חודש יולי והטור דה פראנס בנוי בשבילכם והשנה במיוחד! כ-200 רוכבים הולכים לתת את רגליהם, נשמתם ויוקרתם על האספלט במרוץ אופנים שאי אפשר להגזים במידת הקושי שלו. בכל שנה בחודש יולי מקבצת צרפת את טובי הרוכבים, הצוותים ומוחות האופניים לעוד קרב על הנצחון במרוץ האדיר הזה ועל הזכות ולהיות חלק ממסורת ספורטיבית של 112 שנה. עשרות אלפי אנשים שגודשים את המסלולים ועוד עשרות מיליונים ברחבי העולם לא טועים!
מאת: יניב שור. צילומים: ASO, RCS Sport, Etixx-Quickstep\TDW
חוגגים את הטור ב BIKEPANEL עם Rudy Project!בסדרת כתבות איכותית של יניב שור שתביא לכם את כל מה שצריך לדעת על הטור. מי שישתתף ויתרום לשיחה בתגובות לכתבה יוכל לזכות במשקפיים מתנת Rudy Project! ומהכתבה הקודמת יש לנו זוכה! עידו מזור, שהצטרף לשיחה, הביעה עמדה, תרם לדיון בתגובות- גש לחנות רודי פרוג'קט הקרובה אליך (טוב, מטקסס קצת קשה, אז אתה יכול לשלוח איזה מזור משפחתי אחר לאסוף אותם) ותהנה מזוג משקפי Rudy Project חדשים!
|
תובנה ראשונה: בעל הבית השתגע
מעבר מהיר על הקטעים בטור-דה-פראנס השנה עשוי להטעות. קטע ההרים הראשון (10) מגיע רק לאחר יום המנוחה ובתוספת לנג"ש קצר יחסית אפשר לטעות ולחשוב שהמרוץ יתנהל על מי מנוחות בחלקו הראשון.
מבט קצת יותר לעומק מייצר את התובנה ההפוכה ונראה שבעל הבית השתגע כשתכנן את המסלול. חלקו הראשון של המסלול עובר בהולנד ובבלגיה וקופץ לביקור בקטעים מקלאסיקות האביב פלאש וולון ופריז-רובה. לבניית המסלול בצורה כזו מספר השלכות:
- הקבוצות של המתמודדים על GC חייבות להכניס לסגל רוכבי קלאסיקות בנוסף למטפסים כדי לסייע לרוכב המוביל בחלק הראשון של המירוץ. צורך זה מייצר אתגר אמיתי בבניית הסגל וכמובן מקצר את הרכבת שתוכל לסייע למתמודד בהרים. במיוחד אמורים הדברים לגבי סקיי, בהנחה שכריס פרום זקוק יותר מכולם לתמיכה בחלק הראשון.
- עם כל כך הרבה סיבובים חדים, מעבר בעיירות, כמויות אוהדים עצומות שצפויות בהולנד ובבלגיה, קטעי פאבה ועליות קצרות ואכזריות – קשה להאמין שארבעת הפייבוריטים יגיעו כולם במצב סביר לחלק השני. גם אם אף אחד מהם לא יתרסק, כמעט בוודאות יווצרו הפרשים משמעותיים שישפיעו על המשך המירוץ.
- בדומה לג'ירו, יהיו מעט מאוד ימים "קלים" על האוכף. גם כאשר הפלטון לא ירדוף אחר הבריחה יהיו עסוקים הרוכבים במיקום לקראת קטע הפאבה / סיבוב / עליה חדה כאשר כל נקודה כזו טומנת בחובה סכנה למיקום לא טוב ואובדן של שניות מיותרות. ראינו בג'ירו עד כמה מיקום לא נכון בתוך הדבוקה הוא פתח לצרות במיוחד בימים גשומים.
הקטעים שכדאי לשים לב אליהם עד ליום המנוחה הראשון:
קטע מספר 3, 6 ביולי, בלגיה
פספסתם את הפלאש וולון באפריל? לא נורא יש שידור חוזר ביולי! קטע 3 מסתיים בקיר של מור-דה-הוי, עליה של 1.3 ק"מ עם ממוצע של כמעט 10% ומדרגה של 19%! וולוורדה כבר ניצח את הפלאש-וולון בעלייה הזאת השנה, ולמרות שהוא אמור לתמוך בקואינטנה, יש מצב שיוציא את האוזניה 2 קילומטר לסיום וילך על זה. בדרך הוא יצטרך לנער את פטר סגאן, קנצ'לרה, קוויטובסקי ואחרים. מעבר לקלאסיקה שסידרו לנו ביולי, הקטע מהווה הזדמנות לניבאלי שלפחות על הנייר יכול להרויח כמה שניות בסיום מסוג זה. גם קטע 6 וגם קטע 8 הם קטעי גבעות עם מתווה דומה וסיום בעליה קצרה יחסית וגם בהם תורגש המתיחות בפלטון.
פרופיל קטע 3 – חלקו על הפלאש וולון
קטע מספר 4, 7 ביולי, בלגיה-צרפת
מי שיעבור בשלום את הקטע השלישי יפגוש את אבני הפאבה בקטע הרביעי, ולא סתם כמה קטעים חסרי משמעות אלא 7 קטעים באורך מצטבר של מעל 13 קילומטר! פריז-רובה סטייל באמצע יולי. הקטע הזה הוא אתגר עצום למתמודדים על הדרוג הכללי שאף אחד מהם אינו מומחה פאבה. בשנה שעברה ראינו את כריס פרום פורש בקטע דומה לאחר שנפל מספר פעמים. בניסיון להקדים רפואה למכה העלה כריס פרום בעצמו את תמונתו עגומת הפנים מ-2014 אל חשבון הטוויטר שלו, והוסיף "אני מוכן לנקמה קטנה"…
הנה רשימת קטעי הפאבה של קטע 4, כולל שניים ארוכים מאוד וקרובים לקוו הסיום:
| מספר | שם | אורך | מרחק מהסיום |
| 7 | Pont-à-Celles à Gouy-lez-Piéton | 1800 מ' | 120 |
| 6 | d'Artres à Famars | 1200 מ' | 46 |
| 5 | Quérénaing à Verchain-Maugré | 1600 מ' | 40.5 |
| 4 | Verchain-Maugré à Saulzoir | 1200 מ' | 36 |
| 3 | Saint-Python | 1500 מ' | 26 |
| 2 | Fontaine-au-Tertre à Quiévy | 3700 מ' (!!) | 23.5 |
| 1 | d'Avesnes-les-Aubert à Carnières | 2300 מ' | 13 |
ניבאלי סבל בשנה שעברה כמו כל האחרים אבל היה המרויח העיקרי מקטעי הפאבה ומהגשם שירד באותו יום. היכולת שלו לחזור על הישג זה השנה תלויה לא מעט במזג אויר רע.
תובנה 2. על ארבעה בנים דיברה התורה: אחד שמרן, אחד חכם, אחד תם ואחד שלא רואה ממטר
כמו שסקרנו בשבוע שעבר, ישנם ארבעה פייבוריטים בולטים לנצחון בטור של 2015 וזה מצב לגמרי לא שיגרתי. בדרך כלל אנחנו מגיעים לטור עם שניים או שלושה מועמדים, וגם אז יש מועמד אחד או שניים "מובילים" ויש אחרים עם סיכוי לפודיום. השנה יש באמת ארבעה רוכבים שיכולים לעשות את זה, ולפחות שלוש קבוצות שבנויות לתמיכה ברמה הכי גבוהה ברוכב המוביל (טינקוף-סקסו, אסטנה וסקיי) כאשר מוביסטאר של קואינטנה מעט מאחור.
פרום הוא רוכב שמרן לא נגרר להרפתקאות וגם לא יודע מה לעשות כשהן קורות… וכך גם סקיי השמרנית והעשירה.
מבחינתם עדיף שלא יקרה כלום עד שלב 10, ואז פרום יתפוצץ על העלייה ויהפוך את שאר המרוץ לגרבג' טיים. תוכנית המרוץ הזאת שיושמה ב-2013 ובמירוצים נוספים כבר עלתה על העצבים של הצופים, של הקבוצות האחרות וכנראה גם של מארגני הטור שעושים לפרום חיים קשים. למרות שהתוכנית קטלנית, היא יכולה בקלות להתהפך על סקיי אם באופן "לא צפוי" יצליחו המתחרים להיצמד לפרום, או חלילה לעקוף אותו. עם קטעי הנג"ש מאחוריהם וללא תוכנית חלופית יכולה סקיי להיכנס למצוקה והיא לא ממש מצטיינת במצבים בהם יש צורך לחשב מסלול מחדש.
דני אסקרוב: "Sky היא הקבוצה הכי טיפשה בפלוטון – יש להם טריק אחד. אם זה לא בדרך שלהם – נג"ש, רכבת בהר ובום אחד בסוף… הם לא עושים שום דבר אחר. מעולם לא הפתיעו. אפס יצירתיות. מכונה ללא אופציה שניה".
קונטאדור הוא חכם. לפעמים ניראה שהוא לא צריך קבוצה ושהכל נמצא אצלו בראש. הוא מגיב נכון, לא צפוי, ורסטילי וקר רוח מה שהופך את ההתמודדות אתו לקשה מאוד. האם המסלול משחק לטובת קונטאדור או לרעתו? קשה לדעת. חשבנו שהוא נחלש בנג"ש אבל גילינו שלא. חשבנו שהוא בילתי שביר בהרים אבל לפי השלב הלפני אחרון בג'ירו כנראה שכן. קונטאדור תלוי בעיקר בעצמו וברמת ההתאוששות שלו ממירוצי תחילת העונה ובראשם הג'ירו.
קואינטנה הוא תם, לא בגלל שהוא באמת כזה, אלא בגלל שעוד לא גילינו אחרת. הוא מטפס על ורוכב עם פוטנציאל אדיר זה ברור, אבל האם יש לו את הגרוש ללירה? קטעי ההרים הגבוהים אותם נסקור מיד מבטיחים שקואינטנה ישמור את המתח עד הסוף. הגעה לשבוע האחרון עם נזק מינימאלי תהיה הצלחה מבחינתו וכאב ראש לאחרים.
דני אסקרוב: "לקואינטנה יש שועל במחנה… וולורדה שלא יודע להיות פועל. יהיה בלגן עד היום שבו וולורדה יצא מהמרוץ. לקווינטאנה אין את יכולת שינוי הקצב שיש לאחרים, אבל הוא מפרק בטמפו. כדי להתמודד טוב יותר עם החלק הראשון, מוביסטאר הימרו על שענים ויש להם פחות מטפסים מצטיינים"
ניבאלי מגיע לטור כאניגמה. הוא האלוף המכהן והוא בכושר טוב (לראייה אליפות איטליה בשבת האחרונה) אבל האם זה מספיק? בעשרים השנים האחרונות אף אחד לא זכה בטור פעמיים ברצף (כן, אני יודע, ארמסטרונג… אבל הוא לא נחשב). העמימות משחקת לטובתו של ניבאלי אבל היא תתפזר ברגע שיגיע ל money time לטוב או לרע. ניבאלי הוא ההימור הכי טוב שלנו, האוהדים, לטור מעניין. הוא לא רואה ממטר ואין אצלו game-over. לפני שנתיים באליפות העולם באיטליה התרסק כ-35 ק"מ לסיום כאשר הפלטון דוהר, בסיטואציה שהייתה מוציאה מהמירוץ את רוב הרוכבים. ניבאלי קם, רדף 20 דקות על כביש רטוב וללא סיוע, הגיע לפלטון והיה פעיל בסדרה של התקפות לקראת הסיום. את אליפות העולם הוא לא לקח אבל הזכיר לכולם למה קוראים לו "הכריש".
דני אסקרוב: "ניבאלי הוא היחיד שלא מפחד משלב 4 ויכול להסתכל לפאווה בלבן של העינים. ההפך מפרום. מאלתר, מסתגל. אסטנה מביאה לטור הרכב קבוצתי שונה מהג'ירו וללא הרוכבים שהרימו גל של ביקורת (ברמות שונות של ישירות וגילוי לב) לאנדה, ארו, והחמישיה ה״מופלאה״ מהג׳ירו. לא ברור הכושר של פוגלסאנג אבל בשלבים הראשונים של הדופינה הוא היה מדהים ובכושר של החיים שלו. בסוף הוא חלה והתפרק. הוא יכול להיות המספר 2 הכי טוב ואופציית גיבוי אמיתית לקבוצה שרוכבת הפוך מסקאיי".
בהנחה שהרביעיה הזאת תשרוד את חלקו הראשון של המרוץ באופן סביר, הנה הקטעים שכדאי לשים אליהם לב בין יום המנוחה הראשון לשני:
קטע 10 – 14 ביולי – פירנאים
קטע 10 הוא קטע ההרים האמיתי הראשון. העליה בסיום מספיק ארוכה והחלק הקשה שלה הוא כ-7-8 ק"מ לסיום – מיקום אידיאלי להתקפה. מיקומו של הקטע לאחר יום המנוחה יכול להקשות על חלק מהרוכבים שצריכים לחזור לקצב.
פרופיל קטע 10 -העליה בסיום כ-15 ק"מ עם 7.4% בממוצע
קטע 11 – 15 ביולי – פירנאים
אחרי קטע 10 כבר נדע משהו על כושרם של המתמודדים, וקטע 11 יסייע להפריד את הטוענים לכתר מאלה שיתמודדו עליו באמת. מתווה הקטע הכולל את העליה המפורסמת לטורמלה מאפשר התקפה בנקודות רבות, כולל הפעלת לחץ בירידה (על פרום?) לקראת העליה המסכמת בדרגה 3.
פרופיל קטע 11 -הטורמלה 17 ק"מ עם 7.3% ממוצע
קטע 12 – 16 ביולי – פירנאים
נפרדים מקטעי ההרים הגבוהים בפירנאים ומהאוהדים הספרדים בעליה המפורסמת לפלטו-דה-בויל. קטע חשוב לדרוג הכללי וגם לאוספי הנקודות לחולצת ההרים. פה כבר יש סיכוי טוב שנראה קבוצה של רוכבים שלא מאיימים על הדירוג הכללי ומתחרים על נקודות ההרים בורחת קדימה והפלטון נותן לה באדישות לשחק את המשחק שלה. אלא אם כן יהיו רק כמה שניות בין שני מובילים דומיננטיים בשלב הזה, ואז הענקים לא יתנו לאף אחד להתערבב להם בין הרגליים.
פרופיל קטע 12 – פלטו-דה-בויל 16 ק"מ 7.9% בממוצע, עם "מדרגה" כ-5 ק"מ לסיום
תובנה 3. העם דורש קצב רצחני!
כן אנחנו רוצים קצב רצחני, רוצים לראות יותר חזק ויותר מהר, אבל רוצים גם שיהיה נקי. מאז הג'ירו יש באוויר ריח של שערוריית סמים נוספת. הזיכוי של אסטנה לפני הג'ירו והשליטה שלהם בג'ירו מעלה שוב תהיות על האופן שבו מתמודד UCI עם סכנת הסימום, או בשמה החדש והמכובס: מיקרו-דוז – שימוש בכמות מעטה ולאורך זמן מתחת לרדאר של הבדיקות ושל הפספורט הביולוגי. צריך להיכנס לנעליו של מקבל ההחלטות כדי להבין את הזיכוי של אסטנה. תארו לעצמכם ג'ירו ללא פאביו ארו וטור ללא ניבאלי, וכל זה ללא הוכחה חותכת ביד. נכון, מנהל הקבוצה (וינוקורוב) הורשע בעבר בשימוש בסמים כרוכב, אבל גם בקבוצות אחרות משרתים אנשי צוות (לא רק מנהלים, גם מאמנים, מכונאים, מעסים וכו') שבוודאות היו באזור בתקופות בהן הסימום היה חלק מהעניין. אז על סמך מה לפסול דווקא את אסטנה?
בשבוע שעבר פסלו ב-UCI את השימוש במלון המתנייע של סקיי, שמעניק מן הסתם אפשרויות שונות שב-UCI חושבים שהן מיותרות. בהמשך לאותה פסילה, הודה כריס פרום כי הפסיד השנה בדיקת סמים בזמן חופשה לאחר שצוות המלון בו שהה לא נתן לבודקים גישה לחדרו. הסיפור הזה מעלה תהיות לגבי טיב הפיקוח על פרום אבל באותה נשימה גם על הסיוט אותו נדרש לעבור רוכב נקי כדי להוכיח שהוא כזה… בדיקת דם בשמונה בבוקר כאשר אתה בחופשה עם אשתך? מה נסגר איתכם?
בחזרה לטור. קשה להאמין שנראה את אסטנה שולטת במירוץ כפי שהיה בג'ירו, פשוט כי הקבוצות המגיעות לטור חזקות מאוד ולא סביר שתתאפשר שליטה כזאת. אבל אם כן, מישהו צריך להסיק את המסקנות בזמן, ולא לחכות 7 שנים מיותרות… צריך להיות ריאליים, אין סיכוי שנושא הסימום בספורט האופניים כבר מאחורינו ומשחק החתול-עכבר בין הרשויות לעבריינים ימשיך בדיוק כמו שהאנטיוירוס רודף אחרי הוירוס כבר 50 שנה. ההתמודדות עם החשדות היא כבר חלק מהענף ולאחר פרשת ארמסטרונג כולם חייבים להיות הרבה יותר חשדנים, במיוחד כאשר מגיעים רוכבים ו"מדהימים" את כולם בפרץ של אנרגיה על 20% שיפוע…
היטיב לתאר את המצב הבלוג של ה"secret pro" שבו רוכב עלום שם (וכנראה גם לא אמיתי) מדבר בשם הרוכבים בדבוקה של הג'ירו. ציטוט:
"Astana had a great race didn’t they? Six riders in the top 25, and with guys that I’ve not seen that high up on a GC list before. They sure rode out of their skins! I’ve said it before but it needs stating again — especially after how they dominated the Giro in the mountains — but it amazes me (and many of the other guys in the peloton) that Astana still has a WorldTour Licence."
עד שתגיע השערורייה (ובתקווה שלא) וכדי להבין את העוצמות של הטור, צריך להסתכל על הסגלים של הקבוצות (לא כולם פורסמו), נותר רק לחכות לדרמה שצפויה כאשר כל הרוכבים האדירים האלו נמצאים בתוך אותה דבוקה ופועלים בשיתוף פעולה.
שימו לב למשל מה קורה באטיקס-קוויקסטפ, וזו רק קבוצה אחת:
- מארק קוואנדיש – צריך להציג? הספרינטר הטהור הטוב בעולם (ביחד עם קיטל…)
- טוני מרטין – אלוף העולם בנג"ש ועוד הרבה מעבר לזה, נותן קצת כבוד לוויגינס לפני שיקרע את שיא השעה לגזרים
- מיקל קוויטובסקי – אלוף העולם כביש 2014, מנצח אמסטל גולד השנה, ועוד
- זדנק שטיבר – אלוף העולם בסייקלוקרוס מספר פעמים, מנצח קטע בוולטה, מומחה פאבה
- ריגוברטו אורן – זוכרים? מועמד פודיום לגיטימי למרות האכזבה בג'ירו
- מטאו טרנטין – כבר ניצח 2 קטעים בטור בעבר, אלוף העולם U23 ב-2011
- מארק רנשאו – המוביל האחרון של קוואנדיש. בלעדיו קוואנדיש הוא כמו פטאקי בלי מרקו וולו
כאשר חבורת אריות כזאת סוגרת על קבוצת בריחה, וזה עוד לפני שדיברנו על ג'יאנט-אלפצ'ין, קטושה, אוריקה-גרינאדג' וקבוצות נוספות, ברור למה בטור רוב הבריחות לא מצליחות. קבוצות הספרינטרים צפויות לשלוט בדבוקה ובקצב בקטעים השטוחים בעוד שהקבוצות של ה-GC תהיינה עסוקות בשמירה על המוביל בקדמת הדבוקה ובהמנעות מצרות.
לאחר פרישתו של קיטל, נראה שבנוסף לקוואנדיש יתמודדו על הירוקה פטר סאגן (טינקוף-סקסו), אלכסאנדר קריסטוף (קטושה), ג'ון דגנקולב (ג'יאנט-אלפצ'ין) ונאסר בוהאני (קופידיס). גם אנדראה גרייפל בתמונה (לוטו-ג'ומבו), אך הוא לא חזק כפי שהיה בעבר.
“קאוו" מנצח קטע בספרינט במהלך טור קליפורניה השנה, סגאן משמאל. Credit: Etixx-Quickstep / TDW
הקרב על חולצת המטפס תלוי בכמות הנקודות שיגזלו המועמדים לנצחון. ההימור שלי הולך לקואינטנה, אך תלוי ביציאה שלו מתמונת ההתמודדות על הדירוג הכללי. אם יתמודד GC עד הסוף יתקשה לברוח ולאסוף את הנקודות בקטעי המעבר. מנצח הקטגוריה בשנה שעברה רפא מייקה הוא מועמד טיבעי אבל כנראה שיהיה חייב להתמקד בעזרה לקונטאדור ולא יוכל לאסוף נקודות הרים. מי שמגיע למירוץ ללא חובות כאלו הוא פייר רולאן של יורופקאר, שהחולצה המנוקדת היא מטרתו העיקרית.
רוי קוסטה ופייר רולאן נאבקו על התהילה בקטעי ההרים של 2014. את המנוקדת לקח בסוף רפא מייקה. כאן בלחיצת יד ספורטיבית של שותפים לסבל, חוצים את הקוו 3 דקות מאחורי ניבאלי:
תובנה 4. הנבואה ניתנה לשוטים (פרשני ספורט)
בשנה שעברה כתב כאן ב-BIKEPANEL רן מרגליות את משפט המפתח להבנת מרוץ שלבים ברמה של הטור-דה-פראנס והוא "ציפיות הן לכריות"… עוד במהלך הטיול הקצר והאכזרי בהולנד ובבלגיה כבר יהיה אפשר לעטוף דגים עם מה שנכתב ומנותח לפני הרביעי ביולי. שלא לדבר על חלקו האחרון של המרוץ. לקטעים 18-19-20 באלפים נגיע כשכבר יש לנו מושג מסוים על הכושר בו הגיעו המועמדים לטור של השנה. עם שש פסגות ברמה 1 ו-HC, כל חולשה תתורגם להפסד זמן משמעותי וכל שגיאה יכולה לעלות בסיכויי הנצחון. במסלולים כל כך קשים באמת הכל יכול לקרות והתמונה יכולה להתהפך על הראש גם אם נכנס אליהם בפער של דקות בין המתמודדים.
קטע 18 – יום חמישי 23 ביולי – אלפים
קטע 18 כולל את קול-דה-גלנדון הגבוה, עליה של כ-40 ק"מ ולאחריה ירידה של 20 ק"מ – התקפה של אחד המועמדים לנצחון במתווה קשה מסוג זה יכולה להשפיע על מוכנות הרוכבים והקבוצות לימים הבאים גם אם תיסגר בירידה. לפני הסיום עוד סדרו לנו את הקיר המפותל של מונט-ורניר שעשוי ביום יפה להיות עמוס בצופים שישאירו למתחרים לא יותר מסינגל – הכל יכול לקרות בקטע כזה.
קטע 18
קטע 19 – יום שישי 24 ביולי – אלפים
קטע 19 נשאר באותו איזור גיאוגרפי ומבצע מעין הקפה עם עליה נוספת לרכס של הגלנדון, הפעם מכיוון אחר. הקטע קצר יותר אבל עם כ-4000 מטר טיפוס (!) זה לא צפוי להקל על הרוכבים. מה שיתרחש בפועל תלוי בהתפתחות המירוץ ובהפרשים בין הרוכבים עד לנקודה זו. על הנייר, יכול להיות שהקבוצות יחשיבו את הקטע הבא – 20 – כחשוב ויוקרתי יותר, וקטע 19 יהיה מצע למאבק על הדרוג הסופי של החולצה המנוקדת.
פרופיל קטע 19
קטע 20 – אלפ-דואז – לפנות את היומנים! – יום שבת – 25 ביולי – אלפים
קטע 20 חוזר לעליה המיתולוגית לאלפ-ד'ואז, ניצחון בקטע זה מול רבבות צופים הוא חלום עבור כל מטפס באשר הוא, ושל הצרפתים בפרט. מתווה ההגעה לעליה שונה מעט עקב מפולות שלג (היה מתוכנן במקור לעבור בטלגרף-גליבייר) והוא קל יותר מהתכנון המקורי. אלפ-דואז אינה עליה קשה במיוחד או ארוכה במיוחד, היא מפורסמת בזכות מסורת המירוצים ארוכת השנים שנבנתה סביבה ובזכות היותה נגישה ומעין איצטדיון רכיבה טיבעי בו ניתן לראות חלק גדול מהעליה מנקודות רבות.
פרופיל קטע 20 – אלפ ד'הואז
הקטע אורכו רק 110.5 ק"מ – ואנחנו אוהבים קטעים קצרים שתמיד מבטיחים אקשן והתפוצצות שרירים שטובה מאוד לשידור הטלביזיוני.
הסרפנטינות המפורסמות – איצטדיון רכיבה טיבעי
תובנה 5: מגיע לנו טור מעניין!
על מה חולם אוהד אופנים בלילה? אלפ-ד'ואז, כל הפועלים כבר נשרפו בעליה הקודמת, קונטאדור ופרום נכנסים לעליה ראש בראש ובהפרש של 10 שניות בדרוג הכללי. פתאום מתחיל גשם, ניבאלי מצליח לגשר ו… הופס. התעוררתי. בשנתיים האחרונות הטור הסתיים בתחושת חמיצות מסויימת, לא התרומם לגבהים שציפינו ובטח לא היה קרוב לחלום שלנו.
ב-2013 היה זה פרום שהכניס את כולם להלם בקטע מספר שמונה לאחר פתיחה דיי משעממת בשבוע הראשון. העליונות שהפגין על המתמודדים האחרים באותו יום עדיין בתודעה והיא הסיבה העיקרית לכך שכולם מפחדים להגיע להתמודדות נוספת איתו. מספר התקפות אמיצות שבוצעו כלפיו בהמשך נראו כמו נסיונות של "תחזיקו אותי" ולא הצליחו ליצור אצלו מצוקה אמיתית. אפילו עלייה כפולה לאלפ-דואז והתקפה של קונטאדור בירידה לא הצליחו לנער את הטור ואת הדירוג הכללי מקפאונו. אין לי שום דבר נגד פרום או סקיי אבל הכרעה כזאת של הדרוג הכללי היא רעה למירוץ ולאוהדים.
ב-2014 קיבלנו מסלול אנטי-פרום שבסיוע מזג האויר עבד קצת טוב מדיי. לאחר 10 קטעים פרשו מהמירוץ לא רק פרום וקונטאדור אלא גם קאנצ'לרה, קוואנדיש, מאתיוס ובנוסף יצאו מתמונת המירוץ רוכבים נחשבים אחרים כמו וולוורדה… הנפילות והפרישות הם כמובן גם עניין של חוסר מזל ולא בהכרח יש להם קשר למסלול. בשורה תחתונה הטור נותר ללא שני המועמדים העיקריים והתחרות נפתחה למועמדים מהשורה השניה והמכובדת. הצרפתים חגגו עם פודיום הסטורי אבל לנו האוהדים נשאר ה"מאבק" בין ניבאלי לריצ'י פורט, או אם תרצו ה"כריש" נגד ה"דולפין". נו באמת! מגיע לנו יותר.
ב-2015 המסלול בנוי לטור גדול ורב תהפוכות. יש בפירוש נטיה להכריח את המתמודדים על הדרוג הכללי והקבוצות התומכות להיות אול-אראונד ולא רק מפלצות נג"ש ויחס משקל/הספק. בנוסף הטור מתחיל מחוץ לצרפת וממשיכה המגמה של הגראנד-טור ליציאה מחוץ לקופסת המדינות איטליה/צרפת/ספרד. היציאה של הטור בשנה שעברה לשלושה קטעים בממלכה הייתה מוצלחת מאוד, הביאה המוני אוהדים למסלולים והכריחה את הרוכבים להתמודד לא רק עם מסלולים אחרים אלא גם עם תרבות קהל אחרת. כך בהחלט צפוי לקרות גם השנה, ואלפי הולנדים ובלגים צפויים לצרוך ה ר ב ה בירה, להשתתף בחגיגה ולתת לנו אוירה של קלאסיקת אביב.
הטור אינו היחיד עם שאיפות גדלות, מוקדם יותר השבוע נודע כי ג'ירו 2016 מתחיל בחלקה הצפוני של גרמניה. מעניין מי יהיה הראשון לצאת לארצות הברית וקנדה, או אולי למידל-איסט! בית ג'וברין! נס הרים! צובא! … הופס. שוב התעוררתי.
הבריטים מביאים תרבות צפיה אחרת למסלולים של תחלת 2014
שווה שורה:
אם אכן ישתתף בטור (כרגע הוא בפנים) יהיה זה הטור ה-13 של תומאס ווקליר לאחר שכבר זינק ל-12 טורים וסיים את כולם! ברצף! ווקליר אינו הרוכב המבוגר ביותר בטור, הוא בן 36 וצפויים להשתתף כ-20 רוכבים בגיל זה ומעלה (לוקה פאוליני למשל חגג 40 בשבוע שעבר).
הצרפתים יודעים להעריך את הרוכב שמביא להם כבוד כבר למעלה מעשור
סילביאן שבאנל גם הוא בן 36 אבל הצטרף לדבוקה שנתיים מוקדם יותר כך שיש באמתחתו 14 טורים ברצף אבל הוא נאלץ לפרוש פעמיים. בכל מקרה אי אפשר שלא להעריץ את המחויבות של הרוכבים הצרפתים לטור המקומי ואת הכוח המנטלי הדרוש כדי לזנק כל כך הרבה פעמים למרוץ מפרך כזה. לשניהם הישגים רבים, נצחונות בקטעים, החזקת החולצה הצהובה ובמקרה של ווקליר גם הדרוג הכללי – רביעי בטור הנהדר של 2011.
שבאנל במדי IAM השוויצרית – 100% מחויבות כל יום מחדש כבר 14 שנה
ווקליר כרגיל יתקיף מתי שרק יוכל, יעשיר עוד קצת את רפרטואר פרצופי המאמץ שלו ויספק כותרות בגלל קללה שזרק לעבר אחד האוהדים שעצבנו אותו. אני מקווה שניראה משהו מצמד הרוכבים הנפלאים הללו במה שעשויה להיות ההופעה האחרונה שלהם (או לפחות האחרונה בה הם מהווים פקטור משמעותי).
אתם עדיין כאן? גם אנחנו ב BIKEPANEL עם Rudy Project נשארים לאורך כל הטור! 200 רוכבים יחממו לנו את יולי ואנחנו נעקוב אחריהם כאן ב-BIKEPANEL עם תמונות, עידכונים, סיכומי ביניים ועוד.
מזכירים לכם שוב: מי שמגיב, מייצר דיון מעניין, מוסיף תובנות, מצחיק, מסתלבט, ומשתף את התגובות שלו לפייסבוק יכול לזכות במשקפי שמש מתנת Rudy Project!
מאת: יניב שור
