ישנם אופניים שקשה להבין, יש ברורים ויש מפתיעים. הניינר RLT Steel הם מהאחרונים. הם לגמרי מכווני מטרה והמטרה רחבה מאוד: רחבה כמרחב החופש שתתן להרפתקה הבאה שלך.
מאת: ירנין פלד
דגמן: נמרוד כהן וגיאחה
צילמו: גיאחה, ירנין, נימי
אמרו לי לתאם עם ערן ולקחת ממנו את האופני גראבל שלו למבחן. אכן נפגשנו בקצה דרך כורכר לאחר כמה ימי גשם ושמש של סתיו נעימה שייבשה את רוב השלוליות. אין ראוי יותר מהמצב הזה לקבל לידי אופני גראבל. ערן מצייד אותי בעוד זוג צמיגים ופנימיות ברוחב 35 למקרה בוץ… אני אומר בסדר רק כדי להרגיע וחושב לעצמי שלכל היותר אחליף את הקדמי כי ברור שלאחורי יש המון מקום. בבית אני מכוון לי אותם לנוחיותי ומצפה למחר לרכיבה ראשונה.
- דגם: Niner RLT Steel – אולטגרה הידרו
- מחיר: 13,800 ש״ח (דגם על בסיס 105: 11,500 ש״ח)
- משקל: 11ק"ג (כולל פדלים וחומר בצמיגים)
- משווק: רשת חנויות Recycles
ייעוד האופניים – ושיחה על מה שבין סייקלו לגראבל
או, זו שאלה חשובה, טוב ששאלתי… ניינר מגדירים אותם כאופני הרפתקאות (Advanture). בהתאם אלו אופניים עם הכנות לחיבור סבל ותוכננו למרחקים ארוכים. הכוונה בהם היא לתת לרוכב את האפשרות להגיע למקומות נסתרים מהדרך הסלולה. לאפשר רכיבה של כמה שעות מהנות, רכיבה שלהגיע היא לא המטרה העיקרית שלה. אלו אופניים לרוכבים שיש להם את הזמן לרכיבה לרכב למקומות רחוקים, למקומות שאולי לא היו בהם עדיין, ואז לחשוב על דרך חזרה מאתגרת ויפה לא פחות.
עד לא מזמן היו אלה אופני סייקלו קרוס ששימשו גם למה שמכנים גראבל (דרכי עפר). זה לא שהיו רכיבות וז'אנר כזה של רוכבים קודם לכן – רק שקראו להם אז אופני טורינג והשתמשו בהם גם לגראבל. עם הזמן והאבולוציה התפתחה גם הדרישה לאופניים שמטרתם הייעודית היא לגראבל, כולל מענה לצרכי מתחרים בתחרויות גראבל ייעודיות.
ביחס לסייקלוקרוס – רכיבות גראבל ותחרויות גראבל בעולם שונות בכל היבט כמעט מסייקלו קרוס- הן ארוכות בזמן ובמרחק, מתרחשות על דרכי עפר ולא בעיקר משטחים חלקים כמו אדמה\בוץ\דשא, והרבה פחות דינמיות מבחינת כמות סיבובים ואג'יליתי נדרש מהאופניים, ובהתאם גם – יש הבדלים משמעותיים למדי בין ההגדרות של אופני גראבל לאופני סייקלו. בסיס גלגלים בד"כ ארוך יותר, מרווח צמיגים אמור לאפשר צמיגים רחבים יותר, גובה ציר מרכזי יכול להיות נמוך יותר, הרייק וההיגוי רגועים בהרבה, ועוד…
ביחס לטורינג: אלו אופניים עם הכנה לסבל מאחור, אבל מלפנים יש מזלג קרבון ללא כל הכנה לסבל כבאופני טורינג קלאסים ועם מרווח בוץ לא נדיב במיוחד מלפנים. יש מקום לבקבוק שלישי מתחת לצינור התחתון ואפשרות לחבר כנפיים כדי לשמור על ניקיון הרוכב, ציודו ובגדיו.
עיצוב ושלדה
ברמה העיצובית מדובר בפלדה, ואי אפשר לברוח מכך. לפלדה יש את האסתטיקה שלה והיא חיה בעולם עיצובי אחר משל הקרבון והאלומיניום. זו שפה אחרת שמתכתבת עם יצרני הקסטום המובילים והדוגמנים ההיפסטרים של רפא. בתוך העולם הזה, יש חשיבות גדולה יותר לנגיעות קטנות, למגע של ייחוד ומקוריות שאינה "Over the top". מינימליזם. כאשר רוצים משהו יותר ראוותני עושים זאת באמצעות הצביעה. הניינר הם בהחלט אופניים יפים מהכיוון הרגוע והשקט של היופי.
המזלג וצינור הראש הרחבים מלפנים מייצרים טאצ' מודרני וחזק יותר משלדות פלדה רבות אחרות שנראות מוזר עם דקיקות מלפנים. הנגיעות הגרפיות עדינות והחיבור בין אפור לצבעים פלורסנטיים תמיד עבד יפה – פה עם הכתום שמכניס חיים למסגרת בתנועה מהמזלג אל כל צינור עד החלק האחורי. הגרפיקה מצוינת, לא מפריעה לנקיון אלא מחזקת אותו. אהבנו את מיקום הלוגו המקורי דווקא על צינור האוכף ולא על הצינור התחתון.
האופניים האלו לא קלים: 11 קילו כולל פדלים וחומר בצמיגים. לשם השוואה אופני שטח שלי שוקלים 10 קילו… כנראה שלפי המתכננים שלהם זה לא החלק החשוב באופניים האלו. נכון שמשקל קל תמיד עושה לנו טוב יותר אבל אופניים זה יותר ממשקל ופה מתחילה ההפתעה. על זה כשנצא לרכב.
הם מתבססים על שלדת פלדת ריינולדס 853, בצינורות הן בעלי פרופיל עגול ודק, עם מזלג קרבון של ניינר בצבע אפור עם כתום. לוותיקים השם ריינולדס אומר הרבה מאוד ומעלה זיכרונות מימים שהיינו צעירים וקרבון היה בגדר מדע בדיוני ומטוסים, טיטניום היה בנמצא אבל לעשירים ו-NASA בלבד. ריינולדס מייצרים צינורות פלדה איכותיים משנת 1898. עולם האופניים מכיר את סדרת הצינורות 531 שהוצגה לראשונה ב-1935 והיתה מהפכנית לאותה תקופה: קצות הצינור היו עבים יותר וכך ניתן היה לייצר מבנים חזקים וקלים יותר ממה שהיה באותה תקופה. ה-531 שמשו לייצור אופניים של מגוון אפליקציות: מה-Dawes Galaxy – אופני תיור איכותיות ואלמותיים ועד מיטב אופני הכביש עליהם רכבו אלופים רבים. ריינולדס מתהדרים שמאז 1958 27 מנצחי טור דה-פרנס השתמשו בשלדות ריינולדס.
כיום יש לריינולד כמה סוגי צינורות בעלי אופי שונה ומאפינים יחודיים. כל סדרה מסומנת ע״י מספר. החל מ-520 ועד 953. צינורות 853 טובים מאוד לשלדות הבנויות בריתוכי טיג מכיוון שאזור הריתוך מתחזק כשהוא חוזר לטמפרטורת החדר.
הצינורות דקים אך עדיין חזקים מאוד ומאפשרים בניית שלדות חזקות בעלות העברת כוח נהדרת. שלדות איכותיות הבנויות מצינורות ריינולדס באמת עונות להגדרה Steel Is Real. אמרה המנסה להגדיר את הפלדה כחומר האמיתי לייצור שלדות אופניים. שלדות שהן קלות, חזקות ועם זאת סופגות ויברציות בצורה מדהימה. החומר מאפשר לבוני השלדות ״לשחק״ איתו לכדי יצירת שלדה כפי שהם התכוונו שתהיה. יש שאומרים שטיטניום טוב יותר ועמיד יותר. התשובה של היכל הפלדה היא שהטיטניום הרבה יותר יקר וקשה למניפולציות. בנוסף ניתן עד היום למצוא שלדות פלדה איכותיות שיוצרו בשנות ה-70 וה-80 ואפילו עוד לפני והן מרגישות כאילו יוצרו אתמול.
על רקע הצינורות הדקים בולט במיוחד צינור הראש הרחב המותאם למזלג טפרד 1.5 על ⅛.1. צינורות תומכות הכיסא דקים מאוד ומעוקלים בצורת שעון חול המזכירה מאוד את שלדות האלומיניום הידועות של קנונדייל. הם נועדו כדי לעזור בשיכוך החלק האחורי ולתת עוד מרווח בוץ נדיב אפילו עם צמיגים ברוחב 40.
השילדה מגיע בשתי צביעות: לבנה עם אדום או אפורה עם נגיעות כתומות, לבטיחות. זו שבמבחן היא האפורה. המראה הכללי של האופניים הוא של אופניים פשוטים. שום דבר מלהיב אבל זה בדיוק העניין. האופניים האלו מאוד תכליתיים ולי הפשטות הזו עושה את זה מאוד. מודה שאני נוטה לעיצובים פשוטים ונקיים יותר והניינר RLT Steel עם הצינורות הדקים וגאומטריה הקלאסית למראה עושים לי את זה. חזרה למקורות הרכיבה שלי. רכיבה שהיא הרפתקאה.
רק נקודה אחת שבולטת היא נושא החיווט. על רקע השלדות החדשות עם החיווט הפנימי פה החיווט החיצוני נראה מעט מיושן ומעבר הכבל ברקס הקידמי אפילו מפריע למרווח בוץ הקטן גם כך.
אבזור
האופניים נבנו ע״י ערן לשימושו הפרטי וכך יוצא שהם אופניים מאובזרים כלבבי:
- הגלגלים הם של אמריקן קלאסיק שטח רחבים מאובזרים בצמיגי מיניון 700×40 של WTB. לשם השוואה, רוב אופני הסייקלו מגיעים כברירת מחדל עם צמיגים המתקרבים יותר ל 32 מאשר ל-40, מה שאומר שפה יש סוף סוף התאמה נכונה לייעוד. 40 זה רחב יותר ונוח יותר ונתמודד עם הבוץ כשיבוא. המזלג, שלא כמו המשולש האחורי, צר יחסית ובשילוב עם צמיגים ברוחב 40 על חישוק רחב השאירו מרווח בוץ קטן.
- מערכות הילוכים Shimano Ultegra עם ברקסים הידראולים של שימנו. אמינות, אמינות ואמינות.
- פדלים XT
- אוכף Fizik Gobi (אישית הייתי רוצה אחר אבל זה לא שלי…)
- מוט אוכף וכידון של ניינר וסטם של פרו. הסטם והכידון הם מאלומיניון ולכן הסרט כידון הכפול היה תוספת מבורכת לנוחות ושיכוך המהמורות.
אז איך הם באמת על השבילים והדרכים הנסתרות?
מהרגע הראשון ברור שאלו אופניים שלא נועדו לתת בראש בעליה או בכל קטע אחר. המשקל, 11 ק״ג זה לא משקל של אופני טיפוס וספרינטים ואכן משהו ברכיבה עליהם משדר רוגע ונינוחות.
אחרי שגמרתי לאנוס את האופניים לקצבים גבוהים על כבישי חקלאים ועליות קצרות במהירות הבזק הבנתי שקשיחות לא חסרה פה אבל מצד שני זה ממש לא האזור מחיה של ה-RLT מהפלדה, ואת האכזבה שלי מהמשקל וההתנהלות של האופניים יש לזקוף לרצון שלי להוציא מהאופניים מה שהם לא אמורים לתת ואת זה תוכל כל צרפתייה להסביר לכם. הפלדה המשובחת יחד עם הגאומטריה גורמת לך (או מאלצת אותך) לרצות לקחת את הזמן שלך וליהנות מהרכיבה ולהשאיר את הדופק באזור הנוח שלו.
אז עברתי לרכיבה יותר רגועה עד לסינגל הקרוב, ופה האופניים הפתיעו אותי. נכון שהם לא האופניים הזריזים ביותר בחבורה אבל לא היתה לי שום בעיה בסינגל, גם לא במהירויות נמוכות. הם יציבים וזורמים בסינגל באלגנטיות מרשימה. לרגע לא הרגשתי בעיה לשלוט בהיגוי או חשש לאבד את הקו שלי. לא ציפיתי להתנהגות כזו בסינגלים.
לרכיבה הארוכה שלי כבר יצאתי עם הבנה טובה יותר של האופניים – כבר ידעתי למה לצפות ויצאתי לבדוק אם הציפיות יתאמו את המציאות. הרכיבה המתוכננת לשישי שמשי ויפה הייתה רכיבה של כ-4 שעות באזור נרחב המוכר לכל באי מבצע יואב. כמובן שרכיבה כזו חייבת לכלול סינגלים, דרכים חקלאיות, דרכים לא דרכים והמון נוף מדהים. כל זה מלווה בשקט פנימי שיתאים לחיצוני.
זו הייתה רכיבה שהמון זמן כבר לא הייתה לי שכמותה. רבים אולי לא יבינו זאת אבל יש משהו ברכיבות אפיות וארוכות. רכיבות שהזמן והמטרה להגיע לא נלקחים בחשבון, ויותר מכל: רכיבות שנותנות לכם להיות לבד במרחבים. זה זמן אישי שלך אם עצמך ללא שום גורם זר שיפריע, שימשוך, ידחוף, שירצה משהו אחר לכיוון אחר. זה רק אתה, עצמך והמרחב שלפניך. לפעמים לצאת לבד ללא שותפים זה דבר מבורך ומאוד חשוב. יהיו כאלו שלאחר מכן ירגישו צורך לשתף את כל מי שנקרא בדרכם ויהיו כאלו שישמרו את החוויות האלה לעצמם. בכל מקרה אני ממליץ על רכיבה כזו לכל רוכב באשר הוא, ולגבי הפרטנר שלי לא יכולתי לבקש פרטנר טוב יותר מאשר ה-RLT פלדה!
זו היתה רכיבה מדהימה שלקחה אותי למקומות שמזמן לא ביקרתי בהם. אלו מקומות שהם יותר שלי מאשר מקומות על מפה. אלו מקומות שלעבור בהם שוב היה כמו לבקר חבר קרוב. אלו מקומות שהנוף הנשקף מהם נוסך בך רוגע ושלווה. ביחד עם הירוק החדש לאחר הקיץ הארוך. הרגשתי תחושה של התחדשות ורצון להמשיך עוד ועוד. אכן יכולתי להמשיך ולרכב עוד שעתיים שלוש ללא כל בעיה.
"אופני הרפתקאות"? אכן, ההבטחה של ניינר לגבי ה-RLT פלדה מתקיימת. בהחלט מתקיימת. אפשר להעמיס עליהם ציוד לכמה ימים ולצאת לסופ״ש ארוך ברחבי הארץ. לבד או ביחד זה לא משנה. היעד לא משנה. הדרך היא הנושא. אופניים שמשדרים פשטות במובן הכי טוב שיש. כמו חבר נאמן, שותף שקט.
איפה המגבלות
העובדה שבמבט מרחוק רואים גם פה משהו שמזכיר אופני סייקלו קרוס מטעה: המשקל הכבד והתגובתיות לרכיבה אגרסיבית יותר היא מגבלה מורגשת. הגמישות של הפלדה והגאומטריה המתאימה לגראבל מייצרים עצלות ברכיבות דינמיות קיצוניות כמו בתחרויות סייקלו, והאופניים פשוט פחות אוהבים סיבובים הדוקים, שינויי קצב, ויציאה לעמידה אגרסיבית באול אאוט…
רוחב הצמיג הקדמי מוגבל פה, ולא ממשיך קו עקבי עם החלק האחורי. באופניים כאלו צמיג קדמי רחב זה ממש חובה ובהחלט לא משהוא שכדאי לוותר עליו. ביום גשם ובוץ אתם תמצאו את עצמכם נאבקים בבוץ שנצבר בין המזלג לצמיג וממש מקשה על הרכיבה.
החיווט החיצוני – היה רצוי שחיווט של הברקס הקדמי יעבור בתוך המזלג. שאר החיווט הגיוני שיהיה חיצוני… להשחיל כבל הילוכים פנימי אי שם בין עץ על אם הדרך לבית בודד בשום מקום זו לא חוויה מפנקת בטח כשהאופניים עמוסים בציוד.
סרט כידון כפול – תפנקו את עצמכם עם עוד סרט כידון רך ונעים כי סרט דק וסקסי לא מתאים פה בכלל, ממש לא. כמו כן לדעתי יש מקום ורצוי לשדרג את הגלגלים לגלגלי שטח טיובלס, כפי שנבחנו, במעמד הקניה. זה ייתן יותר נפח לצמיג וישפר את הנוחות הכללית ברכיבה ואת האחיזה בסנגלים.
סיכום
הניינר RLT Steel החזירו אותי חזרה הרבה שנים לאחור אל אופני הפלדה הנהדרים שלי. לימים שעמדנו בחנות אופניים והתפעלנו מיצירות פלדה מרהיבות. ניינר ייצרו אופניים למי שמחפש רכיבות ארוכות, רכיבות של כמה ימים, הרפתקאות וגילוי של דרכים לא מוכרות.
אלו אופניים שידאגו שתרכבו בקצב נינוח, לא שאי אפשר ללחוץ ולהעלות דופק לשחקים ומי שיכול גם לסטטוספרה, אבל בשביל זה יש אופניים אחרים. אם תרכבו סתם כך בחבורה רכיבה של יום או באירוע כמו מתיש לכיש כנראה שתהיו מחוץ לתחרות ה"למי יש יותר… חדש, קל, סקסי", אבל כן תוכלו להשתתף ואפילו לנצח את תחרות שתית הבירות בסוף, כי אחרי 100 ק״מ תגיעו עליהם טריים יותר ומותשים פחות מהויברציות המצטברות והעצבנות בהיגוי שישפיעו על חבריכם עם אופני הסייקלוקרוס. הניינר ישאירו אתכם מחייכים.
הניינר RLT Steel הם פלטפורמה נהדרת למי שמחפש אופניים שיקחו אותו עד לשם ובחזרה. שיעברו איתו בדרך דרכים מכל הסוגים, סינגלים, אספלט שחור לפעמים, עוד דרכים והכל לשם הרכיבה. בלי יומרות למהירות, תזזיתיות, וסיבות לקחת עוד ריטלין.
