את התבגרותי ביליתי הרחק מעיניי הוריי, מבחינתם זה היה אידאלי לשלוח את כל עדר ילדיהם להתחנך תחת מסגרת הדומה לקומוניזם סובייטי. מפה לשם, להיות ילד חוץ בקיבוץ של השומר הצעיר זה לא בהכרח דבר כה אכזר. היתה זו תקופת הזוהר והגיל של שנות ה 90: חיים כמו בסרטי אסקימו לימון – עצמאיות בשיאה, ראש קרימינלי בשחקים ומתנדבות, אחח המתנדבות בכל עבר וקצת מתנדבים גם.
באחת ממסיבות בריכה הידועות פגשתי מתנדב שוויצרי צנום למדי. כששאלתי לשמו ישר ענה כשעון שוויצרי הנעמד דום בפני המפקד – נינו, שורטר נינו. אז עוד לא הייתי מודע לעולם האופניים והכי קרוב זה היה לגנוב אופני ילדים מחדר אוכל לכיתה. אחרי מספר בירות המחוגים התחילו לזייף והבחור נפתח לאוריינטליות מקומית. עוד כוסית ושתיים וגם מריה, מתנדבת הולנדית גבוהת תארים הצטרפה…
סתם, סתם, לא מכיר את נינו אבל לפחות חלקתי במבחן הזה את אותו מותג אופניים שהוא רוכב עליו: סקוט, שמציגה ליין מרשים של מוצרים וחנות דגל ששווה לבקר בה בת”א.
מאת: יוג’ין לויט
צילם: גיאחה
Scott spark 940
ללא ספק הליין של 2017 ו2018 ניחן בעיצוב מדהים לשלל הדגמים שחברת סקוט הוציאה, והג׳וק שיושב לי בראש כבר זמן מה על מעבר לאופני 120ֿ על 100 או משהו בסגנון רק חיזק את היצר להתחיל במסע חיפוש. אז סקוט ספארק 120 למבחן סודרו לי לפגישה. אני כמו חתן טרי יוצא לבליינד דייט עם תמונה אחת שיושבת לי בראש – שלדה כוסית בשחור מט עם גימורים כתומים במשקל נוצה. אבל מה לעשות, לבליינד דייט חוקים משלו. קיבלתי את אותה הכוסית עטופה במעילים כבדי משקל בצבעי הנדסה קרבית.
- דגם: Scott Spark 940
- משקל רטוב: 14.3 ק”ג
- מחיר: 16,100 ש”ח
- משווק: קוברה בורדו \ סקוט ישראל
ה Scott Spark 940 הוא הדגם העליון בגרסת אלומיניום שקיים ו930 שמעליו קופץ כבר לקרבונאז׳. השלדה בנויה לפי אותם כללים ופיצ׳רים כמו דגמי קרבון ואם לרגע מדלגים על קווי ריתוך לא ניתן ממש להבחין בהבדל.
המהנדסים בסקוט לא שימרו את הטכנולוגיות שקדמו בדגמים הנ״ל עד 2016, ובדגמי 2017 ייצרו מפלצות חדשות. עיקרי השינוי: מיקום הבולם האחורי, זוויות וגיאומטריה עדכנית והוספת בוסט.
המשולש האחורי עבר רי-דיזיין על ידי הורדת מספר החלקים ממנו הוא מורכב, כמו למשל שינוי באוזן שמחוברת עכשיו ישירות לציר עצמו. סך הכל יש ירידה מ18 חלקים לשלושה כך שזה גם מפשט בייצור (בעיקר בדגמי קרבון) וגם מוריד משקל.
הבולם האחורי מגיע בגרסה של אפ סייד דאון. במבט ראשון זה נראה מוזר לעין אבל המוח אומר אחרת ומגלה שיש בזה הרבה הגיון. הגיון ראשון הוא הגיון עיצובי בכך שהוא מעלים לגמרי את כל הקבלאז׳ מפני השלדה והכל עובר בתוך השלדה עם יציאות מקומיות הישר לקומפוננט נדרש. גם הנעילה של הבולם שנשלטת מהכידון יוצאת ישר לראש בולם שמוצמד לגוש ה BB. הגיון שני הוא הורדת משקל הבולם כלפי מטה, לא שמדובר פה בקילוגרמים על פני מטרים, אבל כל דבר בתחומינו מבורך ופותח את דלתיו לפיתוחים עתידיים. המיקום החדש של הבולם גם משפר את ההגיון של העברת עומסים ותנועה אל עיגון מאסיבי יותר מבעבר באיזור הציר התחתון (BB).
Scott Spark 940 – תמהיל המרכיבים:
- בולם קדמי – FOX 34 Float Performance Air 120mm travel
- בולם אחורי – Fox Nude trunnion מכוייל לפי דרישות סקוט
- נעילת בולמים – SCOTT TwinLoc Remote Technology
- מעביר אחורי – Shimano XT RD-M8000 SGS
- מעביר קדמי – Shimano XT RD-M8020-D
- בלמים – Shimano M615 עם שני רוטורים של 180מ״מ
- כידון – Syncros FL2.0 T-Bar
- מוט אוכף – FOX Transfer Dropper Remote, 31.6mm, 125mm
- קסטה – Shimano SLX CS-M7000 / 11-42 T
- גלגלים – חישוקים של Syncros -23 עם שפיצים של DT Swiss Champion ונאבות Shimano M618
- צמיגים – Maxxis Forekaster / 2.35
נציין דברים שבלטו או אכזבו במבחן ה Scott Spark 940:
נעילת בולמים – יסלחו לי אנשי מכנס הבאגי, אבל זה וואחד דבר גאוני במתכונת של סקוט עם שלושה מצבים. הנעילה משפיע על שני הבולמים באופן זהה ומשנה את תחושת הרכיבה במיידי. הופ מצב פתוח ואפשר לזרום בסינגל, הופ מצב חצי והמתלה עובר שינוי כך שכל עליה נהיית קלה, הופ מצב סגור וכמו טיל עולה על הר (רק לאוהבי הז׳אנר).
מוט אוכף – התחת שלי עבר כבר הרבה משגרים הידראולים למינהם, אישית מעדיף את המוטות של KS עקב אמינות עבודה לאורך זמן ותפקודו והחזקתו בפועל. די קשה יהיה לשכנע אותי לעבור לחברה אחרת, אבל המוטות של פוקס כבר שנה מככבים בשוק לאחר הפקת לקחים וזה נראה כאופציה לשינוי. המוט שברשותי הפתיע אותי לגמרי, די הביא תחושה התואמת לסקוט השווצריים בציות מדוייק. אולי אפילו עודף דיוק – קצת היה חסר לי רכות בזמן דחיסה.
ברקסים – האפניים מאובזרים ב Shimano M615, וזה לא הספיק. הייתי מצפה לראות רמת SLX ומעלה. אופני שבילים עם זויות די אגרסיביות חייבים כוח עצירה טוב. בירידות תלולות בהן יש צורך בבלימה פתאומית, הייתי חייב לסחוט חזק את הידיות על מנת להגיע לבלימה ״רצויה״. די מזכיר לי את הברקסים ברכב של אישתי – עוד לפני שאני חושב שצריך לתת ברקס בקטנה, כבר מתחיל לסחוט כדי להגיע מוכן לרגע שבו אני באמת אצטרך לבלום.
הצמיגים – Forekaster הוא דגם חדש יצא מבית היוצר Maxxis והוא פשוט הרגיש לי נכון, במיוחד לאופני שבילים. אחיזה מצויינת בדרדרת ישראלית עם יחס גלגול טוב. מומלץ לצרכן.
מספרים וזוויות יצאו לשביל
בגאומטריית אופניים יש יותר מדי נתונים, והתמהיל שלהם הוא עיקר היצירה של המהנדסים בחברות אופניים. ישנם מספר מועט של פרמטרים שאני כן נותן עליהם את הדעת. כי ברגע שישנו שינוי כלשהו באחד מהם, זה ישר מדליק אצלי את הרצפטורים האחראים להוציא משפטיים פלצניים כאילו אני שוחה בחומר:
- זוית ראש – 67.2°
- זוית מוט אוכף – 73.8°
- תומכות שרשרת – 438
זווית הראש – אחראית על זווית התקיפה של האלמנטים. כל אחד עם האסכולה שלו אבל לפי תורת יוג׳ יש קו פרשת מים בין אגרסיבי לקרוס והוא 68. אי לכך מסתמן שסקוט הלכו פה על משהו יותר אגרסיבי ממה שהרושם הראשוני נותן – בייחוד לאור ה Sharing של שם הדגם עם אותו האחד שנינו רוכב ב XCO ובמרתון, אבל זה ייצור אחר. הביציקלטה שלי מאופיינת בזוית 68 עם בולם 140, הגיאומטריה של הספארק 120 נתנה לי את אותה תחושת בטחון בירידות אגרסיביות במיטב הסינגלים שיש להרי ירושלים להציע. ברגע דהירה ומפגש של החלק הקדמי באלמנטים שחובטים בגלגל-בולם אין תחושה של הוצאה מיציבות או הסטת קוקפיט עם צורך להילחם חזרה. השיוט כייפי והמכונה עושה פלאים. אמה-מה: טווח פרוגרסיבי קטן יחסית (120 בכל זאת), אומר שלחץ נמוך עם סאג גדול ישפר את הרכות אבל הרוכב יצטרך לרכוב נכון יותר מבחינה טכנית על מנת לא להביא תא הבולם לטריקה. 
זוית מוט אוכף – אחראית על תנוחת הרוכב בזמן פידול. גם פה פילוסופיית יוג׳ לא פוסחת ומעבירה את קו האמצע על 74. במילים אחרות – תנוחת ישיבה משפיעה על יעילות הפידול כנגד יעילות דריסה והכל מסתכם ומשפיע על מיקום הרוכב על האופניים. המיקום ישפיע על מרכז הכובד של הרוכב לאורך האופניים ולכן על כל ההתנהגות שלהם במתארים שונים. הזווית הזו גם משפיעה על מיקום רגליו אל מול הקראנק ועל תפוקת הוואטים וכח הפידול.
גם פה סקוט הלכו עם הספארק 120 לכיוון הדריסה ולכאורה טיפה פחות ליעילות הפידול המאפיינת את הספארק כדגם קרוס קאנטרי-מרתון בלבד. בעיני זה לא ממש פוגע ביעילות הפידול וגם מסלולים על בסיס היום האחרון של אפיק ישראל מטובל באקסטרה קילומטראז׳ וגובה מצטבר נכבשו עם הזוג הנ״ל. אבל את ההפתעה קיבלתי דווקא בטיפוסים טכניים קצרים שבהם אתה נדרש לגמוע שיפוע חד עם אלמנטים שמצריכים לטלטל את הגוף קדימה ואחורה על מנת לשמור על איזון נכון. הצלחתי לגמוע את העליות המקוללות שעד כה הייתי נתקע באמצע עקב פרפור גלגל אחורי או עליה לא רצויה לווילי עם הקדמי.
תומכות שרשרת – אורך התומכות משפיע בכללי על יחס תמרון כנגד מהירות / יציבות שיוט. ספארק נמצאים פה במקום טוב באמצע. לא מהקצרים במשק שיותר נוטים לכיוון של 430 וגם לא מהארוכים באיזור 445.
האופניים מתמרנים היטב ודי קלים לשליטה על כיוון הזנב ברגע של סיבוב חד.
החיסרון העיקרי ב Scott Spark 940
באמת שמאוד נהניתי מהאופניים, מיד איך שעליתי לרכיבה ראשונה הכל הרגיש לי בול. אין כאבי לוואי של אי התאמה וכל מספר בכלל הגאומטריה נתן תחושה של דיוק שוויצרי אמיתי. אפילו עד כדי כך שמחשבה של הקצנה של אחד הפרמטרים הייתה חסרה לי על מנת לתת איזשהו חספוס או אישיות יותר חדה (כמובן על חשבון משהו אחר).
אבל כל זה יפה כשבראש מתנגנת מנגינה עם התמונה של הכוסית מהבליינדייט. במקרה הזה יש את אלמנט המשקל (משקל רטוב: 14.3 ק”ג), והוא לא ממש נעלם בתחושות בזמן רכיבה. כל זמן המבחן רכבתי עם המחשבה של “וואלה, אני מרגיש את הפוטנציאל האדיר שיש לי פה, אבל יש פה תוספת של איזה 2 קילו על מה שהייתי רוצה”. זה אפשרי, זה קיים בסקוט, זה לא שהם לא יודעים את זה… אבל זה עולה הרבה יותר…
Scott Spark 940 – סיכום
מדי פעם כועסים עלינו שאנחנו בוחנים רק אופני קרבון יקרים וקלילים, וזו דוגמה למבחן עבור סגמנט אחר: שלדת אלומיניום ואופניים במשקל כולל של מעל 14 ק”ג עם מחירון של 16,100 ש”ח. זה בהחלט לא מחיר של אופני כניסה, אבל גם לא ה 20-30 אלף ש”ח שעולה הורדה ל 12 קילו…
דרך אגב, בדגמי 2018 ספארק 940 עבר טיפול במכון יופי ונצבע בצורה סקסית כמו קרבונאז׳ של 2017 ובנוסף שינה את מערכת הילוכים לסראם GX איגל 1 על 12.
מבחינתי האישית – אז הדייט שיעודו למצוא לי חלופה חדשה לאופניים לא ממש צלח, ולא בגלל שלא שלחו לי את האחות הרזה 910 או משהו בגזרה. 940 ובטוח גם שאר האחיות, עונות לאותה הגדרה של אופני שבילים קלאסיים עם סטיה לאגרסיבי וזה בדיוק מה שיש לי כיום. לא שאני מביא פה מסקנה ברמה עקרונית שאופני 120 עם גלגלי 29 שווה ערך לאופני 140 עם גלגלי 27.5, עדיין לכל זוג יש אופי משל עצמו עם יתרונות וחסרונות לכאן ולשם. אבל בראייה כללית, שני הזוגות מכסים את אותו ספקטרום של סגנון רכיבה בסקאלה הידועה של פרירייד – דאונהיל – אנדורו – טרייל – קרוס – והדבר הזה שרוכבים בו על אספלט.
מי שכן חושב לרכוש לו אופניים סקסיים להפליא, עם גאומטריה מגניבה לאופני שבילים במודל של גלגלי 29 על 120 שיכוך, שירוץ לחנות הדגל המרהיבה בתל אביב, יחסוך עוד קצת כסף וילטף את דגמי קרבון בלבד, כי זה זה.
מאת: יוג’ין לויט
צילם: גיאחה
הסרט: למי שלא לחץ Play בתמונה למעלה
מתעניין גם בריצה? כנס למגזין הריצה שלנו: http://runpanel.co.il
