גראן פונדו ים המלח הוא הוא פרויקט מרשים מאין כמותו ולראות כל כך הרבה רוכבים (כ 550 במספר) מדוושים בנוף הבראשית שמאפיין את אזור המועצה האזורית תמר – תענוג. האירוע הזה היה סוף סוף גראן פונדו מעגלי מאורגן כהלכתו בישראל, עם מעט מאוד עצירות למרחק (שלוש), קטע תחרותי מרשים, נופים ומסלול מדהים.
זה גם המירוץ הראשון העונה שעובד במתכונת החדשה של איגוד האופניים לפיה, ישנה שותפות ותמיכה של התחרויות השונות (אותן מארגנים גורמים רבים בארץ שאינם האיגוד עצמו: רשויות, יזמים פרטיים, מועדוני רכיבה, הנצחה וכ') בפעילות האיגוד והתחרויות האלה הופכות חלק מהסבב הישראלי. האיגוד מצדו תורם כלים לארגון התחרות – ומוסיף לה את השכבה הספורטיבית (שיפוט, סטנדרטים של ה UCI, וכו') וחשוב לא פחות מבחינת המארגנים – את קהל המתחרים הרציניים שכעת ייטה יותר להגיע לתחרויות האלה, שהופכות חלק מהסבב. כך ראינו התייצבות מרשימה יחסית של נציגים מקבוצות תחרויות רבות בגראן פונדו שבעבר היה עממי בלבד באופיו (גם אם היתה תחרות קשה מלפנים).
האירוע החל ברכיבה עממית המונית מאיזור המלונות של ים המלח ועד לעיר אובות. למתחרים היה זה חימום נוח לקראת התחרות. למקצים האחרים היתה זו התחלת החוויה של רכיבה ארוכה ואתגרית במדבר. באירוע של 550 אנשים יש המון שעבורם עצם השלמת המרחק הוא מקור לחגיגה והתרגשות גדולה שהם כיוונו והתכוננו לקראתה תקופה ארוכה.
75 ק"מ בלבד ארך המרוץ אך קודמים לזינוק התחרותי כ 50 ק"מ לאורך כביש ים המלח והערבה:
המרוץ הוזנק ב 10 בבוקר אחרי שהרוכבים עזבו את קו הזינוק ב 7:00 בבוקר.
אין הרבה מרוצים בלוח השנה שלנו שכוללים תוואי שטח מאתגר כמו העליה למעלה עקרבים והירידות שנמצאות לאחריו. יחד עם הכבישים המשובשים והצרים מקבלים מסלול מרוצי אופניים כהילכתו.
יאללה מזנקים.
כבר בזינוק יוצאים עומר גולדשטיין (500 וואט) וגיא שגיב (CCC) להתקפה. מצטרפים אליהם בקילומטרים הראשונים לא מעט רוכבים ממגוון קבוצות – זוהר הדרי ועידו זילברשטיין (TACC), אליעד דניאל (CCC), גיל קיבץ (פוקוס), דורון אמיץ .
הבריחה מתעבה כאשר כמה רוכבים חזקים מגיעים אליה – אולג סרגייב (דינמו רייסינג), יובל פרידמן (אשכולות), שלומי חיימי (פוקוס). בריחה חזקה עם נציגים משמעותיים מכל הקבוצות הבולטות למעט IGP
לוקח לדבוקה זמן לרדוף מסודר. באופן טבעי יש לא מעט IGP מלפנים אך בהעדרם של כמה מרוכביה הבולטים, לא היה ל IGP כח אש משמעותי. בדבוקה עצמה היתה לפחות נפילה אחת, ומקרי כמעט ונפגע נוספים. הצד המבאס של תחרויות הכביש, כאשר במיוחד במישורים, בדבוקות הגדולות קשה להמנע מתקלות שמתרחשות בשברירי שנייה.
פז בש מטפסת מעולה, ובזכות העובדה שהיתה הרוכבת היחידה שהצליחה להצמד לדבוקות הראשונות של הגברים – הבטיחה לעצמה את הנצחון במירוץ כולו מוקדם מאוד – עוד במעלה עקרבים.
דוקא רוכב ההרים, שלומי חיימי, פותח מבערים בחלקה הראשון של העליה למעלה הקרבים. החבורה המובילה מידלדלת במהירות.
ממעלה העקרבים ניתן לראות יפה מאד שהתחרות הפכה מהר (מדי?) למרוץ של דבוקות קטנות. רוכבים מגשרים מקבוצה לקבוצה ומנסים למצוא שותפים ברמתם להמשך הדרך.
העבודה של חיימי משאירה רק את האחים גולדשטיין, האחים TACC ורוכב ההרים הבחבורת החוד. מאחור גיא גבאי (IGP) ודימה גרבובסקי (דינמו רייסינג) מטפסים מהר ומגשרים קדימה.
עידו זילברשטיין תוקף במעלה ואף אחד לא הולך איתו. רוי גולדשטיין (500 וואט) רוכב בקצב של עצמו לצמצם נזקים, זוהר הדרי (TACC) יורד טיפה לאחור, עומר גולדשטיין וחיימי ממשיכים יחדיו.
עקרב אדום – עידו זילברשטיין (TACC)
בסיום מעלה עקרבים מחכה זילברשטיין בחכמה לחיימי וגולדשטיין הצעיר. השלישיה נכנסת לעבודה מסודרת. זילברשטיין, מתאושש בתנועה.
כ 1:30 דקות מאחורי השלישיה מתגבשת קבוצת רדיפה -זוהר הדרי (TACC), דימה גרבובסקי (דינמו רייסינג), גיא גבאי (IGP) רועי גולדשטיין (500 וואט), גיא שגיב ואליעד דניאל (CCC)
אל החמישיה מצטרפים כעבור מספר קילומטרים רוכבים נוספים מהבריחה המקורית. הקבוצה הגדולה יחסית לא עובדת מסודר ויש הרבה נסיונות והתקפות בתוכה, בעיקר של גבאי וגרבובסקי. TACC מסמנים כל מהלך (הדרי בתמונה).
המאמצים של גבאי וגרבובסקי נושאים פרי ונוצרת קבוצת רדיפה של 4 רוכבים – גבאי (IGP), הדרי (TACC), שגיב (CCC) וגרבובסקי (דינמו). הדרי, מייצר יתרון ל TACC היות והוא היחידי בקבוצה שיש לו נציג בשלישיה (ואם הוא לא הבין זאת לבד אז מאמנו נימרוד דובינסקי עובר לידו ומסביר לו את המצב…). מאחוריהם שארית הרדיפה מחכה וקבוצה נוספת (ברקע) ובה האחים איינהורן ורוכבים נוספים מצמצמת טווחים. הפער נשמר על כ 1:30 דקות.
בצומת צפית, סימון לא ברור של מסלול המרוץ (תקלה חמורה של שופטי המרוץ, שגם אם יכולה לקרות, וקורית גם באירופה, יש לתחקר ולהפיק לקחים על מנת שלא תשנה בהמשך העונה) גורם לשלישיה המובילה להמשיך ישר במקום לפנות שמאלה. השלישיה מפסידה בין 20 ל 40 שניות, את עומר גולדשטיין ואת המומנטום. למרות עבודה מרשימה של חיימי וזילברשטיין לאורך מספר קילומטרים – הבריחה נתפסת. עומר גולדשטיין מצטרף לרביעיה של גבאי, גרבובסקי, שגיב והדרי. שבעה רוכבים בחזית.
שקד פרנק (CCC) מושך את קבוצת הרוכבים השניה במסלול עם נוכחות בולטת של 500 וואט ו CCC.
10 ק"מ לסיום 10 הרודפים תופסים את השביעיה ומתחיל משא ומתן לקראת הסיום. הדרי ממשיך את המרוץ המצוין של TACC ותוקף, שוב!, אך בשלב זה אף אחד לא מקבל אישור מגרבובסקי וסרגייב לברוח יותר מ 50 מטרים.
רועי גולדשטיין מצליח לפרוץ ולייצר רביעיה עם יתרון של 10-15 שניות ב 2 הק"מ האחרונים.
מכולם, דוקא זילברשטיין והדרי (TACC במרוץ חכם מאד, אבל מבוסס על הרגליים הכי טובות בדבוקה) הבלתי נגמרים מצטרפים גם למהלך הזה. גרבובסקי מצטרף לרביעיה אך עקב כאבי בטן (איתם רכב את כל המרוץ) לא מצליח לשרוד את הסיום. האם השלישיה תחזיק?
זוהר הדרי (TACC) גובר על רועי גולדשטיין (500 וואט) בספרינט סיום בצומת חתרורים ומנצח את גרנד פונדו ים המלח אחרי עבודה קבוצתית מרשימה מאד של TACC.
עידו זילברשטיין (TACC), מרוצה ועם סיבה טובה, מסיים שלישי אחרי שהיה כנראה הרוכב החזק ביותר, יזם ונכח בכל המהלכים המשמעותיים במרוץ.
אם יש ב 75 הקילומטרים האלו להעיד על עונת 2014 – צפויה עונת מרוצי כביש מרתקת.
הקטע התחרותי הסתיים בצומת חתרורים ולכל הרוכבים חיכה מאהל עם פינת זולה מדוגמת, משקאות אנרגיה של קרנרג'י, איזוטוני ואוכל. זה הפך למפגש מהנה של החלפת חוויות מהמירוץ, וזו דוגמא מצוינת איך הופכים אילוץ של המשטרה – הורדה מנוהלת של הרוכבים בכביש ערד ים המלח, מחסרון שיכול לגרור עצירה משמימה בשטח, ליתרון – שהופך את העצירה למהנה ומדויקת, כיוון שבכל הצטברות של רוכבים במאהל, בטיימינג נוח לכולם הסתיימה ההתאוששות ורכבנו עם ליווי למטה.
והנה הפודיום של המנצחים:
ברמת הפקת הלקחים, מומלץ לייצר צבעים שונים לחלוטין למספרי המתחרים לא רק לתחרותי מול עממי, אלא גם להזנקות השונות בתוך התחרותי. ראוי שיהיה פרסום של התוצאות בלוח פומבי מייד אחרי האירוע, תנתן הזדמנות לתיקוני טעויות ורק אז יבוצעו הפודיומים. עמדת הפודיום אף היא יכולה להיות טובה יותר, ומקובל שהיא על רקע לוח הספונסרים… בקילומטרים האחרונים של תחרויות צריך לפחות שלט של קילומטר לסיום, מאחר ורוכבים שלא היו במסלול לא יודעים בדיוק היכן הפיניש שהיה מוסתר. רוכבים שהתכוננו למקום הכירו את המסלול – וזו חלק מהמקצוענות של רוכב לדעת איפה המסלול עובר והיכן קו הסיום, אולם כדי לכוון ספרינט סיום צריכות להיות אינדיקציות ברורות על מיקומו בתחרות עצמה.
עוד נקודה שאכזבה היא שהמועצה האיזורית תמר, שתמכה באירוע, הקפידה לתת דוחות באלפי שקלים מצטברים לרוכבים שחנו באיזור הכינוס, שלא הכיל מספיק מקומות לכולם. אנחנו מעדיפים שלא זה יהיה המודל העסקי של תמיכה בתחרויות על ידי רשויות מקומיות. אנחנו קוראים למועצה לבטל את כל הדו"חות מסביבת האירוע – אם תומכים אז קחו אחריות על פתרון מלא לחניה באירועים באיזורכם!
עדיין – כל ההיבטים לשיפור לא יכולים לקחת מהאירוע הזה את עובדת היותו מאוד מוצלח. אחד מהאירועים הכי טובים שהיו בארץ עד היום, עם הפקה מיומנת, מעט מאוד תקלות מהותיות, והכי חשוב – אספקת חוויה מצוינת לרוכבים.
