מערכת ה Shimano XTR 12s החדשה, עוד בפרוטוטייפ (!) הועברה לנו על ידי KTM ישראל על KTM Scarp במשקל כולל של 9.9 ק”ג ישירות מאוסטריה. יואב גריבי, כתב BIKEPANEL האמיץ הקריב עצמו למען קוראי המגזין ובחן אותה. האם יחזיר את האופניים או ינסה להמלט איתם?
מאת: יואב גריבי
תמונות: אופיר סבר
אוי קשה לבחון אופני קצה
תשמעו, לא קל להיות חזאי מזג אויר בישראל. לא משנה מה, החזאים תמיד מקבלים בראש מהציבור. הם מזהירים אותנו מפני סערות ורוחות אך כשיום הדין מגיע, השמש זורחת והמעלות בשמיים. “כלום הם לא יודעים, החזאים האלה” אומר כל ישראלי ממוצע. אבל במקרה והחזאי ראה שהולכת להגיע סופה ושתק, כל המדינה קמה על הרגליים, פניות על הפקרות, זלזול בציבור ושנאת הארץ עולות באויר. לא קל.
אבל אתם יודעים מה יותר קשה מזה? לבחון אופני קצה.
והפעם בפינתו המזוכיסטית
מערכת BIKEPANEL קיבלה למבחן ראשון ובלעדי בארץ את מערכת 12 ההילוכים החדשה של שימנו, ה- XTR M9100. ואם אתם יושבים וחושבים לעצמכם: “אוי איזה בכיין, כמה נורא זה לרכב על מערכת קצה למשך תקופת זמן מתוקה אך קצרה מדי לטעמו של הבוחן”, אז שתדעו לכם שזה נורא מאד! תנסו אתם לרכב על אופני על, להרגיש מינימום נינו שורטר ואז לחזור לזקנה שלכם, שאומנם נבחרה במיוחד עבורכם מבין כל האפשרויות בשוק, אבל עכשיו כל מה שאתם חושבים עליו זה קאשימה, גלגלי קרבון ומשקל sub 10 kg.
בחור מסכן, בסך הכל
Shimano XTR 12s M9100
- יבואן: ד.א.א
- מחיר: 2,475$ (טרם נקבע מחיר סופי בארץ)
- טרם נקבע מועד השקה
אוקיי, פרקתי, לענייננו
בחודש מאי האחרון הכריזה שימנו, באיחור קצת מוגזם ולא מאד אופנתי, על התשובה שלה למתחרה הגדולה בענף אופני ההרים, מערכת האיגל 12 הילוכים של סראם. במושגים של עולם האופניים שנתיים איחור זה נצח. בתקופה הזו סראם כבר השתלטו כמעט לחלוטין על שוק אופני ההרים עם מערכת הנשר (Eagle XX1) שלהם, בעוד שימנו שקעה והתבססה בתחום הכביש. היתרון היחיד שנוגע לאיחור הזה הוא שהשנים האלה הוקדשו להתקדמות בשני פסי ייצור: מערכת האלקטרונית בשטח (אשר נבחנה ב-BIKEPANEL בתצורת 2×11 XTR ו-1×11 XT) והשקה של מערכת 12 הילוכים מושלמת, ללא חבלי לידה או סיבוכים.
החידושים העיקריים ב- XTR 12s:
- מעבר לקסטת 12 הילוכים עם טווח של 10-51 שיניים (יחס של 510%). המערכת גם מגיעה עם קסטות קטנות יותר של 10-45 שיניים, המתאימות ל-12 וגם ל-11 הילוכים. הקסטה בנויה מ-3 מקטעים העשויים מחומרים שונים – ברזל, אלומיניום וטיטניום (359 ג’, זהה במשקל לאיגל).
- השיניים עצמן, מעוצבות בגיאומטריה ששימנו מכנים “Hyperglide+” – מכירים שההילוכים במערכת השימנו הישנה שלכם היו עולים בצורה הו כה חלקה, אבל היו יורדים ב=”בנג בנג בום בום”? לא עוד. באמצעות ההיפרגלייד השרשרת מחליקה במורד הקסטה כמו בהעלאת ההילוכים. הקסטה הזו, אגב, לא תצליח לשבת על לב הנאבה הסטנדרטי שלכם, ולכן תצטרכו:
- נאבות מייקרו ספליין (microspline) – כמות המסילות שעליהן יושבת הקסטה בנאבה גדל מ-13 ל-26, אך הרוחב שלהן הוצר. ככל שיש יותר מסילות על הנאבה, כך העומס על כל מסילה קטן. הנאבות החדשות הן גם נאבות שקטות, זאת אומרת שלא תשמעו איזה “בזזזזזזז” או “גררררר”. אלא שקט. כאילו סיפרתם בדיחה ממש חסרת טאקט? רק בלי קולות הצרצרים ברקע.
- מהיום שימנו החליטו להפסיק לייצר חישוקים ומוכרים נאבות בלבד. נכון להיום רק שימנו, Industry nine ו-DT מייצרות לבבות נאבה תואמים לקסטות החדשות. משקל: 231 גרם (שימנו).
The new look
- בפרונט עוברים לגלגל שיניים המתחבר לזרוע בעזרת direct mount. תמו ימי החיפוש אחר גלגל שיניים עם BCD (מיקום ברגי העיגון בקראנק) באתר של DAA. מהיום גלגלי השיניים מוברגים ישירות על זרוע הקראנק. חוץ מהנוחות והתאמת המערכת לשנים הבאות, השינוי הזה הוא גם מקדם סקס אפיל חשוב מאד.
- טווח גלגלי השיניים לקראנק: 30-38 שיניים. קיימת אפשרות לרכוש קראנק ל-2 פלטות (28-38 שיניים בלבד), אך הוא לא נכלל במבחן הזה. משקל: 511 ג’.
- שני מעבירים אחוריים: אחד ל-11 ואחד ל-12. גם המעביר האחורי התחדש בעיצוב אסתטי אך גם גיאומטרי עם גלגלי פולי (13 שיניים), עם עיצוב שונה ל-11 ו-12 הילוכים. הקלאצ’ עדיין קיים, למקרה ששאלתם. משקל: 237 ג’.
- מעצורים: השנה קיימת הפרדה מהותית בין מערכות הבלימה במשפחת XTR. גרסת ה-XC הקלילה נשארת עם ידית קרבון (נכללת במבחן), בעוד גרסת האנדורו מקבלת ידית עמידה יותר מאלומיניום, וקליפרים עם 4 בוכנות. המערכת עדיין מגיעה עם רפידות ודיסקים בטכנלוגית ICE (דיסק שבנוי מ-3 שכבות של חומר ורפידות עם צלעות קירור שמטרתן להזרים אויר לרפידות ולקרר את העסק שם למטה). שתי הגרסאות מגיעות בעיצוב ידיות כידון עם 2 נקודות עיגון לכידון (אחת קבועה ואחת עם הבורג, לכיוון זוית ומיקום הידית) למניעת גמישות ועיוות הידית בזמן עצירה.
- שרשרת חדשה כמובן, עם טכנולוגיית Hyperglide+, שתואמת לקסטה. השנה שימנו גם נפטרים מהפין המרגיז לקיבוע השרשרת ומחליפים אותו בחולית חיבור מהיר (אבל לא שחרור מהיר – ז”א שלא ניתן יהיה לפתוח את החוליה ידנית, וברגע שתפורק שימנו ממליצים להרכיב חוליה חדשה במקום). משקל: 242 ג’.
- תוספות טעימות אחרות: צ’יין גייד, ידית למוט כיסא מכאני שכמובן מתחברת אינטגרלית עם ידית הברקס ושיפטרים המתאימים ל-2×12 ו-1×12, עם אפשרויות כיוונון ורסטיליות (74 ג’).
סה”כ משקל
לכל החלקים שאתם צריכים להחליף בכדי להתדנדש: 1,654 גרם* (לא כולל ברקסים, ציר מרכזי ותוספות טעימות). אם ניקח לצורך השוואה את המתחרות שלה מאותו הבית, ה-XTR 11S ששוקלות XTR חשמלית: 1,921 גרם למערכת החשמלית ו- 2,224 גרם למכנית, מדובר כאן על ירידה יפה מאד במשקל. בהשוואה ל-XX1 של סראם, יש לשימנו מקום לשיפור שכן הנשר הזהוב מגיע ב-1,502 גרם* (לא כולל ברקסים, ציר מרכזי ותוספות טעימות).
*(לפי הצהרת משקלי יצרן)
אבל חכו, את הממתק הטעים הזה הוא רק הקצפת העשירה שהקציפו על שטרודל תפוחים אוסטרי, חם מדהים ומתוק, עם קצת קינמון בפנים: חברנו ב-KTM ISRAEL פירגנו את המבחן עם אופני העל, KTM Scarp (לחצו כאן למבחן המלא) מדגם הקצה Sonic. רוצה לומר: שלדת קרבון מדהימה, גלגלי DT XRC 1200 ברוחב 25 מ”מ, בולמי פוקס קאשימה, חלקי קרבון בכל פינה ומשקל שנושק ל-10 ק”ג (9.9 קילו) במארז אוסטרי כתום ומהיר. וואי וואי וואי וואי וואי וואי.
למה הטרנד הזה של 12 הילוכים לא מעניין אותי
אותי אישית עניין לבחון שני דברים עיקריים:
- קודם כל, האם המערכת באמת “מושלמת”, ואין חבלי לידה ובעיות אחרות. גם ביציאה של מערכת ה-1×11 היו כמה פדיחות (דוגמה קפיצות בקסטה, שרשרת שלא מתיישבת על גלגל השיניים בקסטה), ורק לאחר שנה, עם יציאת ה-XT החדש, הן נפתרו באמת.
- השניה היא ה-hyperglide+. ה-“באנגים” שהייתי חווה בהורדת הילוכים היו הרעש הכי מרגיז, במערכת שעובדת כל כך שקט ומושלם.
הנאבה השקטה של שימנו לא נכללה במבחן זה, מאחר והאופניים הגיעו עם גלגלי ונאבות DT מדגם 240, אבל הייתי שמח לגלות מה היא רכיבה שקטה באמת, וכמה זה בלתי נסבל (או נהדר).
כוס התה שלי בנושא של 12 הילוכים היא כזו – זה לא כזה קריטי. באופניים הפרטיים שלי מורכבת קסטה של 11-46 של שימנו, בתצורת 1×11 עם גלגל”ש 32 מקדימה. נדירים הם המקרים שבהם השרשת פוגשת את גלגל השיניים המגודל, וגם אז דו השיח לא נמשך הרבה זמן. לרוכב XC/מרתון תחרותי כמוני אין כמעט צורך בגלגל שיניים בגודל 46 שיניים, אז להוסיף עוד אחד? תוסיפו על כך בלאי מוגבר (שרשרת וקסטה דקות יותר, שימוש בחומרים עדינים יותר לקסטה אצל שימנו), והרלוונטיות שלה לרוכבים תחרותיים יורדת עוד קצת.
עזבו תאוריות, בוא נעבור לתכלס
וזו הרכיבה עצמה. תראו, שימנו מייצרים את ספינת הדגל שלהם משנת 1992. היא יותר מבוגרת ממני. אם ב-26 השנים האלה הם לא היו מצליחים למקסם את ביצועי המערכת ולהביא אותה לקצה, הם לא היו המובילים במערכות אופניים כיום. מערכת ה-XTR 12s מתנהגת בדיוק כמו שהייתם מצפים מספינת דגל ותיקה ועתירת ניסיון – העברת הילוכים מדויקת, חלקה, חדה ומענגת. אין לאגים, אין קפיצות. *קליק* ועבר ההילוך. לא צריך הרבה מילים בשביל לתאר משהו פשוט.
אז כן, השאלה הראשונה שלי – האם המערכת “מושלמת” מבחינה הנדסית – נענית בחיוב. למרות שנבחנה בגרסת פרוטוטייפ, היא תפקדה באופן מושלם. לא היו בעיות בין המעביר לגלגל השיניים הגדול, השרשרת לא נפלה והשיפטרים לא נתקעו.
ידיות השיפטרים
אציין לחיוב גם את ידיות השיפטרים עצמן, שבמקום ידית קרבון וידית גומי קיבלו עיצוב מחדש לקרבון עם כריות גומי רכות ונעימות. ממש תענוג לדחוף עוד הילוך. כמו כן, ה-Z WAY (הורדת הילוך עם האצבע המורה) והלחיצה הכפולה להורדת הילוך ושל שימנו נשארים גם כאן, כמובן. הלחיצה הכפולה נהייתה קשה יותר ללחיצה, וממש מרגישים את הסף הזה, שמבדיל בין הורדה של הילוך נוסף. כנראה כדי למנוע מהורדת כפולה בטעות. מבחינתי זה קצת מיותר והקלות שהייתה קיימת במערכת ה-11 הייתה מצוינת.
עיצוב חדש לשיפטרים
הצד הפחות חיובי של השיפטר החדש הוא שהעיצוב החדש של טבעת ההידוק על הכידון, שהינה אינטגרלית עם ידיות הברקס, אינה עגולה לגמרי, אלא עם מעין שפיץ בחיבור של הטבעת. לפעמים אני משנה פוזיציה באחיזת הכידון ומניח אותן על הטבעות. זאת כנראה “דפקה” ספציפית שלי, אבל עכשיו זה כבר לא נוח לעשות את זה כמו בדור הקודם. בנוסף, ה-KTM שעליהם נבחנה המערכת הגיעו עם בלמי FOX עם נעילה מהכידון. בעידן שבו סראם מוכרת מערכות שלמות של הילוכים, ברקסים ובולמים באינטגרציה מלאה בכידון, פוקס ושימנו עוד לא איחדו כוחות סופית, ואין אפשרות לאחד בין ידית הנעילה לידיות הברקס, כנראה כדי לאפשר חיבור עם ידית הדרופר והשיפטר ל-2×12 של שימנו. חבל. (תגידו, גם אתם שואלים את עצמכם למה שימנו לא משתלטת כבר על Fox, מוציאה את בעלי המניות הקיימים לאקסיט מפנק בבהאמס, ונותנת מענה הולם לתאגיד האמריקאי)
קסטה ויחסי ההעברה
הקסטה של 10-51 נעה בטווח מצוין של 10-12-14-16-18-21-24-28-33-39-45-51 (510%), בלי קפיצות גדולות כמו ב-11-46. זה היה מדהים לגלות שאחרי ההילוך הכי קל שאליו אני רגיל (45 שיניים), יש עוד הילוך, והוא יותר קל מהקודם! ממש הרגשתי כאילו חזרתי לימי ה-1×1 במערכות 3×9. בהשוואה לקסטה של סראם, שלה יחס של 500% (שימנו עשו לסראם “הא הא הא”), הקפיצות נעות בסדר הבא: 10-12-14-16-18-21-24-28-32-36-42-50. הקסטה של שימנו מגניבה יותר מזו של סראם בנושא הטכנולוגי (יותר שיניים, יותר חומרים כמו טיטניום ואלומיניום), אבל האיגל לוקחת בענק בכל הנוגע לבלינג, עם קסטה ושרשרת זהובות.
טכנולוגית ה-Hyperglide+
זו טכנולוגיה מבדלת ששימנו מאד מתלהבים ממנה, ובצדק, חלקי: ברכיבת מישורים בקצב אחיד ההייפרגלייד ממש גורם לשרשרת לרחף מעל גלגלי השיניים בקסטה, והעברת ההילוכים נעשית בשקט מופתי ומענג. ברגע שנכנסים לסינגלים, מכות כח ברגליים והעברת הילוכים חזקה תחזרו לשמוע את ה”באנג באנג” המוכר, כאשר השרשרת מכסחת במורד הקסטה. בהעלאת הילוכים הכל עדיין עובר שקט, כמו בדור הקודם.
מעביר אחורי מסיבי
מילה אחרונה על המעביר האחורי, שקיבל redesign ונעשה מסיבי למראה – הבחור קיבל גלגל”שי 13 שיניים, זרוע פולי מסיבית וארוכה שממש מגנה על הפולי העליון ומגיע ב-2 גרסאות, ארוך (כנבחן) ל-12 הילוכים וקצר ל-11 הילוכים. העיצוב המסיבי דווקא מוסיף יותר מאשר גורע לדעתי, בעיקר כשמדובר בחתיכת תכשיט קרבון מלוטש ומרהיב. קצת מוזר שידית הקלאץ’ עשויה מפלסטיק, בכל המישמש של קרבון ומתכת הזה. ייתכן וזה בגלל שהמעביר שנבחן הוא פרוטוטייפ.
סיכום
מאד כואב לי לסכם את התקופה שלי עם ה-XTR 12s החדש. ממש כמו הרומן המושלם שהיה לכם בקיץ עם אותה בחורה, שההורים שלה בדיוק עברו למישיגן בתחילת ספטמבר. היא הייתה קצרה, מתוקה ונהדרת. המערכת בהחלט מוכנה לתת בראש למתחרה הזהובה שלה ולהתחיל לאייש אופני קצה של חברות אופניים שונות.
המבחן האמיתי של שימנו מתחיל עכשיו – מתי יטפטפו את הטכנולוגיה למטה, אל מערכות ה-XT וה-SLX, שמהוות את נתח השוק העיקרי של רוכבי האופניים בעולם. סראם ממזמן כבר שם, ואם שימנו לא תשחרר מערכות 12 הילוכים לרמות הנמוכות יותר, יהיה להם קשה מאד לחזור לרלוונטיות של עולם ההרים. כי מבחן ל-XTR זה חשוב ונחמד, אבל צריך להבין שמה שנבחן כאן זו הבשלות של שימנו לעבור ל-12 הילוכים, ואיך יראו המערכות הבאות של החברה.
השאלה הבאה שצריכה להישאל היא מתי נזכה לראות מערכת 12 חשמלית? סראם עצמם כבר נמצאים בשלבי פיתוח סופיים של האיגל wireless שלהם. עד היום מניתי 3 בעיות עיקריות למערכות החשמליות – מחיר, מערכות 12 ומערכות מכניות. בעיית המחיר תיפתר מעצמה עם התקדמות הפיתוח והטפטוף מטה (זוכרים את מסך ה-LCD השטוח הראשון?), בעיית ה-12 נפתרה השנה ועכשיו שימנו צריכים להחליט מה יהיה גורל המערכת המכנית – כפי שעשו בכביש. האם להשאיר או להשקיע בעתיד (מערכת שמופעלת ע”י גלי המוח, אני אומר לכם).
לחצו כאן (או על התמונה) לכניסה לכל כתבות הסקי והסנובורד של אאוטפאנל!
