מבחן לדגם החשוב והמוצלח של Cannondale: הסינאפס, והפעם עם דיסקים!
אופני אנדיוראנס הם הפתרון לרכיבה במשטחים קשים ובעייתיים במירוצי קלאסיקות האביב והפאווה דוגמת הפריז-רוביי. את ה Cannondale Synapse – הדגם של קנונדייל בקטגוריה, פגשתי לראשונה בהשקה שלהם ב 2013 בטוסקנה. יצאנו לרכוב, כמה חברים- פיטר (סאגן), טד (קינג האמריקאי), סבטיני (האיטלקי) ואני. באותה שנה רכבנו כולנו ביחד בקבוצת קנונדייל המקצוענית (חוץ ממני…).
אה, היו שם גם עוד כ 30 עיתונאים מרחבי העולם, וגילינו שאופני אנדיוראנס יכולים להיות סופר תחרותיים, מהירים, לא חייבים להושיב אתכם בתנוחה גבוהה מדי ולא יעילה בגלל צינור ראש מוגזם. ובמקביל: להתאים למגוון גדול של רוכבים שמחפשים גיאומטריה מעט יותר סלחנית שמספקת נוחות והיגוי פחות עצבני, מבלי להקריב את המראה הסטייליסטי והקרבי של אופני כביש.
צילמו: רוני כהן, גיאחה, וחברים.
בחן: גיאחה
השנה, יצאו בקנונדייל עם גרסת הדיסקים – עוד סנונית המבשרת על המהפכה הבאה בתחום אופני הכביש, שכבר התנסינו בה (אולם בגרסת ה 105 ואילו פה זו גרסת האולטגרה), והמבחן הזה היווה הזדמנות נוספת להתנסות ולהתחבר לדיסקים, ולתהות על קנקנם. המוצר הזה נמכר בישראל ברשת חנויות Recycles המספקות קונספט ייחודי המאפשר לרכוש באתר האינטרנט, ולאסוף בחנות (או לרכוש בחנות מהאתר במחשב מקומי, אחרי שראיתם את האופניים במקום, ולהנות מההנחה המתקבלת לרוכש מהאתר).
- דגם: Cannondale Synapse Ultegra Disk
- מחיר: 13,799 (לרוכשים באתר Recycles ואוספים בחנות)
- משקל: 8.7 ק”ג.
- שיווק: Recycles (לינק לעמוד המוצר באתר המכירות הישיר)
סקסאפיל ושלדה – חדשנות, ספיגת זעזועים וגיאומטריה סלחנית
מה ההבדל בין גיאומטריות סופר תחרותית לעומת ה Synapse: בגדול קיצרו את הצינור העליון, האריכו את צינור הראש – כלומר מאפשרים ישיבה זקופה יותר עם שימוש בפחות ספייסרים למראה מעודכן ויפה. בנוסף האריכו את בסיס הגלגלים- באמצעות הארכת תומכות השרשרת וזווית תקיפה מתונה יותר של המזלג הקדמי. שני אלה, מייצרים היגוי סלחני ופחות עצבני.
בורוד- הסינאפס. בירוק – ה Evo.
לעניין הנוחות וספיגת הזעזועים, יש ב Synapse טכנולוגיות של עיצוב הצינורות באופן שמאפשר לקרבון להקטין את רמת הויברציות והעברת מכות מפגעי האספלט על הרוכב: אפשר לראות את זה בצורה בולטת בתומכות האוכף ובתומכות השרשרת שמשנות צורתן במרכז הצינור למבנה שטוח ועם קימור מסוים – זה אמור לאפשר להם לספוג. כמו כן באמצעות פיתול הצינורות יצרו הארכה של יריעות הקרבון ובכך הויברציות מתפזרות על יותר חומר ופחות מהן מגיע על הרוכב.
בתוך שילובי הקרבון יש כמה סוגים ובמקומות שנדרשת יותר עמידות וקשיחות הכניסו קרבון שונה (Ballistec – מונח של קנונדייל לסוג אחר של קרבון) לעומת זה שמשמש במקומות הספיגה.
כדאי לדעת שגם מוט האוכף פה הוא בקוטר ייחודי לאופניים האלה: 25.4, על שום תפקידו בשיכוך: דק יותר מהמקובל בתעשייה.
יש עוד הרבה נגיעות מגניבות בשלדה: החיבור של תומכות השרשרת אל הצינור העליון עם חבק אינטגרטיבי בתוך השלדה (יש לכך גם חסרונות, במיוחד פקק הגומי שאינו מאובטח לאופניים ובטח יאבד, וכן גישה מעט פחות נוחה למפתח האלן כשמשנים את גובה האוכף), “גשר” פתוח בנקודת חיבור צינור הכיסא לציר המרכזי – וגם הדקקה וקימור שלו ליד הגלגל האחורי, צינור עליון שטוח ורחב, מזלג עם מראה ייחודי…
האופניים האלה הם סוג של פסל קרבון יפהפה, ובשחור מט וגרפיקה מדויקת ומוצלחת והם בהחלט עושים לנו חשק גדול לבלות עליהם יותר. ה Synapse הם אופניים סקסיים מאוד, אבל היא לא רק יפה: זה האופי והכישרון שלהם שמוסיף את האפיל הנחשק. מייטב חבירינו הרייסרים הסתכלו על האופניים האלה, ויכלו לדמיין עצמם מבלים עליהם שעות תוך שהם מצמצמים עיניים אל האופק, ורואים את יער הארנברג מתקרב.
השילדה שלקחתי למבחן, מנסיון עוד באיטליה בהשקה, היא במידה קטנה יחסית ובעלת Effective Top Tube קצר מאוד של 52.4 ס”מ (ב 2 ס”מ פחות מהאופניים הפרטיים שלי). מעליה במידה 54 תקבלו צינור ראש באורך אפקטיבי של 54.2 ס”מ – כלומר הפער גדול. הבחירה בגודל השלדה כאשר שתיים יכולות להתאים תשפיע מאוד על החוויה שלכם: אם אתם נוטים יותר לכיוון התחרותי, לכו על סטם ארוך ושלדה קטנה יותר, ואם באמת שימושי אנדיוראנס ורכיבות רגועות יותר בראשכם אפשר לבחור בשלדה הארוכה.
אבזור – “תראו – אופני כביש עם דיסקים”
הדיסקים הם החידוש הגדול הבא באופני הכביש, ולמרות שעדיין אינם מופיעים בטור דה פראנס זו כבר מהפכה שהצליחה ודוהרת קדימה. כמו בכל שינוי יש התנגדויות ושמרנים שאינם תומכים בכך, אבל אנחנו ננסה לראות מבעד לדיבור הלא מעודכן הזה, ותקבלו ממני חוות דעת אחרת וכנה – שנובעת לא מקריאה על “למה לא צריך את זה” באינטרנט, אלא משימוש, שכבר מצטבר לכדי מאות רבות של קילומטרים עם דיסקים לכביש. ואני אומר: דיסקים זה אחלה! יש להם מגרעות שנדבר עליהם עוד שנייה, אבל קודם – ליתרונות:
- בירידות המהירות הם מספקים איכות עצירה טובה בהרבה מזו של מעצורי הקליפרים המסורתיים. גם רמות האמצע בדיסקים עוצרות טוב בהרבה מהדורה אייס שלי בקליפרים.
- ככל שהעצירה נעשית במהירות גבוהה יותר (נגיד צובה כלפי מטה על הפלטה, ולסובב!) ככה תרגישו יותר את היתרון האדיר של המוצר הזה: ברכיבה צד לצד עם חבר רוכב ברמתי, יכולתי לעצור הרבה יותר מאוחר אל תוך הסיבוב, ולייצר מרחק בלימה קצר בהרבה במצבים המלחיצים האלה. הגעתי רגוע יותר ובטוח יותר ביכולת שלי ושל האופניים להתמודד עם הירידה המלחיצה.
- דיסקים מבודדים את השפעת הבלימה על ההיגוי ויציבות האופניים במהירות – כשקליפר עוצר את הגלגל מהחישוק, הדבר משפיע על כל התנהגות האופניים. רעידות קטנות שנובעות מהסטתה קלה של הגלגל מהזווית המקורית שלו, ומויברציות שנוצרות עקב גלגלים שאינם ב 100% מאוזנים, מפריעות לכם לשלוט ברוגע באופניים ומקטינות את הבטחון ולכן את המהירויות שתרגישו נוח איתן בירידה.
- דיסקים וגלגלי קרבון – שילוב מנצח! לחישוקי קרבון יש לא מעט בעיות בתחום הבלימה – צריך לבנות אותם עבים ומחוזקים באיזורי הלחץ של הקליפרים – בדיוק האיזור שהוספת חומר בו משפיעה הכי הרבה על החוויה הדינמית שלהם והתגובתיות. צריך לטפל בהתחממות שלהם כדי שלא יהיו לכם פאנצ’רים בדיוק כשאתם עוצרים לפני סיבוב על סף תהום, והם עוצרים גרוע בהרבה מאשר גלגלי אלומיניום. תוסיפו על זה גשם, וקיבלתם סיוט בתחום העצירה. הדיסקים ישחררו את גלגלי הקרבון מהרבה הרבה בעיות בתחום.
יש גם חסרונות – למרות שזו בהחלט לא טכנולוגיה חדשה לגמרי, ההתאמה שלה לכביש היא חדשה. אופטימזצית המשקל והמחיר עוד לא התייצבה ויש לאן להשתפר. כבר כיום ידוע שיהיו שינויים והושקו מוצרים חדשים: בגרסת 2015 של האופניים, הדיסקים המגיעים הם עדיין לא מהמודל החדש שהושק על ידי שימנו הקטן והמינימליסטי יותר המותקן ישירות על השלדה, אלא הדגם המקורי שניתן לראות אצל כל היצרנים ב 2015.
בסיס הידיות (hoods) – ענק. לידיים קטנות הוא פחות מתאים מהבסיס המוכר לכם מהמערכות הקיימות, וגם הידיות עצמן מרוחקות מעט מהכידון בתצורת ברירת המחדל. זה בר פתרון עם ספייסרים בחנות- מי שקונה שיבדוק שהתאימו לו את מרחק הידית מהדורופים.
חסרון שחשתי בגרסת ה 105 של מעצורי הדיסקים הורגש פה הרבה פחות ב Ultegra- אולי זו מערכת ספציפית, כיוון נקודתי או מצב הרפידות אולם הפעם הרגישות לתיקוני מהירות ונגיעות קטנות במעצורים היתה טובה יחסית וקרובה יותר לאיכות שיש למעצורים “הרגילים”.
גלגלים וצמיגים
ל Cannondale Synapse Disc האלה יש טוויסט: הם מגיעים עם גלגלי Mavic Aksium One Disc WTS ועליהם צמיגי Mavic Aksion WTS בעובי 28מ”מ בשרני. אם תסתכלו על התחרויות על אבני הפאווה, תראו שזה הרוחב הנפוץ שהמקצוענים שם משתמשים בו. הם עושים את זה עם פחות לחץ אוויר, ונהנים ממרבד קסמים משכך.
מנהל המוצר בקנונדייל דמיין לעצמו תסריט מסוים עבור הלקוח והשימושים של האופניים האלה, ובהתאם לכך הוא אבזר אותם: כנראה רוכב מאסטרס, שמחפש אופניים לטיולים ארוכים ותיירות אופניים, שם דגש על נוחות אבל רוצה להנות איתם גם ב Club Ride התחרותי יותר בסוף השבוע פה ושם. הוא נתן עדיפות לצד הרגוע עם הבחירה בצמיגי ה 28 – שאמורים לאפשר נוחות ושיכוך בתעדוף גבוה יותר מתגובתיות ותחרותיות.
זאת ועוד: אתם בודאי מכירים את טרנד הגראבל. למעשה הגיאומטריה הסלחנית של הסינפאס פוזלת לעניין הזה בצורה ברורה ומוצהרת- יציבות כיוונית, שיכוך ויברציות, היגוי סלחני ומעצורי דיסק… יש לכם פה אופניים דו שימושיים כמעט. כתוצאה מהקריצה לגראבל בחרו בהשקה שלהם באיטליה להביא אותנו אל הסטראדה ביאנקה, אולם קשה לאמר שצמיגי ה 25 שקיבלנו שם התאימו. צמיגי ה 28 שפה במבחן עם לחץ אוויר נמוך יחסית (80) עושים את העבודה טוב יותר.
בהקשר הזה אני מודה שלטעמי יש פה פספוס מסוים: בבירור עם החברה מתברר שצמיגי 28 הם הרחבים ביותר המתאימים ע”פ הגדרת היצרן לאופניים (נכון שבעיניים רואים שאפשר אולי לדחוף קצת יותר…). כשיש לכם כבר התאמה לדיסקים, היה מתבקש לטעמי לפחות לתכנן את השלדה והמזלג להתאמה לצמיגים רחבים של עד 40 מ”מ, ולעשות בכך מוצר ייחודי באמת בשוק- אופניים דו שימושיים של ממש לכביש ולגראבל – אני מדמיין ברוחי קנייה של זוג אחד, עם שני סטים של גלגלים, והנאה מגיאומטריה שהיא רלבנטית לחלוטין לשני הז’אנרים.
במחיר של 13,799 שהוא מצוין לאולטגרה, צריך להתפשר איפשהו – וזה בעיקר בגלגלים: אלה גלגלי כניסה במשקל של 1965 גרם. כשמשלבים אותם עם צמיגי 28 לא קלים (כ 280 גרם) מקבלים חיה שלא אוהבת עליות ולא יציאה לספרינטים. אנדיוראנס כהילכתו: קצב קבוע, מבט אל האופק, והנאה מרכיבה ספורטיבית אבל לא אגרסיבית במיוחד.
נגיעות נוספות- אוכף מצוין ומתאים למטרה של חברה אחות של Cannondale בתאגיד האם: Fabric Spoon Shallow. פאבריק הם הכוכבים החדשים של עולם האוכפים ומשחררים עיצובים נפלאים ומקוריים, מה שהופך להיות יתרון לכל לקוח Cannondale באשר הוא.
עבורי הבחירה בשלדה הקטנה (מידה 51) התאימה מאוד- עם סטם ארוך של 12 ס”מ הרגשתי מצוין על האופניים, אבל בקנותכם שימו לב לכידון- לגישת השלדה-קטנה-סטם-ארוך. כידון של 40 ס”מ היה צר מדי. כנראה שהיצרן רואה במידה 51 כמתאימה לבעלי גובה של לא יוצר מ 172ס”מ, ועל כן אבזר אותם בסטם קצרצר של 9 ס”מ ובכידון צר.
החוויה – כך הפכתי לאליל ירידות Descending
תשמעו, אני דיסנדר סביר, אבל לא מצטיין. לא רק טכניקה עוצרת אותי מלעוף במהירות לתוך הסיבובים בירידה ארוכה, זה בעיקר הדמיון שמפריע: דמיינו רוכב מתעופף אל מעבר למעקה הבטיחות במהירות אדירה. דמיינו פאנצ’ר ב 60 קמ”ש בצובה בדיוק לפני הסלע ממול בסיבוב. דמיינו החלקה על איזה פס שמן של משאית לא מתוחזקת בנס הרים… וכעת שחררו את הברקסים ותרביצו All Out בירידה. קשה…
אבל ה Cannondale Synapse Disc האלה אפשרו לי להנות מהירידות ולהחליף לי את הדיסק. שחררתי איתם ועפתי למטה במהירויות גבוהות במיוחד. עולה על הפלאטה, ונותן בראש בהילוך הקשה ביותר בכל הכח בירידה מבר בהר לכיוון עין כרם. לא מדובר פה רק בבסיס גלגלים – באופני המבחן (במידה הקטנה בכוונה שלקחתי) הוא דומה למדי לזה שיש לי באופנים הפרטיים שלי. מדובר ביחסים בתוך בסיס הגלגלים: המשולש האחורי והמשולש הקדמי באופניים האלה מתקיימים באיזון מושלם, בדיוק כמו שמבטיחים בקנונדייל. ההיגוי מתאים לאופניים ומתאים לחוויה ההוליסטית שהם נותנים בירידה. אין רוכב שלא יהיה דיסנדר טוב יותר איתם כי הם יציבים, נעימים ושולטים בתנועה במהירויות הגבוהות. השיכוך מוסיף עוד היבט של שליטה ורוגע במצבים המפחידים האלה.
בסיבובים, אתם על מסילה. הזווית המתונה יותר של המזלג (71.3 מעלות) מקטינה את העצבנות שלו ומקלה עליכם להתרכז במבט אל קו הסיבוב, ובשמירה על קשת מושלמת ונכונה. הקשיחות הצדית המצוינת של האופניים מאפשרת לכם לתחזק את הקו תחת לחץ. צמיגי ה 28 הבשרניים מסייעים אף הם לאחיזה. ככה תתקרבו קצת יותר לסאלבודלי, קאנצ’לרה, ניבלי, תור הושווד (דיסנדרים מעולים בשנים האחרונות)…
מצד שני- עובי הצמיגים, והאיכות האווירודינמית הנמוכה של הגלגלים האלה, יצרו גבול עליון למהירות שירדתי בה. ממש הרגשתי שהגלגלים והצמיגים האלה עוצרים אותי במהירויות הגבוהות.
החוויה – נפח ומישורים
שני היבטים יש לרכיבה במישורים ובנפח: אווירודינמיות ונוחות. ברור שהקנונדייל סינאפס נוחים. כל הטכנולוגיות, העיצובים, הצינורות ובחירת האבזור בהם מכוונים למטרה הזו. השלדה סופגת מעולה גם מכות חזקות וגם ויברציות קבועות. הפסים הצורמים של מע”צ פחות צורמים עם הקנונדייל סינפס… לא נחזור על תיאורי הטכנולוגיה והשלדה פה רק נאמר בקצרה – זה עובד.
מה שהרגשתי בעיקר בקטע הזה, של רכיבה ארוכה, עקבית ורגועה יחסית הוא עד כמה הגיאומטריה משפיעה. יש לה חלק כל כך מרכזי שאני כבר לא בטוח מה ההיבט החשוב יותר- יכולת הספיגה, או הנינוחות שבשיוט שמספקת השלדה הזו. הדבר מתכתב עם יכולת הדיסנדינג של האופניים: אתם שומרים איתם על קו בקלות ומשקיעים הרבה פחות אנרגיה על ייצוב הגוף וטיפול בשיווי המשקל. זה ממש משפיע על חווית הרכיבה, ואתם הרבה יותר פנויים להסתכל על הסביבה, להיות רגישים לרוכבים סביבכם, לנוף, ופחות מתעסקים באופניים. במציאות של רכיבות ארוכות מאוד, ומבמיוחד יום אחרי יום, שילוב השיכוך עם הרוגע והקלות שברכיבה הזו משפיע מאוד ומשאיר אתכם טריים יותר.
עוד השפעה שיש לכך היא על רוכבים שמתקשים לשחרר יד מהכידון כדי לשלוף בקבוק או לאכול תוך כדי רכיבה: זה קל יותר עם האופניים האלה כיוון שההיגוי סלחני יותר גם אם לא מחזיקים בכידון.
רוכבים מבוגרים יותר ופחות גמישים יאהבו את החלק הקדמי המוגבה מעט של האופניים, והגמישים יותר תמיד יכולים לבחור ברכיבה ללא הספייסר הייעודי שמגיע עם האופניים ונראה טוב יותר מספייסרים רגילים, וסטם ארוך הפוך.
בהיבט האווירודינמיות, אותה מגבלה שחשתי בירידות, חשתי גם בקטעי מישור מהירים יחסית. למרות שהנחתי את עצמי במנח תחרותי יחסית, עם סטם ארוך ותנוחה נמוכה, כשהובלתי את טור הרוכבים הרגשתי שאני עובד קשה יחסית ביחס לרכיבה עם גלגלים אווירודינמיים יותר וצמיגים צרים מעט יותר. הפער הורגש, ובכל פידול נדרשה מעט יותר אנרגיה כדי לשמר את המהירות. אומרים שהדיסקים גם הם פחות טובים לאווירודינמיות אבל מנהרת הרוח שלי התקלקלה בדיוק לאחרונה, אז אין לי מספרים…
עליות
כשהיינו בטוסקנה בהשקה, הולבשו על האופניים מערכות SRAM Red הקלילות ביותר, אבזורי קרבון קלילים, גלגלי משובחים של Vision וצמיגי 25 קלילים. כל החוויה הושפעה מרמת האבזור הזו והמשקל הכולל של האופניים היה תחרותי לחלוטין. השלדה עצמה שוקלת מתחת לקילו, וגם אם היא לא הכי קלה שיש בעולם, הרי שהיא קלה מספיק. שם גם נוכחתי לדעת שהפלטפורמה Cannondale Synapse כשלדה יכולה לספק חוויה מעולה. היא תגיע למעט מגבלה כשתצאו מהאוכף לעמידה כיוון שהיציבות הכיוונית תומכת פחות בריקוד של עמידה ומכת כוח מתפרצת בעלייה, אבל עם אבזור קל, הם נותנים מענה מצוין לצרכים של כל רוכב חובבן.
אופני המבחן האלה אובזרו ברשימת ציוד נגישה יותר מבחינת תמחור, והקנס הוא במשקל. שוב נקודת התורפה העיקרית של האבזור הספציפי הזה הם הגלגלים והצמיגים. קרוב לשני קילו של גלגלים וקרוב ל 300 גרם לצמיג, והיו לי משקולות על הרגליים. התאמצתי יותר כדי לשמור על הקצב עם החברים. שידרוג של שני אלה, ותקבלו חוויה משופרת בצורה דרמטית, כי כמו שכבר נוכחתי – הפלטפורמה עצמה היא לא זו שתפריע לכם.
סיכום:
נתחיל בהצהרה משמעותית: לטעמי Cannondale Synapse הם אופני האנדיוראנס-כביש הכי סקסיים והכי מוצלחים שיש היום.
קנונדייל הצליחו לתת עיצוב ייחודי ואפקטיבי שעושה את העבודה (שיכוך ונוחות), עשיר באופי, ויפהפה לקטגוריה החשובה הזו. זו שלדה מאוזנת וחכמה בצורה בלתי רגילה והיא נוחה מעין כמוה. כדרכינו ב BIKEPANEL, מתוך כבוד לאינטילגנציה של הקוראים שלנו, נסתכל רגע לאמת בפנים: כשסיפרתי למישהו שאני בוחן אותם כרגע הוא שאל אותי “זה אופניים לזקנים, לא?”, ואכן זו תפיסה קיימת אצל רוכבים רבים לגבי אופני אנדיוראנס. אבל כשמבלים על האופניים האלה, ובמיוחד אם מדמיינים שידרוג לגלגלים וצמיגים קלים בהרבה, מתחילים לשאול למה לי בעצם לקנות אופניים מקטגוריות ה”עליות” או לנהות אחרי אופנת השלדות האווירודינמיות (הפחות נוחות), כשבעצם, עם משקל שואף ל 900 גרם לשלדה, נוחות עדיפה, חווית רכיבה מעולה בירידות ובמרחקים, ואפשרות לתנוחה קרבית (בדיוק כמו זו של רוכבי קנונדייל-גרמין במירוצים הקלאסיים בבלגיה) אלה האופניים המתאימים לרוב הרוכבים? ספציפית המשקל הגבוה של האופניים באבזור הזה (8.7 ק”ג), וביחוד הגלגלים והצמיגים העבים מדי שסופקו פה עם האופניים האטו אותם בעליות ובשינויי מהירות, אבל זה בר טיפול בגיהוץ אשראי קטן נוסף…
ולגבי מעצורי דיסק באופני כביש- זו חוויה שמתעצמת במיוחד ככל שתבדקו אותה בתנאי קיצון של מהירויות גבוהות ואתגרי בלימה חזקים. הם יסייעו לכם להיות דיסנדרים טובים בהרבה, כיוון שהאופניים נשלטים, רגועים ויציבים יותר בתוך הבלימה, ללא רעידות, ובצורה עדיפה באופן ניכר על מעצורי קליפר. נכון שהושקו דגמים חדשים למעצורים ולחיבורם לשלדות, נכון גם שהתועלת בישראל, בתנאים יבשים ועם גלגלי אלומיניום אינה גדולה כמו התועלת בתנאים רטובים עם גלגלי קרבון, ויש לאן להשתפר מבחינת תמורה לכסף או יחס משקל לכסף, אבל המגמה ברורה: גלגלי הקרבון הולכים וחודרים יותר ויותר לאופני כביש, הדיסקים יעשו אותם טובים יותר (בגלל הורדת משקל שכבר לא יהיה נדרש בחישוקים) ומי שאינו רגוע ברכיבה במהירויות הגבוהות ובתנאים רטובים – כדאי שישקול את זה כבר כעת.
