הקלאסיקה של פריז-רובה מכונה “מלכת הקלאסיקות” כי משהו במרוץ הזה לא דומה לשום דבר אחר שרואים במהלך השנה. קטעי הפאבה השטוחים, במיוחד בתנאי היבש-רטוב של השנה, מייצרים אי וודאות ברמה שממש אי אפשר לדעת מה יקרה בדקה הבאה. הקושי והסיכון של פריז-רובה מזכירים לנו כל שנה למה אנחנו כל כך אוהבים את הספורט המיוחד הזה: טוטאלי, טקטי, הפכפך, דרמטי, ג’נטלמני, אגדי, קלאסי!
קשה להחליט מאיפה להתחיל לתאר את המרוץ שראינו ביום ראשון ב”גיהנום של הצפון”. כל כך הרבה דברים קרו עוד לפני שהאנדרדוג המוחלט מאתיו היימן (אוריקה) הרים את ידיו בולודרום של רובה, משאיר מאחוריו את החלומות של טום בונן לניצחון חמישי היסטורי.
מאת: יניב שור
תמונות: (©) ASO
מה לא היה שם
ראינו את סקיי מתרסקים פעמיים בתוך 500 מטר, אבל איאן סטאנרד מצליח (פעמים) לעקוף את הרוכב שנפל לפניו. ראינו את פטר סגאן מעופף פשוטו כמשמעו אל מעל פביאן קאנצ’לרה. ראינו את ספ ואנמרק מייצר התקפה אדירה ולוקח סיבובים תוך זריקה של הגלגל האחורי כמו אופנוע מוטוקרוס, ראינו את טום בונן חוזר ממעמקי שלהי הקריירה שלו (אחרי פציעה רצינית בתחלת העונה) ומייצר הצגה שתיכנס לספר דברי הימים של המרוץ.
Credit:(©) ASO\Pascal Perreve
מזג האוויר שוב שחקן מרכזי
בסופו של דבר מזג האוויר היבש העלה את הקצב בחלק הראשון של המרוץ. לעומת הכבישים היבשים קטעי הפאבה היו עדיין רטובים מכמה ימים קודמים של גשם ורק החלק המרכזי שלהם הספיק להתייבש. בשולי הפאבה היו קטעי בוץ ושלוליות שכל כניסה לתוכן מייצרת סכנת החלקה מידית. בסיבובים החדים נוצרו קטעי בוץ שחייבו האטה ומיומנות רכיבה מעולם הסייקלוקרוס. כל אלו הפכו את הגיהינום הרגיל של פריז-רובה לממלכת אי-וודאות שאין שניה לה ולאחד המרוצים הדרמטיים ביותר שנראו בשנים האחרונות. היתה שם כמות גדולה ומותחת של אירועים מהקילומטר הראשון ועד לאחרון.
כמה רוכבים מוכרים הגיעו מצוידים בתוכנית
סגאן הגיע למרוץ אחרי הנצחון של שבוע שעבר עם תוכניות לדאבל היסטורי. קאנצ’לרה הגיע עם תוכניות לניצחון רביעי במונומנט הזה בעונת הפרישה, תוך מתנה לספונסר שלו על ה Domane החדשים. טום בונן הגיע עם תוכניות לניצחון חמישי וקביעת שיא שמי יודע אם איי פעם יישבר. אבל למלכת הקלאסיקות תוכניות משלה ובפריז-רובה הכול אפשרי והמזל או חוסר המזל הוא שחקן מרכזי.
סגאן בתמונה בתחילת המרוץ – Credit:(©) ASO\E.Garnier
אז איך נטרפו כל הקלפים?
המרוץ התחיל בקצב גבוה יחסית, אבל באופן שגרתי למדי, עם בריחה שיוצאת ומצליחה לייצר כדקה על הפלטון כ-150 קילומטרים לסיום. הקצב גובה קורבנות בקרב המשתרכים מאחור שמתקשים גם להימנע מהנפילות. נלסון אוליורה הכישרוני של מוביסטאר מתרסק וכך גם אוסקר גאטו שאמור היה לסייע לסגאן בטינקוף. עוד כמה נפילות בפלטון והבריחה מצליחה להתרחק לקצת מעל שתי דקות, לא פער שמאיים על הפלטון. הכול נראה שגרתי וכנראה שסגאן, קאנצ’לרה וקריסטוף קצת “נרדמים” במעמקי הפלטון ולא שמים לב למה שיקרה מיד.
Credit:(©) ASO\E.Garnier
מנוע אנושי על אנושי
כ-110 קילומטרים לסיום בנקודה שבה בכל מרוץ “רגיל” לא קורה כלום, מתפצלת פתאום הדבוקה בהובלה של קוויקסטפ תוך שהם מנצלים עוד נפילה בתוך הדבוקה. לפני שמישהו מבין מה קורה מצליחה סוף סוף הקבוצה הבלגית להביא לידי ביטוי את סוללת הרוכבים המעולים שלה ומושיבה בראש הפיצול את “המנוע” של טוני מרטין – אלוף עולם בנג”ש ורוכב אול-ארונד שיכול לעשות הכול. לאורך 50 הקילומטרים הבאים לוחץ טוני מרטין בראש הפיצול הקידמי של הפלטון בלי להרפות, גורר אתו את חבריו לקבוצה טום בונן וזדנק שטיבר וגם את סקיי, ספ ואנמרק ועוד כמה.
מאחור סגאן, קאנצ’לרה וקריסטוף מפספסים את המהלך הזה, או שפשוט לא מאמינים שמישהו באמת מפצל את הפלטון כל כך מוקדם! הנזק שנוצר מהלחץ של מרטין מוביל מהר מאוד לפער של דקה והפלטון מתפרק לחתיכות. בצעד חכם משאירים בקוויקסטפ את ניקי טרפסטרה על הזנב של סגאן וקאנצ’לרה מאחור, כך שכל ניסיון שלהם לסגור את הפער יוביל אל תוך המשחק שפן נוסף (ולא אחד קטן וחלש) – מנצח פריז-רובה 2014, וישאיר עוד סיכוי לקבוצה.
קאנצ’לרה יוצא מיער ארנברג בראש הרודפים. Credit:(©) ASO\E.Garnier
הארנברג מתקרב
עוד מספר קילומטרים והבריחה מתקרבת לכניסה ליער ארנברג, כ-95 קילומטרים לסיום. בדרך כלל זהו קטע מכריע אבל היום הדבוקות הקטנות יחסית נמצאות ברדיפה והרוכבים נכנסים ליער במרווחים גדולים. קאנצ’לרה נכנס ראשון בראש הפיצול האחורי של הפלטון ולוחץ חזק – שני אלופי עולם בנג”ש ראש בראש! גם לאחר היציאה ידו של מרטין על העליונה והפער לא יורד ונשאר יציב על כדקה. המהלך של קוויקסטפ נראה פתאום מאיים וכבר לא ברור אם סגאן וקאנצ’לרה יכולים בכלל לחזור לתמונת המרוץ.
Credit:(©) ASO\E.Garnier
בשמיים, בלי יהלומים
כ-60 קילומטרים לסיום מקבלת קוויקסטפ עזרה של Sky שלה 4 רוכבים בפיצול הקידמי. הרביעיה מתייצבת בראש ורוכבת עבור איאן סטאנרד, מנצלת את המצב הלא צפוי שנוצר. הרגע הזה נראה אידיאלי עבור סקיי אבל נמשך בדיוק 5 דקות! כניסה לקטע הפאבה הבא מוצאת 2 רוכבים של סקיי על הרצפה בשתי תאונות שונות בתוך 500 מטר, כאשר איאן סטאנרד מצליח איכשהו להישאר על האופנים למרות בשני המקרים הרוכבים נפלו ממש לפניו!
הנפילות מאטות את הפיצול הקידמי וגם פוגעות בביטחון – זמן מצוין עבור סגאן וקאנצ’לרה לעבוד בכוחות משותפים ולהקטין את הפער אל בונן והחברה. עוד כמה לחיצות של קאנצ’לרה והם כבר במרחק נגיעה של 27 שניות! הסיפור של הפיצול גמור? לא ממש.
בשיא המאמץ לסגירת הפער, אבני הפאבה תופסות את קאנצ’לרה לא מוכן וגם הוא על הרצפה. כך הלך לו לבלי שוב חלום הניצחון בפריז רובה, פספוס שני בשבוע (הקודם היה הפלנדרס). פיטר סגאן עובר מעליו בקפיצה וירטואוזית ברמות, כאילו שחסר לאגדת האופניים בצבעי הקשת הזו עוד סיפורים מיתולוגיים להעצמת הדמות.
יחד עם החלום של קאנצ’לרה הולך גם החלום של סגאן ואלכסנדר קריסטוף לסגור את הפער אל המובילים. הקפיצה של סגאן הפכה ויראלית ברשת עוד לפני שהמרוץ הסתיים. אתם מוזמנים לנסות גם, זה נראה קל.
I didnt know that I know how to fly 😀 @Paris_Roubaix pic.twitter.com/sywZgWjM54
— Peter Sagan (@petosagan) April 10, 2016
כששלושת הפייבוריטים הראשיים מחוץ לתמונה, לכל אחד בחבורת החוד סיכוי לנצח. אבל מעל כולם טום בונן הבלתי נלאה. גם אחרי שטוני מרטין מתפרק ויורד אחורה “טומיגאן” ממשיך לעבוד ולהוביל ולא נותן לאף אחד לברוח.
התקפה אדירה של ספ ואנמרק על קטע הפאבה המכריע האחרון כ-15 קילומטרים לסיום מייצרת פער קטן אבל הוא נסגר שוב עם 10 קילומטרים לסיום. ספ ואנמרק עוד ישלם על מאמץ היתר הזה בכניסה לולודרום, אבל אין לו הרבה ברירה כי בקבוצה המובילה ספרינטרים טובים ממנו.
בעשרת הקילומטרים האחרונים התקפות חוזרות ונשנות של 5 המובילים: בונן, ואנמרק, אדוולד בואסן-האגן, איאן סטאנרד ומאתיו היימן כמובן. היימן שהיה בבריחה הראשונה של המירוץ (!) נראה הכי עייף ובשני מיקרים לוקח לו לא מעט זמן להגיע חזרה לחבורה הקטנה. הצגה? לא ברור. ואנמרק וסטאנרד מתקיפים שוב ושוב כדי להימנע מספרינט עם בונן והוא מצידו נותן את כל מה שיש לו כדי לשמור על סיכוי לניצחון חמישי.
Credit:(©) ASO\E.Garnier
טומיגאן (בונן) האגדה – למרות המקום השני
ההצגה שבונן נתן לאורך כל 100 הקילומטרים האלו אולי לא הביאה לו ניצחון, אבל תישאר בתודעה כאחד המאבקים הגדולים ביותר של אחד הרוכבים הגדולים ביותר בדור שלנו. השנים האחרונות לא האירו פנים לבונן, ולמעשה כבר מ-2013 הוא לא מוצא את עצמו, לא חוזר לטופ של הספרינטרים וגם לא לרוכב הקלאסיקות האימתני שהיה.
בתחילת העונה הנוכחית סופג בונן נפילה אכזרית בטור של אומן עם פגיעת ראש קשה. מכל זה מצליח הרוכב הענק הזה להתאושש כדי לספק לנו את הקרב של יום ראשון! שאפו. האכזבה של בונן בסיום מובנת, אבל כבר בטקס של הפודיום הוא נראה יותר נינוח ואולי התחיל להבין איזו הצגה סיפק לאוהדים הבלגים. זה היה כל כך מרשים שהאכזבה מהמקום השני “בלבד” קלה יותר לעיכול.
Credit:(©) ASO\E.Garnier
אל תוך הולודרום
אחרי שהתקיפו אחד את השני עד כלות ללא הצלחה, מגיעים בסופו של דבר כל החמישה ביחד אל הולודרום והכל מתנקז לספרינט סיום. למרות שעל הנייר בונן הספרינטר החזק ביותר, המאמץ אותו השקיע לאורך 3 שעות רצופות משחק ודווקא מאתיו היימן, זה שנמצא בבריחה את המרחק הגדול ביותר מתחילת היום הארוך הזה, יוצא ראשון ומצליח להשאר שם עד לקו!
מאתיו היימן לא היה בכלל ברשימת המועמדים ועשה את רובה המוחלט של הקריירה שלו כדומסטיק. בגיל 37 התייצב על הזינוק במדי אוריקה ללא שאיפות מרחיקות לכת, אך האופן שבו המרוץ התפתח יצר הזדמנות עבורו ובקילומטרים האחרונים הניסיון שלו דיבר. הוא לא נלחץ כשהיה צריך לסגור מאחור את ההתקפות של ספ ואנמרק, הוא לא השתתף בסגירת ההתקפות בקילומטרים האחרונים וגם היה נראה מספיק “עייף” כדי שלא ידרשו ממנו לעבוד. המרחק לקבוצה השנייה בסיום, כ-30 שניות לא אפשר יותר מדיי משחקים מלפנים וכך הצליח היימן לעבור מתחת לראדר ממש עד לקילומטרים האחרונים.
הגיהנום של הצפון
את פריז רובה משדרים ביורוספורט מ-11:00 בבוקר וכנראה שהם יודעים למה. כאן אין את הפוג’יו או את המור-דה-הוי שיכריעו את המרוץ בחלק האחרון. כאן אפשר להפסיד הכול בהתחלה באמצע או בסוף, או גם וגם.
השמים הכחולים שלחו שוב את טורי הצופים אל צידי הפאבה, אך הפעם לא פינקו את הרוכבים שנאלצו להתמודד עם איזורים רטובים דווקא שם. במקומות רבים ראינו את הרוכבים על אמצע הפאבה, מקום חלקלק ומסוכן אבל מחויב המציאות כשיש שלוליות בצד. זה בסופו של דבר גם מה שסיים את הסיפור של קאנצ’לרה.
קטנה לסיום
פריז-רובה היה אקורד הסיום של ירוסלב פופוביץ’ האוקראיני, פועל-על עם קריירה שהחלה בשנת 2002 ושזורה בסיפורים הכי גדולים של השנים הללו (כולל הסקנדלים…). פופו התחיל כהבטחה ענקית כשהגיע ראשון באליפות העולם U23, שלישי בג’ירו ו-12 בטור-דה-פראנס, אבל בהמשך לא הצליח להפוך לרוכב GC גדול והסתפק בנצחונות בודדים בקטעים. בעברו קירבה לפרשיית הסמים הידועה ההיא אך מעולם לא הואשם בעצמו בשימוש בסמים. גם ביומו האחרון כרוכב מקצועני היה פופו מעורב בבריחה ביחד עם שאבאנל (שגם לו קריירה באורך דומה) ומנצח המרוץ מאתיו היימן. כשקאנצ’לרה הסתבך מאחור אפילו קראו לו מרכב הקבוצה לחכות ולעזור מה שבסופו של דבר לא צלח. פופו יעבור לתפקיד ניהולי בטרק-סגפרדו.
בשבוע הבא הארדנים באים, עם שלושה מירוצים קלאסיים בתוך שבוע – אמסטל גולד, ליאז’-בסטון-ליאז’ ופלאש וולון – אותם נסקור בסוף השבוע לקראת יום ראשון.
