חודש עמוס וצבעוני עבר על קהילת הסייקלוקרוס הישראלית הגאה והמתרחבת. גשם ובוץ אמנם לא ממש היו כאן, אבל בכל סוף שבוע התקיים אירוע סייקלו אחר שמשך רוכבים וקהל בכמויות מרשימות ביחס לענף המעט אזוטרי הזה. פתחנו בתחרות של חנות האופניים “סיגמה” בצומת מגידו, המשכנו בסבב הקטן אך המרוכז של לייזר-רידלי, שאורגן ע”י עז הרים וחנות האופניים “בייק וואי”, וסיימנו בתחרות “שורט אנד קרוס” שמאורגנת בשנתיים האחרונות ביער עופר ע”י “תלת אופן- Recycles”.
נילי ברטוב ויואב מאור לפני העניינים (צילום: יעל רכטר)
אירועים מופרעים מהסוג של השבת האחרונה מתקיימים בארץ כבר כמה שנים טובות. המסורת החלה באירועי “פיטי הפירט” שאורגנו בעבר ע”י חנות “סלאלום/טרק” בחיפה, וממשיכה בתחרויות ה”שורט אנד קרוס”, שהפכו לפורים של רוכבי האופניים הארצישראלים. אלו אירועי אופניים מזן אחר, שמתמקדים בעיקר בגרעין הקשה של רוכבי סינגל ספיד וסייקלוקרוס, אבל מקבלים בברכה גם רוכבים עם (יותר מדי) הילוכים. מתכנן המסלולים והאב הרוחני של האירועים האלה הוא וורן פרייר, שמצליח לחנך דורות של רוכבים על ערכי תרבות הרכיבה, הנתינה לענף ושתיית הבירה – לפני הרכיבה, תוך כדי הרכיבה, וכמובן שגם אחריה.
האופניים מונחים לפני הזינוק (צילום: יעל רכטר)
אז מהן התחרויות האלה בכלל?
להמחשת הרעיון אצטט מההסבר שכתב יואב מאור – המנוע העיקרי שמאחורי הסיפור הזה – בדף האירוע בפייסבוק, “להלן הכללים:
התחרות מתקיימת על הקפה קצרה ונגישה לקהל, בסגנון עדות הסייקלוקרוס.
המסלול מהיר ומשובץ במכשולים מעשה ידי אדם. מכשול הוא כל חלק במסלול בו סביר, אך לא הכרחי, שהרוכבים ירדו מהאופניים. 90% רכיב, אם תרצו.
התחרות פתוחה לאופניים לפי קטגוריות: סייקלוקרוס (שלדת כביש, גלגלי 700), סינגלספיד (אופניים בעלי הילוך אחד בלבד) והרים עם הילוכים.
זמני תחרות: ילדים/דרדקים – 20 דקות. נשים, חובבנים ונהנים – 40 דקות. “רציניים” – 60 דקות.
הזוכה הוא מי שהשלים את מספר ההקפות הרב ביותר בזמן הקצוב.
זינוק המוני לה-מאנס-סטייל, ריצה לאופניים ומציאתן.
אסור להגיע עם תלבושת מועדון! תתקיים תחרות תחפושות, נושאת פרסים!
באופן מסורתי, תהיה אופציה לשתיית אלכוהול, שתעניק עדיפות לשתיינים…
דמי הרשמה: שישיית בירות + 50 שקלים במטבעות.
לא תותר צריכת אלכוהול לרוכבים מתחת לגיל 18.
חובה לחתום על טופס שחרור מאחריות בבוקר האירוע.
שיהיה לכולנו בהצלחה!”
זה מצחיק ממש כמו שזה נשמע, ואם אתם מצליחים לדמיין מעל מאה רוכבים ורוכבות שיכורים למדי, מחופשים במגוון סגנונות, ומשתדלים שלא להתנגש בעצים, אז הבנתם את הרעיון פחות או יותר.
פיית היער מדלגת במכשול הצמיגים המאתגר (צילום: מקס צ’פארק)
החבר’ה בתלת אופן גייסו לשורותיהם את “בייק טק”, יבואני ג’י פורם, קאלי ועוד יופי של מוצרים, שהציבו דוכן באמצע המסלול מול מכשול הצמיגים המאתגר, את “או.אר סייקלינג”, ייבואנית קנונדייל, ניינר ועוד המון דברים טובים, שכהרגלה ממשיכה לתמוך באירועי אופניים מכל סוג, וגם את “עז הרים הדרכות והפקות” שתמיד שם בשביל כולנו. יחד איתם, ועם מקבץ חברים וידידי החנות שעזרו בהכנת המסלול ותקתוק העניינים ביום האירוע, יצא אירוע משובח במיוחד.
בבי ומתי ממכבים על הטנדם (צילום: תומר סרוסי)
וזה לא רק בגלל האלכוהול… האווירה ביער הייתה פשוט תענוג. השנה נרשמה נוכחות שיא של משתתפים עם 107 רוכבים ורוכבות, וגם קהל רב ביחס לאירועים קודמים. כולם באו בשבת השמשית הזאת לפגוש חברים ביער, לסיים את המסלול עם חיוך ענק ולשבת על מחצלת עם המשפחה, הילדים והחברים, לטרוף נקניקיות חריפות מהמנגל של האירוע, לשתות בירת אדי’ס, שמזמן כבר הפכה לבירה הרשמית של הענף, ולנשנש את הפרעצלים המשובחים של מור.
מפגרים אבל אופטימיים
אני עצמי התחלתי להתכונן לאירוע כבר לפני שבוע וחצי על ידי גידול שפם מפואר ומטריד במיוחד (ואפילו מצאתי את עצמי מופיע ככה לארוחה משפחתית מורחבת ונאלץ לספק הסברים…), והוספתי מעט פריטי לבוש ואביזרים למראה רטרו-צבעוני-מזעזע.
כנהוג בפורמט של התחרות, הזינוק מתבצע באופן די כאוטי – הרוכבים משאירים את אופניהם על האדמה, ניגשים לקו הזינוק הנמצא כמה מאות מטרים משם, ואחרי תדריך קצר רצים אל האופניים בתקווה למצוא אותן במקום בו הושארו.
מיד לאחר הזינוק היה מצחיק לראות את רומן צ’פרק מחפש את אופניו, ומוצא אותן לאחר מספר דקות תלויות על עץ, בגובה של שתי קומות, בתוספת בלונים ובובת פרווה. לכבוד יום הולדתו של רומן שחל ביום האירוע, חברו האוהב יוסי לוין הגדיל לעשות ותלה את האופניים אפילו יותר גבוה מאשר בשנה שעברה.
היה כיף לראות על המסלול את מתי ובבי על אופני טאנדם, שהראו לכולם איך עבודת צוות וכמה שוטים של אלכוהול יכולים לעזור לעבור ביצירתיות את שלל המכשולים המלאכותיים והטבעיים שעל המסלול, את יובל מ-“וואן בייק סטודיו” רוכב עם הילדה המתוקה שלו, את קרב הענקים בין חנוך לניל בקטגוריית הסינגל ספיד, רוכבים שמפסיקים באמצע המסלול כדי להתיישב על כסא ולעודד את שאר החבר’ה ואז ממשיכים ברכיבה, קהל מעודדים נלהב ורועש, וכולם שמחים וספורטיביים בשלל תחפושות מביכות.
מנומר בר זית (צילם: תומר סרוסי)
למרות שהמושג “תחרות” הוא לא ממש הגדרה מדויקת של האירוע הזה, נתבקשתי לצרף את רשימת הפודיומים, והנה היא לפניכם:
סייקלו קרוס: (1) עמרי זרח (2) זיו ענפי (3) עופר (בננות) סלע וצביקה (זוייקה) פונדיברידר, שסיימו כל הקפה יד ביד כחלק מההכנה הזוגית לאפיק ישראל 2014.
בקטגוריית הסינגל ספיד הפעם חנוך רדליך הקדים את ניל או’בריין, וגיל מזור סגר את הפודיום.
בזמן האחרון רואים יותר ויותר חנויות אופניים קטנות שמארגנות אירועים לקהל הרחב ולא רק ללקוחות מקומיים, והחודש האחרון היה דוגמה מעולה ומרוכזת לתופעה המבורכת הזאת.
התחרות של התלתאופנים מסמלת בעיניי את המיטב שיש לענף שלנו להציע. גם (סוג של) תחרות סייקלוקרוס, גם תחפושות וגם שפע של אלכוהול – המתכון הזה יודע לייצר דברים טובים. כן ירבו חנויות וגופים דומים שידעו להסתכל קצת מעבר לרווח המיידי ויארגנו לנו עוד אירועים כאלה, שמקדמים את תרבות האופניים שלנו עוד כמה צעדים בכיוון הנכון.
קנבל ביער קרנבל (צילום: תומר סרוסי)
תודה רבה לכל המשתתפים, המתנדבים, הספונסרים – שתרמו אחלה של פרסים למנצחים ואף פינקו עם הפתעות לילדים – ולצוות “תלת אופן” – עופר, אוריאל, יואב ועמית.
נתראה בשנה הבאה!
צילום: יעל רכטר, מקס צ’פרק, תומר סרוסי
כתב: עמרי זרח
עמרי זרח, אול אראונדר על שני גלגלים, אושיית רכיבה שחי את החלום. הקים וניהל מספר מיזמים מגניבים בתחום הרכיבה. מתכנן שבילי אופניים, מדריך ומאמן רכיבה. כיום עובד כמנהל מוצר בWatteam – סטארטאפ ישראלי המפתח ומשווק מדי וואטים לרוכבים. עמרי כותב פה על ציוד, תרבות רכיבה ושאר עניינים שמעניינים אותו אותו על אופניים, שזה כמעט הכל.
