אני מכיר את ניסן. לא ממש אישית, אבל הסיפור די מושך את ההיגיון המודרני שהמוח שלי מנסה לחשוב בעזרתו: זה בחור יהודי כשר, החי לו בצפון קרוליינה, בעל אופי מנהלי שפתח עסק לשרותי מחשב. בהגיון פשוט של שיווק בעולם המודרני, עשה ניסן את הצעד הנכון וקנה את הדומיין nissan.com. מפה לשם חברה גדולה מיפן שבקטנה בין היתר מייצרת מכוניות לכלל העולם, הבינה שיש מישהו שעשה מחטף על השם המבוקש ובעזרת איומים וניסיונות שוחד ניסתה לקבל את הדומיין הנחשק לידיה, אך ללא הצלחה. למה זה שלו? כי הוא היה קודם. גם הדומיין bikes.com שייך לחברת רוקי מאונטיין, וגם במקרה הזה כי הם היו שם קודם!
איך? פשוט מאוד. כאשר שני חברה בחנות מקומית בפרברי וונקובר מחליטים להחליף את הצמיגים של אופני כביש ליותר רחבים ואת הכידון למשהו יותר ישר על מנת לרכוב עם האופניים בשטח. כנראה השנה הייתה מספיק עתיקת יומין כדי למתג את המשך פעילות החבורה כחברה חדשנית בתחום רכיבת שטח. זו הייתה השנה שהייתה: 1978.
על הפדלים: יוג׳ין לויט
על הצמצם: עופר עברי
מבחן אופניים רוקי מאונטיין אלמנט 2017
- דגם – Element 950RSL.
- משווק – רשת רוזן ומינץ.
- משקל – 12.1 כולל פדלים, ג׳יפה וצמיגים לא מקוריים ואפילו כבדים יותר.
- מחיר לצרכן -16,700 לחברי מועדון הרשת. זה המחיר תכלס ואם תתעקשו לא להיות חבר מועדון אז 18,977 מחירון.
את הדבר המגניב הזה לא קיבלתי במקרה. לקראת הסמרתון נכנסתי למשטר אימונים מפרך בהתחשב בהיותי תולעת שבילים של סופ”שים. את עדולומניה סיימתי על המכונה האהובה עלי. הבנתי שכדי להנות במרחקים ארוכים יום אחר יום, צריך להיות על מכונה אחרת התואמת לאתגר. אחרי מספר ניסיונות הזויים למבחן שעפו אלי מבוס המערכת פתאום צלצל הפעמון כמו בערב משחקי בינגו של בית אבות מצוי בדרום דקוטה: אופניי קרבון בצבע חלפיניו בשל לרשותך לחודש הקרוב, ״תהנה אבל אל תשכח גם לרשום מבחן״.
רכיבים
- בולם קידמי FOX 34 Float Performance 120MM
- מתלה אחורי 100MM עם בולם Fox Float DPS Remote Performance Elite כולל נעילה מהכידון
- כידון Rocky Mountain AM 760MM
- מערכת בלימה Shimano SLX 180/160MM
- מערכת הנעה: 1×11 עם פלטת רייס פייס אפקט 32T, שיפטר SLX עם מעביר XT וקסטה 11-46.
- גלגלי 29″ עם נאבות בוסט עדכני על צירי תרו אקסל 15x110mm מקדימה ו-12x148mm מאחור במרכזם של חישוקי סאן דגם הליקס xl.
שילדה וגאומטריה
החברה יושבת באותו גן עדן לאופני הרים שמארח גם את אחד המרתונים הנחשקים שיש לעולם אופני הרים להציע – הלא הוא BCBR (“בריטיש קולומביה בייק רייס”). אותו BC (בקיצור) נחשב למרתון טכני ברמתו ומסלולו רץ על בסיס מיטב הסינגלים שיש לרוקיס הקנדיים להציע. ישנו קשר ישיר בין תכנון הקונספט לאווירת המקום. לא תמצאו באלמנט חיית קרוס קאנטרי בהגדרותיו הישנות אלא אלא תקבלו טורף שבילים תחרותי ורעב אחרי שנת חורף. לי הספיקה טיסה אחת בדרך הסוכר כדי להבין שיש פה משהו ששובר את הכללים.
דגם האלמנט רץ על מדפי החברה כבר מעל לשני עשורים וכל שנה החבר’ה בבריטיש קולומביה מעדכנים אותו עם החידודים שיש לענף האופניים להציע. רוקי מאונטיין התגאו מאוד באלמנט של השנים האחרונות אך רצו יותר ל-2017. מחלקת ה R&D אותגרה עם דרישות למסלולי תחרות מודרניים, שני בקבוקים בשלדה (יש!), 120 מ”מ מקדימה, פחות משקל אבל לא על חשבון ההתנהגות.
אם 120 נראה לכם אחלה לאופני שבילים, מבחינת רוקי מאונטיין אלה אופני קרוס קאנטרי ומרתון אשכרה לתחרויות. רוקי פוגעים בול בפוני של הטרנד העולמי למסלולי קרוס טכניים ומבחינתם אם תרצו לקרוא לעצמכם רוכבי שבילים או AM תצטרכו להתחרע הרבה יותר.
אני רגיל לתיק, אבל ידידי המרתוניסטים אומרים לי שמקום לשני בקבוקים בשלדת שיכוך כפול נכנס לאופנה ממש לאחרונה ורק חלק מהיצרנים השכילו לצייד בו את אופניהם. אפשר אפילו לאלתר הוספת ספייסר פלאסטי לברגי הבקבוק התחתון ולהכניס שני בקבוקי 750 מ”מ ענקיים לשילדת האלמנט במידה Large. כל אחד והסטיה שלו. אני זרקתי על האופניים שני מחזיקים בצבעים שונים שאחד מהם אפילו מאלומיניום. אתם כבר תפנקו אותם במחזיקי קרבון כראוי ליבבני המשקל שאתם. עכשיו כשהקיץ נכנס ותרצו לעשות מרתון תיק-לס, שני בקבוקים הם שוס.
זווית הראש ירדה מ 70.6 מעלות ב-2016 אל טווח של 69-70 מעלות הניתנות לשינוי עצמי באמצעות מנגנון Ride-9. בהגיון של פיזיקאי כושל (רק 85 בבגרות 5 יחידות) זוויות תקיפה אלה של המזלג הן כהות ורייסריות ואכן הוא לא מושפע רצינית כשאין מכשולים ראויים. לשמחתי, ברגע שהשטח מג’ועג’ע נכנסים 120 המילימטרים שלו היטב לפעולה. כשהרוכב על האוכף והקרקע איננה פראית, המזלג מפמפם מעט מהלך. ברגע שהוא נעמד בתנוחה קרבית, יותר משקל עובר לאזור הקדמי והבולם מתחיל לספוג את הבומבות בדיוק מתי שצריך.
כדי לשמור על היגוי זריז גם לאחר הורדת זווית הראש הוגדל האופסט במזלג (המרחק בין ציר ההיגוי לציר הגלגל). לחייתיות אגרסיב לייט פינקו את אלמנט בתומכות שרשרת באורך של 437-439 מ”מ (משתנה לפי הרייד-9). ארוך בכסנטימטר מאופני XCO זנב קשיח מהזן הכי זריז, אופייני לאופני מרתון 29 ש”מ מודרניים, וקצר ביחס לאופני אנדורו 29 תחרותיים. ה-Reach הוגדל במעט ביחס ל-2016 כדי לאפשר סטם קצר וכידון רחב ועדכני.
המשולש האחורי מגיע עד לאמצע מוט הכיסא בדומה לעיצוב הכה נפוץ היום באופני שיכוך מלא. נקודה נוספת המגדירה את עיצוב השלדה היא צומת צינור הראש האימתנית והמחוזקת. בתוכה הד-סט 1.5″-1-1/8″. אליה נכנסים מצד שמאל כבלי הברקס האחורי, ההילוכים, ונעילת הבולם האחורי. מצד ימין יש מקום להכנסת כבלים עבור הוספת דרופר סיט-פוסט מתבקש או מעביר קדמי אם תרצו.
כל מה שרציתם לדעת על Ride-9 ומתלה ה-Smoothlink ולא העזתם לשאול כי זו חפירה
רוקי מתגאים כבר שנים במתלה ה-Smoothlink הייחודי והמצוין שלהם. הוא תמיד היה מתלה 4 זרועות קלאסי עם ציר על תומכות השרשרת. לרוקי יש פטנט רשום של מיקום ציר מתלה מעל ציר הגלגל שהגן עליהם בעבר מתביעה אפשרית של ספשלייזד הדורסנית ופטנט ההורסט לינק. שני המתלים הם בעלי יחסי מינוף שונים שהשפיעו על ההתנהגות. ב-2017 בלי להכריז הרבה ירד לו ברוקי ציר המתלה אל מתחת לציר הגלגל. אכלתי חלפיניו חריף אז תנו לי להיות סרקסטי: מה שהיה ממש מעולה בעבר הפך עכשיו לממש ממש מעולה הרבה יותר רק כי הפטנט של ספשלייזד פקע? שינוי נוסף השנה הוא שמיסבי ההחלקה הוחלפו במיסבי גלילה סגורים ופשוטים יותר להחלפה.
Ride-9 הוא אחד הפיתוחים שרוקי רצים איתו כבר כמה שנים. מדובר על בורג ותושבת שמחברים את הבולם האחורי לרוקר במתלה. לפטנט הזה ישנם 9 מצבים ומכאן צמח השם. כל מצב משנה את התנהגות האופניים על ידי שינוי גאומטריה במקומות הקריטיים כגון זווית ראש, גובה ה-BB, ואורך תומכות השרשרת. מצב מספר 1 הוא הכי Slack, מצב 5 הוא ברירת המחדל והם מגדירים אותו נייטרלי, מצב 9 הוא הכי Steep.
המהנדסים של מערב קנדה מאפשרים לנו לשחק באמצעותו גם בהתנהגות המתלה. פרמטר ה-Rising Rate או בקיצור רייז אחראי עד כמה המתלה ישתנה בין רך בתחילתו של המהלך לקשה בסופו. ציון 85 בפיסיקה מספיק כדי להיזכר בכך שלקפיץ יש נתון בשם קבוע הקפיץ שסומן באות K. הרייז מתאר בכמה אחוז ישתנה קבוע הקפיץ לאורך מהלך המתלה. אם הרייז גבוה אזי כשבאה הבומבה הוא יהיה מאוד קשיח בסוף המהלך, לא יטרוק את הבולם אבל עשוי גם שלא לנצל את כל מהלכו. באלמנט ניתן לשנות את התקשות המתלה כך שבסוף המהלך הוא יהיה קשה ב-30, 35 או 40 אחוז יותר מבהתחלה.
פרמטר הפרוגסיביות מתאר כיצד יתקדם שינוי קבוע הקפיץ לאורך מהלך המתלה. מתלה ללא פרוגרסיביות מקבל עקומת רייז לינארי ואילו במתלה עם פרוגרסיביות רבה ישתנה קבוע הקפיץ באופן אקספונציאלי עם כיווץ המתלה. רוקי מאונטיין מתארים את מתלה האלמנט כבעל פרוגרסיביות מתונה.
תשעת המצבים ברייד-9 נותנים לרוכב חופש לכוון את זווית הראש עם החל ב-69 מעלות במצב הראשון ועד 70 מעלות בשלב התשיעי. כל זאת ברזולוציה של עשירית מעלה. בחנו את מצב 5 כפי שהאופנים הגיעו מרוקי והוא מצויין, כמוכן רכבנו במצב 7 היותר XC ובמצב 1 היותר שבילי. ההבדלים הורגשו אך היו די מינוריים. מי שמתלבט יכול פשוט להשאיר את המנגנון במצב 5. אם לא הבנתם עד כאן, תוכלו לבחור אחת מארבעת אופציות הבאות:
- לקרוא שוב
- לראות את הסרט למטה (שמראה את העיקרון, אם כי מיקום הפטנט השתנה מאז)
- לפנות למענה הקולי בסניף רוזן מינץ
- כל התשובות נכונות
שאר המכלולים
ברקסים – האופניים מגיעים עם מערכת SLX של שימאנו וההגדרה הכי טובה שיש לומר על הסט הזה היא ״מקסימום עלות תועלת״. פשוט ברקס מעולה שעושה את עבודתו על שלל המצבים שהרוכב מגיע אליהם. רוצה נשיכה? בום! תקבל את הנשיכה הידועה במערכות שימאנו, טיפלה פחות מב-XT. רוצה מודולציה? בום! גם זה קיים. כל העסק רץ על שמן מינרלי.
בולמים – באופניים המוגדרים כמיועדים ל-XCO\מרתון תחרותי ישנה הפתעה כשמסופק מזלג עם 120 מ”מ מהלך וצינורות בקוטר 34 מ”מ. ההעדפה של הקנדיים ב-2017 היא לתת יותר דיוק בהיגוי ובטחון לרוכב על חשבון כמה גרמים ביחס ל-100 מ”מ על 32 מ”מ המקובלים בקטגוריה. יסכם אבשלום קור: לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר.
לרוכבים שנועלים מזלג ואז עומדים בעליה או יוצאים לספרינט בעמידה נכונה אכזבה קלה. אין נעילה מהכידון ואילו מתג הנעילה בראש המזלג דורש הסטה של כ-270 מעלות ארוכות. אפשר בבקשה הסטה קלה וזריזה כמו בדגם ה-FOX Performance רק עם המילה ELITE? לחילופין נבקש נעילה מהכידון. ברשימת הבקשות היינו רוצים לראות גם שחרור מהיר על ציר התרו אקסל 15X110 Boost הקדמי. עם כל הטענות הקטנות שלנו כפיינשמקריים של אופניים צריך להגיד בקול שיש כאן בולם מצויין.
הפוקס מאחורה עובד סבבה ואף מצוייד במתג נעילה מהכידון עם 3 מצבים: פתוח, חצי, ונעול. רק לכוון שקיעה ראשונית, שיכוך החזרה ולצאת לדרך.
הילוכים – מערכת 1×11 חוסכת כחצי קילו אבל באה עם מחיר מסויים בקצוות. טווח הקסטה הוא 11-46T והיא מתאימה לרוב הרוכבים ברוב המתארים. אחד הרוכבים במערכת, אפיקיסט באופיו טען שההילוך הראשון סבבה עבורו בשעות הראשונות אבל אחרי כ-4 שעות עצימות קצת קשה לו בעליות חדות… מאידך ההילוך הגבוה מצריך קיידנס גבוה מאוד החל ב-45 קמ”ש. אם תסריט של ספרינט איימים בירידה הוא הסרט שלכם תוכלו להחליף מפלאטה 32T ל- 34T במחיר של הגבהת ההילוך הראשון או להקטין אותה בשביל עליות קשות.
השינויים ביחס ההעברה בין גלגלי השיניים בקסטה נעים בין 11% בהילוכים המרכזיים לבין 24% בין הילוכים 1-2. אנחנו מצאנו שההפרשים בין ההילוכים מצוינים. בנוסף, במתארי השטח המעניינים יש שינויי מהירות ואחוזי שיפוע כך שהרוכב לומד לעבוד בטווח של קיידנסים. שורה סופית, סבבה לגמרי.
למרות העדפה אישית שלי למערכות הילוכים של החברה המתחרה, דווקא מערכת ה XT של שימאנו עבדה נהדר עבורי. ברכיבות בארוכות בסמרתון נפל לי האסימון מדוע קרוסרים מעדיפים שימאנו. החלקות והעדינות בהעברה נותנות תחושה של ניגון בחצאי תוים. וכשמדובר ברכיבה מונוטונית שכל יעודה מיקסום אנרגיה לאורך זמן, העדינות באה לידי יתרון.
מוט כסא – רגע, איפה הוא? השנה כבר 2017! איפה מוט הכיסא ההידראולי? קצת מוזר לקבל אופניים בשנה זו ללא המצאה גאונית זו. לא צריך לבוא בצעקה של ״אבל אלה אופניים תחרותיים״ שהרי החברה ציידה את הדגם מעל (970) במוט מתכוונן וכאן זה עניין של חסכון נטו. תצטרכו להוסיף לבד אחר כך.
גלגלים וצמיגים – מהמפעל הגלגלים באים עם צמיגי מקסיס אייקון 2.2 מהדגם ללא הגנת ה EXO שלהם. גם ככה אייקון עם EXO הוא די עדין אז למה ככה? כבר ברכיבה מדברית ראשונה, נקרע הצמיג כאילו וולוורין בכבודו ובעצמו נתן לו סטירה. מהר מאוד הלכתי והחלפתי את שתי החמודות לגומי חדש. על הגלגלים עלו שני צמיגי ויטוריה. המותג מוכר יותר לרוכבי כביש כיוון שבעבר צמיגי השטח שלהם מותגו Geax. אסף מרוזן אמר ״סמוך עלי, את זה אתה צריך״. הגן הרומני שלי התחיל לקפוץ ומיד התחלתי לחקור את מה שאני מחזיק: עובי דופן? צ׳ק! רוחב קידמי ואחור? צ׳ק! תצורת קוביות? צ׳ק!
- קדמי – ויטוריה בארזו עם רוחב 2.25 במשקל של 660 גר.
- אחורי – ויטוריה סאגוארו עם רוחב 2.2 במשקל של 770 גר.
אני לא רייסר אבל המשקלים בהחלט נראים לי קלים ביחס לעמידות שהם נותנים. במקרה שלי ובתקופה של חודש הצמיגים נתנו עבודה יפה ועמדו בכל הגירזונים שהעמדתי בפניהם במדבר. הן על הסינגל והן מחוצה לו כאשר אבני הסכין האופייניות למדברינו משסות בגומי ללא הצלחה להכניעו.
שני הצמיגים מספקים גלגול יעיל ואחיזה טובה מאוד בתנאים של בוץ בן שמני אחרי הגשם. גם קרקע סלעית נאה לא תוציא את הצמיגים ממסלולם ותשמור על נתיב מתוכנן ככל שהרוכב יבחר. רק הארה קטנה על הקדמי – בקרקע קשיחה עם שכבה חולית דקיקה- מה שבדרך כלל נוצר במדבר אחרי גשם קל, הקדמי מאבד את אחיזתו בהשכבות בינוניות ופה הרוכב ימדד בשיקול דעתו עד כמה מהר ומחושב הוא יכול לתמרן עם הצמיג בסיבובים.
כל זה על גלגלי סאן במשקל לא ידוע ונאבות סאנרינגל עם הבוסט החדשני.
ברכיבה
איך שלא תסובבו את אז, המבחן תמיד מושפע מהרוכב ומסגנון רכיבה שלו. במקרה שלי המעבר מ-27.5 אופניי שבילים למכונת מרתון מדגיש את כל ההבדלים בצורה כפולה. הרי את רוב הרכיבות מבחן אעשה על אותם מסלולי בית שאני כבר מכיר, ובמקרה זה אני גם מותח את גבולות האופניים למקומות חדשים.
אין תחושה יותר טובה מלהתיישב על זוג חדש ומיד להרגיש בבית. יכול להיות שהמוטיב של חברות צפון מערב אמריקה כן עובד על אותם כללי גאומטריה ויחסם לתנוחת ישיבה בזמן רכיבה, אבל זה לא ממש משנה כי החיבור הראשוני הזה עושה את ההבדל המשמעותי במבחן.
מי שמכיר אותי היטב, תמיד יגיד שאני מדבר בשלילה. די צודקים המכרים, לפחות ככה מתקבלת תמונת מצב יותר ראלית. אז נתחיל בחסרון: זאת לא מכונת תמרון עם 27.5. אם בטעות חשבתם להיכנס בסינגלים צפופים עם פניות חדות בין העצים כאשר הרוכב נדרש לתמרן בין בולדרים לשלל הכיוונים במהירות איטית, האלמנט ירגישו פחות בנוח. אבל ברגע של יציאה למרחב הפתוח – אל מסלולים זורמים ועקומות רחבות, פה מתחילה החגיגה. שלל הקק״לים למיניהם נהפכים להיות מסלולי המראה, וגם מקומות עם יותר טכניקה כמו הסוכר מקבלים בברכה את המכונה האדומה.
הישירות שבה הפידול מתורגם למהירות ההאצה משנה את חוקי המשחק. לעשות כחול אדום בשעתיים ללא מאמץ יתר זה בכלל לא קללה. המתלה מרגיש קשיח בתנוחת ישיבה ומעביר את רוב האנרגיה לטובת שיוט קדימה. ברגע שנעמדים בתנוחת מוצא יש הרגשה שמישהו החליף לכם את הזוג בין הרגליים למכונת שבילים שלא מפחדת להתגרזן על שלל אלמנטים טכניים.
רוכב חזק עם נסיון טכני עשיר יוכל לנצל את האלמנט על שלל התרחישים ולנצל זאת כיתרון משמעתי על רוכבים אחרים.
רוקי מאונטיין אלמנט – סיכום כללי
תכלס שילדה מדהימה שעושה כל מה שרוכב שבילים מהיר רוצה או רוכב קרוס קאנטרי טכני מייחל לו. אם תרצו, תגדירו את האלמנט כ Playful Cross Country. אם תרצו, תגדירו אותו כ Trail Race Machine בכל מקרה הכיף גדול בעליה ובירידה גם יחד. אם היו לנו טרוניות על הצמיגים המקוריים, העדר מוט כסא מתכוונן, או נעילת מזלג מהכידון, הם מומלצים וברי שיפור עצמאית. ביחס המשקל מחיר הנוכחי התכולה טובה מאוד. הרוקי מאפשרים הרמת גלגל בווילי קליל באוויר כמטאפורה על המכונה המהירה והטכנית שהוא.
ברמה האישית – הדיבור היה כבר באוויר, גם סטטיסטיקה רוחבית של מגזר הרוכבים האגרסיביים מאמת את החששות: ״ככל שהגיל עולה, המהלך מתקצר״. מופיע רצון שכנראה נרכש עם ניסיון חיים, שלא צריך אופני מהלך ארוך ואפשר להסתפק עם פחות מהלך. האלמנט רק חידדו לי את זה באופן מוחלט. 90% מהרכיבות שאני בדרך כלל עושה, אלו האופניים שאני באמת צריך. מספיק חודש התנסות וזה משנה לך את הכל! מקפיץ את הטכניקה, מקפיץ את הכושר ובחזרה לזוג הביתי גם במסלול כמו שוקף DH יש פתאום תחושה של עודף מהלך. אין ספק: 120 על 100 זה האופן הבא!