מהלכים של אלופים – סיקור מרוץ העילית – אליפות ישראל כביש 2014

כמו בכל מדינות העולם החברות ב UCI (אך עם כמה הבדלים עליהם נדון בסוף הכתבה) גם בישראל התקיימה אליפות ישראל באופני כביש בסוף השבוע האחרון של חודש יוני.

בישראל כמו בישראל החליטו המארגנים לקצר את כל המקצים בהקפה עקב תנאי החום. מדוע לא התקבלה ההחלטה השגויה יום או יומיים קודם אלא 5 דקות לפני הזינוק? למארגנים הפתרונים. בדיעבד, תנאי החום לא היו קלים אך גם לא חריגים ברמה שמצריכה קיצור המרחק למרחק של תחרות נוער. בכל אופן – ב 7 בבוקר הוזנקה אליפות ישראל 2014.

המרוץ התחיל מהר, אפילו מהר מאד אבל כולם החזיקו מעמד יפה. 44 קמ”ש בהקפה הראשונה ו 42 קמ”ש בשניה.

יובל דולין, TACC, אלוף 2013, לא בלט במרוצים השנה. גם בתחילת המרוץ בילה בירכתי הדבוקה אך כיאה לאלוף היוצא לקראת סוף ההקפה השניה, מעט אחרי תחנת הדלק בבית גוברין, יוזם דולין (באדום מלפנים), יחד עם שקד פרנק (CCC, בכחול משמאלו) את המהלך שיכריע את המרוץ. גם אם השנה לא היה לו הכח ללכת עד הסוף הלך דולין עם מה שהיה לו ועשה את המקסימום. אלוף יוצא ובכבוד.

אל דולין ופרנק מצטרפים – יובל פרידמן (אשכולות), נועם סטרשנוב (בשביל האופניים בגליל), אנטון מיכאלוב וחן שרייבר (IGP), רועי גולדשטיין (500 וואט) וניב ליבנר (TACC). בריחה חזקה עם נציגים מכל הקבוצות. מהר מאד נותן הפלוטון 60-90 שניות לבריחה.

אביב יחזקאל (CCC) מזהה כי הבריחה מסוכנת למרוץ האישי שלו ושקבוצתו בחסר מול IGP  ו TACC ומנסה לגשר סולו. אביב יגיע עד 100 מטר מהבורחים אך לא יזכה להכנס בשערי הבריחה ויחזור לדבוקה.

אל עלית המים מגיע הפלוטון בפעם השלישית כאשר רוכבי טים משגב (היחידים ללא יצוג בבריחה) מובילים את הטיפוס. יואב בר (IGP) עולה לפנים ומכתיב קצב גבוה ואז יוצא בן קבוצתו גיא גבאי ותוקף. הרוכבים המובילים האחרים (בן אינהורן, גיא שגיב, עידו זילברשטיין) מגיבים מיד ומתפתחת קבוצת רדיפה. חן שרייבר שנשר מהבריחה (עכשיו 7) מחכה ומסייע לחברי קבוצתו (במה בדיוק? הם רוצים להביא את יואב וגיא אל אנטון או לא?) יואב בר ועידו זילברשטיין מובילים את המרדף. עידו מבקש מיואב לעבוד איתו אך לא מקבל שיתוף פעולה (אז למה חן עזר וגיא תקף?).

בין תחנת הדלק לעלית המים בכניסה להקפה הרביעית הפער בין הבריחה לדבוקה גדל ל 5 דקות ויותר. המרוץ הוא עכשיו רק בין חברי הבריחה.

שורה של התקפות בין צומת ליאון לבית גוברין מראה שדולין ופרידמן פגיעים. למרות זאת השניים חוזרים אל ליבנר, גולדשטיין, מיכאלוב ופרנק עד 2 הק”מ האחרונים של הקפה 3.

במעין חזרה גנרלית לקראת הקילומטרים האחרונים של התחרות, תוקפים ליבנר, גולדשטיין ומיכאלוב אחד אחרי השני. ליבנר ומיכאלוב שורדים אחרונים ומחדשים את ימי אמורה-ויטה מלפנים. גולדשטיין מתאושש.  שקד פרנק, יובל דולין ויובל פרידמן מאבדים את השלישיה המובילה.

בתחילת ההקפה הרביעית רועי גולדשטיין יוצא לגישור אל אנטון וניב שמחכים לו ביודעם שצריך יותר משניים בכדי למשוך את הקצב הדרוש עד לסיום. השלושה ממשיכים לעבוד יחד בשיתוף פעולה מצוין אל תוך ההקפה האחרונה (כזכור קוצר המרוץ)

15 ק”מ לסיום אנטון סובל מהתכווצויות לפני הירידה לבית גוברין ומאבד את ניב ורועי שממשיכים יחד.

10 ק”מ אחרונים – 5 פעמים תוקף ליבנר בסיום אך לא מצליח לנער את רועי גולדשטיין שניכר בו כי הוא סובל. 

ההתקפה הלפני אחרונה מגיעה בדיוק כשאנטון “עוף החול” מיכאלוב חוזר אל הזוג המוביל. ניב – נחמד מחוץ למסלול אבל “רוצח” על גלגלים, תוקף כשאנטון מתקרב כדי 10 מטרים מהזוג. גם כאן רועי ואנטון מצליחים לסגור את ההתקפות של ניב והשלשה מתחילה את משחקי הספרינט 2 לסיום.

את ההתקפה האחרונה והחזקה מכולם שמר ליבנר לסיום. לחיצה חזקה וספרינט אל התואר בו הוא זוכה בפעם השלישית. קודם הנפת ידיים מנומסת ואחר כך צעקה שמראה מה היה שם בפנים באמת. אם היה לענף האופניים המקומי פנתאון (או מחסן עם תמונות…) אז ללא ספק ליבנר היה מקבל את הקיר השמור לגדולים ביותר!

גולדשטיין נאנק מכאב ותסכול כשהוא רואה את ליבנר מתגלגל אל הקו, מיכאלוב מסיים שני. שלושה רוכבים מצוינים שלקחו ורכבו את כל מה שהיה להם לתת!

והנה הוידאו של הדקה האחרונה:

והנה עוד וידאו כולל צילומים מהאוויר שצילם וערך עדן גבאי:

מספר הערות לגבי המרוץ

מילה טובה לאנשי האיגוד ולאילן אידלסון על קיום פודיום מהיר ובדיקות חומרים אסורים. שני אלמנטים שהיו חסרים בעבר ותוקנו. עדיין חסרים השלטים עם המרחק מהסיום!

קיצור התחרות – נכון, התחזית בישרה על יום חם. אבל לקצר בגלל 34 מעלות את אליפות ישראל למרחק של נוער על קו הזינוק זו בדיחה עצובה. אם יש חוק שמחייב לבטל או לקצר תחרות מעל 34 מעלות אז שיודיעו מראש שאם הטמפרטורה תעבור 34 מעלות אז המרוץ יקוצר. אם אנשים לא מוכנים לקחת את האחריות הדרושה בארגון תחרויות אז שלא יארגנו מרוצים. יש משמעות למרחק ולקושי. גם רוכבים איתם דיברתי לא חשבו שצריך היה לקצר את המרוץ ושמזג האויר היה קיצוני במיוחד. אליפות ישראל אסור שתהיה במרחק של מרוץ נוער!

אם קיום מרוצים ביוני הוא בעיה חוקית בישראל, אז הנה הצעה (קרדיט ליאיר בן עמי על הרעיון) – נא לבקש אישור חריג מה UCI לקיים את האליפות (כמו באוסטרליה וארה”ב) במועד אחר מזה המקובל בכל העולם – פברואר או מרץ בישראל ולקיים אליפות של 4:00 שעות לערך.

משטרת ישראל – מאד לא נעים להיות חלק מהארוע ולבוא במגע עם נציגי המשטרה. כל מי שלא מצא חן בעיני אחד מן השוטרים במתחם התחרות אויים מיידית בכך שיזרקו אותו מן המרוץ (ולכל אחד הקריטריונים שלו, כמו אלו שעוצרים רכבי ליווי בסופי שבוע). דוגמאות – שוקי קופיטקו (השופט הראשי) שאוים ע”י שוטר ממרחק 200 מטרים שיזרק מן התחרות כי ראשו היה מחוץ לגג השמש במכונית השיפוט (כך שופטים מרוצי אופניים). יוני ירום, יו”ר איגוד האופניים, שנסע ברכב עם מנכ”ל הועד האולימפי ונציג מנהל הספורט ושוטרים עצרו אותו משום שנסע לצד השופט הראשי וגם עבדכם שניסה לצלם את המרוץ בעודו ישוב הפוך על קטנוע עם מתקן תואם. מישהו צריך למצוא דרך להתנהל מול המשטרה ולהסביר להם שבמרוץ אופניים יש כללי התנהגות השונים במידה מסוימת מחיי היום יום בכביש. יש תקשורת ושיפוט ולא מדובר בחבורה של עבריינים אלא אנשים שמנסים לקיים את הספורט. המשטרה גובה מחיר מופקע עבור שרותיה, את סגירת הכבישים הוא ביצעה בצורה עלובה ורוכבים נתקלו ברכבים הבאים מולם כאשר רכב השיטור מאחורי הרכבים, אך השוטרים ממהרים לנזוף במארגנים ובאנשים שנוטלים חלק בתחרות ובניהולה.

על טקטיקה ועניין – בתום המרוץ הקודם בבית גוברין (כאן – https://bikepanel.com/p/17006) כתבתי על הבעיה שנוצרת כאשר יש בריחה של 4 רוכבים מקבוצות שונות ואין יותר מי שיעבוד. בגודל הדבוקה הנוכחי, אם הרוכבים נוהגים על פי כללי המקצוע שלהם (רוכבי אופניים) ולא רודפים אחרי בני קבוצתם כל בריחה היא בריחה מנצחת והמרוצים לא מספיק מענינים ומהירים. אחרי שתי הקפות מהירות ומצוינות – 44 קמ”ש בראשונה (שכולם החזיקו) ו 42 בשניה (נשרו כ 6 רוכבים), המרוץ של רוב הרוכבים (למעט השמיניה שברחה ואח”כ השלישיה שנותרה אחרונה) פשוט הפסיק להיות תחרות. קשה לחשוב על פתרון שלא כולל 10 קבוצות של 6 רוכבים לפחות ועד שלא נהיה שם אנחנו בבעיה. אלטרנטיבה? האמת, לא יודע. או שהמאמנים ישחררו רוכבים לרכוב עצמאית ולא בשביל הקבוצה (זה לה הגיוני וקשה לראות את זה קורה אבל זה יהיה יותר טוב בתנאים הנוכחיים להתבסס על בריתות מקומיות ולא על קבוצות), או שהחזקים לא יתנו לבריחות ללכת. מסובך לפתרון אבל מייצר מרוצים הרבה פחות טובים וברמה יותר נמוכה ממה שיכול להיות פה וחבל.

תוצאות

עילית גברים:

1. ניב ליבנר (TACC)
2. אנטון מיכאלוב (IGP)
3. רועי גולדשטיין (500 וואט)

עילית נשים:

1. פז בש (IGP)
2. שני בלוך (IGP)
3. עומר שפירא (CCC)

נוער בנים:

1. ינאי מילס (TNT)
2. עומר מור (500 וואט)
3. איתמר אינהורן (500 וואט)

נוער בנות:

1. נועה בורוכוביץ (500 וואט)
2. אנגלמייר נורית (TACC)
3. נועה חייט (תריאטלטים)

קדטים:

1. עידו בן חפר (TNT)
2. יוסיפוביץ רז (עמק האושר)
3. יובל בן משה (TACC)

קדטיות:

1. נעמה נוימן (טים מישגב)
2. עומר זילברמן (CCC)
3. שירה אורן (תריאטלטים)

מסטרס פרו:

1. אלעד ניסימוב (IGP)
2. גיל קיבץ (פוקוס)
3. צביקה מכלוף (Power Training Momentum)

בוגרים 20-29:

1. זידאן אחמד (טים מישגב)
2. שלומי לב (בשביל האופניים בגליל)
3. גיל קליש (NCC)

מסטרס 30-40:

1. אוריה שופר (עצמאי)
2. גיל צביק (IGP)
3. גיא ברקן (עצמאי)

מסטרס 40-50:

1. קורן יזהר (TACC)
2. שי סלניקיו (IGP)
3. בראונשטיין יוסי (Olive)

מסטרס 50-60:

1. סטיב שומאכר (אשכולות)
2. עופר שמאי (אשכולות)
3. ויסמן גבי (פוקוס)

מסטרס 60+:

1. איציק גליקמן (ICC)
2. פאוול רוד (עצמאי)
3. מאיר טסלר (דינמו רייסינג)

בוגרות 20-29:

1. כהן גיל (מסטרס חיפה)
2. רייכמן גילי (עצמאית)
3. רוזנבאום אליסה (HD טרק)

נשים 30-39:

1. נדלר אילת (בשביל האופניים בגליל)
2. רונית וויגלר (עצמאית)
3. שחר תמר (X-TEAM)

נשים 40-49:

1. מיכל סולטן (IGP)
2. כהן אביגייל (אשכולות)
3. תיה סעדה (IGP)

נשים 50-59:

1. הדר אולה (עצמאית)
2. אייריס זנדר (עצמאית)
3. שולי מורן (עצמאית)

תודות:

• תודה לרוקאנרוד יבואנית Ridley על העזרה באספקת האופנוע לצילום התחרות ועל הכיבוד, הבירה והאוירה במתחם התחרות!
• תודות ל DAA על השאלת מצלמות הגו-פרו לצילום המרוץ.