עונת הגראבל בעיצומה. השבילים מהודקים, יבשים במידה הנכונה וחפים מקוצים, הימים מתארכים ומרבד של עשב ופריחה מכסה את השטחים הפתוחים באזור בו אני גר. אלו בדיוק התנאים וה-Vibe האידיאלים לרכיבות “כביש בשטח” אותן עשיתי הפעם על אופני הקרבון סייקלוקרוס של קנונדייל, ה- SuperX
מאת: אריק מון
צילום: אורי ניצן, אריק מון
קנונדייל SuperX
קנונדייל קרבון SuperX – תיאור יצרן
“עם טכנולוגית ה-Ai (קיצור של Asymmetrically Integrated Drivetrain System) הייחודית וטכנולוגית ה-OutFront (מונח של החברה המתייחס לגאומטרית זווית ראש מתונה יותר להגדלת היציבות) ה-SuperX החדשים בנויים למטרה אחת בלבד – לנצח במסלול הקרוס. אחיזה ללא תחרות, מרווח בוץ ענקי ויציבות משרת ביטחון “בכל קו נבחר” בחבילה אולטרה קלה, מחליקת מהמורות ומתפרצת המאפשרת לתת פול גז החל מיריית הפתיחה!”
כרטיס ביקור – תקציר
- משקל: 9.5 ק”ג עם כלובי בקבוק, פדלים (שימנו 520) וחומר בגלגלים.
- מחיר: 12,891 ש”ח באתר היבואן.
- גודל שלדה: 54 ס”מ.
- חומר שלדה: קרבון BallisTec עם חיווט פנימי.
- מזלג: BallisTec קרבון “⅛ 1 – “½ 1.
- גלגלים: Maddux CX 2.0 Tubeless על צירי 12 מ”מ
- צמיגים: Maxxis Rambler 700X40c TR.
- קראנק וקסטה: Cannondale Si 2X11
- ציר מרכזי: 30BB.
- הילוכים ושיפטרים: Shimano 105.
- מעצורים: Shimano 105 Hydraulic Disc Brakes.
- יבואן: ריסייקלס.
מראה ורושם ראשוני
הרשו לי לא ללכת סחור סחור ולהתחיל במובן מאילו – המזלג. במבט ראשון זו הצביעה הכל כך פסיכדלית שלו שמושכת את העין שרק אחרי השתהות קצרה נזכרים לבחון את החלקים הנוספים. נראה שהמעצבים של קנונדייל החליטו לשחרר את קיטור היצירתיות שלהם בשתי נקודות בלבד: המזלג והמשולש האחורי. אולי רצו לשמור על איפוק בצביעת שאר השילדה, על מנת לאפשר לעבודת העיצוב והחיווט הנקי לזרוח. המזלג כאמור, צבוע כולו בפסיפס זרחני שמזכיר את אופנת הגלישה של שנות השמונים (גזוז סנסיישן מישהו?!) ובאותו אופן צבועים החלק העליון של תומכות השרשרת והתחתון של תומכות האוכף. שאר השלדה צבועה בצבע שחור עם נגיעות של צבע שנע בין אדום לוורוד – Fuchsia בכיתוב של לוגו החברה ושאר תארים טכניים במקומות הנכונים. דבר בולט או בעצם, סמוי, נוסף הוא החיווט הפנימי המשאיר את גוף השלדה נקי ונוח לנשיאה על כתף כנהוג בסייקלוקרוס.
השלדה עצמה מורכבת על טהרת צינורות שטוחי פרופיל ומעוצבים למשעי. בדיקה מדוקדקת יותר של המשולש האחורי מגלה תומכות אוכף קעורות מעט ופתיחה אסימטרית של מפגש תומכות האוכף והשרשרת באזור הציר האחורי. למרות חלקי הקרבון המשובחים, בהרמה הראשונה של האופניים הופתעתי לגלות שהם הרגישו לי מעט כבדים משציפיתי. מעבר למשקל הצפוי של צמיגי גראבל בתצורת טיובלס עם חומר, נראה שהדבר טמון בעיקר במערכת ההילוכים של שימנו ברמת – 105 וגלגלים פשוטים וכבדים יחסית של חברת Maddux.
עניין המשקל הוא כמובן יחסי ונתון לשדרוג. יורשה לי לאמר פה בנימה אישית שבעיני, כרוכב קל משקל זה לאו דווקא חסרון – אני מוצא את זה משפר יציבות עבורי בירידות וקטעים טכניים ומוכן לשלם עבור זה את המחיר בעליות.
לסיכום חלק העיצוב: ה-SuperX נראים מצויין אבל זה לא מה שמנע ממני ללכלך אותם בבוץ בהמשך!
לא בוץ לא סייקלו
גיאומטריה
שלדת ה-SuperX מציעה כמה פיצ’רים טכנולוגיים מעניינים כשהבולט הוא טכנולוגיית ה-Ai (קיצור של Assymetric Integration Drivetrain) המתייחסת להגדלת מרווח המשולש האחורי והסטת הצ’יינליין באזור הציר האחורי ב-6 מ”מ ימינה. אותה הסטה קיימת גם באופני ההרים שלהם (FSI) והיא מאפשרת לקצר את תומכות השרשרת על ידי הסטה של המעביר הקדמי הצידה מבלי להשתמש בצירי בוסט. מצד שני, זה מחייב גם בניית גלגל ייחודית היושב אחרת על הציר בהתאם להסטה. השינוי הזה מקצר את תומכות השרשרת מ-43 ל-42.2 ליכולת תמרון טובה יותר של ה-SuperX בעיקר בקטעים טכניים וצפופים. תומכות האוכף הקעורות נועדו לספק מעט גמישות ושיכוך לשיפור אחיזת הקרקע של הגלגל האחורי. מרווח הבוץ הנדיב של המשולש האחורי והמזלג מאפשרים הכנסת צמיגים רחבים יותר מבעבר ומאפשר גם שימוש בגלגלי 29″ (כשהאחורי כאמור מחייב בנייה מחדש בהתאם לגאומטרית ה Ai).
טכנולוגית ה-Out Front – תואר נוסף בהם מתהדרים ה-SuperX – מתייחסת לזווית הראש המתונה יחסית של האופניים – 71 מעלות והזזת המזלג קדימה ב-55 מ”מ לשם הגברת היציבות ושליטה טובה יותר בהיגוי. צינור ראש קטום (Tapered) מוסיף גם הוא לקשיחותם הכללית והמורגשת מאוד של ה-SuperX.
מהנייר אל השטח
ואין ספק שהאופניים האלה קשיחים, מאוד קשיחים. בקטעי האספלט המחברים בין תאי השטח ה “שביליים” יותר האופניים התנהגו כמכונת כביש משומנת היטב. הצמיגים הרחבים אמנם לא מהירים כמו צמיגי כביש מן המניין, אך השרו המון בטחון בסיבובים, ירידות לשוליים ובאני הופים מעל מכשולים מזדמנים.
אותו בטחון נשאר גם כשעליתי על שבילי כורכר לבנים ודרכים חקלאיות ותיקות ומהודקות. זה בדיוק המקום בו האופניים זורחים והכיף האמיתי מתחיל. שילוב הקשיחות עם זוית הראש המתונה וצמיגי הגראבל היעודיים מספקים טיל בליסטי יציב ומעודד פידול שהופך את הנוף לכתם רורשך מרוח של ירוק וכחול. עליות מזדמנות נגמעות בקלות תחת דיווש מתפוצץ בעמידה על הקראנק ורכינה על ידיות ההילוכים. עצם זה שניתן להשתמש בצמיגים ברוחב 40 מ”מ על אופני סייקלוקרוס משנה למעשה את הכל.
מכיוון שלא התברכנו בעודף דרכי כורכר מדוגמות כמו ב Midwest האמריקאי אלא בשבילים “צבריים” מחוספסים ומסולעים, הרבה רכיבות סייקלו היו נגמרות בפנצ’ר אחד או שלושה. התפתחות הגראבל כענף לגיטימי הביא לכך שיצרני הצמיגים החלו לייצר צמיגים יעודיים לז’אנר (רחבים ועבים יותר ומתאימים לרכיבות נפח ארוכות) ובמקביל אליהם החלו לצוץ אופני הגראבל היעודיים. לכן, גם אם ה SuperX מוגדרים כאופני סייקלוקרוס גרידא, הרי ששינוי הגאומטריה המשמעותי הזה מראה שהיצרן בהחלט לקח בחשבון גם את הפלח ההולך וגדל של רוכבי הגראבל. בזכות השינוי הזה היום כבר ניתן לרכוב גראבל מסביב לשעון ללא פחד מקוצים ואבנים חדות, אך החורף והאביב עדיין נותרו העונות העדיפות לכך בעיני.
היציבות מורגשת גם בירידות – כולל כאלו מסולעות ואפילו בסינגלים, אך במקומות האלה קשיחות האופניים מקשה על ההיגוי ודורשת מהרוכב בחירת קווים מדוייקת ושליטה טובה. בעיני אותה סקצ’יות ותזזיתיות היא חלק גדול ממהנאה, אבל יתכן שהטלטול והריכוז הנדרשים מהרוכב כדי לשלוט באופניים יגרמו לעייפות מוגברת. זה בדיוק ההבדל בין אופני סייקלוקרוס דוגמת ה SuperX שתוכננו להתפרצות קצרה ואינטנסיבית של כוח ובין אופני גראבל יעודיים וסלחניים יותר שיתאימו לשעות אוכף ארוכות.
יציבות טובה בקטעים טכניים
ובחזרה אל הנייר?
ישנה אניגמה אחת שעדיין לא הצלחתי לפתור: על אף שהקנונדייל שבחנתי היו במידה 54 וקטנות בסנטימטר מאופני הסיילוקרוס הפרטיים שלי (Giant TCX 1 2011 במידה 55), הם עדיין הרגישו לי גדולים וארוכים יותר. בחינת הנתונים היבשים בטבלאות הגאומטריה של שני הזוגות מפתיעה: הג’יאנט ארוכים יותר מהקנונדיילSuperX בצינור העליון ביותר מסנטימטר (54.5 לעומת 53.7 בקנונדייל), זווית הראש שלהם חדה יותר רק בחצי מעלה ( 71.5 לעומת 71 בקנונדייל) ותומכות השרשרת שלהם ארוכות יותר (43 מול 42.2 בקנונדייל) – בפועל ה-TCX מרגישות לי הרבה יותר קומפקטיות ותזזיתיות מה-SuperX בפניות צפופות וסווצ’בקים. זה דבר מובן מכיוון שזוית הראש של ה TCX חדה יותר וחצי המעלה הזו עושה שינוי משמעותי. לעומת זאת תומכות השרשרת הקצרות יותר של ה SuperX לא נתנו את אותה יכולת תימרון בפניות צפופות שאפשרית ב TCX. לגבי האורך, אני מניח שחלק מהעניין שייך, מן הסתם, לקרני ידיות המעצורים ההידראוליים הארוכות יותר שמניחות אותי מעט קדימה יותר בקנונדייל. בקשר ליציבות – או שתומכות השרשרת הקעורות עושות עבודת שיכוך יוצאת מן הכלל, או שזה איזשהו אקס פאקטור ששם את ה-“X” ב SuperX ומעיד על כך ששום נתון יבש לא יכול נבא את מבחן התוצאה.
הנעה ואיבזור
גלגלי האופניים Maddux CX 2.0 מגיעים עם צירי 12מ”מ וברוחב 100מ”מ בקדמי ו-142 מ”מ באחורי על נאבות CX של Formula. הגלגלים אינם קלים במיוחד, אך מניסיון גלגלים זולים וכבדים יתאימו יותר לרכיבות גראבל על דרכי הלבנט הקשוחות ויפגינו עמידות לאורך זמן מגלגלי סייקלו יעודיים, קלים ועדינים יותר. הצמיגים שהגיעו עם האופניים היו Maxxis Rambler 700X40c TR בתצורת טיובלס. זה סט-אפ מושלם לטעמי שאף הוא יתאים מאוד לאופיו הקשוח של נוף הארץ.
מערכת מעצורים וההילוכים 2X11 מבית שימנו ברמת 105, הם אלו שלמעשה ממקמים את ה-SuperX במקום הנמוך והזול ביותר מבין 4 דגמי הקרבון של קנונדייל. ההילוכים מגיעים בתצורת 2X11 וביחס של 46/36 מקדימה על 28-11 בקסטה. אין ספק שיחס מערכת ההילוכים המורכבת על האופניים ספציפי מאוד ומתאים במיוחד לתחרויות סייקלו עצימות וקצרות. היחס הקשה הזה הוא גם הסיבה לעידוד דיווש וכוח מתפרץ ברכיבות קצרות יחסית בסגנון “כביש-שטח-כביש”. ברכיבות ארוכות יותר או ארועי גראבל בסגנון ה “מתיש לכיש” בו הקירות מגיעים בקילומטרים האחרונים, נראה שיחס הילוכים קל יותר (כמו מערכות 2X10 של אופני קרוס קאנטרי) יהיה עדיף.
יציבים גם בפניות – סיבוב בעיניים עצומות
גם זה יעבור
זו ההתנסות הראשונה שלי במעצורי דיסק על אופני סייקלוקרוס ואני חייב לציין שהפיכת סוג המעצורים הזה לסטנדרט מקובל הוא ברכה אדירה. מעצורי ה Cantilever (סוג של V Brake) המורכבים על אופני הסייקלו שלי פשוט לא עוצרים, הם רק מאטים במידה. יש להם מרווח בוץ אדיר ואין להם צורך בבלידינג, אך מי בכלל צריך מרווח בוץ במעצורי דיסק ואשר לבלידינג, יש גם מערכות דיסק מכניות. אין ספק שמי שאחראי על כך שה UCI החל לאשר מעצורי דיסק בתחרויות סייקלוקרוס, הסתכל על ה Cantilever ואמר לעצמו באנחה “כמו ליאור מילר, סמנתה פוקס גם זה יעבור..”
הסייקלו האלה הם גם “מטחנת חצץ” רצינית!
קרני ידיות ההילוכים בהם ברקסים הידראוליים ארוכות כאמור מאלו של דגם ה-105 המכניים בשל אזור צינורית השמן שבבסיסם. העברת ההילוכים היתה קלה, אך לא הרגישה חדה מספיק ולפעמים נדרשה עוד חצי העברה קטנה כדי לוודא שההילוך אכן במקומו. פה ושם היתה צביטת האגודל בין זרועות ידיות ההילוכים (מצאתי שהרווח בין ידיות ההילוכים במערכת ההידראולית קטן יותר מבמכנית ותרם לכך).
שני כלובי הבקבוק העשויים מפלסטיק שהגיעו על האופניים אולי יפים, אך בהחלט לא מתאימים לאופיים הבועט של ה SuperX. על אופניים כאלה אתם רוצים כלובי בקבוק ממתכת. כאלה שאתם יכולים למעוך ולהקטין ואז למעוך עוד קצת, אחרת תמצאו את עצמכם על מכונת יריית בקבוקים בכל ירידה מסולעת.
שאר האבזור הוא מבית קנונדייל כשאוכף ה- Fabric Scoop Shallow Elite הפתיע אותי בנוחותו ובהחלט הייתי שוקל לקנות את הדגם הזה לאופניי הפרטיים.
סיכום
“שעטנז מטלטל, מאתגר ומהנה המגשר בין גיאומטריה של אופני אספלט לאבק של השטח” כך כיניתי בעבר את סגנון רכיבת הגראבל מעל דפיו הוירטואלים של מגזין זה. במהלך השנים האחרונות הגראבל התחיל לתפוס תאוצה, בין השאר בעקבות השקעה של חברות האופניים – כולל יבואני קנונדייל לישראל שהקימו את Recycles Gravel Club ומקדמים את התרבות הזו בישראל. המגמה הזו הובילה לשינוי בגאומטריית אופני הסייקלוקרוס – עד לאחרונה ברירת המחדל של רוכבי הגראבל. את מקומם התחילו לתפוס אופניים יעודיים וסלחניים יותר לרכיבות נפח ארוכות על דרכי כורכר, סינגלים ואפילו סלעים כשהסייקלוקרוס התזיזיתיים נזנחו מאחור. את הרוכבים החובבים המשתתפים בתחרויות סייקלו בישראל כמעט ואפשר לספור על אצבעות שתי ידיים נתונות בכפפות חצי. העובדה הזו לא מונעת מחלק מהרוכבים ואני ביניהם, לעשות את רכיבות הגראבל שלנו על אופני סייקלוקרוס טהורים על אף האלטרנטיבות המתונות יותר הקיימות בשוק. לא שאופני סייקלוקרוס חפים מחסרונות כלל ועיקר, אבל יתרונותיהם – משקל קל, צ’יינסטאי קצרים, תזזיתיות וכושר תמרון מעולים, הם מקדם הנאה רציני שהופך אותם לכלי משחק משובח.
במקרה של ה SuperX הוסיפו לכלי הזה לכך מרווח בוץ נדיב במיוחד (האופניים כאמור הגיעו עם צמיגים ברוחב 40 מ”מ), מעצורי דיסק הידראוליים, זווית ראש מתונה ומקום לשני בקבוקים. כל אלו מתורגמים לאופניים ורסטיליים שיזרחו בתחרות סיילקוקרוס וגם יחזירו אתכם הביתה בסופה, גם אם הבית נמצא במרחק חצי יום רכיבת גראבל.