אני הרי לא רוכב אנדורו, קצת רוכב שבילים ובעיקר סינגלים זורמים ומרתון. כן, עשיתי כמה פעמים קורסי רכיבה טכנית, כן אני אוהב רכיבה טכנית ולהרגיש את הגוף, את כוחות ה G ואפילו מתחבר לאט לאט לקצת יותר זמן אוויר מבעבר, במן קטע הפוך לגיל. אבל אני לא קופץ דרופים שגובהם מעל למטר בערך, והמסלולים שלי בד”כ זורמים יחסית, אז למה רציתי להתנסות ב Scott Genius 2018 האלה? אופני אנדורו עם 150מ”מ? כדי לענות לכל הדומים לי – רוכבי עד 130מ”מ – על השאלה: איזה חוויה מקבלים כשרוכבים על אופניים אגרסיביים יותר? איפה הרווח ואיפה ההפסד?
מאת: גיא חלמיש
צילום: יוג’ין לויט, גיאחה
אם לא לחצתם על ה Play למעלה – נסו שוב:
תמיד יש פעם ראשונה – מאחר וזה לא ז’אנר הרכיבה הקבוע שלי, לא אתן פה ציונים כבמבחן רגיל, ולא אראה בכתבה הזו מבחן סטנדרטי אלא כתבת התנסות.
900 Scott Genius – כרטיס ביקור
- דגם: Scott Genius 900 Tune דגם 2018
- משקל: 12.45 ק”ג (רטוב, עם פדלים, בלי מחזיק)
- מחיר: 34,000 ש”ח
- שיווק: סקוט ישראל (לכל הכתבות של סקוט ב BIKEPANEL)
המגמות – האם ההבדלים בין אנדורו ל XC מצטמצמים?
האידאל של הרכיבה הוא הרוכב שיכול הכל: כבישון שרוכב בשטח, רוכב מרתון שגם נוגע בטבעיות ברכיבה טכנית. השאלה – האם ה Genius 2018 של סקוט מתאימים לאתגר שיציב להם הרוכב הוורסטילי? או שהם מכונת אנדורו צרת ייעוד? לפחות לפי ההצהרות של יוצרי הדגם הזה התשובה ברורה: אופני אנדורו שעושים הכל.
אין ספק שעולם ה XCO הופך ונהייה טכני יותר, וכנראה שהמגמה הזו גם תחלחל אל עולמות המרתון. הרוכבים היום צריכים להיות “עגולים יותר” בכל דיסציפלינה. מה קורה באנדורו – האם הוא מתקרב ל XCO? אולי, שכן בעצם הירידה ברמת העניין בדאונהיל והעליה ברמת העניין באנדורו, כבר רואים מגמת התקרבות בין היבשות כשהטכניים והמעופפים נאלצים גם לטפס למעלה בסיבובי ההתשה.
והציוד? הוא צריך לעמוד באתגר המגמה החזקה הזו – הגאומטריות התפתחו ואנחנו פוגשים אופניים ארוכי מהלך שמקבלים ציון טוב גם בפידול וטיפוס.
ה Scott פה הם אופני 150מ”מ בעלי זוויות של 65 מעלות מלפנים, שוקלים 12.45 ק”ג בלבד – משקל שלא יבייש אופני מרתון רבים, ואפילו לא זולים במיוחד – זו התחלה טובה לטענה שישנה התקרבות של היבשות (עוד שאלה שעולה מכך היא – אם יש הדמות, מהו תג המחיר שלה?).
שלדה, עיצוב וסקסאפיל
הצביעה, הלוק, הידע של מה שעומד לפניך הוא מוצר שיש בו כל כך הרבה פיצ’רים חכמים… כן קשה לעמוד בפני הקסם של ה Scott Genius. הם פשוט נראים טוב, סקסיים בהחלט ומזמינים למראה. בצד הביקורת אומר, שהעיצוב ממשיך את הקו הכי קלאסי שיש ובמובן הזה אין בשורה. זה עיצוב של בולם אנכי, ושני משולשים ביחסי צינורות-זוויות-וחללים ביניהם שראינו בהמון זוגות אופניים. בסקוט זה הקו הבולט והחד משמעי לאורך כל ליין השטח – גם בדגם ה Spark שנראה כמעט בדיוק אותו דבר במבט מהיר. זהו אמנם עיצוב קלאסי, אבל שינוי כולל בתצורת השלדה לעומת הג’יניוס הקודמים שהוא שינוי לטובה כמובן.
כדי להבחין בהבדל צריך להעביר מבט אל תומכות השרשרת – הציר שם מסגיר שזה מתלה 4 צירים FSR עם הורסט לינק. מתלה שאמור להיות מאוד רך ויעיל. נגיע לזה… בכל מקרה, יישמו פה מתלה חכם שעובד בצורה מופלאה עם מנגנון ה Twin Lock והבולמים: במצב הפתוח יש לכם את מלוא טווח תנועת הגלגל (150מ”מ), במצב הדיווש – הבולם מקבל את הוראת מתג ה Twin lock ומשתנה לטווח של 110מ”מ בלבד – כמו של אופני מרתון. בנעילה הוא ננעל לגמרי ללא שמץ של תזוזה. כל זה מרגיש בתוך הרכיבה זורם ונעים ללא תחושה גסה של שינוי זוויות – הסג מעט פוחת עבור הפידול היעיל, אבל אין פה שינוי מנח קיצוני שדורש הסתגלות רוכב מהירה, או מפריע לרצף הרכיבה.
אגב בולם וחיבורו לשלדה – בסקוט עשו תרגיל חכם בכך שהפכו את הבולם ובכך גם הורידו את חלקו הכבד יותר למטה, וגם אפשרו את הכנסת הכבלים מלמטה, כך שכל הנקודה הזו נראית נקייה בהרבה מבאופניים אחרים. זה חייב אותם לייצר אמבטיה רחבה יחסית לבולם בעיגון התחתון שלו.
יש פה עוד דברים חכמים בשלדה הזו: התאמה גם 27.5 וגם ל 29 תוך שההחלפה לא משנה את התחושה הגיאומטרית הבסיסית וגובה הציר התחתון: פותחים אלן אחד, משנים את מיקום הבולם ביחס לציר העליון בחוליית נדנדה באמצעות החלפת לוחית קטנה, וזהו – אתם מוכנים לשינוי קוטר הגלגלים.
לטובה נציין את הכידון האינטגרלי המרשים – זה נראה כל כך טוב כשאין סטם סטנדרטי עם ברגים, בליטות והפרעות להרמוניות של הכידון-סטם המשולב הזה, ביחידת קרבון אחת. זה גם קשיח מאוד, אבל ייחודי, מקשה על התאמה אישית, ומשאיר אתכם קשורים בטבורכם בעוד היבט לאבזור של סקוט בלבד.
לבסוף בפרק הסקסאפיל, אי אפשר בלי להתעסק בבלינג בלינג בלינג הבולט והבוטה של הקשימה של פוקס. קישוטי הזהב המגניבים האלה באים אלינו משלושה כיוונים בגרסת האבזור הזו – ממוט האוכף, מהבולם ומהמזלג, והם עושים טוב למראה.
עליות- הלם בקהל
אתה לא מצפה מאופני אנדורו שיהיו ממש טובים בדיווש ובטיפוס. בנקודה מסוימת, בעודי מטפס את אחת העליות המייגעות מעמק יזרעאל אל ההר, ובנקודה נוספת בה טיפסתי את סדום-ערד בכביש כשהבולמים נעולים ואני רכון בתנוחת נג”ש עם המרפקים על הכידון (!) אחרי בילוי קצר באדום היורד לים המלח, חשבתי לעצמי – האם זה יתכן? האם אפשרי שאני מרגיש כל כך יעיל ומהיר בעליה? האם זה הגיוני שבאמצע רכיבה בסינגלים עם אופני 150 מ”מ ואומר לעצמי: וואלה, הייתי יכול לעשות איתם מרתון רב יומי?
יש כמה מהלכים שעשו המהנדסים של סקוט שהפכו את המכונה האגרסיבית הזו למכונת עליות מפתיעה, ולא אתפלא אם הטובה בסגמנט שלה (אם כי לא בדקתי זאת): שלדת הקרבון הקלה, מהרמה הגבוהה ביותר של הקרבון בדגם הזה שבמבחן (HMX), עם האבזור הקליל יחסית שיש עליהם הביאו את המשקל ל 12.45 קילו – משקל שלא יבייש כמה מהמשתתפים הקבועים במרתונים בארץ.
ה Twin Lock – מנגנון הנעילה מהכידון מאפשר לכם לייצר יעילות טיפוס מדהימה במצב 110 המ”מ, וכמובן בנעילה המוחלטת.
הקשיחות הצדית הכללית של האופניים, וספציפית זו של הכידון האינטגרלי וכל החלק הפנימי – מייצרים תגובתיות חסרת פשרות.
מה בעוכרי הטיפוס? קודם כל זוויות המזלג מציגה מספר נמוך של 65 מעלות – זה אומר היגוי עצל מדי כשהמהירות אינה גבוהה, והתנוחה מעט יותר זקופה מאשר באופני שבילים-מרתון, אולם בהחלט לא זקופה מדי. כבר נתקלתי באופני AM מהדור הישן שהרגישו הרבה יותר צפופים ולא יעילים מהסקוט האלה. הלבשת האופניים עם צמיגים מעט יותר צרים היתה מפחיתה את התאמתם למדבר, אבל משפרת את התגובתיות עקב אינרציית המסה המתגלגלת שהופחת.
900 Scott Genius החדשים
ירידות וטכני
כשקיבלתי את האופניים האלה זה המקום בו ציפיתי לחוש הבדלים גדולים מהאופניים שלי, ואכן חשתי בהם. אבל היות ואני לא רוכב אנדורו או דאונהיל אמיתי אני חושב שדווקא פה גיליתי שהאופניים האלה, ככל שהם נפלאים – הם לא מה שאני צריך. אפילו אם אחליט שאני צריך אופני שבילים וטכני, אבחר דווקא באחיהם המתונים יותר – ה Scott Spark 29 – 120MM.
הסבר: ה 65 מעלות האלה במזלג: זו זוויות של רוכבים אגרסיביים בהרבה ממני, ואני פשוט לא מביא את האופניים האלה לידי ביטוי שבו 65 המעלות הופכות ליתרון. למה עושים זוויות כאלה? כי זה מייצב את האופניים במהירויות מאוד גבוהות, וגם מקל על התקיפה האגרסיבית של אלמנטים (הגלגל והבולם פוגשים אותם במנח נכון יותר לפעולת הבולם). אבל אם אתה לא בזוויות מאוד תלולות מטה, ובמהירויות של דאונהיל, אתה פשוט נתקל בעצלות מסוימת. כשאתה רוכב אגרסיבי אמיתי, מהיר ומטורף אתה צריך את זה באמת. סייג אחד לטענה הזו – במדבר, במקומות תלולים ומלאי מדרגות ואבנים – זה היה נעים בסה”כ. קשיחות הקוקפיט היא תענוג בפני עצמו גם בירידות וגם בעליות ובאותו מדבר, באותן נקודות קשות, היא הורגשה הייטב, וכך גם הצמיגים העבים ומשרי הבטחון – במדבר הם הצלה.
במיוחד עם גלגלי ה 29 והצמיגים המאסיביים האלה, האופניים שמרגישים די ארוכים ולא עצבניים – כנראה בדיוק מה שצריך כשהמהירויות וזמן האוויר הופכים קיצוניים. ההמלצה שלי למי שהוא לא בקצה המהיר ביותר של הסקאלה – לבחור דווקא בגלגלי 27.5, שם לטעמי הייתי מרגיש יותר נכון וטוב עם הזוויות והתכונות האלה.
אגב המתלה – כבר מהרכיבה הראשונה מצאתי את עצמי מוריד ומוריד ומוריד לחץ סג…
המתלה מפתיע לקושחה דווקא בתחילת המהלכים. יכול להיות שזה עקב העובדה שהאופניים חדשים והבולמים צריכים “להפתח”, ויכול להיות שהם כאלה. כבר נתקלתי, גם באופני 100מ”מ בתגובתיות יותר רכה ומהירה לניעות הקטנות, וזה דווקא מפתיע בהתחשב בכך שהמוניטין של סוג המתלה הזה הוא של מתלה רגיש.
רוכבים וותיקים כבר מכירים את כלל האצבע: אם אתה לא מגיע למלוא המהלך של המתלה/בולמים לפחות פעמיים ברכיבה, כנראה שלחץ האוויר בבולמים שלך גבוה מדי, או שאתה על אופניים עם מהלך מתלה גדול מהמתאים לך. אין ספק שזה היה המצב אצלי. אז למה הרבה רוכבים בכל זאת בוחרים בדגם האגרסיבי יותר לצרכים האמתיים שלהם? אולי עניין של אגו (אני עם 150מ”מ, אז אני רוכב טכני מדהים…)? אפשר להגיד עד כמה זו טעות, אבל האמת שגיליתי בהתנסות הזו היא שההתקדמות הטכנולוגית המיוצגת באופניים כאלה שגם שוקלים ומתנהגים לא רע בכל המתארים, גורמת לטעות הזו להיות הרבה פחות קריטית. צריכים אופני טיולים למדבר? אוקיי… זה לא רע בכלל גם אם לא תסגרו מהלך!
אבזור
נחזור בקצרה על כמה מהנקודות, שכן ברוב האלמנטים החשובים כבר נגענו מעלה: הנעילה הכפולה מהכידון היא חלום רטוב בסקוט והחיבור שלה למתלה הוא מדהים. זה מקרין על כל החוויה, מחובר לגיאומטריה, לבולמים המעולים של Fox שלטעמי פשוט טובים יותר, ומייצר חלק ניכר מאותה וורסטיליות. מלפנים היה שם FOX 36 Float Factory 150mm Fork, ומאחור FOX Nude EVOL, TwinLoc Remote.
פה המקום לשוב ולשבח גם את מוט הדרופר המעולה של Fox – הטוב ביותר בשוק היום כנראה לדעת רבים. הוא יורד בקלות, ועוד יותר חשוב מכך – עולה במהירות מדהימה. אני מציב את עצמי מעליו כדי לעצור את העלייה לפני המקסימום או מחכה לקליק החזק והברור שיישמע כשהוא יגיע למלוא גובהו. מוצר מתוקתק ומוצלח שרק מיקום הידית שלו מעל לכידון מעט פחות אופטימלי (אבל מתחת שמור המקום למתג ה Twin Lock, אז הפשרה הזו סבירה במקרה של הסקוט. ללא נעילה כפולה לבולמים הייתי מעדיף שבאותו מקום יהיה כפתור הדרופר).
ההילוכים של SRAM סבבה (Sram X01 Eagle 12. זהוב להתאים לקשימה היה יותר טוב אבל יש גבול לשחיתות… ), ומעצורי ה Sram Guide RSC Disc Brakes תפקדו גם ללא תקלות… ככה זה במבחן של כמה שבועות…
נגיעה חמודה הוא מגן הבוץ שמגיע עם האופניים במקור, חלק מהם, ומשחרר אתכם מהאילתורים בנושא. זה לא מזיק גם להגנה מפני אבק וגם מבוץ, והמזלג מעדיף את זה שם בכל מקרה.
על הגלגלים DT Swiss M1825 TR Wheels קשוחים ועליהם צמד של צמיגים קשוח עוד יותר: Maxis Rekon 2.6. השילוב של ה 2.6 עם ה 29 היה קצת Over shooting כמעט בכל האזורים, למעט במדבר. שם אל מול הזיזים הרעים, הסכינים על הסלעים, האבנים המרושעות והקשיחות הבלתי פוסקת באופן כללי, ה Scott שייטו כספינת מדבר שלא מתרשמת מהאיומים האלה. זה אדיר לצאת לרכיבה לעומק השטח הזה עם עוד קצת תחושת ביטחון בציוד.
יכולת הנדסית + אבולוציה ותקציב = שינוי אבולוציוני מהותי
“עם ה Scott Genius החדשים רצינו לייצר את הורסטיליות האופטימלית” אמרו בסקוט בחומרים השיווקיים שלהם, והאמת – עמדו בכך, לפחות בגרסת ה 34,000 ש”ח הזו ששוקלת רק 12.45 קילו, ומטפסת מדהים.
ברכיבה על אופני האנדורו האלה, ההפתעה העיקרית שלי היתה עד כמה מהירים ומטפסים הם יכולים להיות במתארים שלא ציפיתי לכך. לייצר אופניים מטפסים עם אבזור ומשקל כזה, זה אפשרי כשהתקציב שלך הוא 34,000 ש”ח והשאלה עד כמה הורסטיליות נשמרת עם העליה במשקל והירידה במחיר היא שאלה פתוחה… (עוד קילו וחצי יכול בקלות להשמיד לא מעט מהכיף).
בכל מקרה ובכל רמת מחיר – מדובר באופניים מלאי חדשנות וחוכמה: גיאומטריה מאוד מודרנית, ה Twin Lock (נעילה כפולה), שינוי מהלך הבולם אתו, הכידון הקשיח והסקסי… לצד אלה בחירת אבזור שלא מתרשמת מהסלעים והקשיחות של המדבר: צמיגי 29 רחבים בטרוף (קצת מעבר למה שצריך בד”כ חוץ מבמדבר, אבל זה רק הופך את המשקל הכללי הנמוך פה למרשים יותר), מוט האוכף המעולה… בקיצור אופניים מושקעים לחורף מדברי.
ולשאלת ההתנסות – איך ההרגשה לרוכב מרתון על אופני אנדורו?
קצת יציבה מדי בגלל הזווית הזו מלפנים, והגודל הענק של הצמיגים שמייצרים יציבות יתר למהירויות שאני הצלחתי להוציא מהם בירידות. אני מעריך שבחירה ב 27.5 וצמיגי 2.4 היתה סוגרת את הפינה הזו לגמרי והופכת את האופניים האלה למשהו שיותר מתאים למהירויות של רוב הרוכבים בארץ.
יצאתי עם איזה הרהור: טשטוש הגבולות בין רוכבי המורדות האגרסיביים לטיילנים והרוכבים המגוונים הולך ומתחזק. אם פעם בחירה במהלכים של 150מ”מ היתה מגיעה עם קנס משקל דרמטי, קנס יעילות ורכות יתר משמעותיים, והתאמה צרה לייעוד, הרי שהיכולת הטכנולוגית הגבוהה במיוחד שסקוט מדגימה, ביחד עם תקציב גבוה כמו שהדגם הזה מחייב, מייצרים משהו אבולוציוני חדש ומפחיתים את הקיטוב בעם.
מאת: גיא חלמיש
צילום: יוג’ין לויט, גיאחה
————————-
מנוי חינם לניוזלטר BIKEPANEL מחכה לך פה: https://goo.gl/4tGh4F
מתעניינים גם בריצה? כנסו ל RUNPANEL – פה: http://runpanel.co.il
————————-
