא בעיקר ספרינטים. מי שאוהב לראות אותם “חי” – מעולה. מי שלא חייב, יכול לראות את התקציר באינטרנט יותר מאוחר.
בגאזטה, אפשר למצוא את כל הפרטים הטכניים שרק אפשר לחשוב עליהם, לפי יום/שלב:
מפה כללית של היום, עם סימון הדרך של הרוכבים ונקודות חשובות (הרים, ספרינטים, הפסקת אוכל). פרופיל כללי של היום, שוב עם סימון הנקודות החשובות ומרחקים. תכנון זמנים – צריך להוריד קובץ pdf ואז אפשר לדעת מתי הם יגיעו לאיזו עיר בתלות במהירות הרכיבה. שם כתוב גם מתי מתחיל השידור ובערך עד איזו שעה. מפות ספציפיות של ההרים, עם חלוקה לזויות וקילומטרים. כמובן שהכי צבעוניות הן המפה של המורטירולו ושל הסטלביו ביום הלפני אחרון. מפה של הקילומטרים האחרונים – מעניין מאוד בימים שנחשבים לימים שטוחים.
מי שמחזיק בחשבון טוויטר ישמח לקבל עדכונים שוטפים ותמונות: http://twitter.com/#!/giroditalia
אבל, בקיצור מקוצר ותקצירי במיוחד, בלי פרטים טכנים, רק תאריכים, זה מה שהכי חשוב לדעת (לדעתי):
שבת, 5 במאי – היום הראשון, נג”ש, 8.7 ק”מ. דנמרק. מה? – לא תראו?
שבת, 12 במאי – 202 ק”מ של הרים בינוניים: 3000 מטר מצטבר. סיום בעלייה Rocca di Cambio באורך של 19.1 ק”מ, שיפוע ממוצע של 3.9% ושיפוע מקסימום של 10%. אם אפשר, תפנו מפגישות את אחר הצהריים.
ראשון, 13 במאי – עוד 229 ק”מ של הרים בינוניים. יהיה יום טוב, מסלול תובעני, עליות וירידות, עם סיום שטוח אבל אחרי הר דרגה 2 (עם קטעים של 12%). אין ברירה, אבל צריך לעבוד.
שלישי, 15 במאי – 187 ק”מ בדרך ל-Assisi. מתגלגלים כל היום עד הסיום באסיסי: 3.9 ק”מ, שיפוע ממוצע 8.8% אבל עם מקסימום של 15%.
רביעי, 16 במאי – היום הארוך ביותר, 255 ק”מ מתוכם משודרים כ-150 ק”מ. שלב שטוח יחסית. בסוף יש גבעה קטנה, montecatini, שלא אמורה להפריע למארק קאבנדיש לקחת את השלב. זה איזור האימונים שלו במהלך העונה (הוא מתגורר ב-Quarrata כשהוא יוצא מהאי מאן), ואולי הוא יפרוש לקראת השבוע הבא שמקיף את הדולומיטים. בעייה אסטרטגית – האם אפשר לראות שני שלבים בעבודה, יום אחרי יום? אם צריך לבחור… אז עדיף להתכונן למחר.
חמישי, 17 במאי – רק 157 ק”מ של הרים בינוניים. שיני כריש רחבות. מישהו יפתיע היום ויברח. יהיה מעניין. יום קשה בעבודה, כי ידוע שביום חמישי בחמש כל הטרולים יוצאים בהתקפה מאורגנת ואישית נגדי. אני אנסה לצאת מוקדם מהעבודה, או לפחות לוודא עם הבוס שאחר הצהריים אין טלפונים ויש גישה חופשית לאינטרנט.
ארבע פסגות באמצע הדרך, מדורגות אבל קצרות יחסית, כמה מאות מטרים כל אחת, וסיום מקסים ב-Sestri Levante.
שבת, 19 במאי – 205 ק”מ. האקשן מתחיל. להודיע מראש לבן/בת הזוג על אחה”צ חופשי. יש סיכוי שמי שינצח פה יהיה המנצח במילאנו.
אחרי 142 ק”מ שטוחים למדי הרוכבים ייתקלו בשתי עליות:
Col de Joux אורך של 22.4 ק”מ, 5.6% שיפוע ממוצע ומקסימום של 12%
Cervinia אורך של 27 ק”מ, שיפוע ממוצע של 5.5% ומקסימום של 12%. זאת העלייה הארוכה ביותר במירוץ.
ראשון, 20 במאי – יום סופר קשה, עם שידור טלויזיה ארוך. ארבעה הרים מדורגים, סיום בעלייה. על הבוקר כשמגיעים למשרד צריך להיראות “לא בקו הבריאות”. מבט זגוגי וחיוורון יכולים לעזור. בשעה 12:30 צריך להתחיל להאנח ולהשען אחורה על הכסא. ב-14:00… העכבר נפל מהיד והרגל כבר על הגז בדרך הביתה!
4 פסגות, סיום בעלייה, 172 ק”מ:
Valico di Valcava אורך של 11.6 ק”מ, שיפוע ממוצע 8.1%, מקסימום של 17% (!)
Forcella di Bura אורך של 10.9 ק”מ, שיפוע ממוצע 4.3%, מקסימום של 12%
Culmine di San Pietro אורך של 9.8 ק”מ, שיפוע ממוצע 5.2%, מקסימום של 12%
Piani dei Resinelli אורך של 7.8 ק”מ, שיפוע של 7.8% ומקסימום של 12%
הק”מ האחרון
רביעי, 23 במאי – להודיע מראש בעבודה שיש אירוע משפחתי. אין טעם לשחק אותה, שלא יהיה ספק, חייבים לצאת הביתה בשעה 14:00. להגיע לסלון, להכין חטיפים/משקאות, טלפונים/מחשבים ניידים ופשוט להנות!
187 ק”מ, ארבע פסגות יפהפיות, מ-Falzes/Pfalzen ל-Cortina d’Ampezzo:
Passo Valparola אורך: 14.1 ק”מ, שיפוע ממוצע 5.5% ומקסימום של 13%
Passo Duran אורך: 12.2 ק”מ, שיפוע ממוצע 8.1% ומקסימום של 14%
Forcella Staulanza אורך 12.3 ק”מ, שיפוע ממוצע 6.9% ומקסימום של 11%
Passo Giau אורך 9.9 ק”מ, שיפוע ממוצע 9.3% ומקסימום 14%
הסיום בירידה – 20 ק”מ לתוך קורטינה ד’אמפצו, עיר הבירה המהפנטת של הדולומיטים (סיבה מעולה להושיב את בן/בת הזוג ולתת להם להבין למה אתם חייבים לסוע לשם באביב הבא!)
שישי-שבת, 25-26 במאי – איך אומרים בצרפתית – raison d’etre – הסיבה לקיום. בימים האלו אין טלפונים, אין צ’אטים, אין תקשורת עם העולם, למעט יורוספורט. גם אין חטיפים, שלא ייתקע בגרון!
ביום שישי יהיו לנו 5 פסגות מדורגות במשך 197 ק”מ, מ-Treviso ל-Alpe di Pampeago Val di Fiemme:
– Sella di Roa אורך 7 ק”מ, שיפוע ממוצע 6.5% ומקסימום של 11%
– Passo Manghen אורך 20.5 ק”מ, שיפוע ממוצע 7.4% ומקסימום של 15%
– Passo di Pamepago/Reiterjoch אורך 10.5 ק”מ, שיפוע ממוצע 9.7% ומקסימום של 16%
– Passo di Lavazé אורך 6.3 ק”מ, שיפוע ממוצע של 8.6% ומקסימום של 13%
– נסיים בעלייה ב-Alpe di Pampeago Val di Fiemme. אורך של 7.7 ק”מ, 9.8% ממוצע ומקסימום של 16%.
שבת המלכה תציג בפנינו שוב 5 פסגות מדורגות, 218 ק”מ מעולם אחר:
– Passo del Tonale אורך של 15.1 ק”מ, שיפוע ממוצע 6.1% ומקסימום של 8%
– Aprica אורך של 15.9 ק”מ, שיפוע ממוצע (בקטנה) 3.1% ומקסימום של 9%
– Teglio אורך של 5.9 ק”מ, שיפוע ממוצע 8% ומקסימום של 15%
– Mortirolo אורך של 11.4 ק”מ, שיפוע ממוצע (!) 10.5% ומקסימום של 22% (!)
– והפינאלה – Passo dello Stelvio. אורך של 22.4 ק”מ (!) שיפוע ממוצע 6.9% ומקסימום של 12%.
אין יותר טוב מזה
מאת: רותי פולוילר
רותי פולוילר עברה לספורט הגלישה באינטרנט אחרי “וי” על צלילה, רחיפה וטריאתלון, עקב פריכיות יתר ונטייה אפסית לאתלטיות. עוקבת אחרי עולם האופניים עוד מהתקופה של גרג למונד, ובאובססיביות – כבר שני עשורים. מעדיפה להתרכז באנשים על האופניים ובסיפורים האישיים מסביב. לבלוג של רותי בטאמבלר.
מחר: סקירת הקבוצות והרוכבים בג’ירו השנה!