כ 400 ספורטאים נחו הרבה וישנו בקושי – בגלל התרגשות במהלך השבוע האחרון לפני אליפות ישראל באופני כביש 2016. אנחנו ממשיכים בסיקור האליפות- לחצו פה לכתבה הסוקרת את העלית גברים.
התחרות – אירוע השיא של איגוד האופנים, בארגון תאוצה ובחסות הרץ, מושכת גם רוכבים רבים שלא מתחרים באופן סדיר ובאים רק אליה. ראינו שכל 400 המקומות שנפתחו להרשמה על ידי האיגוד אויישו במלואם. יש משהו בתואר אליפות ישראל שמושך הרבה יותר רוכבים וקבוצות, שזה מעולה כי אנחנו רוצים לראות ענף גדול שצומח ומאפשר לכל קשת הרוכבים והרוכבות להנות ולהתחרות. נראה שהאיגוד צועד בכיוון הנכון: שידרג את אתר האינטרנט, פועל ברשת, פותח מקצה לוחמי סופ”ש ומשיק מבצעי הרשמה להגדלת חבריו. השיא הוא כמובן ההצלחה להעביר 2 רוכבים את הקריטריון לריו 2016 – מה שיאפשר תקצוב נדיב יותר לאיגוד בשנים הבאות, ולכן אנו מקווים – המשך צמיחה ושיפור.
מאת: אור דיין.
סייעו בהכנת הכתבה: ניצן הנלדר, גיאחה
צילום: איל דולין, ניצן הנדלר
מסלול ומסביב – הקפה מושלמת, איזור כינוס בעייתי
מי לא מכיר את ההקפה הקלאסית של בית גוברין? 25 ק”מ עם כ-350 מטרים של גובה מצטבר לסיבוב. מתאר של גבעות מתגלגלות ומהירות עם מקטע אחד משובש אחרי תחנת הדלק בית גוברין וכמובן עליית המים המפורסמת שמסתיימת בשיפוע של פארק בריטניה.
עילית גברים רכבו 5 הקפות ולא 6 כפי שהיה מתוכנן בתקנון (קוצר בשל החום) כ-125 ק״מ וכ-1,750 מטר גובה מצטבר, ג’וניורס, עילית נשים ופרו 4 הקפות, ספורט 3, קדטים ולוחמי סופ”ש 2 הקפות. זה מסלול לא קל בכלל שדורש סט יכולות די רחב מרוכב: גם טיפוסים קשים, קצרים יחסית וכואבים וגם ירידות מהירות שמצריכות שליטה טובה באופניים וגם הבנה טקטית ויכולת להיות חסכוני לאורך התחרות.
הזינוקים החלו ב7 כמתוכנן לאחר שטפטף מוקדם יותר. ביום הזינוק היה ערפל די סמיך שהתפוגג לאחר חצי שעה וסיפק לנו מזג אוויר חם ולא קל להתחרות. סה”כ מבחינה ארגונית יש לפרגן לאיגוד ולמפיק האירוע נימרוד הנגבי על תקתוק הרשמות בבוקר ופודיומים לאחר המרוץ, ללא אירועים חריגים – אין ספק שהמעבר לצ’יפים ומספרים אישיים שהמתחרים מביאים מהבית מקל בצורה דרמטית גם על הקבועים בסבב, וגם על האורחים לאליפות ישראל בלבד.
גם סגירת הכבישים הזכורה לנו לשמצה ממספר תחרויות השנה לא חזרה פה והאמת שהורגשה נוכחות המשטרה עם ניידות ואופנועים שאיפשרו רכיבה בטוח על הכביש. אהבנו את התמיכה של חברת השכרת הרכב Hertz שנתנה תמיכה לאליפות, זאת בתיווך של רן מרגליות מקבוצת סייקלינג אקדמי. הספורט שלנו זקוק לספונסרים ושותפים לדרך בשביל להמשיך להתקיים ולייצר אירועים ברמה גבוהה. עליית המים היא תמיד סיבה למסיבה אוהלי הקבוצות שמעטרים אות צדי המסלול עם המשפחות וחברים שמחלקים מים ומעודדים מהווים נקודות חוזק ברגעי משבר אצל המתחרים, סייקלינג אקדמי מגדילים ועושים עם אוהל מרשים, מוזיקה ובירות חינם.
אבל יש לנו גם ביקורת:
המתחם שם בפארק בריטניה לא הגיע לרמה הנדרשת מאירוח אליפות ישראל באופני כביש. יש חוסר משמעותי בחניה קרובה ורבים מחנים במרחק מאות מטרים מהמקום. אין מוקד אירוע ברור ונעים, לא היה אקספו השנה, לא היה מתחם זולה נוח, וטקס הפודיומים המתארך נעשה בשמש קופחת, על פודיום מתפרק שכמה פודיומיסטים כמעט נקעו עליו רגליים בנפילות.
אולי לא ניתן להגיע לרמה הקרובה למושלמת של איזור הכינוס של אליפות ישראל במרתון אופני הרים (כולל דשא ומעין מים קרים לרחצה וקירור מיידית אחרי התחרות), אבל גם אי אפשר שלא להזכר בשנה שעברה באותו מקום – כשרוקנרוד וBIKEPANEL שידרגו את אליפויות ישראל, וכל מתחם הפודיום נעשה תחת רשת צל ענקית, היו מתקנים להנחת האופניים בצד, והיה הרבה יותר נעים להשאר ולעשות כבוד לספורטאים המנצחים בפודיומים. גם אליפות ישראל ב XCO בשנה שעברה (שוב בשדרוג של BIKEPANEL ורוקנרוד) הראתה שאפשר לעשות גם ביער הרבה הרבה יותר טוב.
גם בקו חלוקת המים: בלאגן. מחלקי המים, בחלקם דלי ניסיון, חצו פעם אחר פעם את הקווים וסיכנו את עצמם ואת הרוכבים ללא שום תגובה מהשופטים שנכחו במקום. בקבוקים עפו באוויר והתגלגלו על האספלט ורוכבים נשארו צמאים. היה גם מקרה רע שנגמר בפציעה של מירב חרטי מ IGP ופינוי באמבולנס לאחר שנדרסה על ידי רוכב…
עילית נשים – 2 לא מסוגלות לשת”פ, אחת קוראת את זה נכון
הפתעה בעילית נשים- הקטגוריה שמשכה הכי הרבה עניין מאז הקמפיין האולימפי לריו 2016. מרים בר-און מקבוצת דינאמו רייסינג תוקפת, מפתיעה את כולן ומנצחת והיא אלופת ישראל בעילית נשים!
גם בשנה שעברה ההימורים נטו לכך שפז בש תיקח בהליכה, אך לא כך קרה כששאר הבנות עבדו נגדה ולכן מי שקרא את המפה לעומק יכול להבין שיש פה מורכבות גדולה יותר והרבה אינטרסים שמתנגשים וישפיעו על התוצאה. ארבעת הפייבוריטיות במרוץ – פז בש, רותם גפינוביץ’ (האלופה היוצאת) שני בלוך ועומר שפירא הגיעו למרוץ בכושר מצוין והראו את זה גם באליפות ישראל נג”ש בשבת שעברה, כשפז מנצחת את האליפות ושני, עומר ורותם (בסדר הזה) מגיעות אחריה בתצוגת רכיבה מרשימה גם כן.
השוני הגדול במקצה הנשים באליפות ישראל לעומת רוב התחרויות האחרות בשנה, הוא העובדה שהן מזנקות בנפרד (בד”כ הן מזנקות עם הגברים של מקצה הפרו) וזה מייצר מרוץ שונה לחלוטין שבו גם הרוכבות עצמן, מלבד מרים כנראה, לא ידעו איך יתפתח.
בפועל הבנות רכבו יחד ולאט יחסית בהקפה ה-1 עד עליית המים. שם עומר שפירא הכתיבה קצב גבוה שדילל טיפה את הדבוקה הקטנה בלאו הכי. זה מתחבר חזרה בתחילת ההקפה ה-2, אחרי העלייה, כאשר רוב הבנות מצליחות לגשר במישור חזרה והפייבוריטיות שני ופז שומרות רגליים ובעיקר מסתכלות אחת על השניה.
עידית שוב יוצאת ראשונה לבריחה ומרים בר-און קצת אחריה, היא מצליחה לגשר לעידית והשתיים עובדות היטב יחד. ארבעת הפייבוריטיות לא מגיבות למהלך הזה כי אף אחת לא מוכנה לעשות את עבודת המרדף עבור השנייה, וגם האמת שהן לא מדמיינות שהבריחה הזאת תחזיק. פז בש תוקפת התקפות קטנות בעליות הקצרות שאחרי בית גוברין שנסגרות די בקלות על ידי שאר הרוכבות, גם שני מנסה אבל זה לא הולך. בסיום עליית המים השניה נשארות עם ארבעת המובילות רק אסתר מייזלס (WCR) והילה יצחק (500 וואט) אבל שאר הבנות חוזרות לאחר מכן שוב בשל הקצב הנמוך.
בתחילת ההקפה ה-3 הפער עומד על 4 דקות, רותם ושני חברות IGP מבינות שצריך לסגור את הבריחה הזאת ומתחילות לעבוד כשאין שיתוף פעולה טוב בין שאר הבנות והפער לא מצטמצם משמעותית.
ניצן הנדלר אומר לנו: “על הנייר הקלפים החזקים היו אצל רוכבות IGP: סיומת המסלול הזה תפורה על הפיזיולוגיה של רותם גפינוביץ, הספרינטרית שבחבורה שגם ככה נמצאת בכושר שיא. כמו שכבר הוכח בעבר על מסלול בית גוברין, אם רותם מגיעה בדבוקה הקדמית לסיבוב של עג’ור, הניצחון שלה: אף מטפסת לא תוכל לנער אותה בדרך לניצחון בספרינט הסיום. שני בלוך משלימה עבור IGP את הפאזל בהיותה המטפסת והאולאראונדרית האולטימטיבית, גם היא בכושר מעולה, למרות שהפיק שלה, פיזית ובודאי מנטלית, מתוכנן לאוגוסט בריו. אבל IGP בחרו לשחק הגנתי מידי, לא זיהו בזמן את הסכנה שיצרה הבריחה של מרים בר און ועידית שוב ואיחרו בסגירתה.
בשלב הראשון של הבריחה, היתרון המיידי נטה לכיוון CCC עם נציגה בבריחה המאפשרת לעומר שפירא, שותפתה לקבוצה סוג של מנוחה מאחור. בשלבים המתקדמים של הבריחה, כשמרים המשיכה לבדה, CCC היו אמורים לשנות גישה ולבנות סוג של קואליציה עם IGP או ללכת על גישור. כך או כך, מקצה העילית נשים זו הבשורה האולימפית של הענף ובצדק. שני בלוך כבר עושה היסטוריה עם ריו. לעומר שפירא שלטעמי הייתה הרוכבת ההתקפית והדומיננטית ביותר במקצה, אם תמשיך בקו השיפור הזה ותדע לנהל נכון את המשך דרכה, סיכוי גבוה שתמשיך את השושלת בטוקיו בעוד 4 שנים.”
בהמשך, מה שקרה הוא שעידית לא החזיקה עם מרים בעלייה בסוף ההקפה ה-3 ועידית נשארת לבד הקפה עד שנעקפת בעלייה האחרונה כ-500 מטר מקו הסיום, רכיבה אמיצה עם סיום מאכזב מבחינתה. מרים בר-און עוברת את הקו בסולו מרשים של הקפה שלמה ובהפרש של 4 דקות ממקום 2. רותם גפינוביץ מנצחת את עומר שפירא בספרינט פיניש במאבק על המקום ה-2, קצת אחריהן מגיע שני בלוך ואז פז בש.
עומר שפירא העלתה לפייסבוק תמונה של נתוני הגרמין שלה וכתבה “בושה”, הרוכבת הזאת מוכיחה כל פעם מחדש שהיא לא באה לטייל והיא לא נהנתה מהקצב הנמוך שהיה במרוץ אך מפאת חוסר ברירה ומחויבות קבוצתית לעידית חברת קבוצתה שהייתה בבריחה, היא לא התקיפה את הקבוצה כדי לא להביא את כולן לעידית.
עומר, רק בת 21, נמצאת במקום הנכון כדי לבנות את עצמה בשנים הקרובות לקראת התמודדות על הקריטריון האולימפי לאולימפיאדת 2020.
“בושה”. הגרמין של עומר שפירא
שוחחנו עם אלופת ישראל הטריה מרים בר-און
מרים עברה את הקו בצניעות אלגנטית: ״קודם כל ידענו שזה מה שיקרה, ידענו שיש מתח בין הבנות החזקות וכל אחת רוצה לנצח. אני כן חשבתי שבכל זאת IGP הגיעו עם 2 בנות, יש שם את שני שעבדנו כל כך קשה שהיא תגיע לאולמפיאדה ותוכל לעבוד קצת בשביל רותם פה… הבנתי שזה לא קרה בפועל מאחורה.
מרים בר און מובילה את עידית שוב
למה המתח הזה בין פז בש לשני בלוך לא תורגם לתחרות קשה של שתיהן על החולצה? “אם יש מתח אז אף אחת לא תסגור בריחה כי ברגע שהיא תסגור בריחה השניה תתקיף אותה, ככה זה באופניים. הן מסתכלות רק אחת על השנייה והיה ברור שתצא בריחה שהיא אנדרדוגית, וזה מה שקרה. קודם כל בהקפה הראשונה הן פתחו עלינו בעלייה ואני לא נלחצתי כי ידעתי שנצליח לסגור את זה מאוד מהר, שוב, מאותה סיבה: כשהן נמצאות מקדימה הן לא עובדות ביחד. הבנות האחרות שהיו איתי עזרו לסגור. ובאמת כך היה.
היתה לנו ברית קטנה בין הבנות האנדרדוגיות שאם אחת מאיתנו בבריחה לא עולים לעבוד את זה ולתת לפייבוריטיות לסגור את זה. וזה מה שהיה הם לא עלו לעבוד, הם נתנו לי לצאת והקצב היה דרדלה.
בתחילת ההקפה השניה כשהגענו אליהן עידית התקיפה ויצאה קדימה, 40 שניות אחר כך אני יצאתי, הגעתי לעידית והתחלנו לעבוד ביחד. עבדנו 2 הקפות ביחד חזק מאוד פתחנו בשיא חמש וחצי דקות מהפלוטון, ואז בכניסה להקפה האחרונה בעלייה עידית קצת נחלשה, והיה לי כוח – הרמתי קצב ויצאתי לסולו הקפה אחרונה הייתי על אדים והיה לי ממש קשה. ידעתי שזה מה שיקרה, באתי מוכנה לתחרות סולו.”
מרים בר און – אישיות כובשת וחיוך תמידי
…”קודם כל אני רוצה שתדעו שכל הבנות חברות טובות ואני ועומר (שפירא, שהייתה מאוכזבת מאוד) חברות מאוד טובות, הנושא של הנבחרת מאוד גיבש בינינו ואנחנו ממש אחיות בלב ובנשמה. דווקא הבנות הקרובות נשארו קרובות על המגרש. עצוב לי וחבל לי לראות את המאבק בין הפייבוריטיות ואת המצב בינהן – הן לא מבינות את הכוח שיש להן ביחד ואת החולשה שיש להן לחוד. זה ברור שאם היו עובדות ביחד היו לוקחות מקום 1-3. זה עצוב לראות את זה ובגלל זה עומר בוכה היום, היא לא בוכה כי היא לא נצחה – אלא כי היה מכוער, המשחק היה מכוער, לפעמים זה ככה וזה חלק מהספורט. בסוף הן סיימו 30 קמ”ש ממוצע! זאת לא תחרות. אתה רוצה לסיים מרוץ עילית נשים על 40 קמ”ש ממוצע וברור לי שאם זה היה הקצב הייתי מתפרקת אבל לשם צריך לשאוף, היום זה דווקא בא לטובתי.”
מרים בר און Dynamo-racing – אלופת ישראל. שנייה: רותם גפינוביץ’ ISRAEL GO PRO, שלישית: עומר שפירא CCC.
ומה היה בפרו אתם שואלים?
מקצה הפרו הגדול והאיכותי – יש בו רוכבים מיומנים וחזקים מאוד, וקבוצות גדולות יחסית שעובדות ביחד ומתנהלות בצורה מקצועית. המרוץ כולו היה במהירות של כ-38 קמ״ש, היה מהיר והרגיש מהיר בתוך הפלוטון, כאשר שום התקפה לא מצליחה לייצר בריחה של יותר מכמה שניות. הפלוטון ערני מאוד ולא נותנים לאף אחד לצאת, פייבוריט או לא. זה לא אומר שלא ניסו לברוח ובלטו בניסיונותיהם ארז צארום IGP האלוף היוצא וויקטור קיטייב מדינאמו, אך ללא הועיל. לדעתי הלקח משנה שעברה חלחל עמוק כאשר בריחה של 3 הצליחה לנצח את המרוץ והפלוטון התעורר מאוחר ונשאר בלי כלום בסיום. הפעם החליטו לסמן הכל ולא להשאיר שום דבר ליד המקרה.
קבוצת בוטקייה הצליחו להוציא לפועל את התכנית של הבוס גיל קיבץ ולשמור מקדימה על מהלכים מסוכנים כאשר בפועל אנג׳לו די-וירולי (BikeWay) – רוכב שטח בעיקר, חזק להפליא אבל עם פחות נסיון טקטי במירוצי כביש, מושך קצב גבוה וקבוע מקדימה לאורך כל המרוץ, אך בסוף מסיים מאוכזב עם שרירים תפוסים ומיקום נמוך.
בהקפה האחרונה גיל קיבץ שולח את כל רוכביו קדימה לשמור על קצב טוב כך ששום בריחה לא תצלח וכך היה. בתוך עליית המים קיבץ קופץ ופותח פער מרשים על כל המובילים, שנשאר להם להלחם על שאר המקומות בפודיום. ארז צארום ואיתי ליפשיץ נמצאים במיקום מעולה אך גיל צביק עובר אותם בקיר האחרון והוא לוקח מקום שני, איתי ליפשיץ מגיע שלישי.
גיל קיבץ הוא תופעה, האיש מוכן לעשות הכל בשביל לנצח. יש לאמר שזה גם מצליח לו לא רע בכלל ויש משהו מאוד מרשים בקבוצה שמוציאה תכנית לפועל כששאר הקבוצות נראו קצת חסרות אונים ולא הצליחו למנוע ממנו את תואר האלוף.
חסרונו של צחי בויגן הורגש בניהול קבוצת IGP בשטח – הוא היה עסוק בקטגוריית הנשים באותו הזמן וגם אלון להרר מWCR (הקבוצה שאני רוכב בה א.ד.) נעדר בשל פציעה (ניצח את חץ הצפון והיה בכושר נפלא א.ד).
דיברנו עם גיל צביק IGP אלוף ישראל בנג״ש בפרו. צביק לקח מקום שני מרשים היום בפרו אחרי גיל קיבץ מבוטקייה (כן, שמות דומים – מבלבלים בין שמותיהם המון): ״אני מרוצה שהגעתי למאניטיים ביכולות גבוהות. אליפות הנג״ש הייתה מטרת העל שלי ואני שמח על הנצחון ולא פחות על התוצאה (קצת אחרי יואב בר מקום 3 בעילית א.ד).
לגבי היום אני מרוצה מהיכולות ופחות מהמיקום: לא משחצנות אני אומר את זה – אני בא תמיד לנצח. מה גם כשראיתי שהמירוץ לא מתפתח ובריחות לא ילכו היום, קראתי את התמונה כבר בהקפה השנייה והבנתי שזה ייגמר בהקפה האחרונה בעליית המים. שם פיקששתי לצערי. מרוב שהיה צפוף וכיוונתי על ליפשיץ/קיבץ איבדתי אותם, ואז בירידה לפיניש ראיתי את ארז צארום וליפשיץ. חשבתי שהם המובילים… עקפתי אותם, ליפשיץ ניסה לשבת עליי ולא הצליח, הצלחתי להתנתק בפער יפה ובסוף הורדתי וליפשיץ הגיע טיפה אחריי. הכי מצחיק שחשבתי שניצחתי כי בכל הפיניש לא ראיתי את קיבץ. אני מאמין שיותר עירנות בעליית המים והייתי נותן לקיבץ פייט ואולי לוקח את האליפות, נשארה מטרה לעונה הבאה!״
גיל קיבץ בורח לפרו לניצחון
מבט לעתיד – הג’וניורס
מנצח בג’וניורס בנים גיא ויינברג TACC בהפרש גדול מחבריו וברכיבה חזקה מנצחת בג’וניורס בנות רוני פישמן מרוכבי אשכולות. בג’וניורס בנים התחרו 27 רוכבים, זה העתיד של הענף בארץ ומתחרי העילית, לא רע ולא ממש טוב… בהנחה שלא כולם ימשיכו, עצוב לראות רק 2 רוכבות בג’וניורס ולא הרבה יותר בקדטיות.
מועדון TACC שבשנים האחרונות מתמקד בטיפוח נוער פרע היום את השטר עם מקומת ראשון, שני, רביעי ושישי של גיא וינברג, יובל בן משה, אלון יוגב ועידן רג’ואן, לאחר עבודה קבוצתית מצוינת. השלים את הפודיום סער הרשלר ממועדון 500 ואט.
לא יודע מה ניתן לעשות בנושא, אבל עד שבסיס הפרמידה לא יהיה רחב יותר בנוער לא נראה פלוטון עילית גדול ואיכותי – שם תמונת המצב עגומה גם כן: מצד אחד סייקלינג אקדמי נותנים פלטפורמה לשאוף אליה ומצד שני הפרש הרמות לשאר הרוכבים כל כך גדול שאין פלוטון ברוב המרוצים.
אפשר להתנחם בכמה דברים: יש לנו רוכבים בריו ומשם ניתן לקבל יותר תקציבים לבנות תכניות לגידול וטיפוח רוכבים צעירים, מתקני אימון (וולודרום בימי חיינו?), ובכך שכמויות המתחרים עולות באופן כללי וזה מגדיל את תקציב האיגוד (בתנאי שתשתתפו בלפחות 4 תחרויות – רישום והשתתפות ב 3 תחרויות לא מביא תקציבים לאיגוד), ואולי ייאפשר לקדם פרוייקטים כמו “אופניים לכולם” גם במרוצי כביש בעונה הבאה.
תוצאות
עילית גברים
1. גיא שגיב Cycling Academy Team
2. אביב יחזקאל Cycling Academy Team
3. רועי גולדשטיין Cycling Academy Team
עילית נשים
1. מרים בר און Dynamo-racing
2. רותם גפינוביץ’ ISRAEL GO PRO
3. עומר שפירא CCC
ג’וניורס בנים
1. גיא ויינברג TACC
2. יובל בן משה TACC
3. סער הרשלר Team 500 Watt
ג’וניורס בנות
1. רוני פישמן רוכבי אשכולות
2. גל חדש עמק האושר
פרו
1. גיל קיבץ Bottecchia Team
2. גיל צביק ISRAEL GO PRO
3. איתי ליפשיץ Bottecchia Team
ספורט גברים
1. יותם פייביש אסא טכניון סיגמא
2. גבע ברעם עמק האושר
3. רוני פילו Dynamo-racing
ספורט נשים
1. מורן נווה ISRAEL GO PRO
2. ורד סמדר X-TEAM
3. תיה סעדה ISRAEL GO PRO
קדטים
1. איתן לוי TNT
2. יפתח שושני טימשגב
3. עידו גולדשטיין טימשגב
קדטיות
1. שירה בירן Team 500 Watt
2. גלי וואלך מלך העליות
3. שחר שגיב CCC
לוחמי סוף שבוע
1. יעקב חדידה עצמאי
2. עמיחי תורגמן עצמאי
3. ברק טל עצמאי
לוחמות סוף שבוע
1. סמדר שרר Team 500 Watt
2. מורן פלר X-TEAM
3. אורת בש TACC
מאת: אור דיין.
סייעו בהכנת הכתבה: ניצן הנלדר, גיאחה
צילום: איל דולין, ניצן הנדלר