אולי זה הקיץ שמוציא רבים החוצה להתאמן, או מרוצי האופניים כדוגמת הטור דה פראנס והוואלטה שנותנים מוטיבציה, או הגידול במספרם של המתחרים בתחרויות טריאתלון שיתחדשו עם בוא הסתיו – ואולי זו קבוצת הפייסבוק שהפכה את המקום לקהילה של ממש. יהיו הסיבות אשר יהיו, מסלול האופניים במתחם ראש ציפור שבגני יהושע מעולם לא היה עמוס יותר, ולאחרונה ראה כמה תאונות שהסתיימו בפציעות של ממש.

על אודות החן של ראש ציפור, וה-appeal של המקום הזה, כבר הרחבנו בכתבה לפני חודשים ספורים. בין אם היתה זו הכתבה, או קבוצת הפייסבוק שנוסדה שבועות ספורים לפני פרסום הכתבה, או בוא האביב שהפך את הרכיבה בחוץ לנעימה בהרבה, ה”רייטינג” של ראש ציפור האמיר. במקביל, קבוצת הפייסבוק התבססה הפכה להתגלמות מובהקת של רשת חברתית המניעה יוזמות גם מחוץ לעולם האונליין. קהילת החברים בקבוצה עיצבו לעצמם מדים קבוצתיים, הרוכבות הבולטות בהקפה יזמו אימון קבוצתי שבועי משותף (שזוכה לתמיכה ולפרגון רב מצידם של חברי הקבוצה הזכרים), ולסיכום – רכיבת המחווה שהתקיימה בסוף השבוע למענו של הנרי אוחיון יצאה מבין כתלי קבוצת הפייסבוק של ראש ציפור.

אולי תתעניינו גם בכתבות הבאות:
כנס רוכבים בטוח. גיא חלמיש משתף במחשבות מטרידות בעקבות הכנס
על ווסט צהוב, פאשיזם ואופנה
> רכיבת אופניים בכביש – ספורט מסוכן? בדיקה חוזרת אחרי התאונה בכביש 3

 הרייטינג הביא עימו עומס לראש ציפור, והעומס הביא עימו תאונות. אם חושבים על זה, זה לא כל כך מפתיע: מדובר במסלול צר יחסית המכיל בשעות העומס יותר ממאה רוכבים, בדרגות מהירות ומיומנות שונות. בימים מסוימים רוכבות שם קבוצות טריאתלון וקבוצות אופניים, בפלוטונים ארוכים ומהירים, שלא פעם עוקפים פלוטונים ארוכים ומהירים פחות. לכך אפשר להוסיף רשימת ליקויים בטיחותיים ארוכה למדי, הכוללת אבן שפה בולטת שחוצצת מסלול האופניים למסלול ההליכה – שחצייה אמנם הוסר בשיפוצים אבל חצייה נשאר שם, נקודות השתלבות לתוך המסלול שאינן משולטות כראוי, עצים שמצויים באמצע המסלול, סיבובים חדים, וכמובן, הגורם האנושי, שהוא לעתים הליקוי המשמעותי מכולם.

תאונה שהתרחשה דווקא במקום ללא מפגעי תשתית

התאונה הקשה ביותר בראש ציפור לאחרונה התרחשה בחודש מאי האחרון, כאשר פלוטון של רוכבים שנע במהירות גבוהה הגיע לקטע בעייתי במיוחד במסלול, שבו ישנה גם אבן שפה בולטת וגם עץ שמזדקר לתוך המסלול. הפלוטון עקף רוכבת, אחד הרוכבים בדבוקה סטה שמאלה, ניסה לחזור ימינה, גילה את הרוכבת, ואז ניסה לברוח שמאלה ונתקע באבן השפה. בנפילה נגרמו לו חבלות רציניות, כולל שברים לא מעטים בגפיים ובצלעות. הוא פונה באמבולנס ונדרש לאשפוז. דוגמא קלאסית לתאונה שהיתה יכולה להימנע לו לא היו המפגעים התשתיתיים האלה במסלול: במיוחד אותה אבן שפה בולטת ומיותרת שנמצאת שם לאורך חלקו של המסלול במטרה להפריד בין שני המסלולים.

מאז הוזעקו אמבולנסים להקפה עוד פעמיים לפחות, שתיהן באוגוסט. באחת הפעמים, מי שזכה לפינוי באמבולנס היה רוכב ותיק ומנוסה, הרוכב בהקפה כבר שנים רבות. התאונה אירעה באזור בעייתי אחר בראש ציפור – הקטע הדרום-מערבי של המסלול, שבו מצוי עץ באמצע המסלול וגם אבן השפה הבולטת. זהו קטע מעוקל ולא פעם זרוע-עלים וגזם, עקב ריבוי האיקליפטוסים המיתמרים מעליו.

“הזיכרון של התאונה קצת מעורפל אצלי, כי איבדתי את ההכרה”, מספר הרוכב, שמעדיף לדבר בעילום שם. לדבריו, “הכל התחיל כאשר חטאתי בחטא שמפניו אני מזהיר תמיד – לא לשבת על רוכבים שלא מכירים. התאונה קרתה יחסית זמן קצר אחרי שהגעתי להקפה. ישבתי על שלושה ארבעה רוכבים שאני לא מכיר, ניסיתי להבין מה קורה איתם, אבל הרגשתי חוסר שקט ותנועה לא הרמונית. החלטתי לקחת מהם מרחק, ואז זה קרה פתאום: הרוכב האחרון כנראה נגע בגלגל של הרוכב לפניו, והתעופף. האופניים שלו עפו לאמצע השביל, והוא עף לשוליים הרכים. אני הייתי הרבה מאחוריו וחשבתי שאני נחלץ מזה, אבל אז הרוכב שנפל נעמד, ורץ לתוך המסלול לאסוף את האופניים שלו. הוא לא טרח לבדוק ולהתרשם שאני מגיע לעברו במהירות גבוהה. פגעתי בו, התעופפתי מעליו, וחבטתי את הראש באספלט. אחרי רבע שעה בלי הכרה פוניתי באמבולנס לבית חולים עם זעזוע מוח. יצאתי בזול”.

הרוכב לא מפנה אצבע מאשימה כלפי זה שגרם לתאונה – וגם לא כלפי גני יהושע, האחראים למצב התחזוקתי של מסלול האופניים שטעון שיפורים רבים. לדבריו, האחריות מוטלת על כולנו, הרוכבים בהקפה. “באופניים נופלים. השאלה היא אם אי אפשר היה אחרת. אם יש פורס מאז’ור זה משהו אחד, אבל אם כתוצאה מזה שאנשים לא לוקחים אחריות אנשים נופלים או מופלים – זו קטגוריה אחרת לגמרי. רוכבים צריכים להבין שיש להם אחריות כאן, כי בהקפה אין זמן לתקן. כל תגובה שלהם, כל תקלה בציוד, כל פעולה שהם עושים נושאת תוצאות. חשוב להיות מרוכזים ואחראים, ובטח שאין פה מקום למשחקים כמו עזיבת ידיים מהכידון למטרת מתיחות או שטויות כאלה”.

“יש בהקפה מתח מובנה”, הוא מוסיף. “אנשים שונים מגיבים בצורה שונה למתח; יש אנשים שהמתח גורם להם לריכוז, ויש אחרים שזה רק מפזר אותם. אלה צריכים לשאול את עצמם אם הם מודעים לסיכונים, כי יש אלטרנטיבות – אפשר לרכוב בגבעת המופעים או על הטריינר, לא חייבים דווקא בראש ציפור”.

שבוע לאחר התאונה שעליה סיפר הרוכב, אירעה בראש ציפור תאונת שרשרת נוספת, שבה היו מעורבים ארבעה רוכבים. שלושה מהם סיימו את האימון בבית חולים, שניים מהם עם שברים בעצם הבריח. אחד מהם נדרש לעבור ניתוח. בניגוד לתאונות הקודמות, היא אירעה דווקא באזור יחסית בטוח בראש ציפור – הישורת המערבית, שם בוטלה אבן השפה – אבל גם כאן הגורם האנושי היה הגורם לטעות.

הבאנו כמה מהבולטים שבהם כדי שתדעו ממה להיזהר:

  1. אבן שפה לאורך מחצית ממסלול ההקפה – כנראה היתה זו הפרדה בין נתיבי ההקפה שעמדה לנגד המתכנן כשהוא חשב על הרעיון הזה, אבל למסלול אופניים זה רעיון גרוע במיוחד. ההקפה משמשת גם רוכבים וגם הלכים ורצים, וההפרדה ביניהם חשובה אף היא לבטיחות ומכאן כנראה הגיע אותו פתרון. מדובר באבן שאינה גבוהה כשל מדרכה, אלא בולטת ס”מ בודדים מעל המסלול עצמו. היא מונחת לאורך כל ההקפה כמעט למעט בקטע אחד שנסלל מחדש (הקטע המערבי). הבליטה הזו יכולה “לתפוס” גלגל עדין של אופני כביש בקלות רבה, ולהעיף את הרוכב מהאופניים.
  2. עצים בתוך ההקפה – אנחנו האחרונים לתמוך בחיתוך וביטול עצים במקום, אבל את המסלול היה צריך לתכנן כך שאין עצים בתוכו. ישנם שני עצים בולטים בהקפה שנכנסים ממש אל תוך המסלול ומחייבים שינוי קו רכיבה – שינוי שסיכון בטיחותי בצדו: אחד בצד המזרחי והשני בצד הדרום מערבי – ממש לפני הסיבוב מזרחה. העצים היו מעורבים בכמה תאונות והפתרון הנכון הוא לנתב את המסלול סביבם או בינהם.
  3. כיכרות – אוי הכיכרות, הכיכרות… מה שאולי היה נדמה לארכיטקט המקום כאיזו השראה אירופית קלאסית שתשלב היטב עם אווירת החו”ל שמשרה הנחל הזורם לצד הרוכבים מעדנות בהקפה. איזה מעדנות ואיזה אווירה קלאסית? מדובר פה על פלוטונים מהירים וישראלים טעוני עצבים שבאו לפרוק הכל על הארבע ראשי שלהם… הכיכרות הן מפגע שמשלב את אבן השפה המדוברת עם המפגע הבא – הצרת מסלול. וכך, כיכר התקועה לה באמצע נתיב אופניים גורמת לרוכבים להאט פתע (סיכון גדול אם רוכבים מאחור אינם עירניים), לשנות קו נסיעה (כנ”ל) או להגיע במהירות למצב מסוכן שאין בו אפשרות עקיפה.
  4. הצרת מסלול – התופעה הזו קיימת בכמה נקודות בהקפה – כמובן בכל מקום שעצים או כיכרות תקועים להם באמצע המסלול, אולם גם בצלע\סיבוב הדרומי – מיד אחרי אותו עץ דרומי, של עקלתון וסיבוב מתרחשים תוך הצרת המסלול, וגם בחלק הצפוני לצד הירקון – שם נמצאת גם הכיכר הדרומית.
  5. אספלט משובש – בקטע הדרום מזרחי – מיד לפני פניית הצומת ישנו קטע של אספלט משובש שיכול להפריע לרוכבים לא מיומנים לשלוט בקו הרכיבה, והוא גם גורם להצרה מעשית של המסלול לנתיב צר במיוחד בינו לאבן השפה.
  6. מפגעים זמניים – מסלול אופניים מחייב מהעירייה רמת תחזוקה גבוהה יותר ממסלול הליכה. אין מה לעשות, ובמהירות של 30 קמ”ש בסיבוב על צמיגים דקיקים כשל צמיגי אופני הכביש שלנו, כל עלה וכל ענף יכולים להוות סיכון. גזם, חול, ענפים, מים ועלים – כל אלה דורשים ביקור תכוף של רכב הניקוי של הפארק.

את הפניות אנחנו לא סופרים כמפגע (למרות שניתן תמיד לשפר את סימוני האזהרה וההדגשות של מי זכות הקדימה בהן) – מי שמכיר את ה”קריטריום” של נתניה יודע שהפניות של ראש ציפור והפיתולים הרבים שבו הם חלק מהקסם והאטקרטיביות של המסלול. מסלול אופניים צריך להיות כזה בדיוק – עם אלמנטים שמעודדים שינויי קצב, סיבובים הדוקים ועקלתונים שכולם משפרים את החוויה. יש להפריד בין היבטים מאתגרים של מסלול לבין מפגעים של ממש. מאתגר אתכם? גלגלו אופניכם להקפת גבעת המופעים המתאימה יותר לרוכבים מתחילים. בעוד שחברי הקבוצה מנסים בימים אלה לרכז את רשימת הליקויים הבטיחותיים ולהעבירה לגורמים מוסמכים.

רוצים לחזור הביתה בשלום? הנה כמה המלצות שישפרו את הבטיחות של כולנו:

אפשר בינתיים לגבש כמה קווים מנחים שיסייעו לרוכבים לחזור הביתה בשלום מראש ציפור, אחרי שערכו בה אימון מהנה:

1. לשמור על ערנות גבוהה ותמידית – בראש ציפור אסור לאבד ריכוז לרגע. שנייה של חוסר ריכוז ויתכן שרוכב או קבוצה מהירה מאוד כבר לידכם בלי מרווחי בטחון. שימו לב לכל מה שקורה מלפנים ומאחור. היו מודעים כל הזמן מה המהירויות היחסיות של כל הרוכבים סביבכם, מה המפגעים שבסביבה שלכם, ומה אתם צריכים לעשות כדי להפחית סיכון לתאונה. העירנות צריכה לבוא לידי ביטוי גם בסימונים מוקדמים והתראות לרוכבים אחרים על בעיות שמתפתחות כהרף עין ומפגעים.

2. ככל שהדבר אפשרי – יש לרכוב בטור אחד. המסלול צר ועמוס ברכבות שועטות, ובלתי אפשרי לעקוף כשאנשים רוכבים בזוגות, שלא לדבר על שלשות. ובעניין  עקיפות — בדיוק כמו בנהיגה, לפני עקיפה חובה לזרוק מבט אחורה ולוודא שהשטח פנוי. ואם אפשר, מומלץ גם לא לעקוף במקומות מועדים לפורענות, כמו אזורי המפגעים המוזכרים לעיל.

3. אל תפתיעו – העיקרון החשוב ברכיבה בפלוטון או במקומות צפופים ומהירים הוא להפחית את הבלתי צפוי למינימום. צ’פחה על התחת כשאתה לא מצפה לה יכולה להיות דבר מבהיל למדי. גם אם אתה רוכב מיומן – ועל אחת כמה וכמה אם אתה לא – אתה עלול לאבד לפתע שליטה ולהתרסק. תשמרו את הצ’פחות לאחר כך. עדיף ככה.

4. צעקת האזהרה – עוד בכתבה הקודמת דובר בשבחה של צעקת האזהרה (“ימינה”, “זהירות”, “משמאל”, תבחרו מה בא לכם). הקריאה הזו עוזרת למי שנמצא לפניכם לדעת שמגיעה קבוצה מהירה ממנו משמאלו. רוכב שנמצא בחימום איטי או שמשחרר רגליים – נא לא להיעלב – מדובר במנהג שמסייע לכולנו לשרוד את הצפיפות בשלום. זוז ימינה ככל שניתן ושמור על קו הרכיבה.

5. הצמד לימין – שונאים שצועקים לכם “ימינההההה”? גם אנחנו שונאים לצעוק את זה, בעיקר כשאנחנו בדופק מקסימלי. אם תיצמדו לימין, אנחנו לא נצעק, ואתם לא תשמעו את הצעקה השנואה עליכם. כה פשוט.

6. בלי אזניות. עם עירנות מקסימלית לסביבה – מה תעזור צעקת אזהרה אם הרוכב שמדווש לו באמצע המסלול מצויד באזניות? איך יידע שמאחוריו מגיעה רכבת שועטת? בקיצור, ותרו על האזניות. אם אתם חייבים מוזיקה, תמצאו פתרונות יצירתיים. יש לא מעט כאלה בהקפה.

7. פעלולי אופניים זה לא כאן – אל תעזבו את הכידון, אל תעשו דאווינים, מתיחות, עמידות ידיים, נר, או תרגילי אקרובטיקה. הקרקס זה בספורטק, לא בראשצי.

8. דראפטינג זה יופי, אבל כמו כל דבר, גם בזה כדאי לא להגזים. אה, כן, ואם כבר הגענו לנושא, בלי ברקסים פתאומיים, תנועות חדות, וכמובן – לסמן, לסמן, לסמן. הקודקס של רכיבת הפלוטון היא שהרוכבים ערבים זה לזה. לא רוצים לסמן? לא רוצים להיות אחראים לשיירת רוכבים? אל תרכבו בפלוטון. נערו אותו מעליכם.

9. הטור דה פראנס זה לא פה, ואתם לא קבנדיש. מישהו עקף אתכם? אתם רוצים “להראות” לו? שחררו. השילוב של אגו ודופק מקסימלי לא מוביל לשום דבר טוב.

10. הרכיבה בהקפה נגד כיוון השעון בלבד – רוצים להיות מיוחדים? אתם הולכים נגד הזרם? נונקונפורמיזם זה לא דבר רע, אבל בראש ציפור נהג כראשציפוראי. כולם רוכבים נגד כיוון השעון – וגם אתם. המסלול הצר הזה אינו דו סטרי.

רכיבה מהנה ובטוחה.

* השתתף בהכנת הכתבה עם תמונות וקריאייטיב: יואב בנצור Freelance Center

מאת: דנה צימרמן
דנה צימרמן אשת תקשורת ואקטיביסטית, פעילה בענף הטריאתלון מ 2005, אבל בעניין של כתיבה היא כבר יותר מ 20 שנה. היא תספק לנו הצצה אל הסגמנט שהוא אולי הכי משמעותי והכי צומח בעולם רכיבת הכביש הישראלי בשנים האחרונות: טריאתלון על מרחקיו השונים, ועל עוד דברים שמעניינים אותה ואותנו על אופניים.