לפני מספר שבועות כתבתי בבייקפאנל על מצב הענף התחרותי בדגש על ענף מרוצי הכביש זאת מתוך נסיון להבין איך תקציב האיגוד מתוכנן לתמוך בקידום מטרות הענף לטווח הקצר והבינוני. המאמר בחן את תקציב איגוד האופניים המוצע ככלי הניהול המרכזי בקידום הענף התחרותי ומימוש מטרותיו.
בשיחה שקיימתי עם מנכ״ל וגיזבר האיגוד ציינו השניים שהמטרה היא להגיע עם רוכבים, כנראה רוכבי אופני הרים, לריו 2016. אם תהיה הצלחה ויהיה נציג באולימפיאדה, גם אם לא יושג הישג משמעותי באולימפיאדה עצמה, יגדיל הדבר את תקציב האיגוד ואת כוחו של הספורט במידה משמעותית ביותר. על פי הנחה זו ולפי המטרות שצוינו, הוחלט להגדיל תקציב הנבחרות, הושם דגש על הקאדטים, ופרויקט אופניים לכולם זכה לתקציב נוסף ככלי להגברת החשיפה לענף והרחבת בסיס הפירמידה של העוסקים באופניים כספורט. מסקנתי באותו מאמר הייתה שניהולית, המטרות נראות נכונות והקצאת המשאבים המתוכננת נראית ככזו שמשרתת את המטרות. כמובן שמתוך הדיון הניהולי, עלו שאלות לגבי הצד המקצועי. התוכנית בפועל. בפשטות – מי הספורטאים והמאמנים עליהם הוטלה המשימה, ואיך הם אמורים לצבור את הניקוד הדרוש על מנת להביא נציג לריו? תקציב הוא רק נדבך. האמירה שנבחרות וקאדטים זה חשוב לבדה, ללא תוצאות וניקוד בינלאומי, לא תביא אותנו לריו…
כשאומרים רוכב אופנים ישראלי באולימפיאדה, מדברים על חלום. אין בישראל הרבה רוכבים שיש להם את הפוטנציאל לממש את החלום. לטעמי שלומי חיימי, הוא היום אחד מהבודדים שיש להם הפטנציאל לממש את החלום. נפגשתי עם שלומי לשיחה על אופניים, על החיים ועל מצב הענף בישראל ובכלל.
ההתחלה וההבטחה
שלומי מבלה כבר מספר שנים לא מבוטלות ברמות הגבוהות ביותר של רכיבת אופני הרים (קרוס קאנטרי) בעולם. בישראל הוא מנצח את כל תחרויות הקרוס קאנטרי. על תואר אלוף ישראל, רותם ישי היחיד שמהווה אתגר רציני. בליגת הסייקלוקרוס שהתפתחה כאן בשנה האחרונה, שלומי מפגין עליונות מוחלטת כשניצח את כל התחרויות למעט אחת בה סבל מתקלה טכנית.
אין הדבר מקרי. הרזומה הבינלאומי של שלומי מתחיל בגיל הנוער. שלומי מספר כי לאחר שהתחרה בגילאים הצעירים, מגיל 13 ועד 17 בארץ, נסע לפגוש את מנהל קבוצת אופני ההרים המובילה Swiss Power בשוויץ. לאחר מספר מבחני טכניקה בהם עמד בהצלחה, יצא שלומי יחד עם אנדי המאמן לרכיבה משותפת על מנת לבחון האם גם הכושר והסיבולת קיימים. שלומי אותגר ע״י אנדי ומתיאס רופ שהעמידו אותו בפני קצב גבוה על מנת לראות אם הוא מחזיק מעמד … שלומי הצליח להשאר יחד איתם בכל המבחנים שהעמידו בפניו.
מספר ימים לאחר מכן, במרוץ הנוער הראשון שלו בשוויץ, הצליח שלומי לרכוב בחבורת החוד ולסיים בעשירייה הראשונה. החלו לדבר על הישראלי שנמצא על המסלול ומרשים את כולם. שלומי מספר שלשמוע את שמו בכריזה של מרוצים בשוויץ זו חוויה מרגשת שמדרבנת אותו יותר ויותר. לא לקח הרבה זמן ופודיומים ונצחונות בסבב הנוער היוקרתי של swiss power בשוויץ הגיעו.
בשנת 2007, החל שלומי להתאמן תחת המאמן אנדי סיילי. והוא סיים את הסבב כולו מדורג שני (תוצאות).
באליפות העולם 2007, זינק שלומי ממקום 85, בעקבות ניקוד נמוך לישראל. שלומי מספר שהיה בהלם והופתע לחלוטין. כל הכעס הוסב למפגן רכיבה מרשים שהוביל אותו למקום השביעי! קרוב מאד לחבורת החוד. במקום השמיני סיים רוכב צעיר אחר בשם פיטר סאגאן (תוצאות אליפות העולם לנוער 2007). ההישג זכה להכרה גם באתר סייקלינגניוז היוקרתי – אליפות העולם 2007.
באליפות העולם 2008 מסיים שלומי את מרוץ ה U23 הראשון שלו במקום ה 34 כאשר נינו שורטר השוויצרי (אלוף העולם ומדליסט הכסף בלונדון 2012) מנצח וזוכה באליפות העולם עד גיל 23.
בסוף 2008 סבל שלומי מפציעה בכתף שדרשה מספר ניתוחים ותקופת שיקום ארוכה וקשה. בעקבות הפציעה פספס את אליפות ישראל בשנתו הראשונה כרוכב עילית.
את עונת 2009 עשה ללא הכנה של ממש בגלל הכתף המשתקמת ובזירה הבינלאומית לא צלח. ההישג היחיד באותה השנה היה ניצחון באליפות ישראל (פעם ראשונה בקטגורית עילית) ובכך שבר לרותם ישי את רצף האליפויות.
ב 2010 שלומי חובר לקבוצה האיטלקית, Infotre-Leecogan ולוקח חלק בתחרויות רבות בחו”ל. באותה השנה שלומי מסיים במקום ה 22 באליפות אירופה בחיפה ושומר על מקומו ב 40 הראשונים באליפות העולם בקנדה עם מקום 37.
שנת 2011, שנתו האחרונה בקטגוריית עד גיל 23, הייתה שנה של שינויים חיוביים. שני הדברים העיקריים שהשפיעו על שלומי היו הצטרפותו לקבוצה הגרמנית, Focus-MIG, ושינוי החוקה שהקנה זינוק נפרד לקטגוריית U23 בסבב גביעי העולם. עבור שלומי זאת הייתה עונה מאוד מוצלחת. רגעי השיא היו מקום שביעי בגביע העולם בצ’כיה, מקום 13 בגביע העולם באיטליה ומקום 28 באליפות העולם (בה סבל מפנצ’ר).
בשנה האחרונה (2012) עבר שלומי להתחרות במקצה העילית בסבב גביע העולם היוקרתי ובאליפות העולם. למרות עמדות זינוק לא גבוהות, הצליח שלומי לרכוב במספר מרוצים באזור המקום ה 40 – 50. וסיים 61 כתוצאה הטובה ביותר שלו בסבב הגביע העולמי. את מרוץ אליפות העולם סיים במקום ה 51.
בנוסף לנ”ל זכה באליפות ישראל פעם נוספת:
לקראת 2013 – מטרות מקצועיות ואחרות
ב 2013 שלומי יתחרה במרוצים האירופאים של סבב גביע העולם (משודרים דרך אתר האינטרנט של רדבול TV). בנוסף למרוצי הסבב העולמי, יתחרה שלומי גם בסבב הבונדסליגה בגרמניה, סבב שמושך אליו קבוצות רבות ואת מיטב הרוכבים.
2013 מסתמנת כשנה קריטית. המטרה ב 2013 היא להמשיך במגמת עלייה בביצועים ובתוצאות. כניסה ל 40 הראשונים באחד מגביעי העולם יחשב להצלחה גבוהה, כניסה ל 60 הראשונים באופן מונוטוני תהווה אמירה רצינית.
בסבב הבונדסליגה, עשירייה ראשונה באחת מהתחרויות תהיה תוצאה מעולה. האתגר הינו לעשות את זה מספר פעמים ולבסס את המעמד בטופ העולמי.
שלומי כבר לא רוקי (רוכב שנה ראשונה בקטגוריה – ד.א) בקטגוריה הבכירה. זו שנתו השניה ברמה הגבוהה ביותר. ההיכרות עם הסביבה התחרותית, המסלולים, המתחרים והקצב יהוו יתרון משמעותי יחסית ל 2012.
לקבוצה, חלק משמעותי ביותר בפוטנציאל ההצלחה של רוכב. אחרי נסיון לא מוצלח במיוחד עם קבוצת לי-קוגן האיטלקית, שלומי סימן לעצמו כמטרה מרכזית, לרכב במסגרת קבוצתית שתיתן לו תמיכה מלאה וגם תתנהל בצורה מקצועית, דברים אשר יאפשרו לו להתחרות באופן שווה ברמות הגבוהות ביותר.
למרות שאינו מקבל שכר מהקבוצה, קבוצתו הנוכחית – Focus-XC Team הגרמנית, מספקת את כל הדרוש במהלך עונת המרוצים באירופה – דיור, נסיעות למרוצים, מלונות, מכונאים, ציוד, מזון, תמיכה טכנית ולוגיסטית בתחרויות, הרשמה לתחרויות ועוד. העובדה שיש מי שדואג לכל הלוגיסטיקה מאפשרת לשלומי תנאי תחרות מקבילים לשאר הרוכבים ברמה הגבוהה של הסבב, ואת הפריבילגיה להתרכז במה שחשוב באמת.
למרות כל הנ”ל, בגיל 23 מתחיל כל אדם ואחת כמה וכמה ספורטאי, להסתכל על החיים במבט רחב יותר. שנת 2013 צריכה להביא תוצאות והכרה שיאפשרו שידרוג מבחינת תנאים וחוזה. כניסה ל 20 הראשונים בעולם יכולה להביא איתה שקט נפשי וכלכלי שיאפשרו את המיקוד במאמץ לטפס למדרגה הגבוהה ביותר של המקצוע. בכדי להגיע ל 20 הראשונים בעולם, שלומי יצטרך להשקיע מספר שנים ומאמצים גדולים, דבר שמחייב תמיכה כלכלית חזקה. במידה וזה לא יקרה שלומי יצטרך לקבל החלטות משמעותיות.
מאמן
במהלך 2012 רכב שלומי תחת הנחייתו של אלעד פלטין הישראלי. שלומי מציין לחיוב את העבודה עם אלעד, הידע והיכולות שהעניקה לו. ב 2013 שלומי עובד תחת ההנחייה של מנהל קבוצת פוקוס, הקבוצה בה הוא רוכב.
תקציב, קיום, איגוד
אז איך מגשימים את חלום ריו? כאן עומד סימן השאלה גדול. שלומי, שלעניות דעתי וכפי שנטען בפתיח, יחד עם רותם ישי, נראים כשניים היחידים להם הפוטנציאל להגשים את חלומם האישי שהוא גם מטרת העל של האיגוד, ולהגיע לאולימפיאדה, טוען שחלומות לחוד ומציאות לחוד. על מנת שרוכב או רוכבת ישראלית יגיעו לריו, הייתה צריכה להיות כבר תוכנית מקצועית שנמצאת בשלבים מתקדמים של ביצוע. שלומי טוען כי אינו מכיר תוכנית שכזו ובוודאי אינו חלק מתוכנית כלשהיא. אז אם הרוכב המוביל שלנו אינו מודע לתהליך מקצועי שנועד להביא אותנו לריו, מי כן? …
התשובה היא שאיגוד האופניים בחר באסטרטגיה אחרת. על מנת להגיע לריו צריך נקודות UCI. כנראה ש 1200 נקודות זה המספר. לטענת האיגוד רוכבים ישראלים עדיין לא יכולים לסיים בניקוד את התחרויות הגדולות וההשקעה בשליחת רוכבים בעבר, לאליפויות עולם ואליפויות אירופה, לא הוכיחה את עצמה. האיגוד לא מאמין שישראל תוכל לאסוף ניקוד מספק באמצעות רוכבים בודדים (שלומי או רותם) בתחרויות ברמה הגבוהה ביותר. לפיכך, בחר האיגוד להמר על נבחרת של 5 בנות שינסו להשיג נקודות בתחרויות קרוס קאנטרי קטנות יותר (קפריסין ותורכיה כדוגמא והתחרויות בארץ בחודש הבא – ד.א). היה ויהיה רוכב, שיוכיח שביכולתו לסיים ב 60% העליונים מבין המסיימים את התחרויות ברמה העולמית, יזכה לסיוע. ניתן לומר שמבחינת האיגוד שלומי צריך להוכיח את עצמו בכוחות עצמו ולהשיג את יעד ה 60% שהוא בכוחות עצמו.
מה עומד בין שלומי והפריצה לרמות הגבוהות ביותר?
כאן מתחברות תמיכה כלכלית, תוכנית לאומית ותוכנית אישית. אם ניקח את ההצלחה של ענף האופניים הבריטי כדוגמה. אין ספק שמדובר בתוכנית לאומית שכללה השקעה מסיבית בתשתיות ואנשי הענף. בארץ המצב הפוך. על מנת לקבל השקעה הספורטאי צריך לייצר הישגים.
כששאלתי את שלומי מהו החסם הגדול ביותר בינו לבין העשרים הראשונים, טען שלומי שמדובר בחוסר תקציב המאפשר לבנות תוכנית מקצועית של שנתיים-שלוש קדימה. אחד הדברים העיקריים שהוא חושב שיביאו לשיפור משמעותי יהיה שילובו במחנות אימונים בסביבת רוכבים בכירים. המחסור במשאבים בפרוש מונע ממנו את היכולת לרכוב במהלך חודשי הבניה, ובכלל, עם מיטב הרוכבים בעולם. אם במדינות מפותחות המדינה מטפחת את הספורט ואת מיטב הספורטאים, בישראל בין אם קוראים לך אמיר ווינטרוב או דודי סלע (טניס) או שלומי חיימי האחריות על גיוס ההון היא אצל הספורטאי.
אחרי שנים בשוויץ, יש לשלומי את הקשרים והאפשרות לרכוב עם מיטב הרוכבים – נינו שורטר, פלוריאן פוגל ואחרים. אולם השהיה הארוכה והיקרה בחו”ל לא נמצאת בהישג יד. בזמן שמיטב הרוכבים מתאמנים בדרום אפריקה ומתחרים בקייפ אפיק, רוכב שלומי בשבילי וכבישי עין השופט. האם העבודה הקשה בארץ תספיק? את התשובה נדע בחודשים הקרובים עם תחילת המרוצים באירופה.
בסוף מרץ יצא שלומי לאירופה על מנת להתחיל את עונתו השניה בקטגוריית העילית. לא אגזים אם אומר שהצלחה של שלומי השנה תהיה שרות אדיר לענף האופניים התחרותי ולשלומי עצמו.
שתהיה 2013 מוצלחת.
