במדרסים ניסיתי כבר את כל המנעד – החל במדרסי ברירת המחדל של חלק מחברות הנעליים שהכינוי “מדרס” הוא כבר Upgrade משמעותי לערך שלהם, דרך מדרסי התאמה אישית בתנור בבית – שעולים כמה עשרות דולרים כמוצר מדף או מסופקים עם חלק מנעלי האופניים היותר איכותיות ומושקעות, וכלה במדרסי קסטום משובחים ומותאמים אישית בידי מומחים. הנה מבחן למדרסים של ספק מדרסים נוסף בשוק הישראלי: FootBalance.
FootBalance – חברה פינית שפיתחה שיטה, כלים וטכנולוגיה ליצירת מדרסים לאצנים ורוכבי אופניים. הקטע שלה הוא יצירת המדרס אינסטנט, בתקציבים של 550-700 שקלים, לעומת פתרונות קסטום יקרים יותר בד”כ. פוט באלנס היא חברה בינלאומית המוכרת דרך רשתות ספורט גדולות באירופה ובארה”ב – שם, בכ 7000 חנויות ספורט, מוכרים את המדרסים בצמוד לנעליים, בעיקר לריצה.
מתחילים באבחון כף הרגל. היא מצולמת, והתוכנה מציגה את האבחון מיידית.
את FootBalance מספקת בישראל חברה בשם מקמילר רייסינג שג’רארד הבעלים שלה, חי שבועיים בארץ ושבועיים בהולנד עם אשתו הישראלית והילדים. לחברה יש שלושה מותגים: FootBalance, Protech Atletics (פתרונות קיבוע למפרקים) ומשקפי Tifosi. כולם פונים לספורטאים וחובבי ספורט, מנסים לתת תמורה גבוהה למחיר, ולמנוע פציעות. תוכלו לפגוש אותם ולהתרשם בהרבה מאירועי האופניים וברשת חנויות שמבצעת עבורם את השירות ברחבי הארץ (רשימה באתר החברה).
אז ממשיגים לחימום המדרסים בתנור המיוחד
האבחון המהיר
בהתאם לכל גישת התיקתוק של העניין, גם האבחון הוא מהיר: יש ערכת בדיקה המאבחנת את הרגל על המקום ומציגה את האבחון בצורה מאוד ברורה ופשוטה להבנה. את המדרס מכינים באמצעות תשתית מהמדף – חמישה סוגי מדרסים לצרכים שונים, ומבצעים התאמה וקסטומיזציה של המדרס באמצעות חימום שלו ותהליך מהיר של הטבעת הרגל על המדרס לאחר חימומו על כריות ייחודיות. זה תהליך Instant – אין פה פגישת אבחון, המתנה לבניית המדרס, פגישת איסוף ובדיקה וכו’… זה מאפשר גם לספק את המדרסים ללקוח באירוע עצמו: למשל, אתם מגיעים לתחרות אופניים, ויוצאים ממנה על המקום עם המדרס, מוכן.
לאחר מכן עומדים על המדרס המונח על כרית רכה, ואלה מקבלים את צורת כף הרגל
לאחר שמבצעים את האבחון על המכונה השקופה מייצרים את המדרס עצמו. זה סרט מחו”ל אולם זה בדיוק התהליך שעברתי ברח’ שנקר 4 בהרצליה – נקודת השירות והמכירה במרכז.
הנה הסרט – לחצו על ה Play לצפייה:
מדרסים שונים לחלוטין בתחושה ובגישה
המדרס עצמו מאוד שונה בגישה ממדרסים אחרים שנתקלתי בהם: גמיש באופיו, ואינו מנסה לייצר מנח קבוע מתחת לרגל. הוא מגיב לצורת כף הרגל, מתאים עצמו אליה, ואינו עוצר אותה מלזוז על ידי התנגדות לתנועה. הוא עשוי מפוליורטן – שהתכונה שלו היא שכשהו מחומם אפשר לכופף אותו ולשנות את צורתו, אולם כשהו מתקרר הוא מתקבע.
כתוצאה מתכונות החומר, הוא סופג את המכה, משנה צורה, ואז חוזר לצורתו המקורית אל תוך חלל הרגל, כלומר מסייע לה לחזור למיקום הנכון אחרי ה Impact. ב FootBalance קוראים לזה Dynamic Inlay. זה מעניין, מאחר ויטענו מתכנני המדרסים האחרים, שהמטרה של המדרס היא להציב את הרגל בצורה נכונה וקבועה – כדי לתקן הטיה כלשהי במנח הטבעי שלה. באים אנשי FootBalance ומציעים פתרון אחר פחות נוקשה – ושמים דגש גדול על הנוחות, אך מעט פחות על תיקון מנח. לטענת FootBalance זה גם מדויק יותר היות וזה נעשה באמצעות צורת הרגל עצמה אליה מצמידים את החומר, בניגוד לשיטה בא המומחה בונה את המדרס בהתאם להטבעת גבס של הרגל.
מה שקורה בפתרונות הממלאים את החללים ומייצרים התנגדות לכף הרגל הוא שאם המדרס אינו מושלם, הרוכב מגלה חיש מהר שהוא כואב עוד יותר מאשר ללא המדרס. זה מחייב לחזור אל היצרן כדי להתאים את המדרס ולמנוע את נקודות הכאב. הסיכוי שזה יקרה בטכנולוגיה של FootBalance קטן בהרבה, גם כי אין קיבוע וחומר מתחת לחללים וגם כי המדרס מקבל את צורת הרגל. מצד שני נשאלת השאלה הקשה: האם זה בכלל אפקטיבי אם זה גמיש, כיוון שבעת הפעלת הלחץ צורת כף הרגל פשוט נמעכת…
התהליך מאוד מהיר. ג’רארד מציג את המדרס בסיום הכנתו.
רוב הבעיות של הרוכבים הם: אצבעות נרדמות, כאב ב metatarzal (העצם העליונה בכף הרגל), ובעיות ברכים שבד”כ קשורות בפרונציה של כף הרגל – שלעתים אפשר לפתור במיקום פדלים מדויק ונכון יותר. ג’רארד, אירופאי, לא מנסה למכור לוקשים בסגנון המזרח תיכוני המקובל: הוא מודה בכך שבעיות של תיקון זוויות ברכיים ברכיבה או פרונציה קשה, אכן יכולות לקבל פתרון טוב יותר בשוק המדרסים המסורתי עם מדרסים המקבעים את הרגל חזק יותר למנח חדש, אולם הוא בכל זאת מציין את יתרונות המוצר שלו לעומת הפתרונות האחרים – הם יקרים מאוד, מעט מאוד רוכבים באמת זקוקים להם, ואילו את הנוחות – אפשר להשיג לדבריו במחיר עדיף בהרבה עם הטכנולוגיה של FootBalance. עוד יתרון שהוא מדגיש הוא המהירות והקלות שבהם תקבלו את הפתרון. בתוך 10 דקות תצאו מהחנות עם המדרס.
אגב, רוב יצרני המדרסים וגם פוטבאלנס – גם אלה שעולים 2000 ש”ח, מציינים את חיי השימוש של המדרסים מתוך נסיונם בריצה – כשנה וחצי בד”כ (יש מצב שמדרסי קרבון מחזיקים יותר), אולם מנסיוני בעולם האופניים, היות ואופניים הם ספורט עם אימפקט נמוך משמעותית לטעמי אפשר להניח חיי שימוש כפולים מאלה של ריצה. אגב – המדרסים האלה לא מאבדים את צורתם, אולם הם כן נחלשים, כלומר נהיים גמישים יותר והכח הנדרש כדי ללחוץ אותם לצורה אחרת הולך ופוחת עד שהם מפסיקים להיות אפקטיביים.
ברכיבה
בתוך ליין המוצרים יש את רפידת ה Performance המותאמת לאופניים. היא שחורה, דקה יותר ופחות מפנקת מהצהובה והעבה יותר הנקראת Game. רפידת ה Game מומלצת לסוגי ספורט בהם יש מכות חזקות וחוזרות על כף הרגל – כגון ריצה, טניס, כדורסל, וכו’. התפיסה היא שדגם ה Performance מתאים לרכיבה כי נעלי הרכיבה אמורים להיות הדוקים יותר ולכן מדרס דק יותר יכנס ויתאים יותר, אולם אין שום מניעה לבחור במדרס העבה יותר (הצהוב), במיוחד אם הנעל שלכם התגלתה כמעט גדולה מדי.
הגישה והתפיסה האקטיבית של המדרס זהה בשניהם וההבדל הוא בעיקר בעובי באיזורים השונים. לטובת המבחן קיבלנו שני מדרסים – אחד מכל סוג. רכבתי עמם כמה וכמה רכיבות כולל גם החלפות של שני הסוגים זה אחר זה באותה הרכיבה. שני המדרסים מספקים נוחות טובה ביחס לכל מדרסי ברירת המחדל (המגיעים עם הנעליים) שנתקלתי בהם. העובדה שזו בדיוק כף הרגל שלי שצורתה הוטבעה בהם קיבלה ביטוי בכך שלא נרדמו לי האצבעות גם בסגירה די חזקה של הנעל, תופעה שכן מתרחשת כאשר המדרסים אינם מוצלחים.
המדרס הצהוב מפנק ונוח יותר מהמדרס השחור. מה שמרגישים במעבר צמוד ביניהם הוא את איכות השיכוך של הצהוב. כאשר עוברים לעמידה ממש מרגישים שהוסיפו לכם מזרן ספיגה באיזור השיכוך בכריות שמתחת לאצבעות. כאשר מתרוממים לעמידה יש שקיעה קטנה והטענה של חומר הסופג ודוחף חזרה.
גם התמיכה באיזור הקשת, הורגשה בצהוב הרבה יותר מאשר בשחור, אבל קשה לאמר שהיא התקרבה לרמת התמיכה שאני מכיר ממדרסי הקסטום האחרים- השיטה של חומר גמיש מייצרת תחושה מעט אחרת שבה הקשת אינה עוצרת לגמרי את תנועת הרגל אלא תומכת בה טיפה יותר בעדינות, או שבכלל לא…
למי שביצועי רכיבה נמצאים במדרג גבוה יותר מהנוחות, כנראה שעדיפה לו הרפידה השחורה, כיוון שהמשמעות של פחות שיכוך היא העברת אנרגיה מדויקת ויעילה יותר מהרגלים אל הסוליות. נעלי הרכיבה עברו דורות ארוכים של שיפורי קשיחות, מעבר לקרבון, ומאמץ לייצר העברה חדה וברורה של כח הדיווש אל הפדלים, ויש בכך לבטל חלק מהיתרונות האלה כשמוסיפים רפידה שתספוג את האנרגיה הזו… יחד עם זאת כאמור בסעיף הביקורת – לא בטוח שליעילות אלה המדרסים הנכונים. לנוחות הם טובים.
אני אמצתי גישה אחרת לאותו עניין: הסוליה הצהובה מרגישה לי מתאימה יותר מהשחורה לאופני הרים שבהם יש הרבה יותר הרעדות וספיגות של מהמורות ואילו השחורה לאופני כביש המספקים חוויה רציפה וחלקה בהרבה של דיווש עם פחות אימפקט ויותר השפעה להעברת אנרגיה יעילה. עם זאת יש לציין שאני לא רוכב תחרותי ולכן היבט הקשיחות פחות קריטי לי מהיבטי נוחות.
ואלה כפכפים המבוססים על אותה שיטה – במחיר של מדרסים בהתאמה אישית פלוס עוד קצת, אלה כנראה מהכפכפים היותר יקרים (אך המפנקים) שתוכלו לרכוש בקרוב…
לסיכום
בשורה התחתונה – המדרסים האלה של FootBalance מרגישים הרבה יותר נוחים מהמדרסים המגיעים עם הנעליים בד”כ והם נעשים באמת לפי כף הרגל שלכם, אולם הם אינם עולים כמו פתרונות הקצה היקרים. צריך לתאם צפיות ולאמר שעקב הגישה ה”רכה” שלהם, זה כנראה לא מה שזקוק לו רוכב תחרותי כיוון שהגמישות הזו גורמת לכך בעת שאתה לוחץ על המדרס הוא משתטח בתוך הנעל ולא מונע תנועה מיותרת של הרגל. זה גם לא נותן מענה לרוכבים עם בעיה ביו-מכאנית או פציעה שדורשת מניפולציה משמעותית יותר, אולם לכל שאר הרוכבים, במיוחד אלה שרוכבים עם מדרסי ברירת המחדל הדקיקים של רוב נעלי הרכיבה- זה פתרון מהיר להתאמה, ומשפר נוחות ברכיבה.
מאת: גיא חלמיש
כתבות קשורות בבייקפאנל:
