חשמל בשטח!? מבחן לאופני הרים חשמליים Koning Rock
לראשונה קיבלנו למבחן BIKEPANEL אופניים חשמליים בעלי יכולות שטח – הכלאה מעניינת בין אופני XC זנב קשיח לאופניים חשמליים. המגמה הזו היא מגמה חשובה וכנראה שתתחזק בשנים הקרובות: לאחר ההצלחה חסרת התקדים של חדירת האופניים החשמליים לרחובות הערים, נעות חברות האופנים לחפש שימושים נוספים ליכולת החשמלית והן פונות לסגמנט השטח.
Koning הוא מותג שמיוצר ע”פ מפרט שמוציאה אליו חברת “אלקטריק סטורם” שחנות היבואן שלה נמצאת בדולפינריום בת”א. אלקטריק סטורם החלה לייבא לאחרונה גם את מותג האופניים הספרדי BH (לאתר BH ישראל לחצו פה), והם פוצחים במהלך להפוך לגורם משמעותי בשוק האופניים הישראלי.
מאת: קובי אשל
צילום: יוג’ין לויט, קובי אשל
בנקודות:
- אופניים ודגם: Koning Rock
- מחיר: 7800 ש”ח
- משקל: 25.3 ק”ג
- יבואן: Sturm – דולפינריום ת”א
קל להיסחף אחר ההתנגדות הפופוליסטית לאופניים חשמליים
שמעתי את אלכס אנסקי בתכניתו בגלי צה”ל מתלונן שאופניים חשמליים פגעו בו וקרעו לו את המכנסיים. הוא העריך שאם הוא היה במקרה זקנה עם סלים יתכן שהיה נפגע הרבה יותר, והביא סטטיסטיקות מבאסות מחדרי המיון. ומה שהכי עצבן אותו זה שהרוכב, נער בגיל העשרה, עוד צעק לו “הלו, איך אתה הולך!”. הוא ציין שרק בשנה האחרונה נמכרו בארץ יותר ממאה אלף זוגות חשמליים, בעיקר בערים הגדולות, וחסך לי את הצורך לבדוק סטטיסטיקות בעצמי – סומך עליו. אם כי לי, תושב תל אביב, זה נראה הרבה, הרבה יותר.
בהמשך האייטם שלו התגולל אנסקי על השלטונות, ובייחוד על שר התחבורה, וטען שיש לאסור על אופניים חשמליים לנוע על מדרכות, וגם בכבישים זה בעייתי. יש לחייב כל דרדק ברישוי וללמד את חוקי התנועה בבתי הספר. עושה רושם שהיטב חרה לו, לאנסקי, על המכנסיים הקרועים.
זה שלושה שבועות שיש ברשותי אופניים חשמליים לצורך הכתבה, ולא סתם, אלא כאלה עם יכולות שטח. והתובנה הראשונה שלי, ואולי החשובה ביותר מכל ההתנסות הזו: חברים, כשמדובר על אופניים חשמליים יש לנו פה רכב מדהים, נקי, ירוק, זול, נגיש, זריז ויעיל בטירוף!
ואנסקי יקר, באמת שחבל לי על המכנסיים שלך, וממש כואב על הזקנות עם הסלים בחדרי המיון, אבל טול קורה מבין עינך ותן כבוד לרכב העירוני האולטימטיבי! ואני אומר רכב, כי ספורט זה לא. השלטונות בהחלט צריכים לשבור את הראש ולהסדיר, לפתח תקנים, ובמיוחד לבנות נתיבים מיוחדים, ולא על חשבון המכנסיים של אנסקי, הזקנות עם הסלים והולכי הרגל בכלל, אלא על חשבון המכוניות, היקרות, המזהמות, המרעישות, הבזבזניות, והמסוכנות הרבה יותר.
עיקרי האבזור והמפרט
האופניים בעלי גלגלים בקוטר גלגלים של 27.5″, מצוידים בבולם קדמי SR Suntour מבוסס קפיץ ומשוכך שמן, בעל אפשרויות כוונון עומס הקפיץ ושיכוך ההחזרה ומהלך 100 מ”מ (ממותג קונינג), מערכת דיווש מבוססת Shimano Alivio 1/9 ובלמי דיסק מכניים Tektro, בשילוב מערכת הנעה חשמלית של DAPU Japan 250W לפי התקן הישראלי לאופניים חשמליים (עליו נסביר בהמשך), וסוללה 36V, השוכנת בקורה התחתית המעובה של השלדה, ומהווה חלק מהשלדה למעשה. באופן כללי האבזור הוא מרמות כניסה, ובחלק מהמפרט אין פירוט של הדגמים הספציפיים של החלקים.
האופניים בנויים בפורמט של אופני הרים מזנב קשיח (אינם מתקפלים), ושוקלים 21.9 ק”ג ללא הסוללה שמשקלה 3.4 ק”ג. ביחד החבילה מגיעה למשקל הפנטסטי של 25.3 ק”ג!
איך זה עובד?
שלא כמו באופנוע או בקטנוע (ובשלל האופניים החשמליים הלא חוקיים המסתובבים ברחובות), לאופניים אין מצערת (ידית גז), והמנוע מופעל ע”י הדיווש. זה אומר שחייבים לדווש כדי לקבל עזרה מהמנוע, וניתן לבחור בין 6 מצבי כוח (השתתפות של המנוע במאמץ) באמצעות לחצנים בלוח הבקרה. כשמפסיקים לדווש, גם המנוע מפסיק לתרום את חלקו. המנוע מפסיק גם עם כל נגיעה באחד הבלמים, או כשמגיעים למהירות 25 קמ”ש, בהתאם לתקן.
טעינה מלאה של הסוללה לוקחת כ – 5 שעות, והיא מספיקה למשהו בין עשרים לשלושים קילומטר, תלוי בדרגת הכוח שבחרתם ובכמות העליות שבדרך. ניתן לפרק את הסוללה מהאופניים באמצעות מפתח מיוחד, ולקחת אותה אתכם, וזו גם הדרך לנטרל את האופניים בשעת חניה.
התקן הישראלי לאופניים חשמליים
לאחר ריבוי של תאונות שנגרמו ע”י אופניים חשמליים בשנים האחרונות, ודיון ציבורי ותקשורתי שהתעורר בנושא כולל סיבוב בוועדות הכנסת, אושרו בוועדת הכלכלה ב 1/10/14 התקנות לאופניים חשמליים, ועיקרן:
- מנוע חשמלי בהספק של עד 250 וואט
- המנוע מופעל בעת הדיווש בלבד (אם מותקנת מצערת אז מותר עד 6 קמ”ש(
- מהירות כללית מותרת: עד 25 קמ”ש
- גיל רכיבה מינימלי 14 שנים על שבילים, ו 16 שנים לרוכבים על הכביש
- חובת התקנת פנס קדמי ואחורי ומחזירי אור
- חובת סימון על השלדה כ”אופניים עם מנוע עזר”
- חובת התקנת צופר או פעמון
- רכיבה בכביש או בשבילים מסומנים בלבד.
- חבישת קסדות מגן.
זה תקן לא פשוט בשביל חננות עם נטיות ערסיות שכמונו, כי כמו שכל רוכב ורוכבת יודעים, מהרגע שעלית על רכב דו גלגלי אתה נעשה רעב למהירות. במקרה שלנו, בדיוק כשהמהירות מתחילה להגיע נתקלים בהגבלה האלקטרונית, פאק! זה די מתסכל שב 25 קמ”ש הכוח נעלם ולוקח קצת זמן להתרגל ולהשלים עם זה. לפעמים אתה פשוט רוצה לתת גז ולטוס, בלי לעשות את עצמך מדווש כדי שהמנוע יואיל בטובו.
אבל זה גם תקן טוב, עם הרבה הגיון בריא. אני למשל מצאתי ש- 25 קמ”ש זו מהירות גבוהה כשאתה בנתיב אופניים מהסוג המשורטט על המדרכה, בין שלל הולכי הרגל. נסעתי לדוגמה מיפו להרצליה באמצע היום, בשיא העומס בכ- 35 דקות, וזה הכי מהר שתוכלו לעשות את המרחק הזה מלבד בהליקופטר. (אגב, בגרמניה “כפתור מדרכה” המגביל את המהירות ל 6 קמ”ש – מהירות הולך רגל טיפוסית).
בעיר
מאחר שהגאומטריה היא של אופני הרים, גם תנוחת הרכיבה היא מעט קרבית בהשוואה לאופניים החשמליים הנפוצים. וזה לאו דווקא יתרון בתנועה בעיר, כשבכל רמזור צריך לרדת מהאופניים ואי אפשר סתם להושיט רגל, אבל בהיבט הדאווין זו בהחלט הופעה מנצחת: גבוה מכולם ובתנוחה קרבית!
ואכן, בכל שיטוטיי בעיר קיבלתי מבטי התפעלות וקינאה מרוכבי החשמליים סטנדרטיים שעמדו לצידי ברמזורים על רגל תורנית. אבל מצד שני (ותמיד יש צד שני) זו גם בעיה, כי האופניים כל כך אטרקטיביים ודומיננטיים למראה, שלא העזתי לזוז מהם מטר, שלא לדבר על לקשור אותם לעמוד ברחוב וללכת לסעפ”ש (סידורים עניינים פה שם).
כאמור לקח לי קצת זמן להסתגל, אבל כמה ימים לתוך המבחן כבר נהניתי כל כך לדווש קלות ולטוס, שמצאתי את עצמי מאריך את הדרך בכוונה.
גם על דרכים משובשות האופניים נותנים תחושה יציבה ודורסים מכשולים בקלות, תודות לגלגלים הגדולים ולבולם הקדמי. בלמי הדיסק המכניים מתוצרת TOP GAN הפתיעו לטובה עם “נשיכה” בהחלט מספקת, ואפילו מודולציה די טובה. מצד שני המשקל הגבוה, מעל 25 ק”ג כאמור, מקשה בהמון מצבים, למשל כשצריך לעלות כמה מדרגות, או להעלות את האופניים הביתה למי שגר בגובה קומת הפרטר ומעלה. הבעיה הזו נעשית טריקית במיוחד למי שגר בבית עם מעלית קטנה שנועדה ל 4 נוסעים, אליה האופניים לא יכנסו בשום צורה מלבד בעמידה, ודי קשה להניף 25 ק”ג בחדר מדרגות צר…
בשטח
כדי לבחון את האופניים בשטח יצאתי לבן שמן, אל פארק הרכיבה הקרוב לביתי, וגם נסעתי מדרום תל אביב לפארק אריאל שרון דרך נחל איילון וקטע שביל ישראל העובר במקביל למסילת הרכבת למרגלות אלעד וראש העין. בבן שמן, הרכיבה בשבילים הלבנים הייתה נעימה כל עוד העלייה לא תלולה מידי, בעיקר תודות לצמיגי הXC מתוצרת KENDA ברוחב 2.1″, שמספקים אחיזה טובה בשבילי העפר.
מטבע הדברים נמשכתי לנסות גם סינגלים. ככל שמדובר בסינגל זורם ושטוח ובלי מכשולים גדולים זה נחמד, אם כי דורש הסתגלות לדיווש החצי אקטיבי שהאופניים מכתיבים, בייחוד לקראת עליית מדרגה, כשתגובת המנוע לדיווש מגיעה באיחור של כשנייה וגורמת לפספוס התזמון ולמצבים לא נעימים. המשקל של האופניים בהחלט מורגש בסיבובים הדוקים, וקשה לשלוט בסיבוב בלי יכולת לשלוט בכוח המנוע. בקיצור, שני קילומטרים מתישים בסינגל קל חידדו את אופי השטח המתאים לאופניים האלה.
לעומת זאת, הנסיעה לרמת השרון הייתה כיפית במיוחד. על דרכי הכורכר של פארק אריאל שרון (פארק הדרום) ולאורך נחל איילון הרכיבה הייתה זורמת, וכשלמדתי כעבור כמה קילומטרים להתנהל עם דרגות הכוח והילוכי הדיווש, הסתדרתי גם עם בורות ומהמורות ללא בעיות. בהמשך הדרך, בקטע שצמוד למסילה, שם יש תלוליות גבוהות שנועדו לחסום את הדרך לג’יפים, המנוע לא סוחב את העלייה על התלולית והדיווש כל כך קשה, שאתה נתקע באמצע המדרון ומתחיל להתדרדר לאחור, וקשה, קשה מאוד להשתלט על 25 ק”ג שמתחילים להתהפך עליך ולרדוף אחריך…
רוצים לקבל עוד כתבות מעולות למייל? הרשמו חינם למנוי על העידכונים שלנו:
לסיכום החוויה:
בעיר – אם אתם מאלה שגרים בקומות גבוהות, יוצאים העירה לסידורים צפופים, או עובדים עם האופניים וצריכים להשאיר אותם קשורים ברחוב לכמה דקות כשנכנסים לחנות או משרד, תוכלו כנראה למצוא גם אצל Koning מגוון כלים מתאימים יותר. אם לעומת זאת, אתם גרים בקומת הקרקע ואוהבים ‘לדפוק הופעה’ עם האופניים – אלה האופניים שלכם!
בשטח – אם אתם מחפשים ספורט, רכיבה טכנית או אתגרית, פעלולים או שעשועים, תתאמצו לדווש בלי מנוע או לכו על אופנוע. אבל אם אתם עובדים בעיר שמעבר לשדות, נניח גרים בפתח תקווה ועובדים בתל אביב, או גרים בהרצליה ועובדים בחולון וכו’, והנסיעה שלכם לעבודה וחזרה משלבת כבישים ומדרכות עם דרכי עפר – בינגו! עליתם על הכלי שלכם!
שורה תחתונה בהחלט:
לאופניים האלה יש איכות ספציפית מסוימת, הם הדליקו בי איזו ערסיות חבויה – הכל כאילו קצת בשואו… אבל הם לא באמת אופניים לשטח אתגרי עקב המשקל המשמעותי שלהם. הם מתאימים לאנשים שרכיבה עירונית, בפארקים מוסדרים עם דרכים סלולות, דרכי עפר נוחות- מדברת אליהם אבל לא בא להם ממש לדווש. עם מפרט צנוע ותג מחיר סביר, הם הזדמנות של ממש לאנשים מבוגרים יותר שרוצים להצטרף לנכד לרכיבה, לבעלי מגבלות פיזיות שגם להם מגיע ליהנות מטיולים בחוץ ללא רעש מנוע וזיהום, או לכאלה שרוצים אופניים חשמליים נוחים ועמידים יותר לקומיוטינג שמחבר בין דרכי כורכר למדרכות ואספלט עירוני.
