בתאריך 16.4.11 יצא גיא תמרי ז”ל לרכיבה, כפי שנהג לעשות כמעט מדי יום. באותו בוקר נורא, בחר גיא שלא להצטרף לאימון קבוצתו, “דינמו רייסינג”, החלטה שבסופו של דבר הסתיימה במותו הטראגי בטרם עת. גיא רכב על אופניו בשול הדרך, מצוייד בכל אמצעי הבטיחות הנדרשים, הראות הייתה מושלמת, התנועה בכביש הייתה דלילה, אבל כל זה לא עזר עת הגיחה נהגת רשלנית, שהייתה בדרכה לביתה לאחר שעבדה כ- 20 שעות ברציפות.
גיא הוטח אל הכביש, ונהרג במקום.
וטחנות הצדק? אלה התנהלו לאט, מאוד לאט. משפטה של הנהגת נמשך 3 שנים תמימות, במהלכן בחרה האחרונה, לטעון כמעט כל טענה אפשרית על מנת לנקות אותה מאחריות למותו של גיא. מה לא נטען שם בהיכל הצדק? נשמעו טענות לפיהן גיא היה רוכב לא מיומן, טענות בדבר סטייתו של גיא מנתיב רכיבתו למרכז הכביש, השערות בדבר תקר בגלגל שהוביל לסטייתו הפתאומית משול הדרך, ועוד שלל של טענות מגוונות והכל על מנת לנסות ולדחות את הקץ.
ואם לא די בכך, לאחר שבחרה להודות במיוחס לה והורשעה בבית המשפט, פנתה הנהגת כעבור מספר חודשים לבית המשפט בבקשה לאפשר לה לחזור בה מהודייתה, לאחר שלטענתה לא הועבר לעיונה ולבדיקתה, במועד, גלגל האופניים אשר היה בשימושו של גיא עת רכב על האופניים עליהם מצא את מותו. בהמשך אף ביקשה לפסול את מותב בית המשפט, הלינה על כך שלא ניתן לה לזמן לעדות את אלמנתו של גיא, כמו גם את בעליו הקודם של אופני הנג”ש עליהם רכב גיא עת מצא את מותו.
על הנאשמת “הנורמטיבית” שעד כתיבת שורות אלה לא טרחה כלל ועיקר להביע חרטה או להרכין את ראשה כתב בית המשפט: “יש לציין כי לא מצאתי בדברי הנאשמת בפני בית המשפט ולא בתסקיר שירות המבחן כי הנאשמת הפנימה את תוצאות התאונה וכי היא נוטלת אחריות מלאה על התאונה. כמו כן לא מצאתי הבעת חרטה מצד הנאשמת ועיקר דבריה בפני בית המשפט והקשיים שהיא ומשפחתה חוו בעקבות המשפט והקשיים שיחוו מעונש של מאסר בפועל”.
מימין – גיא מוביל. משמאל גיא עם החולצה הלבנה
משפטו של גיא התנהל בעצלתיים והיה נדמה שזה לא יגיע לסיומו כפי שמצופה בהליך פלילי, ובפרט כאשר אין מחלוקת אמיתית על האופן בו מצא גיא את מותו.
במהלך ניהול המשפט אף הוגשה, באופן חריג שבחריגים, תלונה ע”י כותב שורות אלה לנציב קבילות שופטים כנגד מותב בית המשפט, וזאת מאחר ובמשך חודשים ארוכים התמהמה בית המשפט במתן החלטה, בלעדיה לא ניתן היה להמשיך במשפט. התלונה נמצאה מוצדקת ומאז, יש לציין, התנהל המשפט בקצב משביע רצון עד סיומו.
אמש, ניתן גזר הדין המהווה נקודת ציון בכל הקשור לענישת נהגים הנוהגים באופן רשלני המסכן את ציבור המשתמשים בדרך. גזר הדין שניתן ע”י כב’ השופטת מגי כהן מבית המשפט לתעבורה בפ”ת קבע כי רשלנותה של הנהגת הייתה בדרגת חומרה רבה, האחרונה כלל לא הבחינה בגיא, פגעה בו בעוצמה, לא ניסתה כלל לבלום ולמנוע התאונה והמשיכה בנסיעה עשרות מטרים בטרם עצרה את רכבה.
בית המשפט גזר על הנהגת 15 חודשי מאסר בפועל, פסילת רשיון ל 13 שנים, קנס של 10,000 שקלים ומאסר על תנאי של שנה על אותה עבירה במשך 3 שנים.
בבורמיאו ובסטלביו (גיא בחולצה החומה)
בגזר הדין נכתב: “…על בתי המשפט להחמיר עם אותם עברייני תנועה הנוהגים באופן רשלני המסכן את ציבור משתמשי הדרך, הן אותם המשתמשים בדרך בכלי רכב, הן את רוכבי האופניים המשתמשים בדרך, והן את הולכי הרגל המשתמשים בדרך. כל זאת על מנת לגרום להבנה בקרב ציבור הנהגים, שרכב הינו כלי מסוכן, שחיי אדם אינם הפקר ועל כן על ציבור הנהגים ליטול אחריות למעשיהם ולנהוג באופן אחראי וזהיר שכן חיי אדם, בין אם זה חייהם שלהם עצמם, בין אם זה חיי שאר הנוסעים ברכבם ובין אם זה חיי שאר המשתמשים בדרך, תלויים באופן נהיגתם ברכב, ואם אותם נהגים לא ידעו לנהוג ברכבם באחריות הראויה, הם צפויים לעמוד בפני בית המשפט, ולתת את הדין בגין רשלנותם, ואף למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח לתקופה לא קצרה”.
עוד ציין בית המשפט כי הגיעה העת להחמיר בעונשים במקרים כגון דא ולהעלות את רף הענישה אף מעבר לעונש אותו ביקשה המדינה להשית על הנאשמת.
בטור ישראל הגיעו גיא ועודד (בחולצות דינמו רייסינג הכחולות) למקום השני
גזר הדין מהווה ציון דרך בכל הקשור לענישת בתי המשפט את אותם נהגים, נורמטיבים ככל שיהיו, באם יבחרו לנהוג ברשלנות ובמקרה דנן, רשלנות שבאה לידי ביטוי בבחירה לנהוג אחרי למעלה מ- 20 שעות בהן עבדה הנהגת במקום עבודתה.
גיא תמרי רכב בקבוצת “דינמו רייסינג” בקטיגורית “מסטרס פרו”, התחרה במרוצי כביש ובתחרויות שטח וזכה בשנים שקדמו למותו להישגים מרשימים. גיא הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. יהא זכרו ברוך.
מאת: עו”ד ארז מלמד, חברו של גיא לקבוצת “דינמו רייסינג”
