כשהייתי בהייטק עבדתי הרבה, לא אהבתי את העבודה, אבל הרווחתי יפה. לאחר מכן עבדתי מעט, מה שהיה חביב רק לתקופה קצרה וגם הרווחתי מעט. עכשיו, אחרי שעשיתי קורס מדריכים באיגוד, אני עובד הרבה, מרוויח מעט, אבל הלב מתמלא בכל טוב.
מאת: צור חלמיש
תמונות: רון רחמים, נועם פארן, קלמן אלפרין, נמרוד דובינסקי, צור חלמיש, אריק סגן (בן הדוד האבוד של פיטר סגן 🙂 )
עליתי על הגלגל הענק: מעל 200 שעות לימוד בקורס של האיגוד
היה לי זמן אבל צריך מוטיבציה גדולה בהרבה כדי להיכנס לקורס מדריכים. על פניו חשבתי שרק טוב יכול לצאת מעוד העמקה בתחביב העיקרי. תהיה אולי אפשרות של הדרכה באיזו קבוצה ואיתה מעט הכנסה. בכלל אופניים זה מוי כיף ומה רע בלהעביר שעות בסבבה על האוכף. היגיון פשוט? אמיתות אלה נשארו נכונות אך הן החלק הקטן של התמונה.
עליתי על הגלגל הענק: קיבלתי הזמנה מהאיגוד להשתתף ולסקר ל-BIKEPANEL את קורס המדריכים שלו, אבל לא באמת לקחתי בחשבון את הרצינות וההשקעה הנדרשים. מדובר במעל 200 שעות לימוד ועוד אולי 30 שעות של מטלות ושיעורי בית. הרבה זמן. להיות מאמן או מדריך אופניים זה מחייב וזו תחילתה של “הסתבכות” עם פוטנציאל משנה חיים.
לומדים על הקשר בין ספרינט בעמידה, פניה וטיפוס (הגלגל הענק, ברקע)
איגוד האופניים פותח קורס מדריכים חדש ב-14-06-2016. גם קורס זה מתקיים במשרדי האיגוד שבהדר יוסף, תל אביב. מדובר על קורס מפוצל עם חופשת קיץ ביולי אוגוסט וחזרה ללימודים בספטמבר. העלות היא 5000 ש”ח. לפרטים והרשמה: משרד איגוד האופניים בישראל, להתקשר בין 15:00 – 09:00 בטלפון 03-6490436 שלוחה 2.
אבל היי, גם אם לא תרשמו לקורס כעת, לפחות תרשמו לניוזלטר של BIKEPANEL ותקבלו הודעה משמחת למייל כל שלוש כתבות חדשות:
קורס מדריכי אופניים עם הרכז נמרוד דובינסקי
ההבדל בין “מדריך” ו”מאמן”
מדינת ישראל, אולי מתוך רפלקס של יצירת רגולציה בכל מה שזז, חוקקה חוקים המגדירים מה נדרש ומה מותר למאמן או מדריך מוסמך. עקב סיכונים מובנים בפעילות ספורטיבית וכמובן באופניים, ישנה חשיבות בהסדרה כזו. סעיף 2 (א’) לחוק הספורט ,התשמ”ח 1988 קובע כי: “לא יוכל אדם לעסוק כמאמן או כמדריך ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו ענף”.
גם מדריך מאמן את הרוכבים ברכיבה באופן ספורטיבי. ההבדל בהגדרה החוקית הוא ש”מדריך” יכול לאמן ילדים ונערים עד גיל 16 לפעילות תחרותית ולכל גיל בפעילות שאינה תחרותית. “מאמן” יכול להכין גם בוגרים להישגים בתחרויות. האירוניה היא שכל אחד יכול ללכת לתחרות ללא מאמן וגם בסתם רכיבה אפשר לתת ספרינט בדופק מקסימלי ולהתפגר.
החוק היום מגדיר את המקצועות מדריך ומאמן בלבד. החוק צפוי להשתנות, להקטין את קורס המדריכים, ולהוסיף יותר רמות התקדמות בחלוקה ל: מדריך, מאמן, מאמן בכיר, ומאמן מאמנים. מתי זה יקרה? כמו כל דבר שתלוי במחוקק, בזמן עתידי כלשהו…
אביעד יזרעאל, מאמן נבחרת ישראל הרים, מלמד איך להדריך עמידת מוצא
תכנים מגוונים
כשקלתי אם להיכנס לקורס שוחחתי עם חברים שעשו קורסי מדריכים או מאמנים במסגרות אחרות. מהם עלו ההיגדים: “אופניים לא תלמד בקורס, תעשה בשביל לסמן וי, צריך נייר בשביל חוק הספורט”. הרושם ממנו אני יוצא מההכשרה של איגוד האופניים שונה לחלוטין. נכחתי בקורס מדריכים שהוא הרבה מעבר לכסת”ח משפטי. האיגוד נותן קורס מעמיק ביותר המועבר ע”י אנשי מקצוע מעולים.
לומדים קצת גם רכיבה מהטופ שבמאמנים אבל לכך לא חייבים קורס מדריכים וניתן להצטרף למועדוני האופניים השונים. במחזור שלי השתתפו שלשה רוכבים מ-CCC: מורן, אופיר ונמרוד שלרכוב על אופניים הם ידעו מקודם וידעו היטב. הם הגיעו כדי ללמוד הדרכה.
נמרוד בן זאב, אלוף הקורס שלי בחסימות
עבורי מתודולוגיית ההדרכה שהעביר טל צוק והיישום שלה על האופניים פתחו צוהר. גם ההיכרות עם הצד העממי של האיגוד שבהובלתו.
השעות העיוניות נתנו את הבסיס המדעי למדוע ואיך אנחנו עושים אימון כזה אחר. לתחרותיים שביננו קל להתחבר למשל לצורך ללמוד כיצד לתכנן עונת מירוצים. גם עבור אימון לא תחרותי ברור שצריך היכרות עם פסיכולוגית ספורט, פיזיולוגיית מאמץ, ובוודאי עזרה ראשונה.
מתרגל הוצאת הפרשות לבובה חסרת הכרה
אז מה היה לנו?
התכנים וכמות השעות מוכתבים ע”י מינהל הספורט שבמשרד התרבות והספורט. כדי ללמדם, על בית הספר להיות מוכר ע”י המדינה ולחדש את האישור שלו מדי תקופה. איגוד האופניים לא רק שעומד בקריטריונים אלה, אלא עושה זאת מתוך אהבה אמיתית לתחום.
ניתן לחלק את תכני קורס מדריכי אופניים לארבעה נושאים כלליים: מדעים, עזרה ראשונה, אופניים עיוני, ואופניים מעשי. גם קורסי מדריכים בענפים אחרים מקבלים את התכנים שאינם ספציפיים למקצוע הספורט שלהם. כמות השעות והנושאים הינם:
- מדעים הקשורים לספורט: 60 שעות. כולל אנטומיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, תורת האימון.
- קורס מגיש עזרה ראשונה: 28 שעות. כולל תיאוריה של טיפול ראשוני במצבים רפואיים שונים. תרגול בהחיאה, חסימת עורקים, חבישות.
- ענף האופניים: 123 שעות. מחולק לעיוני ומעשי:
- עיוני: חוק הספורט, מבוא לענף האופניים, חוקת UCI ושיפוט, הדרכה על אופניים, תזונה, לרוכבים, מבוא לרפואת ספורט, תחזוקה וציוד.
- מעשי: כיצד ללמד טכניקת רכיבה בכביש ובשטח. פעילות לרוכבים חדשים, הכנה גופנית לילדים, הדרכה נכונה על ומחוץ לאופניים.
סך הכל 211 שעות שזה המון ויוצר חסם לחלק מקהל היעד. הכמות כאמור מוכתבת ע”פ חוק הספורט שאמור להתעדכן.
אופיר רבינא בשיעור הדרכת סיבובי כביש
משקיענים ומחפפים
כמו בכל קורס אפשר לבוא בשביל לעבור ואפשר לבוא עם מכוונות רגשית ללימוד והפנמה. זו ההמלצה כשמשקיעים כל כך הרבה שעות ומקבלים תכנים כל כך מגוונים. מי שרק רוצה להעביר אותה, בא עקב החוק, ומוכן לשלם 5000 ש”ח בשביל זה, שיבושם לו.
חשוב לשים לב שרק בכרבע מהזמן נמצאים עם האופניים בשטח וגם זה לא ברכיבה רצופה כי מקשיבים להסברים. בשלשת רבעי הקורס הנותרים יושבים על הטוסיק בכיתה. הישיבה בכיתה לא מצטלמת טוב ולכן יש כאן מעט תמונות כיתתיות אבל היא רוב הקורס.
הלימוד העיוני מעניין מאוד אך מי שלא סיים לאחרונה תיכון או אוניברסיטה צריך להתרגל. אחדים מביננו, בעיקר המאובחנים בבעיות קשב וריכוז, נעו באי נוחות וידעו שצריך להתמודד. אחרים עם בעיות קשב לא מאובחנות, סתם התקשו בהתמודדות. כולם כולל כולם חיפשו את הטלפונים בשביל להרגיע את ה SAS – Screen Addiction Syndrome שכולנו סובלים ממנו.
מישהו כאן צריך גם משקפי קריאה בשביל לסכם במחברת וגם משקפיים לרחוק כדי לראות טוב את השקפים המוקרנים? טיפ: לפני קורס מדריכים פרגנו לעצמכם מולטי פוקל איכותי.
הישיבה היא בחדר האיגוד בהדר יוסף בינות לארגזי ציוד ובהפרעה לאנשי האיגוד. גם אם בכך קיבלנו היכרות בלתי אמצעית עם אנשי האיגוד, המיקום אינו מכובד. כשתסתיים בניית הוולודרום בהדר יוסף והאיגוד יעבור אליו, מתוכננת כיתת לימוד מסודרת.
בשביל להרגיע את הילד הקופצני שבתוכי, הלכתי על השיטה של כולנו: רכיבה על אופניים. מביתי ברעננה רכבתי אל הקורס וחזרה כ-40 דקות כל כיוון. לטובת מחזור הקיץ, יש מקלחות בבניין. הרכיבה לקורס היא פריבילגיה וברור שלא כולם גרים בטווח רכיבה הלוך חזור מהאיגוד.
לימוד במשרד האיגוד
רכז הקורס – נמרוד דובינסקי
רכז בית הספר למאמנים ומדריכים של האיגוד הוא נמרוד דובינסקי, מאמן רוכבי תל אביב – TACC. גם הוא כמוני פליט הייטק. נמרוד מלמד את רוב הנושאים הקשורים לאופניים וגם נמצא ברוב שעות הלימוד המועברות על ידי המרצים האחרים. רוחו ואישיותו שורה על כל הקורס ואישיות יש לו בלי עין הרע.
באיזה שהוא מקום נמרוד דובינסקי הוא הקורס. הוא משרה אווירה נינוחה מאוד אך חניך שאינו מכוון למשימת הלימוד ישמע זאת במדויק ויוחזר לתלם. אחד הדברים שמקבלים הוא קואצ’ינג אישי שנמרוד נותן עם אישיותו המיוחדת והכריזמטית. מקבלים זאת גם בהסברים מובנים וגם על הדרך בטיפול באירועים. בסוף הקורס הרגשתי שזה יחסר לי.
קורס מדריכי אופניים הוא לא רק על אופניים אלא עמוק מכך הוא על הדרכה. איך לקחת חניכים ולהביא אותם להגשמת מטרותיהם דרך האופניים. אחד הנושאים ששזורים במשנת דובינסקי הוא ההקשבה להקשר שדברים נאמרים. אם חניך אומר או שואל משהוא זה מגיע מהקשר מסוים שחשוב להבנת השאלה. Context Is Decisive
נמרוד דובינסקי
אגב, נמרוד הוא טבעוני מאוד מנומק. טבעונות איננה ההמלצה המדעית הנלמדת בקורס ומותר עדיין לרוכבי אופניים לאכול בשר, אבל זו גישה שבהחלט פותחת נקודת מבט נוספת על תזונה.
כחבר נבחרת ישראל כביש בעבר וכמאמן של מועדון המתרכז ברכיבת כביש תחרותית, נמרוד מעביר את החלקים המעשיים של הדרכת אופני כביש. אחד הנושאים שהעסיקו אותי בעקבות הלימוד היו הסיבות לדגשים שניתנו בטכניקה הנכונה לפניות בכביש. כמו לימוד שחיה בהתכתבות, לא אצליח להסביר בטקסט את הניואנסים של לקיחת סיבוב. בכל זאת וכדוגמא לומדים למשל שהוצאת ברך אל פנים הסיבוב ואיתה העברת משקל פנימה היא טכניקה לא יעילה, שלא לומר שגויה. שימו לב להבדל בטכניקה של הרוכב מ IAM שפותח ברך לתוך הסיבוב לבין סאגן שמוציא משקל על הפדל החיצוני לסיבוב. רואים את סאגן טוב יותר כשהאופנוען מתקרב אליו בסוף הירידה בשלב 16 טור דה פראנס 2015:
יישומים מדעיים באימון אופניים
בילינו שעות רבות עם המרצה יובל קסוטו המעביר אנטומיה, פיסיולוגיה, ותזונה. האנטומיה מעניינת תאורטית אך קצת פחות מעשית עבורינו ובזאת ויתרתי על קריירת ניתוח גופות במכון הפתולוגי. את הפיסיולוגיה מאידך, קל יותר ליישם באימון אופניים כיוון שמאמנים את שלוש מערכות האנרגיה של הגוף. גם תזונה היא נושא שקל להתחבר אליו וההמלצות של יובל מגיעות מהפרסומים המדעיים המובילים וגופי הבריאות העולמיים ולא מדיאטות אופנתיות.
ליובל יש דרך ססגונית, צבעונית וחוויתית להעביר את התכנים. לשמחתנו, בקורס הוא היה הרבה פחות מאופק מאשר בראיון הטלוויזיוני הבא:
לאחר שמבינים את החלוקה למערכות אנרגיה (אירובית, אנאירובית לקטית ואנאירובית א-לקטית), ניתן להתחיל לתפור אימונים ספציפיים לכל אחת מהמערכות. לומדים שגם מד דופק וגם מד הספק נותנים מדדים שונים לעצימות הפעולה. קורס המדריכים נותן כלים לאימון עם מדי דופק בחלוקה ל-5 תחומים. ניתן גם לעבוד עם חלוקות אחרות למשל ל-6 תחומים לפי הגדרות איגוד האופניים הבריטי. לצערי רק בקורס מאמנים ניתנים כלים לעבודה עם מדי וואטים, לא בקורס הזה, וחבל. נכון שהרוב יגיעו לאמן ילדים שלא יהיו להם מדי הספק בקרוב, אבל יותר ויותר רוכבים מצטיידים וכדאי ללמוד את הנושא לעומק.
למדנו כיצד בונים תוכנית אימון תחרותית שנתית בשיטה שפיתח מאמן האופניים Joe Friel. בתוך התוכנית לומדים כיצד לבנות מחזורי אימון פנימיים בתוך תקופות האימון (Mesocycle) שהוא הגדיר: הכנה, בסיס, בנייה, שיא, מירוצים ומעבר.
לא נמלטנו מלימוד של חוקת UCI למרוצי הרים ולמרוצי כביש. חוק זה חוק והחוק הוא יבש ולעיתים שרירותי. כשבאים לתחרות מן הראוי לקרוא את החוקה לפני שנעלבים ממשהו ולא כל שכן מגישים ערעור. אותי הרדימה קריאת החוקה אפילו שקיבלנו קובץ מקוצר ובעברית. מזל שהמרצה עידו עין-דור, שופט האופניים הבינלאומי, עורר דיון והראה סרטים עם מצבים אפורים שדורשים יכולות שיפוט שמעבר למוגדר בחוקה.
תכנון שנתי (דוגמא)
יישום תורת האימון לילדים – עם וילם לאוקס
המרצה לתורת האימון וילם לאוקס הוא אושיה באתלטיקה ובהכנת מרתוניסטים ואצנים אולמפיים. הוא דיבר איתנו על התאמת האימונים ליכולות הילדים, נתן דוגמאות פרקטיות של יישום הפסיכולוגיה איתם, והסביר כיצד להגדיל עומס באופן מחזורי כדי שהגוף ייצור פיצוי יסף או בעברית ישפר ביצוע. לא רק דיברנו על סוגי אימונים לילדים אלא גם נקרענו בשטח בתירגול אתלטיקה.
אתלטיקה לילדים
וילם נתן לנו מטלה של ביקור בשני אימוני קבוצות אופנים שאינן שלנו לתצפית וניתוח. ארח אותי לאימון כביש המאמן זהר רובין וקבוצתו RUBILIFE GSG, קבוצת מאסטרס אתגרית ומחבקת. מומלץ. בראש ציפור עשינו אימון משיכת פלוטון בקצב של כ-35 קמ”ש עם החלפות של כדקה וחצי. המאמן שם לב אלי היטב וראה שעבדתי עם כיווץ חזק של צוואר וחגורת כתפיים. קיבלתי הערה מדויקת לנסות ולהרפות. תודה זהר!
לאימון שטח אירח אותי המאמן ליאור שרר עם הקבוצה הבכירה במועדון CSC. מדובר על שבעה קאדטים תחרותיים מתוכם שלשה בנבחרת ישראל הרים. בקיצור סוסי פרא. לא רק זאת אלא שבדיוק באימון זה הם עברו מתקופת בסיס לתקופת בניה עם אינטרבאלים קשים. בקטעי המנהלה שלהם רכבתי בסף אנאירובי ובתרגיל העיקרי נאלצתי לעצור בצד… רק לשוחח עם ליאור. תוך כמה חודשים אני מוריד עוד 5 קילו, מחליף אופניים ובא לתת להם בראש. עד אז דעו שמדובר על מועדון משובח מראש העין עם קבוצות בכל הרמות. תודה ליאור!
עזרה ראשונה
הטיפול הראשוני שניתן לפצוע בשטח עלול להיות קריטי. מדריך מחויב בהכשרה בסיסית של מגיש עזרה ראשונה (מע”ר). קטע קורס זה כולל תכנים עיוניים של מצבים רפואיים שנלמדים וגם תכנים מעשיים עם תרגול כגון החייאה, חסימת עורקים, חבישות. מקבלים תעודה שתקפה לשנתיים ואז יש לבצע קורס רענון לחידוש תוקף התעודה.
אפילו כשהיא פצועה אין אפשרות לעצור את מיכל מסלפי לפייסבוק
הדרכות מעשיות בשטח – אביעד יזרעאל
את הקטע המעשי בשטח, העביר אביעד יזרעאל מאמן נבחרת ישראל באופני הרים. מכירים את החולרות האלה שבשביל להדגים משהו מפרססים בסינגל עם סטופי והעברת גלגל אחורי, לוקחים פניות גם בווילי, קופצים באני הופ עם וויפ ומקנחים ברולינג סטופי? אז כזה. ולא, אלה לא הדברים שהוא לימד.
למדנו איך להדריך נושאים כמו עמידת מוצא סטטית ובתנועה, הרמת גלגל עם פדל קיק, מעבר מדרגה ועוד. התנסינו בתרגילים יצירתיים שאת כל אחד מהם ניתן לפתח למערך שיעור בפני עצמו. לדוגמה מי עולה עליה הכי לאט, עליה בעמידה עם יד מושטת קדימה (עבודת שרירי ליבה), איך להדריך סטופי עם שני מדריכים, ועוד. בבן-שמן קיבלנו אימון בחירת קוים ופתחנו את הראש למציאת הקו המהיר יותר, שלעתים הוא טכני יותר.
מאמן נבחרת ישראל הרים בהדרכת אימוני בחירת קוים
צחוקים וחברויות
כשאתה במסגרת של קורס, אתה נכנס מיד לנעליים של חניך. אנשים בני 50 נמצאים באותו קו עם בני 18 והחיבורים קורים. כתלמידים, הרצינות והאחריות נשארת למנהלי ומרצי הקורס ואז באים הצחוקים. כמובן עם דאחקות בקבוצת הווצאפ הבלתי נמנעת.
התברר שקלמן מוכן ללמד קומפוזיציה את רון שהוא מורה לצילום, שדודי מוציא טיולים של 25 ק”מ שלוקחים 5 שעות, ושמורן לא יכולה בלי קפה ומטען לטלפון, אולי גם בתחרויות. כשמיכל צריכה להכין סלט חמישה צבעים, היא קונה שקית של Mike and Ike או של Skittles בצבעים שונים… אלה “מוצרים בריאותיים” המורכבים בעיקר מסוכר, סירופ תירס, שמן דקלים שעבר הידרוגנציה ויש בהם חומצה ציטרית, מיץ פירות וצבעי מאכל…
מזל טוב
קבוצת הווצאפ נשארת גם לאחר הקורס וכיף להיפגש באירועי אופניים וללייקק תמונות בפייסבוק אחד לשני. עברנו חוויה מעשירה ומרגשת גם כיוון שהיינו ילדים בבית ספר וגם עקב השפה האחידה משני העולמות היחידים שיש לנו – הכביש והשטח… בסוף הקורס חגגנו לקלמן מסיבת יום הולדת והתחלנו להעצב שנגמר. נועם פארן ערך קליפ וידאו רגשני מתמונות שעברו בווצאפ. לכן האיכות הטכנית שאיננה מיטבית אך קבלו טעימה מהאווירה בה היינו. מותר לקנא:
מטלות סיום ואחרית דבר
לא מספיקה הנוכחות בשיעורים ותקתוק הבחינות בציון סביר. יש פרויקט סיום עם שתי מטלות שישרתו אותנו בהמשך. המטלה הראשונה היא עבודת תכנון שנתי עבור רוכב תחרותי בן 15-16. יש להגדיר איתו ועבורו את המטרות, רשימת המרוצים וחשיבותם. בהתאם לכך ליצור תוכנית פריודיזציה שנתית. זוכרים את Joe Friel ברמה התאורטית? עכשיו תפרטו את זה לשבועות ולאימונים בודדים. במטלה השנייה מגדירים את אופי ומטרות הקבוצה שלנו.
הדרכת פלוטון בפארק הירקון
חוויה משנת חיים – מהייטק, להקמת מועדון אופניים ברעננה
עבורי זו הייתה חוויה משנה חיים. הגעתי כדי לרכוב על אופניים ויצאתי מדריך. מצאתי שעל אף אורך הקורס המוגזם, נהניתי מכל רגע. הקורס של איגוד האופניים הוא לא עוד קורס רדוד בשביל לקבל גמול השתלמות לשכירים במקומות הסתדרותיים. יש מטרה אמיתית להכשיר מדריכי אופניים פעילים והיא ניכרת בכל שעה של הקורס.
כבר במהלך הקורס רציתי להדריך וצילצלתי לקבוצת אופניים קטנה כדי לבדוק אפשרויות שלא נמצאו. המפנה היה בשיחה עם חבר לאחר אחת הרכיבות שלנו. אופיר גלבוע הוא מדריך אופניים מנוסה שאימן שני חוגי אופניים כ”א פעם בשבוע ברעננה. עבור הנערים בחוג כבר היה צורך בהוספת אימונים וכל מדריך/מאמן צריך גיבוי. כך הוחלט על הקמת מועדון VELOCITY.
צרפנו עוד רוכבים ונרשמנו לאיגוד האופניים. יש לנו קבוצות קטקטים, ילדים, נערים שמשתתפים באירועי האיגוד, קבוצת בוגרים ועמוד פייסבוק פעיל, כנסו כנסו. אם אתם באזור השרון ורוצים לרכוב בקבוצה או לצרף את ילדיכם, דברו איתנו . VELOCITY מארחת בשמחה לאימון התנסות.
נערי VELOCITY באירוע אופניים לכולם בבארי
יש עוד הרבה מה ללמוד אחרי הקורס
תוך כדי העבודה אתה לומד נושאים נוספים שברור שמגיעים מהניסיון והשטח. מתי ללחוץ על ילד שלא רוצה לעשות עוד אינטרבאל ומתי לתת לו לשבת בצד עד סיום התרגיל. איך לאמוד קושי טכני שעבורך איננו קיים אבל רוכבים מסוימים עדיף שלא יכנסו אליו, ואחרים כדאי מאוד שיתאמנו עליו. איך ליצור לכידות קבוצתית ותשוקה אמיתית לאופניים.
מוזכרים בקורס מעט נושאים עסקיים כמו ההבדל בין קבוצה שהיא עמותה, לקבוצה של הרשות המקומית, או של עוסק מורשה/פטור. מוזכרות האפשרויות למימון המזערי שיש מהמדינה לעיריות שמפעילות תוכניות של פרחי ספורט, אופניים לכולם, וליגת בתי ספר. מדברים על ביטוח אחריות מקצועית ועל ביטוח תאונות אישיות לפי חוק הספורט. הכל נחמד אך כל אלה לא יעשו את העבודה.
אנחנו לומדים על בשרינו שהקטע המסובך בהקמת קבוצה הוא דווקא השיווק. לא לומדים איך לגייס ילדים ומבוגרים שירצו לרכוב במועדון. בתור כאלה שנמצאים עמוק בתוך האופניים ניתן לשגות בראיה שכולם רוכבים ומתוכם יגיעו מאות אנשים להתאמן. רחוק מכך. בוודאי שכדאי להם, אבל הם לא יודעים זאת עד שיתנסו. כעת, לאחר שאני מתנסה, אני לגמרי מסיר את הקסדה בהערכה למאמני הקבוצות הגדולות. בסוף אנחנו רואים שחבר מביא חבר הכי עובד. הם הרי כל כך נהנים וצומחים בקבוצה ורוצים לשתף בחוויה הקורעת והנהדרת.
