כשהייתי ילד אבא שלי לקח אותי להקיף את קניה עם טרקטורון. חוויה מדהימה בפני עצמה, אך יש דבר אחד שלא אשכח: לא משנה באיזה חור היית, עם או בלי כביש, יש גג על המבנה או אין, תמיד היה אפשר לקנות קולה! לא האמנו איך אין כלום בחלק מהכפרים, אבל קולה יש. זה רק מראה את העוצמה של המוצר והחברות שמייצרות אותו. אבל העוצמה הזו היא אחד הגורמים לבעיות בתזונה של ספורטאים רבים.
אחת, הבעיות הגדולות שאני רואה בספורטאים שאני מלווה כתזונאי שלהם באה בצבע שחור. איכשהו תמיד זה מגיע בסוף האנמנזה (אבחון תזונתי)- "אה, כן אני גם שותה קולה זירו. כמה? הרבה!". להפתעתי רב הספורטאים שמשקיעים כ"כ בספורט וגם בתזונה, חושבים שקולה על כל סוגיו הוא משקה לגיטימי ובכך פוגעים ביכולות שלהם.
אבל מה זה המשקה הזה? למה כל אנשי המקצוע באים כנגדו? האם ניתן לצרוך אותו גם בצורה שמועילה לנו? הסבר עליו ועל חברים נוספים למשפחה בכתבה הבאה. אז תכינו כוס מים, זה עדיף.
מאת: חן שרייבר
קולה – חומציות מלאכותית
הקולה הוא משקה חומצי, עשוי בעיקרו מסוכר (חוץ מקולה דיאט וזירו), וצבוע בצבע שחור (כמה מאכלים יש בטבע בצבע שחור?) ע"י צבע מאכל כרמל.
כולנו מכירים את הסיפור: תשאיר שן מספיק זמן בתוך קולה, היא תעלם – זאת בעקבות תכולה מכובדת של חומצה זרחתית המורידה את חומציות הקולה לpH2.5. הדבר גם מורגש בעת שתית הקולה – תחושה בלתי נעימה בעליל בשיניים ובחניכיים. להוסיף לכך את עניין הסוכר בקולה הרגילה, והנה תמיכה כספית רצינית לרופאי השיניים. על כל כוס סטנדרטית של קולה אנחנו נכניס לגופינו 4 כפיות סוכר. על סוכר אני לא צריך להרחיב, הקשר להשמנה, מחלות כבד, תסמונת מטבולית ועוד חולירה כבר ידוע ברבים.
ומה לגבי הדיאט והZero?
נתחיל בהבדלים בין הדיאט לזירו: שני המשקאות מכילים את אותם רכיבים, רק כנראה בריכוזים שונים על מנת ליצור טעמים שונים. חברת קוקה קולה הסבירה שהזירו שהושק כ-20 שנים אחרי הדיאט, ומטרתו הייתה ליצור משקה דיאט עם טעם הדומה יותר לקולה הרגילה. הדיאט רוויה בטעם מתכתי של הממתיקים המלאכותיים המעורבבים בפנים: אספרטיים ואצסולפם K.
מחקרים רבים בודקים בימים אלה את ההשפעות של ממתיקים מלאכותיים, כולל שני אלו, על הבריאות. מחקר בהיקף גדול הראה ששתייה של ממתיקים מלאכותיים גורמת לפגיעה חזקה בחיידקי המעיים. בנוסף היא גורמת לתנגודת זמנית לאינסולין מיד לאחר הצריכה (בדומה לחולי סוכרת). אני תמיד אוהב לחשוב- אם זה לא הרכב הקיים בטבע, אל תצפה מהגוף שידע להתמודד איתו באהבה שלמה (לגוף מנגנונים ואנזימים הבנויים לעבד ולפרק חומרים אורגניים המצויים בטבע).
חומצה זרחתית – לא הכל קשור למתוק
מה שרובינו לא יודעים קשור לחומצה הזרחתית. מסתבר שיש כל מיני תופעות הקשורות לחומצה הזאת. היא כנראה גורמת לשיבוש משק הסידן ובריחתו בכליות.
המחקר הראשון יצא בשנת 2000 והראה שיש קשר ישיר וחזק (לבריחת סידן) בין שתיית משקאות המכילים את החומצה הזאת לעומת משקאות אחרים שאינם מכילים אותה. שנה לאחר מכן יצא מחקר הטוען כי אין שינויים במשק הסידן בעקבות שתיית משקאות המכילים חומצה זו, ושעצם שתיית המשקאות הללו על פני משקאות חלב המכילים סידן, היא זו שגורמת לקשר זה. מחקר שיצא לאחר מכן הוכיח כי הקשר הזה נשמר גם לאחר שניתרו את כמות הסידן וויטמין D של הנבדקים.
אז אחרי שראינו איזה כיף פה עם המשקה השחור, למה הוא עובד?
למה בסיום סטייג' בטור פתאום רואים כל מיני רוכבים שותים קולה? או אפילו בזמן התחרות! אז זהו, שבמאמץ כידוע החוקים משתנים והחשבון הוא אחר. רואים שרוכבים רבים מרגישים שהקולה מאוששת ומחיה אותם במאמצים ארוכים ועצימים. גם אני אישית מאוד אוהב כוס של קולה באמצע אימון איכותי, למרות שאני אפילו לא מסוגל להריח קולה שלא בזמן מאמץ. כנראה שיש פה משהו שמשנה, וצריך להתייחס אליו. הכל בתזונה הוא שאלה של מתי, כמה ואיך – גם פה.
נתחיל בסוכר- במאמץ עצים אין מניעה מלצרוך סוכר. תופעה פיזיולוגית מדהימה בזמן מאמץ מתרחשת כאשר הכניסה של סוכר לתאים אינה תלויה באינסולין – אותו הורמון שבהפרשה יתרה גורם לשיבושים מטבוליים רצינים ביניהם השמנה וסוכרת סוג 2. הסוכר במאמץ מאושש את הגוף ואת מאגרי הגליקוגן שהתרוקנו.
עם זאת, ריכוז הסוכר הוא גבוה מהמומלץ במאמץ משום שמעכב את התרקנות הקיבה ובכך יכול לגרום לרוכבים לאי נוחות בבטן. עוד תופעה (עם כי פחות שכיחה)- הריכוז הגבוה של הסוכר עלול לגרום למשיכה של מים אל תוך חלל המעי ובכך לכאבי בטן ורצון להתרוקן.
הקפאין בקולה- מעורר את מערכת העצבים, וישנם מחקרים שהראו כי הוא מוביל לירידה בכאב בזמן המאמץ. עם זאת, הוא משתן ולכן לא כל מה שאנחנו שותים מרווה אותנו.
ומה לגבי החומצה הזרחתית? אין לכך הוכחות, אך ישנם הטוענים כי משום שבמאמץ ישנה ירידה בהפרשת החומצה בקיבה, החומציות של הקולה תועיל לתפקוד מערכת העיכול העליונה. החומציות הזאת מוגזמת כאשר נצרכת במנוחה ולכן עלולה לגרום להפרשה של אנזימים שמטרתם לווסת את חומציות היתר.
ספרייט – השינוי המבורך של חברת קוקה קולה
בשנת 2014 חברת קוקה קולה הכריזה כי היא מורידה את כמות הסוכר בספרייט ב40%. במקום הסוכר שהיה שם היא תכניס ממתיק על בסיס צמח הסטיביה. התוצאה? משקה מוגז שקוף ללא צבעי מאכל, לא מתוק מדי, עם ממתיק טבעי שכרגע אינו מעלה חשד כמזיק. הספרייט אינו מכיל קפאין ולכן אינו משתן (עם כי רוכבים רבים תדווקא מעדיפים את השפעות הקפאין בזמן רכיבה). החומציות של הספרייט נובעת מחומצת לימון ולכן הטעם הלימוני. כל העניין נראה הרבה יותר חיובי מהאחות הגדולה- הקולה- גם בזמן רכיבה וגם לאחריה. ניתן לראות יותר ויותר רוכבים מקצוענים זונחים את הקולה לטובת הספרייט בשנים האחרונות, כנראה שתזונאים בקבוצות הגבוהות ביותר הבינו את ההגיון פה. מדובר על משקה עם ריכוז סוכר דומה למשקה איזוטוני. אז נכון שהגזים מונעים מהתרוקנות הקיבה להיות אידאלית, אבל לפחות בשאר המובנים מדובר על משקה שנכנס בלי בעיות. השפעות החומצה כמו בקולה זהה- במנוחה פחות טובה לנו, במאמץ עלול לעזור לנו, רק שכאן אין את החומצה הזרחתית הבעייתית.
אחרי מאמץ למי שנמאס מהאיזוטון, לספרייט יש מה להציע! כמוכן כל מקרה לגופו, כי בהחלט יהיו רוכבים שהגזים או החומצה לא יטיבו עמם.
סיכום המשקאות להיום
- קולה – לא מומלץ ביומיום. באימונים קשים וארוכים במיוחד לחלק מהרוכבים תהיה השפעה מאוששת. להיות ערים לרגישות במערכת העיכול.
- ספרייט – משקה ששודרג בשנתיים האחרונות. יכול לשמש כמשקה לזמן מאמץ או לאחריו.
- דיאט – תוותרו על התענוג. מיותר במיוחד בזמן הרכיבה כשהגוף מנצל את הסוכר לטובתו.
