החורף מגיע, אז שלחו אלי עורב, חשבתי לעצמי… סוף סוף יוצא לי לרכוב על אופני הרים של Focus, אחת משתי החברות החשובות ביותר שיוצאות מגרמניה לענף האופניים העולמי (לצד קניון). זו מעצמה, עם קו מוצרים רחב מאוד, ספונסרשיפ על קבוצת טור דה פראנס (Ag2r-La Mondiale) ורוכבי הרים מובילים בסבב העולמי. בעבר בחנו את אופני הסייקלו שלהם, וכעת – אופני ההארדטייל הייחודיים ביותר: מכונת המהירות הקלילה (9.3 רטוב) וחסרת הפשרות: ה Focus Raven Max בגרסת Team.
פוקוס עוברת מהפכה בשיווק בישראל. מ.נ. מערכות, בניצוחם של יניב מור יוסף ואלעד כהן, החלה לשווק אותם בשיווק ישיר ללקוחות, מה שהולך לשנות את המבנה התמחורי שלהם ולהשפיע לא מעט על האפשרות של הרוכבים לשים יד על אופניים ברמת אבזור ואיכות גבוהה יותר מבעבר במותג הזה (לרציניים המעוניינים לרכוש: 054-4580425, 054-4580322)
מאת: גיאחה צילום: עופר עברי
תקציר מנהלים: Focus Raven Max Team
משקל – 9.3 רטוב. זה כל כך קל, שזה ממכר.
שלדת 885 גרמים – מהקלות ביותר בעולם בייצור סדרתי באופני הרים.
עיצוב קיצוני ומגניב – מעוינים, זוויות חדות, ומראה רובוטריקי חללי.
היגוי מתון יחסית על חשבון מעט זריזות במקומות צפופים – מתאים לשוק הישראלי הנוטה למרתון ורכיבות ארוכות.
השיכוך – מפתיע ומרשים. תוצר של הפרדת מוט אוכף מתומכות שרשרת, ומוט אוכף ייחודי וצר קוטר.
עם האבזור המשובח – SRAM Eagle, חלקי קרבון מדהימים (כידון, אוכף, מוט אוכף, סטם), וגלגלים נפלאים (DT 1501) – לא צריך לשדרג אפילו בורג.
בפרק הסקסאפיל, שלדה ועיצוב אנחנו עומדים לעוף על האופניים המיוחדים האלה, רק נזהיר: קלאסיקנים, חובבי צינורות עגולים ודקים, ומראה שמרני – זה לא בשבילכם! אנחנו פה עולים על המסלול הבינ-גלקטי לחלליות – שלדה מעוצבת, קיצונית, בעלת מאפיינים מאוד ייחודיים, עליהם מאפיל במיוחד הצינור העליון השטוח בעל המראה המעוין והמגניב. הוא רחב, הוא שונה, והוא לא משאיר אתכם אדיש. ממש נהניתי להסתכל עליו תוך כדי רכיבה!
יש פה גם נקודת מפגש סופר ייחודית בין צינור הכיסא לצינור העליון ותומכות האוכף- פיליפ קליין מנהל מוצרי השטח של Focus מסביר עליהם: “המטרה היא לא רק משקל אלא גם שיכוך – השלדה מכילה הפרדה ברורה בין תומכות האוכף לצינור האוכף, ואת זה שילבנו עם בסיס מאוד צר של מוט האוכף במפגש עם איזור הציר המרכזי. כל זה נותן לכל מוט האוכף אפשרות לספוג ולנוע מעט בגמישות אנכית”. זה דומה מאוד לגישה של טרק שהפרידה את מוט האוכף מהמוט העליון לגמרי ושמה שם אלסטומר. כבר אומר פה – שגם בלי האלסטומר האפקט שהרגשתי פה דומה: שיכוך של ממש באמצעות גמישות הקרבון.
ההפרדה בין תומכות האוכף למוט האוכף מאפשרת ספיגה אחורית מסוימת למרות שזה הארדטייל. למטה – נקודת כניסה לכבל דרופר!
צינור האוכף ממשיך לתמוך בגישה הזו והוא דקיק יחסית – 27.2 באווירה כבישונית, ובהחלט תורם לשיכוך. על המוט הייחודי נדבר אח”כ.
מנגנון החיווט באזור הצינור הקדמי – גם הוא מעניין וייחודי – ממש כונס אוויר לכבלים שמולכים פנימה כמובן – לתוך השלדה. עוד קטע מפתיע לגמרי באפני ההארד טייל התחרותי קיצוני הזה – יש להם הכנה לדרופר! מקום לכניסת כבל בצד התחתון של הצינור העליון ליד צינור האוכף.
Focus ביצעו תכנון בנפרד של כל מידה כדי להביא אותה לשלמות מבחינת קשיחות וגמישות – כלומר הפרופילים של כל מידה שונים! זה הרבה יותר יקר לייצור כמובן אבל מביא לאופטימיזציה נוספת את המשקל והתכונות. המשמעות היא שמידות קטנות יותר יהיו נוחות יותר לרוכבים קלים, עם פחות חיזוקים וחומר, ולכן קלות יותר, ואילו והגדולות יותר יוקשחו בהתאם.
חסרונות? לא שהרגשתי איזה השפעה על קשיחות, אבל אין פה בוסט. נדבר על זה בהמשך ביחס להתנהגות האופניים והגאומטריה.
גיאומטריה ורכיבה!
מבחנים בד”כ מפרידים בין פרק “הרכיבה” לפרק ה”שלדה וגיאומטריה”. אני רוצה לעניין אתכם עם שילוב: הגיאומטריה היא ה-DNA של האופניים והיא זו שמכתיבה את התנהגות השביל שלהם.
כשאני בוחן, אני נהנה לרכוב במשך תקופה ארוכה לפני שאני מסתכל על המפרט או המספרים. אני מנסה זה לגבש את התפיסה האותנטית שלי ברכיבה מתחושות בלבד. רק אחרי כן אני לומד על האופניים ובודק את זה מול התובנות מהרכיבה. הרפרנס העיקרי שלי הוא גם מבחנים חדשים שנמצאים במערכת היום וגם מזכרוני את החוויה על הקנונדייל F-SI והטרק Procaliber שעברו תחת רגלי ב BIKEPANEL.
עיצוב קיצוני ומגניב בצינור הראש כולל כונסי כבלים מעולם אחר
התחושות העיקריות שחשתי לגבי “התנהגות השביל” של השלדה, לפני שידעתי מה המספרים הם:
מרחק מאוד מדויק ונכון עבורי בין האוכף לכידון, אבל זה הצריך סטם ארוך יחסית.
ההיגוי יציב יחסית ל XCO- גם מלפנים היכן שהוא מושפע מהסטם וזווית הראש, וגם ההיגוי העוקב מאחור – ההיגוי המושפע מבסיס הגלגלים ואורך תומכות השרשרת.
תחושה של חזית גבוהה יחסית ותנוחה זקופה למדי למרות סטם הפוך וכידון ישר.
בבדיקת המספרים מתברר שבמידה מדיום ה-Reach דווקא ארוך ומודרני: אורכו 435 מ”מ (לעומת 427 בטרק, ו 414 בקנונדייל) – מה שיאפשר לכם לבחור סטם קצר יותר ולקבל היגוי קדמי מודרני. לי אישית יש הטיה להעדפת תנוחה נמוכה יותר מרוב חברי ולכן הסטם הארוך דווקא התאים למרות הריץ’ הארוך.
החיבור של הסטם שהיה אצלי להיגוי יצר תחושה יציבה – שילוב עם זווית צינור ראש מודרנית לאופני XC – 69 מעלות.
מכניסים פה אימייל!
זווית צינור כיסא תלולה מוטה קדימה של 74 מעלות משאירה אתכם בחווית ה XCO העצבני והקדמי יחסית. החוויה שלי מלפנים בסינגלים מהירים היתה של שליטה טובה ונכונה. במקומות מאוד צפופים לא חשתי בעיה אבל גם לא הצטיינות או זריזות ייחודית. ברוב המתארים עצבנות וזריזות דווקא מאטות אותי: לא הייתי מקצר את הסטם כי היה בו איזון נכון מבחינתי לחלק האחורי.
אורך תומכות השרשרת: 435 מ”מ, ובסיס גלגלים 1116. פה מדובר במספרים ארוכים – שמסבירים את היציבות היחסית. לשם השוואה, בקנונדייל הזריזים במיוחד – 429 מ”מ שהם מהקצרים בתעשייה, ובטרק 435 גם כן, למרות שיש להם בוסט שיכול היה לסייע לקצר אותם. בסיס הגלגלים 111.3 בטרק ו 109.7 בקנונדייל. ברור למה האופניים האלה דומים יותר בהיגוי לטרק מאשר לקנונדייל העצבניים והמגיבים.
מוט עליון רחב, מעוין ושטוח
אורך צינור הראש גם הוא מאשש את תחושתי שהוא מציב אתכם זקוף יחסית: 107מ”מ לעומת 9 קצרצר ומצטיין במיוחד בטרק – אולי האופניים הנמוכים ביותר שהתנסתי בהם מלפנים, ו 9.7 מטעה בקנונדייל בגלל תוספת ספייסר של הלפטי שמגביה אותו לא מעט. כתוצאה מכך המנח הכללי שהרגשתי הוא מעט מוטה לאחור למרות זווית מוט האוכף התלולה. לאחר שהתחלתי לרכוב, התחושה היתה של מדיום גדול יחסית: הגלגל הקדמי הרגיש לי הרחק לפנים והתנוחה אחורית מדי. זה לא תאם את מה שהרגשתי שאפשר להפיק מהאופניים האלה. החלטתי להסיט אוכף קדימה, ולהגביה אותו, וחשתי שיפור מיידי: פיזור משקל מרכזי יותר סייע לתחושה הרבה יותר זריזה ושליטה טובה יותר בכידון. הפכתי את הסטם והורדתי את כל הספייסרים. עדיין חשתי ברכיבה מעט גבוה במישורים מהירים ועליות – צורך להוריד מעט את הגוף עבור אווירודנמיות ולחץ על הפדלים. בסיבובים בירידה נצרכתי להתאמה פעילה של מנח הגוף קדימה (למרות הירידה), כדי לייצר לחץ מורגש על הגלגל הקדמי, ולקבל אחיזת צמיג קדמי בתוך הסיבוב.
בשורה תחתונה: הטבלה לא מרמה – מדובר באופניים ארוכים יחסית, בעלי היגוי יציב למדי וחזית מעט גבוהה. זה הופך אותם לבעלי איזון נכון בין XCO עצבני וקצר שהיום מצריך פלטפורמות מאוד “זריזות ועצבניות”, לבין רכיבת מרתונים שמבקשת מעט יותר אורך, יציבות ושיכוך. דווקא לקונה הישראלי הטיפוסי הנטייה המסוימת של האופניים האלה לקבוצה השנייה עושה אותם נכונים יותר.
אבזור – קצה מרשים במיוחד
האבזור מרשים במיוחד כולל הדברים שפחות מסתכלים עליהם בדײכ: הסטם מקרבון שפרקתי לכוון מהקלים שהחזקתי. הכידון מהמעולים שרכבתי איתם.
מוט האוכף מצדיק enter לשורה נפרדת: הוא יצירת מופת מקרבון עם מראה מיוחד שתואם את המעוינות הכללית של העיצוב ויש לו כנראה תרומה לנוחות ולמשקל (ממשק סטנדרטי ונוח של שני ברגים לאוכף ומשקל אטרקטיבי של 199 גרם). גם האוכף fi´zi:k Tundra M3 עם מסילות קרבון – אוכף שטוח, צר וארוך מלפנים ורחב יחסית מאחור, עם גמישות מסוימת בצדדיו כדי לאפשר תנועת אגן נעימה יותר…
לא חסכו פה במידת הקלילות והאיכות של החלקים ממותג פרטי של Focus, ברמה של כל זוג קצה עם סדרות הקצה של מותגי חלקי קרבון מוכרים כגון ENVE, 3T או אחרים.
הגלגלים מדגם DT-Swiss של XR1501 – מלפנים ציר 100×15 כאמור ומאחור 142×12 במידה 622-23. זו סדרת גלגלים חדשה ומרשימה של DT-Swiss, ומחירם הוא כ 5,000 ש”ח מהמדף בישראל ל 1540 גרם לפי נתוני היצרן. זה לא Boost כאמור, אבל הגלגלים נפלאים, קשיחים ומגיבים. מבט מהיר בחישוק מראה את העיצוב האסימטרי והמגניב שלו. הרוחב שלו: 22 מ”מ פנימיים ו 26.7 חיצוני. יש לו ראצ’ט של 36 שיני היאחזות (engegment). אפשר ואולי עדיף חישוק מעט יותר רחב לטעמי, אבל זה לא משמעותי. הצמיגים Continental Race King – ספגו שתי תולעים אחת אצלי ובעלי דופן שכבר ביד ללא אוויר מרגישה דקה מדי לישראל, אבל הם קלילים ומהירים.
תשאלו את שלומי חיימי – פאנצ’רים והארדטייל זה סיפור אהבה: זנב קשיח מועד ליותר תקרים מאחור עקב תקרי צביטה, וכדי להמנע מכך נאלצים להפסיד איכות רכיבה עקב ניפוח יתר. ניפחתי את Continental Race King (העדין משהו) בצורה שמרנית יחסית במדבר (24PSI ו 22 בשאר האזורים) והוא באמת הרגיש מעולה, אבל סלע רע בסינגל עין רפא נקש בו חזק – זה החלק המבאס בהארדטיילים שעם שיכוך כפול שוכחים.
בגלגלים פטנט ייחודי של Focus להוצאה מהירה של הגלגל – זה נקרא R.A.T (טכנולוגית ציר מהיר) ובעצם מאפשר להוציא גלגלים על ידי פתיחת הידית השחרור המהיר וסיבובה 90 מעלות הצדה – בדומה לצירי 9 מ”מ. כנראה נדרש אימון כדי להנות מזה כי למתחילים בשיטה זה היה לי פחות נוח מציר מסתובב רגיל.
SRAM Eagle ותופינים נוספים
רבות דיברתי בעבר על היתרון בגישת שלושת המצבים של Fox עבור אופני שיכוך כפול, אבל בהארדטייל- זה לא רלבנטי. פה שני מצבי בולם מלפנים הספיקו לגמרי, והמעבר הפשוט באמצעות הנעילה מהכידון הופך את ה SRAM SID WC למזלג מתאים מאוד לאופניים. הסיבה היא שבובינג אותו פותר המצב האמצעי זו לא בעיה של הארדטיילים. הפשטות הכללית של הארדטייל פשוט אוהבת את גישת ה On/Off של שני המצבים המאפיינת את בולמי RockShox.
זה מזלג קל ומשובח (1366gמשקל מוצהר, שלא ברור מאתר סראם אם הוא של 27.5 או 29…). לדעתי הוא עדיף בהרבה על ה RS1 שלהם שמשום מה אני נמצא בעמדת מיעוט לגביו – חוץ מהעובדה שהוא פחות חתיך, הסיד WC פשוט מרגיש לי טוב יותר, הוא קל יותר, ומתפקד מעולה. קל יותר להכניס ולהוציא ממנו גלגל (ה RS1 בעל רגליים שמסתובבות על צירן וזה יכול לעצבן ביותר בהחלפת XCO מהירה). אהבתי את ה Feel האיכותי של בניית המזלג. חוגת הנעילה בראש הכתר – נראית בעלת קוטר מעט גדול יותר מב Fox שלי (רמז לתנועה חלקה ונעימה יותר בנעילה) וכניסת הכבל מוגנת ועם בית איכותי, מה שאני מקווה מייצר אמינות גם לטווח ארוך בנקודה הבעייתית הזו. כמעט ולא נצרכתי לכיוונונים מעבר לאיתור לחץ האוויר בתא האוויר היחיד.
הנעילה מהכידון – ה OneLock החדש של RockShox – טוב בהרבה לטעמי מלחצן הכפתור שלהם. עם השלט הרחוק החדש הזה הלכו ברוקשוקס על עיצוב דומה יותר לשל פוקס עם שני כפתורים אחד לפתיחה ואחד לנעילה. הם עבדו טוב אבל לא מושלם: הפידבק של השחרור והנעילה בכפתור עצמו לא חד וברור מספיק. לצערי הוא מתוכנן למיקום מעל לכידון במקום מתחתיו בדומה לידיות הילוכים שאין פה, מה שאומר מאמץ גדול יותר להגיע אליו עם הבוהן – וזה פספוס של ממש בעיני.
המעצורים – SRAM Level Ultimate – חזקים, נשכניים ואין ספק שסראם התקדמו והשתפרו בגזרה הזו שהיתה אחת מהחולשות הבולטות שלה. הם הזכירו לי הרבה יותר את התחושה של ה XT בנשיכה, ואהבתי את תחושת העצירה שלהם יותר מזו של ה XTR הפרטיים שלי: ברורה וחדה. פחות אהבתי את הארגונומיה וצורת הידית שתופסת את האצבע בצורה פחות נחושה לטעמי, וכמו כן – מי שחופר מזכיר לי בעיות אמינות שפורסמו עליהם בעבר, אולם במבחן הם תפקדו ללא דופי.
זו הפעם הראשונה שאני רוכב עם Eagle XO1 על 12 ההילוכים שלה. פה הותקנו מלפנים פלטת 32 שיניים ומאחור 10-50. זה היה טווח מושלם, ולא חשתי שום צורך בעוד מעביר או פלטה קדמית. קוראים וותיקים יודעים שאני שומר אמונים תקופה ארוכה לשימנו עם שתי הפלטות, אבל מרגע שיצאה קסטת ה 11-46, וכל שכן עם ה Eagle בעל ההילוך הנוסף והטווח המטורף הזה, הומרתי גם אני. למרות שאני סובבן רגליים אינטנסיבי (מהירות סיבובי רגליים גבוהה יחסית) לא מצאתי את הקפיצות בין ההילוכים כבעיה.
ההילוכים חדים וברורים. ההעברה בקליק עם סאונד של קליק מצוינת ומהירה. כשאני מדבר על “פידבק של כפתורים” אני מתכוון לזה – אתם מבינים בדיוק מתי עובר ההילוך מהתחושה ביד. מיקום הידיות על מסילה קטנה אפשר לי להוריד אותו למיקום הנוח לי בלי להזיז את ידיות המעצור.
בצד החסרונות: האפשרות של כיוון המרחק בין ידיות ההילוכים לא הקצתה לי טווח מספיק. קירבתי ככל שיכולתי את ידית ההעלאה וההורדה זו לזו וזה עדיין הרגיש לי מעט רחוק מדי – פחות מתאים לידיים במידת כפפות מדיום וסמול. גם העדר האופציה להעברה של יותר מהילוך אחד בקליק חזק כמו שיש ב XTR חסרה לי מאוד.
מבחינת יחסי ההעברה – נכון יותר לשים פלטה קדמית של 34 או אפילו 36 אם אתה רוכב חזק במיוחד, ולהרוויח מהירות מקסימלית כי ה 50 עם 32 התאים לקירות הכי תלולים שאפשר לדמיין (לאט יותר מזה כבר פשוט תפלו הצידה… אי אפשר לפדל), אבל משלמים במישורים ובירידות.
סיכום – הארד טייל תחרותי: התגעגעתי!
כבר תקופה מאוד ארוכה אני מתמקד באופני שיכוך כפול, והמעבר הזה להארדטייל עשה לי טוב. ברוב הרכיבה רמת השיכוך המובנה של השלדה ומוט האוכף המיוחדים הפתיעה לטובה. בדיעבד אולי צריך עוד יותר לחץ מאחור להימנע מתקרי צביטה באופניים חסרי שיכוך אחורי – קיבלתי במבחן אחד כזה בתוספת דנט קטן מסלע וזה הדבר היחיד שמחזק אצלי את האהדה לשיכוך הכפול. בכל המקומות בהם הסינגלים זורמים, והאדמה מהודקת, אתם מרגישים חזקים ומהירים בכמה דרגות יותר מאשר עם שיכוך כפול.
יחס המשקל-מחיר שמקבלים פה הוא גירוי אמיתי לרוכבים תחרותיים. עם 9.3 קילו רטוב, קשיחות צדית ותגובתיות מדהימה, תרוויחו קרוב ל 2 קילו על אופניים משיכוך כפול במחיר דומה, וחברים – 1.5-2 קילו זה משהו שלא צריך להיות בוחן אופניים כדי להרגיש!
אגב, לאור מגמת הגראבל המתחזקת, האופניים האלה הזכירו לי שוב מהו באמת כלי הגראבל-שטח האולטימטיבי לכורכר הישראלי הגס, המתובל בחולות, ולרוכב הגראבל שרוצה בכל זאת סינגלים פה ושם… לאחד כזה, אמליץ בכל זאת על החלפת הסטם לכזה בעל זווית שלילית יותר כלפי מטה.
Focus Raven הוא כלי שבא לתת מענה ל XCO עצבני וקצר, אבל דווקא מצטיין ברכיבות ארוכות יותר ומספק נוחות מפתיעה ל Hardtail. השלדה היא יצירת מופת בקרבון, עם נגיעות חכמות ויפות. האבזור פה הוא באמת מושלם ומדהים למחיר, ומקבלים אופניים שלטעמי אין צורך לשדרג בהם כמעט כלום!
מאת: גיאחה צילום: עופר עברי
סדרת "הזנבות הקשוחים" - 9.3 ק"ג (רטוב) של Focus Raven Max
